מיורם לגאון

שעת בוקר מוקדמת. דרך פארק הטבע באווגסבורג, בוואריה, נצפה אדם מטייל עם הכלב שלו. זהו היום החופשי של אותו אדם, בדרך כלל יום שני, ואת הימים הללו הוא מעביר באווגסבורג, עיר הולדתו. המקצוע שלו - מאמן כדורגל , המועדון - שטוטגארט, השם - ארמין ווה.

את זמנו בעיר בה נולד הוא מעביר בדרך כלל עם החבר הנאמן ביותר שלו, ג'ורג', הכלב השחור, היפהפה והיקר שלו. זוהי מעין תרפיה נגד המתח, הדרך שלו להירגע ולשכוח את מה שקורה ביום-יום. אבל למרות הכל נהנה ארמין ווה מהתקופה היפה בחייו.

ביום שבת ייערך המחזור האחרון בבונדסליגה. ניצחון ביתי על אנרגי קוטבוס, שגמרה את הליגה מזמן, יביא למאמן שטוטגארט אליפות בלי קשר לתוצאות של יריבותיו לצמרת. בגרמניה כולם יודעים, זה לא בשמים.

ההצלחה עם שטוטגארט, שהביאה את המאמן צעד אחד מזכייה בבונדסליגה ומוקדם יותר העונה לזכייה במאמן הסיבוב הראשון ובמועמדות ודאית לאחד מהמועמדים הבכירים לתואר מאמן השנה, הפכו את חייו של האיש עם הכלב מאווגסבורג לסוערים במיוחד.

לא תמיד זה היה המצב. בחצי השנה הראשונה שלו בשטוטגארט נאלץ ווה להתמודד עם קבוצה במשבר, נטולת כושר גופני, מפולגת לשני חצאים, קבוצה מפורקת.

ווה, שהקבוצה הגדולה ביותר אותה אימן לפני כן הייתה האנזה רוסטוק, הגיע בפברואר 2006 במקומו של ג'ובאני טראפטוני הכושל, על תקן של מאמן זמני. אף אחד לא התפלא כשהמאמן לא הצליח להרים את האימפריה השוואבית מהקרשים. הביקורות היו נוקבות וגם שכחו כמה פרטים מאד רלוונטים. את הסגל לא הוא בנה, על הכושר הגופני הירוד לא הוא היה אחראי, והבלאגן בתוך הקבוצה התחיל עוד לפני תחילת הקדנציה שלו בשטוטגארט. אבל עולם הכדורגל הוא מרושע.

"לכל מאמן זוכרים רק את החלק הרע בעבודה שלו, תראו את פליקס מגאת. הוא עשה עבודה אדירה בבאיירן, הביא שני דאבלים רצופים, והנה פתאום לא הולך, במועדון מצאו את השעיר לעזאזל ופיטרו אותו בלי לחשוב פעמיים", אמר ווה לפני מספר חודשים.

ווה הובא באמצע העונה שעברה, כאמור, בתור מאמן זמני ולכולם היה ברור כי הוא מגיע רק כדי לסיים את העונה הנוראית של שטוטגארט. אחד מהתומכים הנלהבים בפיתרון זמני ובמינוי של מאמן בעל שם בעונה לאחר מכן, היה הבוס הגדול של שטוטגארט, ד"ר דיטר הונדט. היום, כששטוטגארט נהנית מעונה נהדרת ועומדת פסע מן האליפות, גם הוא מודה בטעות.

"העבודה של ווה, התמיכה שלו בשחקנים צעירים, ממוצע הגילאים הצעיר של הקבוצה, הרכש הנהדר - הכל נזקף לזכותו של ארמין, הוא הפך את שטוטגארט מקבוצה לא יציבה עם כדורגל אפרורי לקבוצה מלהיבה עם כדורגל נהדר, הגנה חזקה ובעיקר כדורגל יעיל", אמר הונדט.

ווה והמנג'ר הורסט הלדט ניצלו עד תום את ההזדמנות שניתנה להם מהנהלת המועדון, "היום, כשנזכרים שהעונה נפתחה עם תבוסה ביתית מחפירה 3:0 לנירנברג ולמרות זאת המאמן נשאר, מראה על האמונה שלנו בצוות המקצועי", אומר היום דיטר הונדט, שעוד במהלך מחנה האימון שם לב לייחודיות של מאמנו.

"אומץ, לארמין ווה יש פשוט אומץ, אין שום ספק", אומר הלמוט הק, נשיאה של גרוייטר פורט המשחקת בליגת המשנה בגרמניה. ווה אימן את פורט עונה אחת, ב-1996. המטרות שהוצבו בפניו היה פשוטות, העפלה מהליגה השלישית לליגת המשנה, משימה שהושגה בהצלחה.

אבל לא רק ההעפלה עצמה אלא גם הדרך שבה ווה הצליח להביא לפורט את כרטיס הכניסה לעולם הכדורגל המקצועני בגרמניה הותירו הרבה אנשים פעורי פה לגבי המאמן הצעיר (אז בן 36 בלבד). בהמשך עזב ווה את פורט כדי לעזור לרוייטלינגן באותה משימה, ושוב הצליח.

ההצלחות לא נעלמו מעיני הנהלת האנזה רוסטוק, שב-2001 מינתה אותו לאימון הקבוצה. שנתיים הצליח המאמן הצעיר לשרוד עם רוסטוק בליגה הראשונה. עם משאבים צנועים ושחקנים לא ידועים, הדהימה רוסטוק עם כדורגל התקפי ומרענן וגרמה למספר סנסציות בבונדסליגה. למרות זאת היא הוסיפה להיאבק בתחתית ובאוקטובר 2003 ווה התפטר מתפקידו. "כשלא הולך אז פשוט לא הולך, כל אחד צריך לדעת מתי לוותר", אמר אז המאמן, שעד היום משוכנע שזה היתה ההחלטה הנכונה.

שבוע אחרי שעזב את רוסטוק חזר ווה לליגה השלישית וחתם במועדון של עיר הולדתו, אווגסבורג. היום אומר המאמן: "זו הייתה הטעות הכי גדולה שלי, שום דבר לא עבד שם". ווה אומנם מודה שהמצב באווגסבורג לא היה אופטימלי אבל לא מוריד מהאחריות שלו לעונה בינונית: "אפשר להאשים את כל העולם ולהרגיש בנוח עם זה, אבל אני חייב להודות שגם אני חלק גדול מאותו כישלון טוטאלי".

העיתונאי הלמוט שמול, שמכיר את ווה כבר כמעט 30 שנה, נזכר: "באותה עונה שום דבר לא הלך, אבל עונה אחרי זה אווגסבורג העפילה לליגה השניה. בקאדר שלה היו 90 אחוז מהשחקנים שארמין ווה הביא והסגל היה זה שהוא בעצם בנה. עד היום מדברים באווגסבורג על ווה כאחראי על בניית הבסיס שהביא את אווגסבורג לליגה השניה."

קריירת המשחק של ווה הייתה פחות מזהירה מזו אותה הוא בונה כמאמן. ב-1979 הוא החל לשחק כמקצוען בבורוסיה מונשנגלאדבך, בדיוק בימי הזוהר של האימפריה הירוקה. המאמן אז היה אז יופ הייניקס ויחד עם ווה היה גם שחקן חדש נוסף בסגל, לותר מתיאוס. שניהם היו בני 18 ונהנו מפוטנציאל להפוך לדור העתיד של גלאדבך. הייניקס נזכר בימיו הראשונים של ווה כשחקן מקצועני: "הוא היה שחקן אלגנטי עם טכניקה יוצאת דופן. בדיעבד היום אני יכול להגיד שהוא יכול היה לעשות הרבה יותר עם הכישרון שלו מאשר להיות רק עוד שחקן ברוטציה. הוא תמיד היה שחקן שקט והגון, פשוט בחור טוב".

ווה שיחק בסיכומו של עניין רק 65 משחקים בליגה הראשונה בגרמניה, ולסיבות למה הוא לא הצליח להרים את קריירת המשחק שלו, נדרש ידידו הטוב מאותם ימים לותר מתיאוס : "ארמין הגיע ממשפחה טובה באווגסוברג. הוא היה קצת רכרוכי ולדעתי זו הסיבה העיקרית שמנעה ממנו לממש את הפוטנציאל האדיר שהיה לו". אחד מהכינויים להם זכה ווה באותה תקופה מחבריו השחקנים היה "חנון", דבר שתומך היטב בתאוריה של מתאוס.

ווה הפיק את הלקחים בקריירה השנייה שלו ופיתח את אותה אישיות שהפכה אותו לכל כך אמיץ. לפעמים, אומרים חבריו, ארמין מצליח לנתק את עצמו מהמציאות. זו הדרך היחידה להסביר איך בכל סיטואציה הוא תמיד שומר על ה"קול פייס" ומיישם תמיד, ולא משנה נגד מי, את הטקטיקה ההתקפית שלו, בלי פחד.

האמונה הטפלה תמיד שיחקה תפקיד משמעותי אצל ארמין ווה. "זה התחיל מוקדם אצלי. עוד כשחקן צעיר אני זוכר שתמיד הייתי חולץ קודם כל את נעל שמאל ואחרי זה את ימין, איך זה התחיל אני לא יודע, אבל אני האמנתי בזה בכל מעוזי".

גם היום מאמין ווה בנפלאות העולם הטפל. אחרי פתיחת העונה הרעה עם שטוטגארט, עלתה הקבוצה על גל הצלחות ורשמה 7 ניצחונות רצופים. לאורך כל התקופה לא העיז ווה להסתפר. שלושה ימים לפני משחק הוא לא מתגלח. במהלך התקופה ההיא השיער של פה צמח וצמח, אבל אז הגיע הפסד לבאיירן והמחשבות על גידול שיער נחסכו מהמאמן המאמין.

לפני הקדנציה הנפלאה שלו בשטוטגארט היה ווה מחוסר עבודה במשך שנה וחצי. "לא נפלתי לשום חור", הוא הסביר והוסיף: "מצבי היה בסדר גמור באותה תקופה". גם העובדה שבאותם ימים אף אחד מוכר מהבונדסליגה לא דפק על דלת ביתו לא הפריעה למאמן. "חברים זה יותר רק מהצלחה בכדורגל", הוא אמר באופן פילוסופי משהו.

והנה פתאום, מלמטה למעלה, עשה פה את דרכו בשטוטגארט ממאמן כמעט אלמוני למאמן השנה. "העולם מתפתח מהר. מחשב שלא עבד, או שקירטע, מקבל שידרוג והנה, לא רק שפתאום הוא עובד, הוא גם הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני כן", המשיך ווה בפילוסופיה האהובה עליו. העיקר להישאר צנוע, העיקר להישאר עם הרגליים על הקרקע.