וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לוס אנג'לס קליפרס: סדר עולמי חדש

יובל שפירא

21.12.2011 / 8:00

מחממים את הפרקט: השילוב המרגש בין גריפין לפול, יחד עם בילאפס, באטלר וג'ורדן, הופכים את הקליפרס לקבוצה הנוצצת בלוס אנג'לס והמלהיבה בליגה

שחקני לוס אנג'לס קליפרס בלייק גריפין, כריס פול. gus ruelas, AP
תתחילו להתרגש. גריפין ופול/AP, gus ruelas

תקציר הפרקים הקודמים

מאזן בעונה שעברה: 50:32.

סיימה את העונה: מקום עשירי במערב.

הקליפרס הגיעו לעונה שעברה אחרי עוד עונה איומה. בלייק גריפין, הבחירה מספר 1 בדראפט, ספג פציעה מסיימת עונה, עוד לפני שהעונה התחילה. עונת 2008/09 עברה בבדיחות על חשבונה של קללת הקליפרס המפורסמת, ובהמתנה לעונה שאחריה, בתקווה שתביא עמה בשורות טובות. אך עוד בטרם התחילה העונה שעברה, אוהדי הקליפרס גילו שהבדיחה על חשבונם טרם הפסיקה, כאשר ויני דל-נגרו - זה עם ההרבה קרם שיער והמעט תרגילים בהתקפה – הוחתם, במה שנראה צעד תמוה נוסף של הבעלים דונלד סטרלינג.

אולם הדיווחים ממחנה האימונים הפכו את הימים שקדמו לפתיחת העונה למרגשים. ואכן, העונה של הקליפרס הייתה צבוע לבסוף בוורוד; ברמה האישית, גורדון וגריפין נראו כמו העתיד של הליגה, וברמה הקבוצתית הקליפרס היו רכים כמו שרק חצאית טוטו ורודה יכולה להיות. אוהדי הקליפרס זכו להיווכח שלמעיין הנעורים ערך קלורי רב, כאשר הגרסה השמנה של בארון דיוויס החמיצה משחקים על ימין ועל שמאל מטעמי בריאות, וכשנשאר בריא גרם לאנשים לאחל שיקרו לו דברים רעים. דווקא לאחר רצף של משחקים בהם נראה כמו שחקן כדורסל הוא נשלח לקליבלנד בטרייד איום שידובר בהמשך. בארון הוא אומנם אנקדוטה נחמדה להבין דרכה את מצבה של הקבוצה, אבל גם מסביבו הדברים לא היו אידיאליים. דיאנדרה ג'ורדן נראה עדיין רחוק מלהיות מוכן להשתלט על עמדת הסנטר, וחלק את הדקות שלו עם כריס קיימן, כלומר בחצי העונה בה האחרון הצליח להישאר בקו הבריאות. גם אריק גורדון, שפתח את העונה באופן שגורם להזיל ריר, נאלץ לעבור לאזרחי בשל פציעה רק כדי לחזור בשלהי העונה, כשהקליפרס כבר היו מחוץ לפליאוף.

אז למה בכל זאת העונה של הקליפרס לא התבזבזה? בלייק גריפין. השחקן המדהים הזה הפך כבר בעונת הרוקי שלו לפנים החדשות של הליגה. אחרי שהפסיד עונה שלמה, ונזכר באותה נשימה עם גרג אודן, גריפין פתח את עונתו הראשונה בסערה, ובסיומה כבר היה אחד מהקלעים המובילים בליגה והמטביע המסעיר ביותר. העונה שלו תיזכר כנראה דרך דאנק המשפיל על טימופיי מוזגוב, וההטבעה מעל המכונית בתחרות ההטבעות באולסטאר. אבל ראוי שתזכר גם בזכות ה-22.5 נקודות למשחק, עם מעל 12 ריבאונדים למשחק וכמעט ארבעה אסיסטים. מעל הכל, בלייק התגלה כשחקן מלהיב שהופך את חבריו לטובים יותר, שהרי אריק גורדון חב לו את עונת הפריצה שלו. כשגריפין התגלה גם כבחור מצחיק, הוא הפך סופית לחבילה השלמה.

אולם את העונה הקודמת ראוי שיחתום סיפור אחר, המציג את הניהול הכושל שאפיין את הקליפרס במשך השנים, אף יותר מההחתמה המרגיזה של דל-נגרו. מה שמעלה את הג'ננה באמת הוא הטרייד ששלח באמצע העונה את בארון דיוויס ובחירת הסיבוב הראשון בתמורה למו וויליאמס וג'ראמיו מון. כבר אז היה ברור שהבחירה תהיה שווה זהב, ועדיין התקבלה ההחלטה להיפטר מדיוויס בכל מחיר, גם אם התמורה היא מו וויליאמס פצוע שנראה גמור בקליבלנד. מאז הבחירה של הקליפרס הפכה לבחירה הראשונה בדראפט, וחוק האמנסטי איפשר להיפתר בקלות מן החוזה של דיוויס. חוק האמנסטי לא היה הפתעה כאשר הופיע לו גם לאחר ה-CBA הקודם, ודראפט עמוס רכזים מסקרנים הבטיח מראש שבחירת לוטרי גבוהה תאפשר להנחית אחד מהם בצד האדום של L.A., אבל הסערה המושלמת שאפשרה לקליבלנד למקסם את הטרייד, בעיקר סיפרה את הסיפור העצוב של הקליפרס מודל 2010/11.

אני יודע מה עשיתם בחורף האחרון

באו: כריס פול, צ'ונסי בילאפס, קארון באטלר, טרי טומפקינס (רוקי).

עזבו: אריק גורדון, כריס קיימן, אל-פארוק אמיניו, ג'ארמיו מון, קרייג סמית', אייק דיאגו.

הקליפרס מודל 2011/12 יהיה סיפור שונה לחלוטין והרבה יותר שמח. סאגת הטרייד של כריס פול הסתיימה בחתימה בקליפרס ועשויה לסמל את סוף המזל הרע של הקליפרס. חשוב לא להתבלבל וללכת שולל אחרי תיאוריות המתארות את ההתקפלות של סטרלינג בטרייד – הקליפרס עדין עומדים מצדו החיובי של הטרייד הטוב ביותר הקיץ, ואחד הטובים בשנים האחרונות. כריס פול הוא הרכז הטבעי המוכשר ב-NBA. אומנם הוא נוטה לפציעות, אבל קשה לחשוב על דרכים יותר טובות לסכן את עתיד הקבוצה שלך מאשר דרך הברכיים של פול. כשבלייק גריפין הוא הכוכב שלך, כריס פול הוא בן הזוג האידאלי, והפיק אנד רול בין השניים אמור להתקרב לשלמות.

אז כן, הטרייד של ניו אורלינס השאיר את הסגל דליל בכמה עמדות. כרגע הקו הקדמי של הקליפרס ערום לחלוטין, ומכיוון שככל הנראה יכוסה בבגדים מהתחנה המרכזית בפתח תקווה – גריפין ודיאנדרה ג'ורדן יידרשו לשחק דקות רבות, כמידת היכולת שלהם להישאר רעננים בעונה העמוסה הזאת. עמדה נוספת שנשארה חשופה היא עמדת הקלע, כאשר אובדן 22 הנקודות של אריק גורדון ידרוש מקליפרס פתרון יצירתי לבעיה. למזלם, הם מצאו אחד כזה בדמות החתמתו של הרכז הוותיק צ'ונסי בילאפס. בילאפס, אשר נחטף בגרושים תחת האמנסטי שקיבל מהניקס יוצר אצל הקליפרס מצבת רכזים הכוללת לא פחות משלושה שחקני אולסטאר. בילאפס בכלל לא ישחק כרכז, אלא יוסט לעמדת השוטינג, שם יוכלו הקליפרס ליהנות מיכולת הקליעה המשובחת שלו, וגם להחזיק בהתקפה שני מוליכי כדור. המעבר לתפקיד השוטר, יוריד מבילאפס עומס ויאפשר לו להאריך קצת את הקריירה.

גם קארון באטלר המנוסה יובא בחוזה תלת שנתי מהמאבריקס, במטרה לסתום את העמדה החלשה ביותר של הקליפרס בעונה שעברה. במידה שיצליח להישאר בקו הבריאות לראשונה בקריירה, הוא יתופקד כסטופר ההגנתי של כוכב של הקבוצה היריבה, מה שאומר רבות על ההגנה של הקליפרס לעונה הקרובה, הגנה שתישען בעיקר על יכולותיו האתלטיות של ג'ורדן.

מה מי מו

חמישייה: כריס פול, צ'ונסי בילאפס, קארון באטלר, בלייק גריפין, דאנדרה ג'ורדן

ספסל: מו וויליאמס, רנדי פוי, אריק בלדוסה, ראין גומס, ווילי וורן, טריי טומפקינס, בראיין קוק.

מאמן: ויני דל-נגרו, עונה שנייה בקליפרס ורביעית בליגה.

מועמד לפריצה: דיאנדרה ג'ורדן חתם הקיץ על חוזה של 43 מיליון דולר לארבע שנים, שזה בערך מיליון דולר לכל נקודה שהוא קלע בעונה שעברה. אך עוד טרם הספקנו להתרגז, הגיע הטרייד עם ניו אורלינס, אשר עשוי להתברר כסערה המושלמת. הטרייד סלל החוצה את דרכו של הטיים-שייר המעיק בדמותו של כריס קיימן, כאשר בתמורה הגיע המשיח כריס פול. פול כבר ידוע כמחייה המתים, כאשר מי שהצטרף אליו כשחקן גמור בשיקגו, התבגר לצידו כל הדרך להיות הסנטר המוביל של קבוצה אלופה. כן, טיסון צ'אנדלר הוא המודל לחיקוי של ג'ורדן, שצריך לקוות שראיית המשחק של פול תהפוך אותו מעוד קפיץ הגנתי לאחד מהמטביעים המובילים בליגה. כבר בעונה שעברה הוביל ג'ורדן את הליגה באחוזי שדה (בדיוק מעל אחד, טייסון צ'אנדלר). אם יצליח, בעזרת פול ובעזרת העלייה בדקות המשחק, להוסיף עוד חמש עד שבע נקודות מבלי לרדת באחוזי השדה, הוא יצדיק את החוזה שלו בקלות. אם הוא יצליח לשמור על יחס דומה של בלוקים לדקה, ולהישאר נוכחות מאיימת בצבע, מחכה לקליפרס עונה גדולה.

מועמד לדעיכה: מו וויליאמס, שעד לפני רגע היה אולסטאר, השמין, ומצא עצמו ברוטציה מאחורי אריק בלדסו, כרכז השלישי בקבוצתו. הוא היה כבר מועמד לאמניסטי, אך הקליפרס ויתרו על זה העונה, כנראה מכיוון שלא נמצא שחקן אחר שניתן יהיה להחתים בכסף שהיה מתפנה. מו וויליאמס נראה כבוי לחלוטין בעונה שעברה, כאשר התקשה להתאושש ממה שכינה ה"בגידה של לברון". הקריירה שלו קבורה כרגע עמוק במעמקי הרוטציה של הקליפרס. למו דווקא יש שתי דרכים להיחלץ מן התסבוכת, והוא יכול להתעודד מהיותן סבירות ומתקבלות על הדעת. ראשית, הגארדים האחרים מועדים לפציעות – פול באופן כרוני ובלדסו פותח את העונה על אזרחי, ושנית, הקליפרס עשויים לחפש עליו טרייד מכיוון שהם צריכים חיזוק כמעט בכל עמדה אחרת שאינה רכז. מצד שני, אולי כדאי שוויליאמס לא ימהר לחייך – הוא נוטה להיפצע בעצמו, וקשה לראות קבוצה שתסכים כרגע לקלוט את החוזה שלו.

אקס-פקטור: בסגל הנוכחי ההצלחה של הקליפרס תלויה רבות במצב הגארדים שלה. הקליפרס נראים כרגע כחלום הרטוב של דיוויד קאן, כאשר כל הגארדים הם רכזים שהיו בנקודת זמן מסוימת בשלוש שנים האחרונות רכזים פותחים. עומס הכישרון הזה עדיין לא מסביר כיצד ויני דל-נגרו ישתלט על עמדת הקלע שלו. כרגע הוחלט שבילאפס ישמש כשוטינג הפותח, כאשר כבר בעונה האחרונה הוחלט שרנדי פוי מתפקד טוב יותר כקלע מרכז. התקרה של הקליפרס העונה תלויה פעמיים באופן בוא ינהל דל-נגרו את הגארדים שלו העונה: פתרון לחוסר היכולת שלהם לשמור על הקלע המוביל של הקבוצה היריבה, והבאה למקסימום את התועלת של משחק עם שני מובילי כדור.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קופת החולים המובילה מציגה: השירותים שיהפכו את החיים שלכם לקלים יותר

בשיתוף כללית

ולכדור הבדולח

תסריט אופטימי: חודש לתוך העונה, והחמישייה של הקליפרס מתגלה כשלמה ואיכותית בליגה. בילאפס לוקח על עצמו את תפקיד הקלע עם שתי שלשות למשחק, ג'ורדן הוא מטרייה אווירת, באטלר הוא הוטרן שכל קבוצה רוצה, ופול ובלייק הם שנים מעשרת השחקנים הטובים בליגה. בלייק מסיים את העונה כמלך הסלים, והקליפרס מגיעים לפליאוף עם יתרון ביתיות. הקליפרס מפתיעים את המערב כולו בדרך לגמר ה-NBA שם הם מפסידים לשיקאגו או מאימי השלמות והמוכנות יותר. קללת הקליפרס הידועה משתנה רשמית ל"אינעל העולם על שגנבתם את פול".

תסריט פסימי: הברך של פול לא שורדת חודש במזל של הקליפרס, ובאופן מפתיע בילאפס מתגלה כמבוגר וחסר חשק לקחת את מקומו. בלייק נשאר שחקן מלהיב מאוד, אך גם מוגבל בהעדר שיפור הקליעה מחצי מרחק ואחוזי העונשין המזעזעים. עם החלשות ניו אורלינס ודנבר הקליפרס נדחקים לפליאוף מן התחתית רק בשביל לקבל שיעור כואב, שרק ייסע להם להגיע צנועים ומוכנים לעונה הבאה.

תחזית: כבר בדרבי הראשון שלהם מול הלייקרס הקליפרס נראו יופי. אין להתייחס ביתר חשיבות למשחקי קדם עונה, אבל מה שכן אפשר זה להיזכר דרכם כמה גדול כריס פול. העונה המקוצרת תעזור לקליפרס האתלטיים, שעמוסים מאוד בדיוק בעמדה בה הם מועדים לפציעות. על אף הבינוניות של דל-נגרו, הקליפרס יהיו הקבוצה המלהיבה בליגה בדרך ליתרון ביתיות, שם יעברו את הסיבוב הראשון בקלילות. בסיבוב השני הם ימצאו קבוצה מנוסה יותר, או אתלטית לא פחות ויעצרו. אף אחד לא יכעס עליהם, כי הם נתנו סדרה שתיזכר לדורות, ועוד סיבה להיות אופטימיים לגבי העתיד. סוף סוף יש שתי קבוצות ב-L.A.

מחממים את הפרקט: הבית הפסיפי
מחממים את הפרקט: הבית האטלנטי
מחממים את הפרקט: הבית המרכזי
מחממים את הפרקט: הבית הדרום מזרחי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully