סנט לואיס - לוס אנג'לס דודג'רס 0:9 (הקרדינלס מנצחים 2:4 בסדרה ועולים לוורלד סירייס)
אי אפשר שלא לאהוב אותם. ואם לא לאהוב, אז בטח שאי אפשר שלא להעריך אותם בטירוף. סנט לואיס קרדינלס שוב עשתה את זה והיא תשחק בוורלד סירייס רביעי תוך עשר שנים ושני תוך שלוש שנים בלבד, אחרי ניצחון ביתי שסגר את הסדרה מול הדודג'רס.
הציפורים האדומות ידעו שהם זקוקים רק לניצחון אחד מתוך שני המשחקים הביתיים שלהם כדי להבטיח את המקום בסדרת הגמר של הליגה כולה ועשו זאת כבר בניסיון הראשון, כמו שרק הם יודעים ועם הצגה ענקית משני צידי הכדור. על הגבעה, היה זה ילד הפלא מייקל וואקה, ששוב היה בלתי נגיע וסגר שבעה אינינגים עם חמישה סטרייקאאוטים, כשהוא מרשה רק שתי חבטות והולכה אחת. הבולפן נכנס וחיסל את שאר ההתמודדות בקלות.
מנגד, סנט לואיס פגשה את המגיש עם ה-ERA הנמוך ביותר במהלך העונה הסדירה, קלייטון קרשאו, אבל פירקה אותו וניצחה אותו בפעם השנייה בסדרה. קרשאו שרד רק ארבעה אינינגים, בהם רשם שבע ריצות חובה. באינינג השלישי סנט לואיס ברחה ל-0:4 עם סינגלים של קרלוס בלטראן, יאדייר מולינה ושיין רובינסון.
באינינג החמישי היא כבר קבעה את תוצאת המשחק בזכות דאבל של מאט אדאמס הנהדר, שבהמשך נכנס על חבטה של וואקה, חבטת הקרה של מאט קרפנטר, הגשה פרועה שהכניסה את פיט קוזמה ולקינוח, עוד סינגל של בלטראן, מלך ההתקפה של אוקטובר הנוכחי, שהכניס בצורה סמלית את וואקה, מלך ההגשה של הפלייאוף הזה.
וואקה הרוקי זכה בתואר ה-MVP של הסדרה והקרדינלס יתייצבו בלילה של רביעי למשחק הראשון בוורלד סירייס, מול בוסטון או דטרויט. זו הפעם ה-19 בה הם זוכים ב-NL. הדודג'רס לעומת זאת נשארו בלי הופעה בוורלד סירייס מאז 1988, למרות שהם הציגו העונה את הקבוצה השנייה הכי יקרה בליגה. הפרויקט של מג'יק ג'ונסון, שהחל את העונה בצורה נוראית ולפתע התחבר והיה בלתי ניתן לעצירה, מסיים עם תחושת החמצה, אבל גם עם טעם לעוד.
