הסכיזופרניה המכביסטית

הוא יושב בבלומפילד עם קפוצ'ון צהוב על הראש, מכיר את אזור המוסכים של יפו כמו את כף ידו, וממלא את חלל האוויר בשירת "מכבי עד המוות". על פניו הוא נראה אוהד סטנדרטי של מכבי תל אביב, אבל המציאות מוכיחה אחרת. "מכבי בכדורסל? אני שונא אותם", אומר טל שוויגר ממקום מושבו בשער 11 בבלומפילד, "ההתלבטות היחידה שלי בפיינל פור תהיה אם אני רוצה שיפסידו בגמר או בחצי הגמר. העיקר שיפסידו".

שוויגר מנפץ את ההנחה המקובלת בקרב אוהדי הספורט - שקבוצה יש רק אחת, בין אם זה בכדורגל, כדורסל, כדורעף או דוק. אבל במכבי תל אביב מתפתחת ותופסת תאוצה התנהגות שונה, שנובעת ממעמדה הייחודי בספורט הישראלי. תופעה קטנה, אבל תופעה. לא תתקשו למצוא ברחבי בלומפילד כמה אוהדי מכבי בכדורגל שפשוט לא מסוגלים לסבול יותר את המכונה הצהובה המשומנת ומדושנת העונג של הכדורסל, בדיוק כמו שבנוקיהו לא תתאמצו מדי על מנת למצוא אוהדים שרופים, לבושי צהוב מכף רגל ועד ראש, אשר בימי שבת קרירים מעדיפים להתעטף בצעיף הירוק של מכבי חיפה או הצהוב שחור של בית"ר ירושלים. אבי נימני? 8 זה אולי בדם, אבל לא אצל כולם.

ויקטור תשובה, מראשי אוהדי הפועל חולון בכדורסל - אולי האלטרנטיבה הנושכת ביותר שיש היום למכבי תל אביב בליגת הכדורסל - הוא אוהד מכבי תל אביב בכדורגל, מהאולטראס של שער 11, אלה שזועקים בגרון ניחר "צהוב עולה" ו"הכל בשביל מכבי". האומנם הכל? "נמאס כבר לראות את ההצלחה של מכבי בכדורסל", טוען האדם שנשבע בכל שבת ש"מכבי את כל החיים", "חד משמעית זה מגעיל ומשעמם. אני אומנם מאחל להם להצליח באירופה אבל בארץ אי אפשר לראות אותם יותר".

מדובר, כאמור, בתופעה שיכולה להתרחש רק בישראל, הקשורה בעוצמתה של האימפריה של שמעון מזרחי, זו שגוררת במקביל גם סלידה וגם רגשות הערצה. "יש אנשים שאוהבים להיות תמיד בצד המנצח", מסביר שוויגר את מהות השנאה שלו כלפי שמעון מזרחי וחבורתו. "אין להם עניין בהפתעות, אין להם שמחה מניצחון החלש. נוח להם לחיות את החיים הנוחים. אני ועוד רבים תמיד נעודד את דוד מול גוליית. בעצם מדובר פה בהתעללות לשמה. כשהיינו בבית ספר והיו את הילדים שתמיד חטפו מכות, בעד מי היינו? בעד החלשים".

"אני לא אשכח איך לפני כמה עונות השחקנים ירדו לשכיבות שמיכה במהלך פסק זמן שלקחה הפועל תל אביב בדרבי", הוסיף שוויגר. "זה היה אחד הדברים הנלוזים שראיתי בחיים שלי בכדורסל. איך אפשר לאהוד דבר כזה?".

א', אדם המתמצה היטב בנבכי הקהל של מכבי תל אביב הגדיר זאת במדויק: "אוהדי הכדורגל של מכבי תל אביב התאהבו במשבצת הרומנטיקנים שאוהדים קבוצה כושלת", מסביר א'. "הבעיה היא שהתדמית הזו היא ההפך המוחלט מכל מה שמסמל המכביזם של הכדורסל. נוצר פה פרדוקס בין הרומנטיזציה מהכדורגל למכביזם של הכדורסל".

ניתן לתאר את התהליך המרכזי אשר עברה קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב כ"בורגניזציה" מתקדמת. יד אליהו שופץ והפך להיות האולם ע"ש נוקיה, עם תאי צפייה מרווחים ומפוארים המכניסים לקופת המועדון מאות אלפי דולרים לעונה, סניף של ענק המזון המהיר מקדונלד'ס פועל בתחומי ההיכל, ואפילו בר מהודק ומהוקצע משרת בנאמנה את אוהדי מכבי המגיעים לחוויות הכדורסל של חמישי בערב. כל זה הפך את המנוי לאובייקט נחשק עבור רבים מאוהדי מכבי השורשיים, אך עבור רבים אחרים הוא נהפך לסמל סטטוס המסמן עושר וסיאוב.

"המחירים בשנים האחרונות עלו ועלו", מסביר אילן השועל, אחד מהאוהדים המוכרים של קבוצת הכדורסל, את הריחוק שנוצר בין האוהדים השרופים לקבוצת הכדורסל, "למעשה נוצרה מעין שמורה קטנה של אנשים שבאמת אכפת להם ובאים בכדי לעודד ולדחוף את הקבוצה. כל השאר מגיעים רבע שעה לפני המשחק, מתיישבים וזהו".

- וזה לא מפריע לך, בתור אחד שמוביל ומארגן את הגרעין הקשה של אוהדי מכבי?

"החלום שלי הוא שיעבירו את כל מי שיושב למעלה בהיכל ליציעים שיותר קרובים לפרקט. יהיה לזה אפקט אדיר. פחות שומעים אותנו כשאנחנו למעלה. מצד שני אני לא מאשים את ההנהלה. יש ביציעים הקרובים לפרקט אנשים שקנו מנויים וזה לא כל כך פשוט להזיז אותם משם".

עליית המחירים התלולה בשנים האחרונות, בתוספת ויכוחים שונים ומשונים על איכות הבדים שניתן להכניס להיכל הספורט נוקיה ביד אליהו, הובילו לכך שהאוהדים הפשוטים, ה"עמך", העדיפו לראות את הקבוצה מהטלוויזיה. כבר אמרו חכמינו: רחוק מהעין, רחוק מהלב.

התופעה, כמובן, מתחוללת גם מהכיוון השני: אלפי חובבי כדורסל מכל רחבי המדינה מעריצים את דרק שארפ וחבריו, אבל מסרבים לחבר את זה ישירות עם החבורה של ניר לוין. "הרבה אנשים מחוברים למכבי תל אביב בכדורסל למרות שהם אוהדי קבוצת כדורגל אחרת", אומר השועל של מכבי, אילן סרף. "אישית, אני לא ממש מבין איך הם חיים עם זה. אתה היית מתחלק באישה שלך עם עוד גבר?".

אילן השועל מתגלה כסוציולוג מיומן. "לדעתי זה נובע מהעובדה שלהרבה מאוד ערים קטנות וישובים קטנים לא הייתה אף פעם קבוצת כדורסל להזדהות איתה", מסביר הדוקטור, "אנשים פשוט נשאבו לתוך מכבי בכדורסל. קח לדוגמה את יעקב שחר, האיש מנהל את מכבי חיפה וביום חמישי הוא ישוב קבוע ביד אליהו".

עבור חלק מאוהדי מכבי בכדורסל מחלקת הכדורגל היא כבר מזמן ההיפך מכל מה שהוא מכבי תל אביב: לוזרית, פרימטיבית, אלימה, גזענית. נועם, למשל, אוהד שרוף של מכבי בכדורסל, לא אוהב את מכבי בכדורגל רק "בגלל הכוח של אבי נמני, וכל מה שזה מייצג".

"למרות שאצל אוהדי הפועל תל אביב נדמה כאילו ישנה קורלציה בין אהדת הקבוצה בכדורגל לאהדת הקבוצה בכדורסל, אצל אוהדי מכבי בכדורסל אין בהכרח את הקשר ההדוק הזה", אומרת לי, אוהדת מכבי בכדורסל ו"מנוייה קבועה בסלון בימי חמישי", כהגדרתה. "כדורגל זה משעמם נורא. 22 שחקנים שרצים אחרי כדור ויכולים לסיים משחק ב-0:0. את מי זה בכלל מעניין?",

בשורה התחתונה, מדובר בתופעה שהיא בהחלט מדהימה, אולי היחידה ברחבי העולם, של אוהדי קבוצה X אשר מייחלים להפסד וכישלון של אותה הקבוצה רק בענף אחר. תרגום עברי-עברי למקרה של מכבי תל אביב אולי יסביר: "מרוב שזו הקבוצה של המדינה, זה כבר לא ממש הקבוצה שלנו...".