ב-2005 יצאה לאקרנים הגרסה האמריקאית לסרט של ניק הורנבי, "קדחת הדשא". את תפקידו של קולין פארל בסרט המקורי ואת החולצה האדומה של ארסנל החליפו ג'ימי פאלון והגרביים האדומים של קבוצת הבייסבול של בוסטון. הסרט צולם שנה קודם לכן והמפיקים הניחו שהרד סוקס ימשיכו לסבול מקללת הבמבינו ושאת הסוף השמח שהוליווד ואמריקה כל כך אוהבים, הם יצטרכו להמציא בעצמם. אחרי שהקבוצה עשתה את הבלתי ייאמן וחזרה מפיגור 3:0 ב-ALCS מול היאנקיז כדי לעלות לוורלד סירייס, החליטו המפיקים לתת את המושכות למציאות ולשכתב מחדש את הסוף. ההפקה נשלחה לסנט לואיס, שם הרד סוקס שיחקו נגד הקרדינלס ואת המומנטום איתו הגיעה בוסטון לסדרה ההיא אי אפשר היה לעצור. בסופם של ארבעה משחקים קלים, הקבוצה חגגה על הדשא בסנט לואיס בצוותא עם פאלון, דרו בארימור וצלמי הסרט את האליפות הראשונה מזה 86 שנה. הלילה (בין רביעי לחמישי, ספורט 5 ו-HD, FOX), תשע שנים אחרי, שתי הקבוצות חוזרות לסדרת הגמר, מה שגרם לפאלון לשאול בטוויטר את בארימור אם היא מוכנה לסיבוב שני.
ליתר דיוק, זה לא יהיה סיבוב שני עבור בוסטון, כי הקבוצה כבר שיחזרה את הזכייה ב-2007, לאחר סוויפ נוסף בוורלד סירייס, הפעם על קולורדו רוקיז. גם לקרדינלס המעמד לא זר והם זכו ב-2006 ו-2011. כמו שאפשר להבין, מדובר בשתי הקבוצות המוצלחות והפופולאריות של העשור האחרון ב-MLB, מה שהופך את הוורלד סירייס של 2013 לקלאסיקה שאסור לפספס. אם ההקדמה הזו לא גרמה לכם להכין את השעונים המעוררים, אולי עשר הסיבות הבאות יעשו זאת:
1. בגלל שהן הקבוצות הכי טובות לראשונה מאז 1999, הוורלד סירייס מפגיש בין הקבוצה הטובה ביותר באמריקן ליג לזו מהנשיונל ליג. הרד סוקס והקרדינלס סיימו ראשונות בליגות שלהן עם מאזן זהה של 65:97. הן גם סיימו במקום הראשון והשני בהתאמה במאזן הניצחונות הביתיים ב-MLB ובנוסף, שתי הקבוצות הציגו את הפרש הריצות הטוב ביותר בליגה של כל אחת מהן, למרות שהן שיחקו בבתים הקשים ביותר. זה יהיה המפגש הרביעי בין בוסטון לסנט לואיס בוורלד סירייס, אחרי שהקרדינלס ניצחו ב-1946 ו-1967. הקרדינלס עברו בדרך את פיטסבורג בחמישה משחקים ואת לוס אנג'לס דודג'רס בשישה, בעוד הרד סוקס ניצחו את טמפה בארבעה משחקים ואת דטרויט בשישה.
2. בגלל יאדייר מולינה - אם כבר הזכרנו את הסדרה מ-2004, חשוב לציין שדייויד אורטיז הוא השריד היחיד של בוסטון מאז ועד היום. מן העבר, מדובר במולינה, שהיה בזמנו רוקי בן 22 ושיחק בעיקר כמחליף של מייק מאת'יני, היום מאמן הקבוצה. בגיל 31, מולינה הוא כנראה התופס הטוב בליגה והמנהיג של הקרדינלס. הניסיון האדיר שלו (הופעה רביעית בוורלד סירייס) עוזר מאוד בהדרכה ובליווי של צוות ההגשה הצעיר בסנט לואיס. "יאדי הוא אחד השחקנים הכי חכמים במשחק", אמר סקיפ שומאכר, ששיחק עם מולינה במשך תשע שנים והודח מולו בפלייאוף הנוכחי במדי הדודג'רס. שומאכר הוסיף שלפי דעתו הוא לא רק ה-MVP של הקבוצה, אלא של הליגה כולה והמספרים הטובים בקריירה, אותם העמיד מולינה העונה (31 אחוזי חבטה ו-80 הכנסות רצים) בהחלט מצדיקים טיעון זה. מלבד היכולות עם המחבט והמנהיגות, מולינה מבצע את תפקיד התופס ברמה הגבוהה ביותר והצליח למנוע 43 אחוזים מהניסיונות של שחקני היריבות לגנוב בסיס העונה. יהיה מרתק לראות אם נזכה לדו קרב בינו לבין ג'קובי אלסבורי, שהוביל את המייג'ור ליג בגניבות בסיס.
3. בגלל דייויד אורטיז והסיכוי לגרנד סלאם - מהסדרה של בוסטון נגד דטרויט נזכור בעיקר שני דברים: את הגרנד סלאם העצום של אורטיז, ששלח את טוריי האנטר עם הפנים לריצפת הבולפן בפנווי פארק ואת הגרנד סלאם במשחק 6 של שיין ויקטורינו, שקבר סופית את העונה של הטייגרס. שחקני בוסטון הם החובטים הקשוחים בליגה ואוהבים להעביד קשה את המגישים שמולם ובכך להעלות את כמות ההגשות של היריבים בכל משחק. את היכולת של שחקני הקבוצה לצאת גדולים ברגעים הגדולים, בהם יש שחקנים על הבסיס בעמדות הבקעה, אפשר לראות לא רק אצל בוסטון, שכן גם סנט לואיס מתמחה בסיטואציה זו ורשמה העונה את אחוז החבטה הגבוהה ביותר בהיסטוריה (33) עם במצבים אלה. הקרדינלס רשמו העונה ארבעה גרנד סלאמים, אבל אולי הם צריכים להיות מודאגים מהעובדה שגם ב-ACLS ב-2004 וגם בזה של 2007 הרד סוקס חבטו לגרנד סלאם ומשם המשיכו לאליפות. אורטיז אגב, ישחק גם בבסיס הראשון, במשחקי החוץ.
4. בגלל קרלוס בלטראן אחד החובטים הגדולים ביותר בתולדות הפלייאוף סוף סוף זוכה לשחק על הבמה הגדולה ביותר לאחר 15 שנות קריירה. רק טוריי האנטר ומיגל טחאדה הם השחקנים הפעילים ששיחקו יותר משחקים לאורך הקריירה מהאאוטפילדר של סנט לואיס מבלי שהגיעו לוורלד סירייס. בלטראן נחת בסנט לואיס לפני שנתיים, אחרי תקופה ארוכה בניו יורק מטס ושהייה קצרצרה בסן פרנסיסקו ומיד הפך לחלק חשוב בהתקפה שאיבדה את אלברט פוחולס. האאוטפילדר לא החמיץ אפילו משחק אחד במשך השנתיים שלו בקבוצה והוא חבט בהן ל-28 אחוזים ו-56 הומראנים. אבל יותר מכל, בלטראן יצא גדול בפלייאוף העונה, עם שני הומראנים ו-12 RBI. האחרון, וה-16 שלו בקריירת הפוסטסיזן, שם אותו במקום השמיני בכל הזמנים, אחד לפני בייב רות' האגדי. בלטראן יהיה בן 37 באפריל וכנראה שמקומו בהיכל התהילה מובטח, השאלה היא האם הוא יענוד טבעת אליפות בטקס בקופרסטאון או לא.
5. בגלל הילדים מייקל וואקה פתח רק 12 משחקים בקריירה. למרות זאת, יש כבר כאלה שמחשיבים אותו כמגיש הטוב ביותר של סנט לואיס. הילד בן ה-22 נתן תצוגות הגשה אדירות בפלייאוף הנוכחי, כאשר בשלושה משחקים (שניים מול הדודג'רס ואחד מול פיטסבורג) הוא הרשה רק ריצה אחת ב-21 אינינגים. היכולת הפנומנלית שהציג מול הדודג'רס העניקה לו את תואר ה-MVP של ה-NLCS ובכך הפך וואקה לרוקי השני בלבד בהיסטוריה שזוכה בתואר זה. בנוסף, חשוב לציין שבשני המשחקים שלו מול הדודג'רס עמד מולו מי שכנראה יזכה בסיי יאנג של ה-NL, קלייטון קרשאו. "קשה לי לתאר איך הילד הזה מתמודד עם סיטואציות, אני פשוט נהנה", אמר מאמן הקרדילנס, מייק מאת'יני. וואקה נכנס לרוטציה רק בספטמבר ובעצם הכניס דלק חדש למנוע של הקבוצה, שעד עכשיו לא עוצר. רגע אחד זכור במיוחד מהסדרה מול הדודג'רס, כאשר במשחק 2 וואקה נכנס לבעיה עם בסיסים מלאים ואאוט אחד, אבל הצליח לגרום ליאסייל פויג וחואן אוריבה לחבוט באוויר ויצא מאותה סיטואציה ללא פגע, כמו מגיש ענק ומנוסה.
מן העבר השני, גם מאמני הרד סוקס זוכים לראות כשרון מתפתח בדמות קסנדר בוגארטס. הרוקי שמאייש את הבסיס השלישי לא ממש היה בתוכניות של ג'ון פארל, אבל יכולת חלשה של וויל מידלברוקס גרמה להימור עליו וכעת נראה שהדבר הזה יכול להכריע את הסדרה. "יש לו עתיד מאוד ורוד", אמר פארל לאחר הסדרה מול הטייגרס, בה בוגארטס פתח רק בשני משחקים, אבל הצליח להגיע לבסיס שש פעמים. הוא רשם ארבע ריצות על הטייגרס, יותר מדסטין פדרויה או ג'קובי אלסבורי, שכמובן פתחו בכל משחק. בוגארטס אמור להיות העתיד של בוסטון בעמדת השורטסטופ והוא הסיבה העיקרית בגללה הקבוצה שלחה את חוזה איגלסיאס במהלך העונה בטרייד. השחקן הצעיר מציג יכולת קריאת הגשה מרשימה מאוד ובשלוש הפעמים בהן פגש את מקס שרצר בפלייאוף הוא הצליח לעלות לבסיס (פעמיים בהליכה ופעם אחת בדאבל). "הוא לא משחק כמו ילד בן 21, הוא לא מתנהג כמו ילד בן 21", אמר חברו לקבוצה דניאל נאבה והוסיף שקשה לא להתלהב מכל דבר שבוגארטס עושה בגלל האופי החיובי שלו.
6. בגלל הזקנים מרבית שחקני הרד סוקס לא ראו סכין גילוח כבר מספר חודשים. אולי זה קשור לעובדה שבבוסטון הביטו לעבר ניו יורק לאורך השנים וראו איך שחקני היאנקיז מחויבים להתגלח מדי יום. אולי זה קשור לאופי של סגל השחקנים הנוכחי, דבר שהקבוצה שמה עליו דגש מיוחד בפגרה. בכל מקרה, זה עובד וזה רק מוכיח עד כמה הסגל מחובר. מבט קצר על מייק נאפולי, ג'וני ג'ומס ודייויד רוס מגלה שהם נראים יותר כמו גנרלים ממלחמת האזרחים האמריקאית מאשר שחקני בייסבול וייתכן שיש להם שאריות אוכל וציפורים בזקנים העצומים האלה, אבל אוהדי הרד סוקס אוהבים כל רגע מהתופעה ומגיעים לאצטדיון עם זקנים מזויפים. מדובר בתופעה די ידועה בספורט האמריקאי, כאשר בשלב הפלייאוף שחקנים מגדלים זקנים. איכשהו, זה תמיד יוצר צבע ומלהיב את הקהל.
7. בגלל הקלוזרים תאמינו או לא, אבל פעם גם לקוג'י אוהרה היה זקן ו-ERA של 33.75 בפלייאוף. כיום הוא מציג פנים חלקות ואת תואר ה-MVP של ה-ALCS. אחרי שנה בבולטימור ושנתיים בטקסס, הגיע המהפך הדרסטי בקריירה של היפני בן ה-38. הוא הגיע בתחילת העונה לבוסטון במטרה להיות האיש השלישי בחשיבותו בבולפן וכבר בהתחלה החליט לגלח את הזקן בשידור ישיר בטלוויזיה היפנית. מאז, הכול הלך לכיוון אוהרה, שראה את שני הקלוזרים הפוטנציאלים של הרד סוקס נפצעים, מה שהעביר את התפקיד אליו. 21 שמירות ו-ERA של 1.09 בעונה הרגילה הפכו אותו לסיוט הכי גדול של האינינג התשיעי מצד יריבים מאז הימים הגודלים של מריאנו ריברה. גם בפלייאוף אוהרה ממשיך ביכולת המפולאה עם שתי שמירות בסדרה מול טמפה ושלוש בסדרה מול דטרויט, כאשר האחרונה הייתה של חמש אאוטים ושלחה את בוסטון לוורלד סירייס.
בחודש האחרון של העונה הסדירה, אדוארד מוחיקה התפרק, אחרי שהשיג 35 שמירות קודם לכן. סנט לואיס חיפשה מי יתפוס את מקומו ולבסוף הגיעה לטרבור רוזנטל והפאסטבול הקטלני שלו, שרושם בממוצע מהירות של 95 מייל לשעה ואף מגיע לשיא של 101 מייל לשעה. רוזנטל בן ה-23 לא הרשה אפילו ריצה אחת בפלייאוף הזה, אבל הפרשנים מציינים שבגלל שהוא לא קלוזר אמיתי ונכנס לתפקיד רק לאחרונה, הוא עלול לא להסתדר אם וכאשר סנט לואיס תצטרך אותו ליותר מאינינג אחד.
8. בגלל Boston Strong העונה של בוסטון השתנה ב-15 באפריל. הקבוצה בדיוק סיימה משחק צהריים מוקדם מול טמפה ביי ועלתה על האוטובוס מפנווי פארק לכיוון שדה התעופה כדי לתפוס טיסה לקליבלנד. בדרך לשדה, השחקנים קיבלו את ההודעה על הפיגוע במרתון של העיר. באותו ערב, ישבו כל שחקני הרד סוקס והחליטו שהם חייבים לעשות משהו על מנת לעזור לעיר ולתושביה ולמחרת, וויל מידלברוקס הכין חולצה עם המספר 617 קוד העיר בוסטון ועליה הכיתוב "Boston Strong", כיתוב שהפך לסיסמא של הקבוצה העונה. לפני המשחק הראשון של הרד סוקס בעיר לאחר הפיגוע, לקח את המיקרופון דייויד אורטיז והכריז לקול שאגות הקהל:This is our fucking city, כאשר גם המעורבות הקהילתית הייתה חלק חשוב עבור השחקנים, שרשמו 470 הופעות בקהילה העונה, עלייה אדירה לעומת ה-305 מהעונה שעברה. לכן, החגיגה של שוטר הבולפן לאחר הגרנד סלאם של אורטיז מול דטרויט הפכה לסמלית כל כך. "כמובן שאתה לא רוצה שקטסטרופה לאומית תאחד את הקבוצה שלך", אמר הרליבר המצוין והיהודי קרייג ברסלואו, "אבל הרגשות היו כל כך חזקים וזה משך אותו כל העונה קדימה. אהבנו לאמץ את הזהות הזאת". מעניין לגלות שגם ניו יורק יאנקיז הצליחה לעלות לוורלד סירייס באותה עונה של פיגועי ה-11 בספטמבר, אבל הפסידה שם בשבעה משחקים לאריזונה.
9. בגלל המגישים עם כל הכבוד לזקנים, לאווירת האחווה בבוסטון וליכולת של קרלוס בלטראן בפלייאוף, הסיפור הגדול של הפלייאוף הוא המגישים של שתי הקבוצות. בוסטון סיימה את ה-ALCS עם 20 אחוזי חבטה בלבד וסנט לואיס הגיע ל-21 ושתיהן עלו לוורלד סירייס בזכות המגישים. הקרדינלס ראו איך הפותחים לאנס לין ומייקל וואקה מצליחים להשאיר את הדודג'רס על מינימום התקפה, בעוד בוסטון נהנתה מהצגות של ג'ון לסטר וג'ון לאקי. האחרון סיפק נגד דטרויט אולי את משחקו הטוב ביותר במדי הגרביים האדומים, כאשר במשך שישה אינינגים ושני שליש הרשה רק ארבע חבטות ורשם שמונה סטרייקאאוטים, במשחק שהסתיים ב-0:1 קריטי לבוסטון. אם זה לא מספיק, הבולפן של שתי הקבוצות הראה שתמיד אפשר להישען עליו, עם ERA של 1.08 לקרדינלס בפלייאוף בזכות יכולה טובה של קרלוס מרטינז וג'ון אוקספורד ו-ERA של 0.84 בבוסטון עם ברסלואו, ברנדון וורקמן ויוניצ'י טזאווה.
10. בגלל שבוסטון תנצח בשבעה משחקים.