האריה לא ישן הלילה

במהלך חלקה השני של העונה שעברה, תקופה בה מועדון הכדורגל של הפועל תל אביב נראה כסיר מהביל של פרשיות, קנסות ופיטורי מאמנים, פגשו מספר אוהדים את חלוצה הצ'יליאני הפצוע של הקבוצה, מנואל ניירה. באותה שיחה חקרו, שתי וערב, האוהדים את החלוץ על המתרחש בין חומותיו המבוצרים של בסיס האם מול בית החולים על גבול תל אביב-חולון.

עיקר ניסיון האוהדים היה לבדוק היכן נמצא שורש הבעיה. כמי שלמדו להתנסות במצבים מסוג אלה, ידעו שבלתי אפשרי להשיג תשובה יחידה ולכן ירו לכל הכיוונים: שאלו על הנהלה, שחקנים, מאמנים, אוהדים. החלוץ לא היסס לרגע וענה: "השחקנים בסדר, המאמנים בסדר, אפילו האפסנאים אנשים מקסימים". ניירה הוסיף והפליג בשבחם של האנשים באדום, כשלבסוף שם את האצבע על הבעיה החברתית הקשה ביותר של המועדון, לדידו: "בכל אימון, בכל שעה, כל מי שייכנס למתחם תמיד יזכה בפרצוף החמוץ". אחרי שהחלוץ הוכיח כי בין יכולותיו גם הומור משובח מזן הסלפסטיק, הודה כי התכוון למנכ"ל הפועל תל אביב, אריה הרשקוביץ.

מנהל הקבוצה שהפך למנכ"ל חתום על כמה מהגורמים להידרדרות הקבוצה לתהומות כמעט לא מוכרים. אם פאביו ג'וניור, וואליד באדיר, גיא לוזון ואלי גוטמן יעטרו אות קלון על הרקע המקצועי, במידה שהפועל תל אביב תרד לליגה הלאומית, הרשקוביץ יוכל להתגאות כאלוף התככים, ההדלפות, המסרים העוקצניים, המקורבים והקנסות. אם תרד לבסוף הקבוצה, לא יהיה זה בגלל רק חולשתם של השחקנים, אלא גם בשל התרופפות הדרג הניהולי ונתינת סמכויות בלתי מוגבלות לאיש שנקרא בעבר על ידי אוהדים "השליח על הווספה".

אחרי המשחק מול הפועל כפר סבא במחזור ה-15, שהסתיים בהפסד 2:1, נכנסו השחקנים לחדר ההלבשה. חלקם הגדול העדיף לסיים את סידוריהם בזריזות ולדלג מעל קבלת הפנים החמה של האוהדים מחוץ לשער חמש. למי שנשאר, חיכתה הפתעה גדולה. לטענת שחקנים, הרשקוביץ נכנס לחדר ההלבשה וזעק: "זו בושה וחרפה. חייבים להעיף מפה את כל הזקנים".

למחרת פורסמו הדברים כמעט בכל כלי התקשורת, כששמו של הרשקוביץ מושמט על ידי הכותבים. מקרה דומה קרה לפני מספר חודשים, אז נפגשו מספר אוהדים מוכרים של הפועל תל אביב עם כתבי עיתון מוביל, לצורך הכנת כתבה על מצבו הקשה של המועדון. בעיתון פורסמו שמותיהם ותמונותיהם של האוהדים, כשבפי כל אחד מהם נישאו אשמים פוטנציאליים לאסון. כמה מהם נדהמו להיווכח כי משפט כמו "אריה הרשקוביץ הוא הסרטן של הפועל תל אביב" לא הוזכר בכתבה, יחד עם דברי ביקורת נוספים כנגד המנכ"ל.

מספר אוהדים אחרים לא הופתעו מהחסרת משפטיהם הנוגעים לעניינו של הרשקוביץ. הם מודעים לעובדה שבין מנכ"ל קבוצתם לאנשי אותו עיתון מתנהל קשר גומלין. יש האומרים כי בין הרשקוביץ לכתבי העיתון ישנו הסכם בלתי כתוב. כך היה, למשל, בתקופת כהונתו של יצחק שום כמאמן הקבוצה. אנשי הפועל תל אביב לא אהבו את דרך התנהלותו השונה של המאמן והחליטו להביא לסיום עבודתו. קוראי אותו עיתון יכלו להתעדכן כל בוקר בפרטים נוספים מחוזהו של המאמן, אופן התנהלותו, התנהגותו והקשר שלו עם השחקנים. מהר מאוד הבין שום כי המידע מתקבל מהחדר הסמוך לו. מקורבים למועדון מספרים כי לא היו מופתעים אם היו נכנסים לחדר המנכ"ל, בזמן שזה מאזין לדברי המאמן בחדר הסמוך.

גם שביט אלימלך וגילי לנדאו נחשבים לכאלו שנפגעו מדרך התנהלותו של המנכ"ל עם העיתון. כשסר חינו של השוער בפני ההנהלה, החלו להתפרסם, באופן יומיומי, ידיעות הקושרות את וינסנט אניימה וניר דוידוביץ' למועדון. השוער הוותיק, 11 שנים באדום, שהתוודה כי מעולם לא חצה את סף דלתו של חדר המנכ"ל, שמע ושתק עד שהתפוצץ. זה החל בסילוקו מהמועדון של יום טוב טליאס, מאמן השוערים הצמוד לאלימלך, נמשך במכתב בחדר ההלבשה שקובע כי אלימלך יועמד לדין משמעתי בשל העובדה שעמד בשער הקבוצה עם חולצת המשחק גולשת אל מחוץ למכנסיים והסתיים באותו ערב, לאחר הפסד במשחק בהרצליה, אז פלט השוער מספר מילים שעלו לו ביוקר ופתרו את הבעיה עבור הנהלת המועדון. לאחר שחרורו טען בראיונות כי הרשקוביץ "עשה את המוות" למאמן השוערים על יכולתו, ובימים קשים לא נתן את ההרגשה כי ניתן לשוחח עימו על הדברים.

יש המסבירים את המצב החברתי בקבוצה בהיעדר דמות רס"ר אמיתית. דרור קשטן, מקורבו של אריה הרשקוביץ, היה זה שהנהיג את מסורת ההשקטה שהופעלה במועדון מאז הגיעו לקבוצה קבוצת הרוכשים בראשות סמי סגול. כשפורקה שותפות הבעלות על המועדון הוענקה להרשקוביץ משרת המנכ"ל, ואיתה גם השליטה הבלעדית במועדון באופן יום יומי. אנשים מתארים את הרשקוביץ כאדם חרוץ ופעיל, "הראשון להיכנס והאחרון לצאת ממתחם חודורוב", ויש המכתירים אותו ל"טוב בארץ" בעבודתו המעשית כמנהל. אחרים מזכירים כי לפני שנחת גיא לוזון במועדון, הזהירוהו אנשים כי יצטייד בנעליים גבוהות, "כי המתחם מלא בנחשים".

אותם אנשים מספרים כי הרשקוביץ בנה לעצמו במועדון היררכיה ברורה של עושי דברו. מבין השחקנים יש לציין את טל חן, ברוך דגו ויגאל אנטבי, שנחשבים ל"אנשים של אריה" בתוך הקבוצה. צוות האפסנאים של המועדון ואנשי המנהלה מתוארים כאנשים שלא יזועו ללא הינד ראשו של האיש הקר והמופנם. מספרים כי אחד ממוקדי הכוח של הרשקוביץ נמצא במשרדי "לאן", משרד הכרטיסים האחראי על הפצת כרטיסי המשחקים של הפועל תל אביב. משרד הכרטיסים במרכז תל אביב נחשב למשרדו השני של המנכ"ל, ואבי מסינג, בעלי המשרד, לידידו הקרוב. את רונית גלסמן, מנהלת השיווק, שחתומה בין השאר על מבצעי השיווק הכושלים למשחקים בגביע אופ"א השנה, העביר הרשקוביץ ממשרדי "לאן" למתחם חודורוב.

האוהדים החלו להבין את דרך פעולתו של המנכ"ל. זה קרה כאשר קיים המועדון "יום פתוח" לאוהדים עם שחקני הקבוצה. אוהדים הורשו להסתובב בין השחקנים, להצטלם, להחליף עימם מספר מילים ולהתקרב בכך למותג האדום. את הרגע בו נשלחו החוצה האוהדים, שבחלקם הגדול השקיעו מאמץ כדי להגיע לאירוע, על ידי אחד האפסנאים לפי דרישת המנכ"ל, הם מתקשים לשכוח.

אותם אנשים יוכלו לחלוק את כאבם עם אבות של ילדי בר מצווה שניסו לשוחח עם הרשקוביץ ונתקלו בסירוב. אוהדי האימונים, כאלו שמגיעים בכל יום, הופתעו לגלות עם הקמת מתחם חודורוב בד אדום גדול המכסה את גדרות מגרש האימונים ומסתיר חלק גדול מהמתרחש בו. אותם אוהדים ודאי נזכרו כיצד זכו ליחס קר מהמנכ"ל, כשזה צפה בהם מחכים לשחקני הקבוצה בשדה התעופה בארמניה ביום קר לפנות בוקר. אחריו, הם יודעים לספר, לא העיזו השחקנים להתייחס אליהם.

סביר להניח כי את האשמה על מצבה החברתי המסובך של המועדון אין לתלות רק במנכ"ל. שחר בן עמי ומוני הראל עשו די והותר, ולא ניתן למחוק את אחריותם לקריסה. חלקם במצב החברתי הוא בחוסר האיכפתיות, אותו הם מפגינים לנוכח התנהגותם של השחקנים ונתינת היד החופשית המסורתית למנכ"ל בטיפול אותן בעיות.

הקיץ הקרוב צפוי להיות מעניין בגזרה האדומה. מעבר לעובדה שבשלב הזה כבר יהיה ברור אם תשחק הקבוצה בליגה הלאומית או בליגת העל, עתידה להיפתר שאלת הבעלות על המועדון. אם ירכשו הראל את בן עמי את הקבוצה, יישארו קבלני משנה תחת בעלים אחרים, או שאולי יעזבו לחלוטין את המועדון, מרתק יהיה לבחון את דרכו של הרשקוביץ. יש המספרים כי בטרם הגיעה הקבוצה לידי כמעט מכירה ללב לבייב, צץ לו סעיף הישארותו של אריה הרשקוביץ במועדון, כמי שאמור לרכך את הנחיתה של אנשי לבייב ב"מדינת וולפסון".

אבל במציאות של הכדורגל הישראלי, קשה לדעת מה צופן העתיד, ולבחון את המחר היא משימה בלתי אפשרית. נכון לפברואר 2008, פרצופו של מועדון הכדורגל של הפועל תל אביב עדיין חמוץ. בדיוק כמו פרצופו של המנכ"ל.

אמיר לובין, דובר הפועל תל אביב, מסר בתגובה לכתבה: "מדובר בהמצאות חסרות שחר ובסיס. המועדון קיבל מידע מאנשים שרואיינו בכתבה ופרגנו לאריה הרשקוביץ, ואנחנו בטוחים שהדברים יופיעו כדברם. אריה הרשקוביץ הוא סמל ומופת לניהול, במסירות, בהגינות ובתרומתו חסרת הפשרות לקבוצה. אם לא יופיעו הדברים כאומרם, סימן שהכתבה היא מגמתית ולא אמינה. הדבר האחרון שאפשר להגיד על אריה הוא שהוא מדליף ומדבר עם כלי התקשורת".