חבר מפיל חבר

כשפיירלואיג'י קזיראגי, מאמן הנבחרת האולימפית של איטליה, דן עם ראשי ההתאחדות בשאלה אילו שלושה חריגי גיל, שחקנים מעל גיל 23, יוזמנו לאולימפיאדה, הוא נתקל בפרמטרים מחמירים: "אסור לך לקחת שחקנים מיובנטוס או פיורנטינה שמשחקות במוקדמות ליגת האלופות, לא שחקנים ממילאן, שתשחק בגביע אופ"א ולא שחקנים ששיחקו ביורו עם הנבחרת הבוגרת", נאמר לו. שחקני האלופה אינטר נפלו גם הם, מהסיבה הפשוטה, שכמעט ואין לנראזורי שחקנים איטלקים.

לקזיראגי מצידו, דווקא היו חלומות. הוא חשב על פיליפו אינזאגי ואלסנדרו דל פיירו, חשב על קאמבק של אלסנדרו נסטה ופרנצ'סקו טוטי שפרשו מהנבחרת לאחר הזכייה במונדיאל, ואפילו פנטז על ג'יג'י בופון בשער, אלברטו אקווילאני בקישור ולוקה טוני בחוד. האמת, הוא היה מסתפק גם בשחקן הגנה ורסטילי כמו דניאלה בונרה ממילאן, שייצב לו את ההגנה. אבל, חלומות לחוד ומציאות לחוד. המאמן קיבל וטו מההתאחדות, ובחר בחריג גיל אחד, תומאסו רוקי מלאציו.

המציאות היא שדווקא בקרב כדורגלני אלופת העולם, לא נשמעו אמירות "טוב למות בעד ארצנו" בסגנון דייגו, רונאלדיניו ומסי. השחקנים שהוזכרו לא יצאו למלחמה נגד ראשי קבוצותיהם ולא נשכבו על הגדר כדי לשחק באולימפיאדה. הטירוף, הלאומיות והאובססיביות כלפי הנבחרת, שכל כך מאפיינים את התקשורת והאוהדים בארץ המגף, חסרים לקראת טורניר הכדורגל בבייג'ינג. ידיעות על הכנות האזוריני (הכחולים הקטנים) לטורניר, לא תופסות את כותרות עיתוני הספורט, שמתמקדות במרקטו, עונת המלפפונים, ובהכנות הקבוצות הגדולות למפעלים האירופיים.

בכל אופן, שלא תתנו לאדישות הזאת להטעות אתכם. באיטליה כמו באיטליה, העובדה שאין הד וטירוף, בהחלט לא אומרת שאין ציפיות. במיוחד כשמדובר בנבחרת הנוכחית עמוסת הכישרונות. נבחרת שרואים בה את דור העתיד של הכדורגל האיטלקי. אחרי הכישלון של רוברטו דונאדוני וחבורתו ביורו, גם קזיראגי יודע: שקט או לא שקט, בלי מדליה, אין לו מה לחזור לרומא.

בקיץ 2006, קצת אחרי חגיגות הזכייה במונדיאל, החליט יו"ר ההתאחדות האיטלקית, ג'יאנקרלו אבטה, על רענון מערכות בנבחרות. בנוסף למינויו של רוברטו דונאדוני, הוחלט לתת לקזיראגי ועוזרו, ג'יאנפרנקו זולה את המפתחות לנבחרת הצעירה. המאמן הקודם, קלאודיו ג'נטילה, שהוביל את האזוריני לזכייה באליפות אירופה לנבחרות צעירות, ומדליית ארד באולימפיאדת אתונה, פוטר.

מאז לקזיראגי יש בעיה גדולה, הוא מזוהה כאיש של דונאדוני וכידוע, התואר הזה הוא לא כבוד גדול אחרי היורו בשוויץ ואוסטריה. חזרתו של ליפי, אדם קפדן וחסר פשרות, לנבחרת מעמידה בסימן שאלה את המשך כהונתו, ומכניסה אותו ללחץ. כמו דונאדוני, קזיראגי בן ה-39 קיבל את התפקיד כמעט ללא ניסיון קודם. לאולימפיאדה, האזוריני הגיעו לאחר כישלון באליפות אירופה בהולנד. הנבחרת נראתה רע ולא עלתה לחצי הגמר. העובדה שאנגליה לא שולחת נבחרת למשחקים האולימפיים, אפשרה לאזוריני להעפיל לבייג'ינג דרך ניצחון במשחק פלייאוף בפנדלים על פורטוגל. הכיסא המתנדנד של קזיראגי, נרגע, אבל ליפי, שכבר ביקר במשחק ההכנה האחרון של האזוריני מול רומניה (1:1), עוקב בעניין.

"מבחינתי, טורניר הכדורגל באולימפיאדה לא שונה מהמונדיאל או היורו", ניסה המאמן לעורר עניין. "אני חולם על הזהב, ויש לי אמון בסגל. יש לנו הרבה כישרון ונבחרת ספרד הוכיחה שכמשלבים יכולת עם ארגון במגרש, אפשר להגיע להישגים", המשיך קזיראגי, שיודע שמבחינתו, זה בדיוק הזמן להתנתק מתדמית האיש של דונאדוני.

בתחילת חודש נובמבר הגיעה רומא לטוסקנה למשחק חוץ מול אמפולי הקטנה. רגע לפני השריקה לסיום, נפסקה בעיטה חופשית למארחים ממרחק של 30 מטרים. אל הכדור ניגש שחקן צעיר, בגובה 1.65 מ', ולפני שהחומה של רומא הספיקה להתארגן, הוא שלח כדור קשתי ומתוחכם אל הפינה, והשווה ל-2:2, בשער שהזכיר מאוד את הבעיטה החופשית של רונאלדיניו מול אנגליה במונדיאל 2002. גיבור חדש נולד באיטליה, סבסטיאן ג'יובינקו.

"סבסטיאן אולי נמוך, אבל הוא קשוח ואין בו פחד. צריך לתת לו לגדול ולא ללחוץ עליו", אמר על ג'יובינקו שחקן העבר של יובנטוס, צ'ירו פרארה. "הוא יותר יצירתי מדל פיירו", הוסיף השוער האגדי, דינו זוף. ג'יובינקו הוא התקווה האיטלקית לטורניר. הילד, שיחזור בעונה הבאה למחזיקת כרטיסו, יובנטוס, צפוי לשחק מתחת לחלוץ, ולהביא את התחכום והיכולת הטכנית המדהימה שלו. "המימדים המזעריים הופכים אותו לשחקן מרתק לצפייה", נכתב עליו. "נמוך מדי? גם דייגו מראדונה לא היה גבוה במיוחד", ניתח זוף והגדיל את רף הציפיות.

השחקן, שמוגדר כבר בדלה אלפי כיורש של דל פיירו, הוא לא הכוכב היחיד בסגל עמוס הכישרון של קזיראגי וזולה, שאימצו את השיטה ספוגת הביקורת של דונאדוני, 4-3-2-1. ליד ג'יובינקו ישחק ג'יוזפה רוסי, ילד הפלא מויאריאל. מאחוריהם ישחקו ריקרדו מונטוליבו, שחקן פיורנטינה שהיה המשוחרר האחרון מהסגל הבוגר ליורו. בצד ימין, אנטוניו נוצ'רינו, שתפס מקום בהרכב של יובנטוס, בצד שמאל, ולוקה צ'יגאריני הנפלא מפארמה במרכז המגרש. עוד ניתן למצוא בסגל את איגנציו אבאטה, שחקן כנף עם רגל שמאל פנטסטית והחלוץ רוברטו אקוופרסקה, שכיכב העונה בקליארי.

גם בהגנה יש לאיטליה, כרגיל, על מי לסמוך, כשאנדראה קודה המצוין מאודינזה ינהיג, ולורנצו דה סילבסטרי, הפתעת העונה מלאציו, ישחק באגף הימני. אוסף השחקנים הללו, שהרשימו מאוד במשחקי ההכנה, ובמיוחד בטורניר טולון בו זכתה הנבחרת, מעלה את רף הציפיות לגבהים החדשים. הנבחרת הזו מכונה "דור העתיד של הכדורגל האיטלקי", ופרשני הכדורגל בארץ המגף משוכנעים שרוב שחקניה יובילו את הנבחרת כבר במונדיאל בדרום אפריקה בעוד שנתיים.

ולקזיראגי וזולה, שניים מגדולי החלוצים של הכדורגל האיטלקי בשנות ה-90, נותר להתמודד עם הציפייה לחזור הביתה עם הזהב, מה שקרה רק פעם אחת בהיסטוריה של הכדורגל האיטלקי, באולימפיאדת ברלין 1936.

ההתנהלות של קזיראגי במהלך ההכנה לבייג'ינג מוזרה מאוד. מצד אחד, הוא נותן לתקשורת והאוהדים את ההצהרות שהם רוצים לשמוע: "אנחנו נוסעים כדי לזכות", אך מצד שני הוא ריאלי: "לברזיל וארגנטינה יש סגלים יותר טובים מאיתנו, במיוחד לאור העובדה שיש להם חריגי גיל כישרוניים עם ניסיון בינלאומי".

המאמן לא חשש להצטרף למתקפה הפופולארית על חוקי פיפ"א, שנותנים לקבוצות שיקול דעת בשחרור שחקנים מעל גיל 23: "כששיחקנו מול פורטוגל על העלייה לאולימפיאדה, הרגשתי שכל העולם איתנו", אמר קזיראגי בראיון נרחב ל"קוריירה דלו ספורט", "אחר כך נתקלתי בבעיות להרכיב את הסגל. הבעיה היא לא רק בקבוצות עצמן, או בשחקנים שלא ממש התלהבו לשחק בנבחרת, אלא בתקנות שמאפשרות להם להתחמק", ביקר המאמן.

"שלושה שחקנים בעלי ניסיון בינלאומי היו משנים את פני הנבחרת, אבל נאלצתי להתחשב במוקדמות ליגת האלופות ובדרישות של הקבוצות", המשיך המאמן לפני שעבר לנימה אופטימית קצת יותר: "בכל מקרה, הרכבנו נבחרת מצוינת ויש לנו הזדמנות להצליח, במיוחד אחרי אי ההצלחה ביורו. נילחם בארגנטינה וברזיל בעזרת המוטיבציה שלנו. לא באנו רק להשתתף, אנחנו רוצים לזכות בזהב".

הציטוטים של קזיראגי יכולים להתפרש ככאלה של מאמן לחוץ, שמחפש לעצמו אליבי, אבל המאמן יודע על מה הוא מדבר. הסגל שלו, מוכשר ככל שיהיה, מורכב משחקנים שעבור רובם העונה הייתה עונתם הראשונה כשחקנים בולטים בסרייה A, חלקם שיחקו בקבוצות תחתית ואף ירדו ליגה. חבורת הילדים הכישרונית צריכה רועה, לשם כך הובא תומאסו רוקי.

הבדיחה מספרת שכשרוקי קיבל את הטלפון מקאזירגי, הוא היה כל כך נלהב לברוח קצת מהמו"מ העיקש עם הנשיא הקמצן של לאציו, קלאודיו לוטיטו, והוא הסכים מיד לנסוע למזרח. על לוטיטו מספרים שבשביל לכסות את חובות הענק של המועדון הוא מוכן למכור גם את המזכירה, אבל לא את תומאסו רוקי.

רוקי, 31, הוא שי הולצמן האיטלקי. סקורר בחסד עליון, שפרח מאוחר ושיחק בעיקר בקבוצות קטנות. ברזומה שלו יש קרוב ל-100 שערים בסרייה A, אבל את זימון הבכורה לנבחרת הוא קיבל רק בגיל 29, מדונאדוני. רוקי לא שכנע במוקדמות היורו וראה את האליפות מהבית. אבל בקורבה נורד, היציע בו יושבים האוהדים השרופים של לאציו, הוא אליל.

רוקי נחת באולימפיקו בשנת 2004. בעוד נהירת הכוכבים מהקבוצה המתפרקת של לאציו הולכת וגדלה מדי שנה, רוקי, בעיני האוהדים, הוא סמל להתמדה והשחקן המזוהה ביותר עם המועדון. בכל שנה הוא נתקל בבעיות במו"מ, דורשים ממנו להפחית בשכרו, בכל שנה הוא נאלץ להוביל חבורה מוכשרת פחות ופחות ועושה ניסים. את העונה שעברה הוא סיים עם 14 כיבושים, הכוכבים ששיחקו לצידו במשך השנים פרשו כנפיים ועפו כמה שיותר רחוק מלוטיטו. רוקי נשאר. לאציו מבחינתו עדיפה על הכסף של קבוצות עשירות יותר אבל עם שם אטרקטיבי פחות, כמו טורינו, גנואה או פאלרמו.

מהסיבות הללו הפך רוקי לקנדידט מושלם עבור קזיראגי. שחקן נטול אגו, שלא ייכנס לעימותים עם סופרסטארים בהתהוות כמו ג'יובינקו ורוסי, ובדיוק החלוץ המושלם שייתן את הסיומת לכדורים שיקבל מהקישור הפנטסטי של האזוריני. היי, בלאציו הוא עושה את זה עם שחקנים פחות מוכשרים, וחוץ מזה, לקזיראגי לא באמת הייתה ברירה אחרת.

רוקי קיבל בשמחה רבה את הזימון. כשחקן שנחשב לאחד הפחות מוערכים בליגה האיטלקית, ולאורך השנים לא לבש את המדים הכחולים של הנבחרת, ההזדמנות להוביל נבחרת עם פוטנציאל רציני למדליה יכולה להוות מקפצה רצינית לקריירה שלו, גם בגיל 31. מעבר להצעות כאלה או אחרות, רוקי יודע שטורניר טוב יכניס אותו חזק להיסטוריה ולתודעה של הכדורגל האיטלקי. לא רק הגיבור של לאציו, אלא גיבור לאומי.

לקזיראגי נותר לקוות שההימור שלו יצליח ופצצת הכישרון של האזוריני, בתוספת קור הרוח והמנהיגות של רוקי, יתחברו. אם אכן זה יקרה, האזוריני, שישחקו בבית ד' יחד עם דרום קוריאה, קמרון והונדורס, יהפכו בהחלט לאחת המועמדות הרציניות למדליה.