הסרטון באדיבות מרכז הספורט הלאומי
42 שנה החזיק שיאה הישראלי של אסתר רוט שחמורוב ב-100 מטרים, והיום (שבת) ההיסטוריה נגעה במסלול שבהדר יוסף, כשהאצנית הצעירה אולגה לנסקי קיזזה שלוש מאיות מהזמן, וגמאה את המרחק ב-11:42 שניות. שיאה של שחמורוב נקבע במהלך אולימפיאדת מינכן 1972, וככל שחלפו השנים היה נראה כי לא תקום יורשת לאצנית המיתולוגית, אולם לנסקי בת ה-22 התעלתה וניפצה אותו כששיפרה 13 מאיות משיאה האישי שהיה לפני התחרות 11:55 שניות.
איש מהנוכחים מהצופים בתחרות אליפות מכבי ע"ש אידלסון, תחרות אתלטיקה רשמית יש לציין, לא שיער שיזכה לראות היסטוריה לנגד עיניו. אגב, אולגה לנסקי היא השנייה במשפחה ששברה שיא של שחמורוב, לאחר שאימא שלה אירנה לנסקי שברה את שיאה הישראלי של אצנית העבר המיתולוגית ב-100 משוכות וב-200 מטר.
אולגה לנסקי: "מאיפה זה הגיע? כנראה שזה הגיע ממני. התאמנתי מאוד קשה בתקופה האחרונה. הייתה כאן חברה שלי שהיא מדליסטית אולימפית, אולסיה פוב האוקראינית, והיא די משכה אותי באימונים. התנאים באמת היו קשים, אבל אני מעדיפה תמיד חום על קור. כשסיימתי את הריצה והסתכלתי על לוח התוצאות פשוט אמרתי וואו ולא האמנתי, עד עכשיו קשה לעכל את זה".
לאולגה לנסקי אין שום בעיה לרוץ בתנאי חום. גם בשנה שעברה היא שיפרה באופן משמעותי את שיאה האישי ב-200 מטר בתנאי שרב, וגם הבוקר זה לא הפריע לה באצטדיון בהדר יוסף. הרוח בריצה של לנסקי הבוקר הייתה +0.5 כל שהיא אפילו לא הייתה קרובה להיות רוח גבית גבוהה מעל המותר, אפשר להגיד שזו רוח אידיאלית.
על המשך העונה שלה אמרה לנסקי: "אני מקווה להשיג תוצאות טובות באליפות ישראל ובאליפות אירופה. לאליפות אירופה כבר היה לי קריטריון לפני זה, אבל עכשיו אחרי ששיפרתי 12 מאיות מהשיא שלי אולי אפשר לדבר על הופעה יותר טובה. אני מאוד רוצה להמשיך ולשפר את השיא הזה".
לנסקי סיפרה שאסתר רוט שחמורוב, שכיום היא נשיאת כבוד של איגוד האתלטיקה, שוחחה איתה בטלפון בעקבות ההישג: "היא מאוד שמחה ופרגנה", אמרה לנסקי שהתרגשה יותר מהתגובה של אמא אירנה, שהיא גם המאמנת שלה: "היא פשוט קפצה מאושר".
אסתר רוט שחמורוב אמרה לאחר ששיאה נשבר: "אני רוצה לפרגן לילדה הזאת שאני מכירה טוב עוד מהימים שהיא התחרתה באליפויות בתי הספר ואני הייתי מגיעה לשם עם התלמידים שלי. אני עקבתי אחרי כל ההתפתחות שלה, תמיד ידעתי שהיא מאוד כישרונית והיא גם מאוד הרשימה אותי בנחישות שלה. בשלב מסוים רצו למקד אותה במקצוע אחר באתלטיקה, אבל היא התעקשה על ה-100 מטר וזה השתלם לה".
"אני חושבת שאולגה שברה מחסום פסיכולוגי שהיה לרצות בישראל. בזכות ההתמדה והכישרון שלה היא מהווה דוגמה לכך שצריך לעסוק באתלטיקה ולא לוותר. כנראה שהיא חזקה מאוד מנטלית בגלל המקום שממנו ההורים שלה באו. אני ציפיתי שזה יקרה ולא רק זה. אני יודעת שגם אצל אמא שלה ההתפתחות כאתלטית הייתה מאוחרת אז כנראה שזו רק הייתה שאלה של זמן".