מינסוטה טימברוולבס: מכאן אפשר רק לעלות

מאזן בעונה שעברה: 65:17.

סיימה את העונה: מקום אחרון במערב ובליגה כולה, הוגרלה שנייה בדראפט.

חמישייה: ריקי רוביו (לוק רידנאור), ווסלי ג'ונסון, מייקל ביזלי, קווין לאב, דארקו מיליציץ'.

ספסל: לוק רידנאור (ריקי רוביו), דרק וויליאמס, ג'אי ג'אי בראה, ניקולה פקוביץ', ווין אלינגטון, מוריס אייגר, בראד מילר, אנתוני רנדולף, אנתוני טוליבר, מרטל וובסטר, מלקולם לי.

מאמן: ריק אדלמן, שנה ראשונה במינוסוטה ועשרים שנה בליגה בסך הכל.

מועמד לפריצה:

יכול להיות שהעונה הבינונית-מינוס בברצלונה וההופעה המאכזבת עם נבחרת ספרד הקיץ רק עשו חסד לריקי רוביו? ההייפ, שהגיע לשיאו ערב הדראפט של 2009, השכיח בימים ההם כי מדובר היה בשחקן צעיר מאוד, שאומנם הריץ קבוצה לבדו, אך קבוצה קטנה בסביבה נטולת לחץ. וגם - קשה להתעלם מכך שרוביו רחוק מלהיות קלע טוב כמרחק שבין ריי אלן לרייג'ון רונדו. ובאמת, ההצלחה של שחקנים מהזן של רונדו תלויה ביכולת שלהם להגיע יחסית משום מקום, ללא ציפיות. ציפיות הרי מתורגמות לביקורת בלתי פוסקת. מנגד, כשהשחקן מגיע מלמטה, החולשה יכולה דווקא לעבוד לטובתו של השחקן, לדרבן אותו להתגבר על ה"נכות" שלו. גם אם הוא אף פעם לא ילמד ללכת בלי צליעה, או במקרה שלנו לקלוע מעבר לקשת השלוש, לרוב יתפעלו מן היכולת שלו להיות שחקן NBA מוביל. אז כן, הקוף עדיין על הגב של רוביו, אבל דיווחים ממחנות האימונים מספרים על שחקן משוחרר יותר, ושהשיטה הנוקשה והפחות הקבוצתית עובדת לטובתו. מותר ורצוי להיות חשדניים, אבל יש לזכור שמי שייצא נשכר אם אדלמן יחולל קסמים זה אנחנו – כי כשרוביו טוב זה מחזה מרהיב.

אקס-פאקטור:

ריק אדלמן. הזאבים היו כל כך רעים בשנה שעברה, שהאקס-פקטור טמון בשינוי אפשרי מן העונה שעברה. מבין כל המצטרפים החדשים, השינוי המשמעותי ביותר הוא בעמדת המאמן, כשקורט רמביס הוחלף במאמן שהוא יותר מטיפוס תמהוני עם משרוקית. אדלמן הוא אחד המאמנים המוערכים ב-NBA, ובפניו עומדת אולי המשימה המאתגרת ביותר בליגה – להצליח להעמיד רוטציה בריאה סביב סגל שכל הכישרון שלו מתרכז בעמדה אחת. לאחרונה הודיע אדלמן שהרוקי המבטיח דרק וויליאמס יכול לשחק בעמדה 4 בלבד, כמו יותר ממחצית הקבוצה. האופציה שלאב ישחק העונה סנטר כבר עלתה, ולמרות שקשה להגריל שומר פוסט ראוי בקו קדמי של לאב-וויליאמס-ביזלי, פתרון זה, כמו אחרים, יצטרך להימצא. למזלם של הזאבים, העונה באמת עומד לראשותם מאמן יצירתי ביותר, ורק הוא יכול למנוע ממינסוטה להישאר הקבוצה הגרועה בליגה.

תסריט אופטימי: לאב בסנטר זה יותר מגימיק, הנחיתות של וויליאמס בגובה מפריעה בעיקר לשומרים שלו, התרופות של ביזלי שומרות אותו מאוזן יחסית, ואפילו פקוביץ' לומד לתרגם את היכולת מאירופה ל-NBA. מינוסוטה נזכרת שבחירת הסיבוב הראשון שלה בכלל שייכת לניו אורלינס, ומתחילה לשחק כדורסל - לא פחות מהיר, אבל יותר אינטליגנטי. זה כמובן לא מספיק לפלייאוף, אבל מספיק דיו לחמם את ליבם הקפוא של האוהדים במיניאפוליס.

תסריט פסימי: לא ניתן למצוא שום קשר בין הקבוצה המופלאה של אדלמן בסקרמנטו של תחילת המילניום, לבין הנוכחית במינוסוטה, למעט אותה טענה מגוחכת מיני רבות מבית היוצר של המנג'ר דיוויד קאן – שמיליציץ' הוחתם כי הוא למעשה העתק מודרני של כריס וובר. יכולת הקליעה משלוש של רוביו מתבררת כטיעון המושלם למה לא צריכה להיות קבוצה למינוסוטה.

תחזית: מינוסוטה צעירה ואתלטית, והזמן הקצר של אדלמן עם חניכיו מספיק כדי לקלקל קצת לניו אורלינס את הטרייד על כריס פול, אבל לא הרבה יותר מזה.

מחממים את הפרקט: הבית הדרום מזרחי