החזון של שפיגל

כשגיורא שפיגל הניח את היסודות במעבר של מכבי חיפה מקבוצה גדולה למועדון גדול שרואה את עצמו משתלב בנוף האירופי, הוא גם הדביק את הליגה בחלומות שלו. ושנות התשעים היו עשור של חלומות: התקבלנו לאירופה, ניצחנו את צרפת ופארמה, היתה ליגה די טובה עם 3 קבוצות טובות ואלופות מתחלפות, היו אפילו שחקנים לא רעים. הליגה פתאום התאהבה בחליפות של שפיגל והמירה את שמה לקראת סוף העשור לליגת העל, יענו פרמייר ליג.

אף אחד לא חשב אז שהליגה תגמור כך. אפילו לא שפיגל, שראה כיצד אנשי מקצוע כמוהו נדחקים לאט לאט הצידה לטובת ההצגה הפרטית של בעלי השררה והכסף. שפיגל מנסה היום להנחיל לבית"ר את החזון שהוא השריש למכבי חיפה ולבנות בירושלים קבוצה אירופית לכל דבר, אבל הוא רואה את התוהו ובוהו המקצועי שנוצר בליגה בשנים שהוא ישב בחוץ. "מי שעושה היום את העבודה בקבוצות זה הבעלים. זה יהרוס את המשחק. ברגע שמישהו אומר למאמן מה לעשות, הדמיון שלו נפגע, וזה בדרך כלל יעבור לשחקנים. כי שחקנים מרגישים מתי נותנים להם חופש ומתי מדכאים אותם. אכפת לי מהכדורגל הישראלי, אני לא בטוח שלאחרים אכפת. היום יש הרבה מאמנים שלא היו שחקנים ולא חוו את החוויה הזו. אין לי שליטה על מה שקורה בקבוצות אחרות. ככה רוצים את זה וככה זה נראה. כולם מסתדרים עם כולם והכל קומבינות".

"גם אירופה הולכת ומידרדרת בהרבה מאד תחומים ורואים את זה גם במשחק וגם בכישרונות שגדלים. כל הכניסה של בעלי הון לאירופה לא עושה טוב לכדורגל, לדעתי. לא עובדים לפי כללים מקצועניים. היום זה הכל כללים של יחסים וחברויות. המקצוע מאבד משמעות כשיש יותר מדי כסף. אפשר לרכוש כל שחקן ואין כבר עניין של בנייה מלמטה, אין מחזוריות. כל הזמן קונים וקונים כי יש, בלי גבולות. כדורגל זה משחק של צניעות. זה לא יכול לעבוד ככה. בסיכומו של דבר, יראו שזה יעשה רע לכדורגל. בעוד 10 שנים נראה את זה, יתחילו להשתעמם מהמשחק. כבר היום הוא די משעמם".

כמו במכבי חיפה ההיא, בסיס החזון השפיגלי לבית"ר הוא באמת לא לשעמם עם הכדורגל. "כשבנינו את התכניות, רצינו סגנון משחק שהקהל יעצור את הנשימה בכל פעם שיש התקפה. לא אכפת לנו להיות חשופים, כי זה שם המשחק היום. לפחות בעיני. יש כאלה שלא מסכימים בטח. המטרה שלנו היתה להכניס את בית"ר לצ'מפיונס ושכל שנה נוציא מכאן 5 סטארים, שכשהם יירדו למגרש הקהל לא יידע מה לעשות עם עצמו. שהקבוצה תשחק כדורגל שאותו אני רואה בדמיון. שאני שיחקתי אותו כשחקן ושמלמיליאן שיחק אותו. לא שהיינו שחקנים יותר טובים, אבל אז היו פחות לחצים והדמיון שלנו עבד. היום, כשיש לחצים אז נגמר הדמיון, כי שחקן לחוץ להצדיק את מה שהוא מקבל".

מה התפקיד שלך בבית"ר? יועץ מקצועי? ג'נרל מנג'ר?

"ממש לא חשוב. אני מקשר בין הבעלים והדרג המקצועי. זה טוב שזה נעשה על-ידי איש מקצוע. כמאמן במכבי חיפה עשיתי את הדברים האלה. אני ושומי מחווים דעה על המצב של כל שחקן, באיזה כושר הוא, אם צריך להוסיף לו אימונים, ואם למכור אותו או לא. אנחנו מתייעצים בנושא קניית שחקנים, שלא להוציא כסף שלא לצורך, כי אנחנו לא מאמינים בלשלם בגלל שיש. כשאין גבולות זה משחית, והשחתה גורמת לזה שהכדורגל יאבד את ערכו. זה לא עושה שם טוב לכדורגל. לכן אנחנו בהחלט מקפידים על התקציב. ארזי לא נותן לשקל אחד לעבור סתם. זה מחנך את המערכת לצניעות".

כיצד כל זה מסתדר עם אפקט גאידמק?

"גאידמק לא מתערב לנו מקצועית. אנחנו לוקחים את הכדורגל לכיוונים שלנו, וגם ננסה לגרום לגאידמק להשקיע פחות. כבר השנה זה ירד משמעותית. אנחנו לא רוצים להיות הפראיירים של כולם".

החוזה שנתתם לעידן טל לא תואם בדיוק את הגישה הזאת.

"לא מסכים. תזכור מאיפה הוא בא, ומה הייתה רמת השכר שלו במקום אחר. אתה לא יכול להגיד לשחקן 'אוקיי, בגלל שבאת אלינו אתה מקבל רבע'. יש הגיון. אני לא חושב שטעינו בהסכמים ובשחקנים החדשים שצירפנו".

יהיו שיגידו שמאוד קל להיות מנהל מקצועי עם תקציב כזה ולפגוע בשחקנים.

"צריך לדעת להשתמש בכסף. אני לא דוגמא טובה כי אני לקחתי אליפות עם בני יהודה בקבוצה שבשבילה ללכת למסעדה בשכונת התקווה נחשב מותרות. לקחתי אליפות בלי כסף מקבוצות הרבה יותר עשירות כמו מכבי ת"א. זה לא העניין. העניין הוא לייצר מערכת אמיתית שיודעת לאן היא הולכת בטווח הקצר, הארוך והבינוני".

וזה לא הורס את הליגה?

"לא. מה שכתוב בעיתון לגבי התקציבים שלנו לא בהכרח נכון. אנחנו לא כל כך גדולים מהקבוצות האחרות. אנחנו באותה רמה, אולי קצת יותר גדולים. יש קבוצות עם שחקנים טובים שאין להן קבוצה טובה. אני מאמין שגם עם תקציבים פחות גדולים אפשר לעשות קבוצות טובות, פה נכנס שוב העניין של גידול שחקנים. מועדון שמחזיק 1,000 שחקנים חייב לגדל שחקנים. ככל שיותר אנשים יבינו שאנחנו מדינה קטנה שצריכה לגדל שחקנים, תהיה ליגה יותר טובה. הליגה לא טובה בגלל השחקנים, אלא בגלל הארגון. זה מתחיל מלוח המשחקים, שמשתנה כשיש משחקים בינלאומיים. למה שיגידו שהשחקן הישראלי לא יכול לשחק 3 משחקים בשבוע? בשביל זה הוא מתאמן ומקבל כסף".

שפיגל, באופן לא ממש מתקבל על הדעת, הצליח להכניס את הקלסרים שלו לבית וגן והפך את בית"ר למועדון די רציני. אפילו שקט. "זה מה שעשיתי במכבי חיפה", הוא נזכר. "בנינו מועדון שהוא מקצועני בתפיסה שלו, ששחקן כדורגל מקצועני זה לא רק לעשות חוזה ולקבל כסף. יש המון זכויות, אבל גם המון חובות – עקרונות שנשארו בחיפה עד היום. זה מה שלקחתי למשל מועדון כמו ליברפול - שיש איזושהי הילה למועדון על-ידי השחקנים בכל המחלקות. ככה נחנך אותם. שחקנים ומאמנים מתחלפים, אבל מועדון תמיד קיים. אנחנו גם בשלב של כתיבת תכנית למחלקת הנוער ע"י מומחה משוויץ עד 2011. התכנית תכלול מבנה אימונים, מחזוריות ואיך מגדלים כוכבים".

בבית"ר יש סבלנות לגדל שחקנים?

"יש לנו אפשרות היום גם לגדל שחקנים וגם לשמור על הפסגה. אנחנו רוצים לגדל מדי עונה 5, 6 כוכבים, אבל צריך כבר להתחיל בתהליך הזה ואז גם נמכור שחקנים. במכבי חיפה מכרתי 6 שחקנים בשנה אחת לאירופה. ראיתי בזה תהליך טבעי, אחרי ההצלחה יש את תהליך של ריקבון ואם אתה לא מתכונן אליו אתה נרקב. צריך להתכונן לשלב הריקבון, למכור ולקנות שחקנים ולהכניס כוחות חדשים. אם נהפוך למועדון מעצב שחקנים אין שום סיבה ש-5 או אפילו 6 שחקני בית לא יהיו בהרכב. אם לא נהיה מועדון מעצב שחקנים אז מדי פעם נכניס שחקן, שניים. אני חושב שהמועדון הזה הוא המועדון האידיאלי להיות מעצב שחקנים: יש פה אהדה מטורפת ועיר מיוחדת. אנחנו מאמינים שברגע שנתחיל את התכניות שלנו בנוער, חלק מבעיית ההמשכיות תיפטר".

מה עם מערך סקאוטינג?

"אני בעד, אבל זה לוקח זמן במערכת חדשה. הדברים שיש להם השפעה לטווח ארוך נדחים קצת. אני גם חושב שהמערכת צריכה פסיכולוג צמוד, זה ייקח זמן. אני תומך במערך סקאוטינג שיהיה מאד אגרסיבי בגישה. כלומר, לא בן אדם אחד שיסע ממקום למקום ויגיד ראיתי שחקן טוב, אלא רשת סקאוטים במקומות מרכזיים בעולם, במקומות שאנחנו יכולים לרכוש מהם שחקנים. לא אנגליה או צרפת, אלא אפריקה, אמריקה, ברה"מ ויוגוסלביה לשעבר. אני רוצה מערך סקאוטינג כמו במנצ'סטר יונייטד. אחרי שהסקאוט מציע שחקן, אלכס פרגוסון שואל אותו: לקנות או לא. אם הסקאוט טועה פעם, פעמיים, הוא הולך הביתה".

ואם זה ימליצו לכם על שחקן ערבי.

"אני לא פוסל. צריך להתייחס לאנשים כבני אדם וזה הדבר היחידי שיקבע. אני חושב שלוקחים שניים או שלושה אוהדים שמדברים על שחקן ערבי , אבל זה לא מייצג את בית"ר. בית"ר מועדון הרבה יותר סובלני ממה שעושים אותו. נוח לטפס על העשירים במרכאות".

לקלסרים של שפיגל יש מטרה אחת: להשתלב בצ'מפיונס ליג. הזוי? תלוי הגרלה? לא לפי החזון השפיגלי. "כשאתה אלוף שנה אחת אתה צריך מזל בהגרלה, אבל כשאתה אלוף 5 שנים ברציפות, אז יהיה מזל בהגרלה. זאת המטרה: להיות 5 שנים ברציפות אלוף. קבוצה ששומרת על הרמה הלאומית, תכנס גם לרמה הבין לאומית".

העונה נכשלתם, ובין היתר הצבעת על תכנית לא נכונה לקיץ שירשתם. מה אתם מתכננים לעונה הבאה?

"קודם כל צריך לראות אם אנחנו נשארים. במקביל, אנחנו בונים יחסי גומלין עם קבוצות אחרות, גם כדי לחפש שחקנים וגם כדי להיכנס לטורנירים בינ"ל בחו"ל. אנחנו מנסים בעזרת קשרים אישיים שלי ושל שום להשתתף בטורנירים גדולים בקיץ כדי שנוכל להתכונן היטב. יכול להיות שאלו לא יהיו טורנירים עם הקבוצות הכי גדולות בעולם, אבל זה מספיק. במידה ונישאר אז כמובן נבנה תכנית הכנה שונה. אם יש אפשרות, נצא למחנה אימון במקום גבוה מעל 800 מטר כדי להיכנס מהר לכושר. נבנה תכנית אימונים שתגרום לכך שלמשחק הראשון באירופה לא נגיע מוכנים ב70%, אלא ב90%".

יש לך מושג למה תפקיד המנג'ר שביצעת במכבי חיפה לא שרד?

"כי יש פה בעיתיות. לפעמים שחקנים לא אוהבים שהמאמן או המנג'ר עושה להם חוזים. ולהיפך".

אתה מדבר המון על גידול שחקנים, ובכך מבטא חוסר סיפוק מהצורה בה עובדים בארץ עם הנוער.

"ראיתי המון מאמנים צעירים שעושים את זה לא טוב. וזה לא בגלל שהם לא רוצים. ברוב הקבוצות חסרים תנאים. לוקחים מאמן נוער כמישהו שאפשר לשלם לו משכורת רעב ולהגיד לו תעבוד כמו חמור, תעשה מעקב, ואימונים אישיים ותדבר עם ההורים. לא פשוט. אומרים מה צריך מאמן לנערים או ילדים. זו טעות גדולה. צריך מאמנים שזה הייעוד שלהם".

זה מתבטא גם בנבחרת, שהפכה בחודשים האחרונים למקור לפסימיות.

"צריך לייצב גם שם את המערכת, שמישהו יבוא וייתן קו אחד לכל הנבחרות. המבחן שלנו צריך להיות כמה שחקנים נוציא לשחק במדינות אחרות וכמה הם ישחקו שם. מעט שחקנים שיושבים על הספסל זה לא מספיק. אני רואה שהמצב לא טוב, אבל כמו שאמרתי אנחנו צריכים לגדל שחקנים ולשלוח אותם לאירופה. לא יכול להיות שכל שנה לא נשלח 10 שחקנים. אם לא נעשה את זה אין לנו סיכוי".