זה ייגמר במכבי קרית שלום

זה קרה להרבה מועדונים גדולים. אמנם אף אחד בישראל לא חשב שמכבי תל אביב תגמור כמו איזו לידס יונייטד, אבל גם לא חשבו שיירצח פה ראש ממשלה. סיום עונת 2007/08 היווה רעידת אדמה בספורט הישראלי. קבוצת מכבי תל אביב, היהלום שבכתר הכדורגל הישראלי, מועדון הפאר אליו נשואות עיני כולם, ירדה לליגה הלאומית.

דיברנו על זה מתחילת העונה, ראינו את התצוגות המחפירות נגד קרית שמונה ומכבי חיפה, שמענו את מאנה מדבר. זה היה באוויר. הספקנים לא האמינו שהקבוצה תרד ליגה "כי זו מכבי תל אביב", אבל גם הם ספקו כפיים בתדהמה, אחרי ששלושה מחזורים לסיום היה זה, כמה סמלי, 0:1 קטן של הפועל תל אביב ששלח את הצהובים לקרבות נגד עירוני רמת השרון ומכבי אחי נצרת בליגת המשנה.

ההיסטוריה נכתבה מחדש. אוהדי הקבוצה צולמו קורעים קריעה מחוץ לשער 11, וכראוי לשעה הקשה שמרו את הביקורת לימים אחרים. תמיר כהן ואביו אבי קוננו בצוותא על מכבי של פעם לעומת זו של היום, גיורא שפיגל חשף ש"הלב חצוי והשמחה אינה שלמה" בזמן ששחקני בית"ר חגגו הקפת אליפות בטדי, ואפילו היריב הנצחי, שייע הגדול, אמר ש"זה פשוט קורע לב, זה קריירה של מועדון שלם", רגע לפני שפרץ בבכי מר על קריסת הצהובים, או שסתם היה נרגש על עצם הראיון עמו.

בקרית שלום התחושה היתה קשה, אך כיאה למועדון גאה, חשקו שיניים ונערכו לקרבות הלאומית. "אנחנו צריכים לבוא צנועים, בלי דאווינים", הצהיר לופא קדוש, שהגיע לאמן את הקבוצה בהתנדבות, ועורר את זעם האוהדים על כך שמכבי חושבת כמו קבוצה קטנה. נמני ולוני גיבו את השועל הוותיק, שביצע מהפכה בהרכב, והתבסס על טהרת שחקני בית. אוהדים ותיקים כמו אלפרד ברכה שפשפו עיניהם בתימהון אל מול מסע הרכש של הקבוצה, והפסימיות שלטה ביציעים. הבלם רועי סבג והחלוץ חנן פדידה הגיעו מהפועל באר שבע. דודי ליברמן, אקס הכח עמידר רמת גן, חיזק את הקישור, ורגע לפני שנסגר חלון ההעברות הצליח לופא להשחיל את החלוץ הקרואטי, איגור מוסטרליץ', לקבוצה. "הליגה הלאומית היא לא מקום בשביל פרימדונות", השיב לופא למבקריו והוסיף בנימה מסתורית, "חוץ מזה, את הכסף צריך לשמור לדברים אחרים בהמשך העונה".

הסיפור הגדול של הקיץ היה המשא ומתן המפרך על צירופו של קובי חסן לקבוצה. הנהלת הפועל רמת גן עמדה על רגליה האחוריות וניסתה למנוע את העברתו של הקשר לשורות הצהובים, למרות שהשחקן הצהיר ש"לעבור למכבי יהיה שינוי מרענן". לפתע מכבי חיפה הודיעה שהיא בתמונה, ולוני הלחוץ לא הצליח לגייס ערבויות לשחקן, אחרי שמאנה הקפיא בצו בית המשפט את הכסף שהעביר למכבי תל אביב. "בלי קובי חסן אין לנו סיכוי", אמרו שחקנים בקבוצה, ונמני הוסיף ש"חייבים אותו, הוא מספר 10 קלאסי שיכול לפטם את יניב עזרן". הצהובים חיפשו משקיע.

תחילה דובר על הצטרפותו של המיליארדר הרוסי אוסים באלילוטוב, אבל תחקיר עיתונאי חשף כי עשה את הונו מציד לווייתנים וכריתת יערות למען ייצור קיסמים, דבר שקומם על המועדון את ארגוני הירוקים בארץ. "את הירוקים לחסן נמצא במקום אחר", נכנע לוני ללחץ, וכעבור יומיים כבר הודיע שמצא משקיע חדש לקבוצה.

"דייב ברוק הוא איש עסקים רציני, שיתרום רבות לכלכלת המועדון", שיחרר הבעלים הודעה לתקשורת. ברוק, ישראלי לשעבר שמתגורר במיאמי ועשה את הונו בעסקי נדל"ן, הגיע לארץ כדי לדון בפרטים, ומיד עם נחיתתו התברר כי מדובר בדוד ברוכי, שידוע בכינוי "דוד אלומיניום". אותו ברוכי נמלט לפני שנים מהארץ, אחרי שהתברר כי נתפר עבורו מכרז לא חוקי לייצור עגלות המשא של נתב"ג, ולוני לא ידע איפה לקבור את עצמו עם היוודע הדבר. הרציקוביץ' היה נחוש להפחית את השקעותיו בקבוצה, ובסופו של דבר, על אף הביקורת הציבורית, קיבל מברוכי את הערבויות. חסן חתם תמורת חצי מיליון דולר, הפועל רמת גן קיבלה בתמורה גם את יובל שפונגין, ועונת הלאומית של מכבי יצאה לדרך.

מכבי פתחה בסערה, דרסה את בני לוד והשקמה רמת חן, והעתיד נראה צהוב. אבל אז הרים רוני מאנה את ראשו ודרש לממש את אופציית הרכישה של הקבוצה. הרוחות בקבוצה סערו. הסתבר שברוכי הכניס סעיף בחוזה המאפשר לו לקבל את הערבויות על חסן בחזרה, אם מאנה יהפוך לבעלים. כאילו לא הספיקו הבעיות, שון מקייטן, שכמעט ורכש את מכבי בעבר, הודיע ממקום מושבו באטלנטה כי הוא מחדש את התעניינותו בקבוצה. לוני היה מאושר. חלומו להיפטר מהקבוצה קרם עור וגידים, ולילות של נדודי שינה אוטוטו ייעלמו להם. בסופו של דבר ברוכי, שנאבק עם מקייטן על עסקי הנדל"ן, לא ויתר, הניח 15 מיליון דולר על השולחן, וזכה בקבוצה ונכסיה. "תמיד אשאר אוהד הקבוצה, ואעשה הכל כדי לעזור לה, רק שהפעם זה יהיה מבחוץ", חייך הרציקוביץ' בטקס החתימה, שסיים את שליטתו במועדון.

לא עברו 24 שעות, וצהלת האוהדים על עזיבתו של הרציקוביץ' פינתה מקומה לקריאת שבר המונית. "כל מתחם האימונים בקרית שלום יימכר בשבוע הקרוב לחברת אפריקה-ישראל של לבייב. הקבוצה תתאמן במגרש מכביה הישן, שיימכר בתום העונה", הודיע ברוכי, והאוהדים תפסו את הראש. האסימון נפל. נדל"ן וכסף, זה הכל.

זו היתה בעצם נקמתו של לב לבייב, על כך שלוני סירב למכור לו בעבר את הקבוצה. המיליארדר היהודי בישל מהלך חובק עולם וספינים עם מאנה, יריבו של גאידמק, ועם ברוכי, יריבו של מקייטן, ובזמן שבעיתונים מדווחים על כך שעוז יפרח הפצוע ייעדר מהמשחק נגד נצרת עילית, מתחת לפני השטח זזו לוחות טקטוניים בדרך לרעידת האדמה האמיתית של הכדורגל הישראלי. לבייב הכין את הדחפורים, הראש של שחקני מכבי תל אביב לא היה בליגה ולאוהדים כבר לא נשארו פחים לשרוף. תוך שנתיים, המועדון מספר 1 בישראל הפך לעיי חורבות.

לברוכי, כך הסתבר, לא היה כל עניין בכדורגל והתקציב שהזרים למכבי כיסה רק ביגוד, שישיות של מים מינרליים לאימונים, ומשרוקית למאמן דני וקנין, שהגיע ממכבי עירוני נתיבות. המתחם בקרית שלום הוחרב, ועיריית תל אביב אישרה ללבייב להקים בו שכונת מגדלים בשם פרויקט Shoe. אחרי שסגר את פינת הנדל"ן התפנה ברוק, כלומר ברוכי, להיפטר מה"נכס" הנוסף שלו.

"חבל על כל הילדים האלה, יש להם כישרון ואנחנו נגדל אותם", הכריז חזי מגן, הבעלים של בני יהודה לאחר פגישה עם אבי נמני. בשכונת התקוה מתנהלים, כרגיל, בצורה זהירה ומחושבת, והזהובים עטו על האימפריה לשעבר ברגע שהתפרקה, והחליטו להפכה לקבוצת בת. "זו קונטרה להפועל", אמר משה דמאיו, "להם יש את בית"ר שמשון, ולנו תהיה מכבי תל אביב, זה שלב נוסף בהתעצמות שלנו. כבר היום אנחנו המועדון מספר 1 בעיר". המשא ומתן בנושא היה מתיש. בני יהודה נענתה לדרישותיו של נמני שכללו שמירה על צבעיה של הקבוצה, מתן עדיפות בהרכב לשחקנים מצפון העיר על מנת לשמור על הקשר עם הקהילה, קבלת חבילות שי של "עלית", הספונסר של בני יהודה, בחגי ישראל, ולאפות לחבר'ה אחרי כל אימון בבית דני.

האוהדים נשברו. הניצחון בדרבי הפרברים היוקרתי על בית"ר-שמשון במסגרת סיבוב ט' של הגביע, לא הקהה את כאבם, והם החליטו לעשות מעשה, למחול על כבודם ולהתייעץ עם אוהדי הפועל תל אביב וירושלים. באוגוסט 2009 השיגה קבוצת האוהדים מכבי קרית שלום את ניצחון הבכורה שלה בליגה ג', 0:1 על מכבי באר יעקב. את השער, מנבדל ברור, כבש אורי משיח.