השוק האירופי בשוק

ה-25 ביולי 2006, יום שלישי הקרוב, עשוי להיות התאריך בו מפת הכדורגל האירופי המוכרת לכולנו תשתנה ללא הכר. עד לאותו יום יוכל גאודיו רוסי, נשיא ההתאחדות האיטלקית החדש, להכניס שינויים ברשימת הקבוצות שייצגו את אלופת העולם במפעלים האירופים. רוסי, שהובא כדי לנקות את האורוות אחרי שפרשת הטיית המשחקים התפוצצה לאיטלקים בפנים, הגיע להסכם עם אופ"א לפיו אם עד לתאריך זה לא תתקבל פסיקה בנוגע לערעורים של יובה, מילאן, פיורנטינה ולאציו, העונש הראשוני שהן חטפו יקבל משנה תוקף ורשימת הנציגות האיטלקיות תיקבע לאורו. משמע, ליגת אלופות ללא יובה ומילאן.

כששני קרחוני ענק כאלה נמסים, המים לא רק יציפו את הסרייה א', אלא יחלחלו עמוק לכל הענף האירופי, כלל ידוע בכלכלה חופשית. כששני אוליגרכים כבדים סופגים מכה כזאת לנכסים שלהם, טבלת העושר הכלל אירופית לא יכולה לקפוא ולשמור על הסטטוס קוו. יש לכך דוגמאות רבות בהיסטוריה, החל מנפילת האימפריה הרומית והשפעתה על אירופה במאות הבאות, ועד לעונש שקיבלה מארסיי ב-1993. מאז לא מצליחה הקבוצה לקחת את אליפות צרפת ולחזור להיות פקטור משמעותי בכדורגל האירופי. המקרה של מארסיי רלוונטי בעיקר ליובה, שמי יודע אם תחזור לגדולתה אי פעם.

מילאן אולי לא ספגה מכה אנושה, לפחות לא לאור גזר הדין הראשון שלקח ממנה 15 נקודות בעונה הבאה. הקבוצה של ברלוסקוני תשחק בעונה הבאה בסרייה א' ובכך תכניס לקופתה את מלוא הכסף מזכויות השידור באיטליה. מילאן גם מתעקשת שמגיע לה לשחק בגביע אופ"א, בטענה שאמפולי לא הספיקה להירשם למפעלים האירופים בזמן. אחרי שמנקים למילאן את מלוא הנקודות שקיזזו לה מהעונה שעברה, 44, הרוסונרי מפגרים בנקודה אחרי אמפולי, וייתכן כי הציניות שלהם תזכה אותם בעוד קצת כסף לקופתם ההמומה, אבל בטח שלא מספיק.

הכסף הגדול, שמניע את ענקיות הכדורגל האירופי, נמצא בליגת האלופות ובזכויות השידור שלה, בעיקר בשלבים הגבוהים, אליהם מילאן ויובה היו רגילות להגיע מדי עונה. גם חלק מהספונסרים, הגורם השני שמאיץ את גלגלי המכונות המפלצתיות הללו, לא ימהרו לסגור עסקאות עם מילאן ובטח שלא עם יובה המצורעת. התוצאה, כפי שאתם קוראים מדי שעה: הנכסים הגדולים של יובה מתחילים לעבור לאוליגרכים גדולים אחרים באירופה. במקביל, נכסיה הגדולים של מילאן, שמתעקשת לשמור על פני פוקר, כמו קאקה, פירלו וגאטוסו, לא מתלהבים לבזבז שנה רק במאבקי הליגה האיטלקית, כך שגם קבוצתו של ראש הממשלה לשעבר עשויה להשפיע על מאזן הכוחות בכדורגל האירופי. ככה זה בכלכלה חופשית.

גם אם מילאן תתאושש תוך שנה ואולי אפילו תזכה באליפות איטליה הקרובה, המפה המוכרת לא תישאר בעיניה. את תחילת התזוזה ניתן יהיה לזהות קודם כל בליגת האלופות, שמילאן ויובה הן מיסודותיה. ללא מילאן ויובה, שהיו אמורות להיות בקבוצת הדירוג הראשונה וסיימו בעונה שעברה בראשות הבית שלהן, ועם קייבו, פלארמו, רומא ואינטר במקומן, החיים של ברצלונה, ריאל, צ'לסי וגם ארסנל, באיירן, ליברפול ויונייטד, יהיו הרבה יותר קלים.

ללא שתי הענקיות האיטלקיות, שהגיעו לגמר ב-2003 ומאכלסות דרך קבע את שלבי ההכרעה, היריבות הגדולות שישארו במירוץ יזדקקו לפחות מאמץ כדי לזכות בתואר האירופי וגם המקומי, בהתאמה. הסיכוי לאלמנט ההפתעה של פינליסטית לא צפויה קטן באופן מעט עצוב.

תוצאה צפויה נוספת של מפולת השלגים באיטליה, גם בליגת האלופות וגם בליגות המקומיות, הוא שהקבוצות הגדולות יהיו גדולות יותר ובאופן יחסי הקטנות יהיו קטנות יותר. מי חשב לפני פסק הדין ברומא, שריאל וברצלונה יוכלו להחתים כל-כך בקלות שחקנים כמו קאנבארו, תוראם, אמרסון וזמברוטה, ועוד היד נטויה. הקבוצות הטובות, שנהנות ממשאבים כלכליים, יהיו היחידות שיוכלו להנות מההיצע החדש בשוק.

את ההפרדה הכלכלית הזאת, בין גורמי השוק שיצמחו כתוצאה מהעונשים באיטליה לבין אלה שידרכו במקום, המחיש לאחרונה ארסן ונגר, מנג'ר ארסנל, כשהצהיר כי "אין לו יכולת כספית להביא שחקנים יקרים מהליגה האיטלקית. מדובר בשחקנים שמרוויחים המון כסף, סכומים שאין לנו בארסנל", המשיך ונגר. "אין הרבה מועדונים בעולם שיכולים לשלם סכומים כאלה. יובנטוס תהיה חייבת למכור את השחקנים שלה, שרובם מעל 30. גם אם ייקח לה שנתיים להתאושש, עד שזה יקרה רוב השחקנים האלה יהיו גמורים ולא שווים הרבה, כך שהיא תהיה חייבת לעשות עליהם עכשיו את הכסף".

כשמחברים בין העובדה שהקבוצות הגדולות והעשירות יהיו גדולות ועשירות יותר וליגת האלופות תהיה קלה יותר ולא תדרוש יותר מדי מאמץ עד לחודש מרץ, מבינים כי השליטות הברורות של הליגות באנגליה וספרד לא יגיעו סחוטות למשחקי סוף השבוע שלהן. הנזקים שבארסה, ריאל, צ'לסי וארסנל רגילות לספוג בשם ליגת האלופות, יהיו קטנים יותר ויקשו על קבוצות מעמד הביניים להפתיע. בטח כאשר אתה מצרף לסגל הרחב שלך שמות כמו קאנבארו וזמברוטה.

מוקדם עדיין לנבא כיצד תנועת הרוחות החדשה תסתיים. האם אימפריה אירופית חדשה תחליף את יובנטוס? האם כוחות כמו ליון, באיירן ואיינדהובן ירימו את ראשן ויצליחו יותר בליגת האלופות, או שמא שליטתן של הענקיות תהיה באמת אכזרית וברורה יותר? תשובות ראשונות ביום שלישי הקרוב, בפקס שבמשרדי אופ"א, לשם יגיעו שמות הקבוצות האיטלקיות ששיחקו בעונה הבאה במפעלים האירופים.