אוקלהומה סיטי ת'אנדר: בליגה של הגדולים באמת?

מאזן בעונה שעברה: 27:55

סיימה את העונה: מקום רביעי במערב, העפילו לגמר המערב והודחו ע"י דאלאס 4:1

זה לא פשוט לעשות את המעבר מלהיות קבוצת העתיד, להתמודדות עם הציפיות בהווה. אבל זה מה שחבורת הצעירים מאוקלהומה חוו בפתיחת העונה שעברה - הקבוצה שסיימה שמינית במערב עונה קודם לכן והרשימה בסיבוב הראשון של הפלייאוף מול הלייקרס, אלופת 2009/10, הפכה לקבוצה שאמורה להתברג בצמרת המערב ובעיני לא מעטים, להפוך לקונטנדרית. עם ציפיות שכאלה, פתיחת העונה של הת'אנדר יצרה טעם קל של אכזבה: הגנה לא מספיק טובה, תחושה של דריכה במקום מצד כוכב הקבוצה קווין דוראנט והסופמור ג'יימס הארדן, נסיגה ביכולתו של ג'ף גרין שהיה אמור להיות כינור שלישי, וחור בעמדת הסנטר בין קירסטיץ' הרך לרוקי הלא בשל קול אולדריץ'. בצד החיובי, ראסל ווסטברוק התחיל להיראות כמו כוכב אמיתי ולא רק כוכב משנה, כשרבים מניצחונותיה של אוקלהומה החלו להירשם על שמו.

ואז הגיע המועד האחרון להעברות, שבזכותו אוקלהומה הפכה לקבוצת ההווה גם בפועל. במהלך שנוי במחלוקת, שהסלטיקס כבר מזמן יכולים להצטער עליו, קנדריק פרקינס נשלח לאוקלהומה בתמורה לגרין, קירסטיץ' ובחירת דראפט עתידית השייכת לקליפרס. הת'אנדר הפגינו אמון מיידי בסנטר המוכח שרק חזר מפציעה בעייתית בברכיים, והעניקו לו חוזה חדש בסך 32.5 מיליון לארבע שנים - סכום שנראה כמו מציאה ביחס לחוזים שסנטרים אחרים השיגו בשבועות האחרונים. הטרייד הזה שדרג מיידית את הגנת הפנים של אוקלהומה, עם הצמד איבאקה-פרקינס במקום גרין-קירסטיץ' (כשגם נאזי מוחמד הוותיק הגיע במהלך נפרד והוסיף עומק בעמדת הסנטר). התאנדר סיימו את העונה במאזן 4:13 מרגע שפרקינס חזר מהפציעה היישר לחמישייה, מוכנים ומזומנים לשחק כדורסל של פוסט סיזן.

לאחר 1:4 קליל בסיבוב הראשון מול דנבר, הת'אנדר העפילו לחצי גמר המערב ושם פגשו ביריבה שקולה להם - ממפיס גריזליס. מה הם לא חוו בסדרה הזאת: אובדן יתרון הביתיות כבר במשחק הראשון, פיגור 2:1, ניצחון חוץ הרואי בשלוש הארכות, ובסופו של דבר ניצחון מרשים במשחק השביעי והמכריע. בגמר המערב נראה היה לרגע שאוקלהומה היא יריבה שקולה לאלופה שבדרך, עם ניצחון חוץ במשחק מס' 2, אבל דאלאס המנוסה לקחה את שאר המשחקים והמשיכה להתמודדות מול מיאמי. הת'אנדר נותרו עם תחושה בריאה של עוד, אבל מעליהם ריחפה שאלה אחת טורדנית - האם ווסטברוק מנסה לקחת על עצמו יותר מדי, כולל את מעמד השחקן הבכיר בקבוצה?

באו: לאזאר הייוורד (בטרייד ממינסוטה), רג'י ג'קסון (רוקי, בחירה 24 בדראפט)

עזבו: רוברט וויידן (בטרייד למינסוטה), בי. ג'יי מולנס (בטרייד לשארלוט)

זה היה אמור להיות הקיץ שבו אוקלהומה תרד מתחת לתקרת השכר ותשדרג את עמדות הפנים שלה, אבל הודות לטריידים עבור פרקינס ומוחמד שקיבלו הארכת חוזה לאחר מכן, בנוסף לשינויים בהסכם הקיבוצי החדש שהקפיצו את המשכורת של דוראנט העונה מ-13.6 מיליון ל-16.3 מיליון (מאחר שנבחר פעמיים למשחק האולסטאר), מרחב התמרון של הקבוצה ירד לאפס. אז דקוואן קוק הוחתם מחדש לשנתיים הבאות, הסופמור הייוורד הגיע על תקן "דוראנט-סטופר" באימוני הקבוצה, ואת הזרקור יש להפנות למה ששחקני הקבוצה עשו בקיץ האחרון, שהפך לפגרה אחת ארוכה.

ובכן, החדשות הטובות הן: לא מעט. שחקני הקבוצה הצעירים הקפידו לקיים אימונים משותפים, דוראנט השתתף במשחקי ראווה רבים שסייעו לו לשמור על ידית מחוממת, סרז' איבאקה התאמן ושיחק בריאל מדריד בחודשים האחרונים - מסגרת מקצועית חשובה בשביל שחקן בתחילת דרכו - ואילו הסטופר תאבו ספולושה זכה בתפקיד התקפי במדי פנרבחצ'ה. אם תתקשו להבין בתחילת העונה מיהו הסנטר החטוב וזעוף המבט שפותח באוקלהומה, תדעו שזהו פרקינס בגרסה החדשה - 14 הקילו שהוא השיל ממשקלו יפחיתו מהעומס על ברכיו המנותחות, ויסייעו לו להיות נייד יותר בהגנה. ומה מבחינת המאמן סקוט ברוקס, שעד כה בעיקר הטיף להגנה באוזני התאנדר הצעירים? לפי דיווחים ממחנה האימונים, ברוקס עובד הרבה עם הקבוצה על התקפת חצי מגרש מול הגנה פיזית, נקודת תורפה של אוקלהומה בפלייאוף האחרון. אחד הפתרונות שברוקס רוצה ליישם העונה, הוא לשחק יותר עם דוראנט בעמדת הפאוור פורוורד.

חמישייה: ראסל ווסטברוק, תאבו ספולושה, קווין דוראנט, סרז' איבקה, קנדריק פרקינס

ספסל: ג'יימס הארדן, ניק קוליסון, אריק מיינור, נאזי מוחמד, דקוואן קוק, קול אלדריץ', נייט רובינסון

מאמן: סקוט ברוקס, עונה רביעית בליגה

מועמד לפריצה: השפעה חיובית נוספת של הטרייד על גרין הייתה על מעמדו של ג'יימס הארדן בקבוצה - השוטינג גארד המגוון הפך לכינור השלישי בהתקפת הת'אנדר וקיבל את תפקיד השחקן השישי. הארדן השתפר מ-10.3 נקודות, 41.3% מהשדה לפני האולסטאר, ל-15.8 נקודות ב-46.5% מהשדה לאחר מכן, והמשיך ביכולת הטובה עמוק לתוך הפלייאוף. עם הזקן העבות וסגנון משחק ממולח, קל לשכוח שהארדן בסך הכול נכנס לעונתו השלישית בליגה, עונה שבה הוא יידרש לקחת על עצמו יותר בהתקפה, כי אפילו הרגליים הצעירות של ווסטברוק ודוראנט הולכות להתעייף בלוח משחקים כה צפוף.

מועמד לדעיכה: ווסטברוק הוא כוכב בעלייה, אבל השיפור שלו בהגנה ובקבלת החלטות במשחק העומד הוא קריטי לצעד הבא שאוקלהומה אמורה לקחת החל מהעונה והלאה - גמר NBA והתמודדות לגיטימית על התואר. כך שמבחינה זו, דריכה במקום מצד ווסטברוק תהיה שקולה לדעיכה. יש למאמן ברוקס אופציות טובות מאוד למנהלי משחק ברגעי הקלאץ' - אריק מיינור ו/או הארדן. אם ווסטברוק שוב יסופסל במשחקי פלייאוף חשובים, צפו שוב לשמוע לחשושים על מאבקי אגו ושליטה מול דוראנט.

אקס-פקטור: אם אוקלהומה הייתה מחזיקה בקצת יותר גמישות כלכלית באוף סיזן המקוצר הזה, ייתכן ששחקן חיזוק כמו דייויד ווסט, או לפחות קארל לנדרי, היה בגדר אפשרות. במצבת הגבוהים הנוכחית באוקלהומה, אין אף שחקן שמסוגל להיות אופציה התקפית ועקבית בפוסט, אלא אם סרז' איבקה ימשיך לתרום מעבר לציפיות (בן 22, עונה שלישית בליגה). אפילו אם איבקה טרם פיתח מהלכים עם הגב לסל, הוא חייב להיות אגרסיבי יותר בהתקפה, להציב חסימות טובות יותר, לחתוך לעבר הטבעת ולנצל את האתלטיות המרשימה שלו. הקליעה שהוא פיתח מחצי מרחק צריכה להיות עקבית יותר, אחרת עול הקליעה בחמישייה הפותחת של התאנדר ימשיך ליפול בעיקר על כתפי ווסטברוק ודוראנט.

תסריט אופטימי: דוראנט MVP, ווסטברוק מנצל את נתוניו הפיזיים בהגנה טוב יותר, הארדן זוכה בתואר השחקן השישי של העונה, ספולושה ואיבקה מנצלים מבטים פנויים, פרקינס נייד יותר הופך לשומר הצבע הטוב בליגה. אוקלהומה מסיימת מקום ראשון במערב, מגיעה עד לגמר ה-NBA ושוב גורמת למהמרים על מיאמי לאכול את הכובע.

תסריט פסימי: דוראנט עדיין מתקשה לנוע בלי כדור ולהשתחרר לזריקה פנויה מול הגנות חונקות, ווסטברוק ממשיך לנסות שוב ושוב את מהלך ה- Tear Drop שלא נכנס, שאר החמישייה לא תורמת בהתקפה והארדן מתגלה כקלעי סטריקי מדי. אוקלהומה שוב פוגשת את ממפיס בחצי גמר המערב, והפעם רודי גיי בריא מטה את הכף לטובת הגריזליס.

תחזית: התאנדר צעירים ועמוקים, זה אמור להספיק להם בשביל מקום ראשון במערב. בגלל ההצלחה המוקדמת שלהם בשנתיים האחרונות, קל לשכוח כל הזמן שמדובר בקבוצה צעירה ולא מלוטשת מספיק - אני מאמין שתקופת הכנה קצרה מדי תמנע מהם להשתפר בהתקפה העומדת, כשגם בהגנה ווסטברוק ודוראנט צריכים לשאוף גבוה יותר. העונה עשויה להסתיים בחצי גמר המערב או בגמר ה-NBA, זה תלוי בקבוצות כמו דאלאס וממפיס, אבל בעיני עדיין לא מדובר בחומר לאליפות.

מחממים את הפרקט: הבית הצפון מערבי

מחממים את הפרקט: הבית הפסיפי

מחממים את הפרקט: הבית המרכזי

מחממים את הפרקט: הבית האטלנטי

מחממים את הפרקט: הבית הדרום מזרחי

אזור ה-NBA בוואלה! ספורט