תקופת ההיעדרות של רפאל נדאל מהטניס תיזכר כאחת המסתוריות והמדוברות ביותר בתולדות הענף. לאחר דחיות חוזרות ונשנות ציפו כולם בכיליון עיניים לחזרתו של הספרדי באליפות אוסטרליה הפתוחה. כשהוא הודיע יותר משבועיים לפני פתיחת הטורניר שהוא שוב נאלץ לוותר, הפעם בגלל וירוס משונה בבטן, כל סימני השאלה הקטנים הצטברו לכדי שאלה אחת ענקית: מה עובר על נדאל?
צריך להודות להכריז על פרישה מטורניר גדול זמן רב כל כך מראש בשל וירוס בבטן, לא נשמע הכי משכנע. ההסברים החלקיים והבלתי-סבירים לפרקים של נדאל וצוותו רק מגבירים את החשדנות. והחשדנים ביותר הם כמובן הבלוגרים הקונספירטיבים: אלה טוענים כבר זמן רב בפלטפורמות שונות ברשת שהפציעה של נדאל היא אחיזת עיניים.
לפי התאוריה הזו, נדאל נתפש אחרי ווימבלדון אשתקד בשימוש בחומרים אסורים, והחליט לעשות יד אחת עם מוסדות הטניס ולרצות את מה שמכנים ברשת "השעייה שקטה". כך, קברניטי הענף לא מאבדים את אחד מהנכסים המסחריים הגדולים ביותר שלהם, לא פוגעים במוניטין הנקי של הטניס והלכה למעשה כן מענישים את העבריין; ונדאל, מצדו, לא פוגע בשמו הטוב ורק נאלץ לזייף פציעה. הטענה השערורייתית הזו לא נתמכת, כמובן, בשום עובדה, אך ההתנהלות המוזרה של נדאל ופמלייתו ממשיכה לספק לה דלק במרחב הווירטואלי.
כך או כך, נדאל כעת חוזר סוף סוף למגרשים. והפעם בוודאות: הוא יפגוש היום בטורניר החימר בצ'ילה את פדריקו דלבוניס הארגנטיני המדורג 128 בעולם. החזרה ישירות לעונת החימר מהווה עבורו נחיתה רכה, הן מבחינה פיזית (על החימר הברכיים סופגות פחות זעזועים) והן משום שזהו, כידוע, המשטח האהוב עליו. גם מעמדו הזניח של הטורניר - המדורג הבא אחריו שהגיע לצ'ילה הוא חואן מונאקו הארגנטיני המדורג רק 15 בעולם מצוין עבורו.
יחד עם זאת, אחרי כל כך הרבה זמן בחוץ, נדאל יודע שגם בטורניר כזה לא יהיה לו קל. לקראת הטורניר, נדמה שהוא בכלל רק מנסה לצנן את הרוחות. "אני חייב לקחת את זה לאט-לאט ולהיות צנוע מספיק כדי לדעת שהדברים לא יהיו טובים כפי שהם היו לפני הפציעה שלי", הוא אמר לפני כמה ימים, אחרי שהודה שהברך עדיין מפריעה לו. בנוסף, הוא הבהיר: "תוצאות הן הדבר הכי פחות חשוב כרגע. אם הברך שלי לא כואבת, אין לי שום פחד".
גם אם נדאל מנסה להנמיך את הציפיות, עיני כל עולם הטניס יהיו נשואות הערב למגרש בצ'ילה. "הוא עלול לאבד מההילה שלו", טען אנדי מארי כשהתבקש להתייחס לתחילת הדרך המחודשת של הספרדי. "בחודשים הראשונים שלו על המגרש שחקנים ירגישו שהם יכולים לנצח אותו". ומארי צודק: נדאל לא צריך לצפות לגדולות ונצורות כבר בשבועות הראשונים, אך מאידך, יש לו בהחלט סיבות טובות להאמין כי יוכל לחזור לבסוף לגדולה - כך לפחות אם שופטים לפי הישגיהם של טניסאים גדולים אחרים שחוו משבר דומה. מובא לידיעת הקורא רפאל נדאל.
סרינה וויליאמס
האזור הפגוע: משולב
זמן בחוץ: שנה
תוצאה בטורניר הראשון: סיבוב שני
אחרי הפוגה של שנה כמעט, שהחלה בעקבות חתך בכף הרגל והתארכה בשל תסחיף ריאתי חמור, סרינה וויליאמס חזרה ביוני 2011 למגרשים. היא הצליחה לגבור על סווטנה פירונקובה (34) הבולגרייה בסיבוב הראשון על הדשא של איסטבורן, אך הודחה בשלב הבא מול ורה זבונרבה הרוסייה. סרינה נראתה מגושמת למדי על המגרש, וגם בטורניר הבא שלה, ווימבלדון, היא הצליחה להעפיל רק לשמינית הגמר. עם זאת, לאט לאט התנועה שלה השתפרה וההחטאות החלו להצטמצם, ובאליפות ארה"ב של אותה עונת 2011 סרינה כבר העפילה לגמר. אמנם לקח לה זמן לא מבוטל, אבל ב-2012 היא הצליחה לבסוף לשוב ולשחק את הטניס הטוב ביותר שלה, והשתלטה מחדש על טניס הנשים עם זכיות באולימפיאדה, בווימבלדון ובאליפות ארה"ב.
מראט סאפין
האזור הפגוע: ברך
זמן בחוץ: חצי שנה
תוצאה בטורניר הראשון: סיבוב שני
עונת 2005 התחילה בצורה חלומית עבור המדורג ראשון בעולם לשעבר, מאראט סאפין. הוא רשם באליפות אוסטרליה את אחד הטורנירים הגדולים והמרגשים ביותר של המילניום הנוכחי, כאשר ניצח את פדרר 7-9 במערכה החמישית בחצי הגמר, וגבר לאחר מכן על הפייבוריט המקומי, לייטון יואיט, בגמר. במהלך עונת החימר הוא ספג פציעה בברכו. הוא משך כמה שבועות עם הפציעה, אך בקיץ החליט לעשות הפסקה ולטפל בברך. אחרי למעלה מחצי שנה בחוץ, הבריון הרוסי רשם את חזרתו המצופה בדובאי, אבל הפסיד כבר בסיבוב השני לניקולאי דווידנקו. מאז ועד פרישתו ב-2009 סאפין אף פעם לא חזר להיראות כמו השחקן שהיה, ולא הצליח אפילו לגרד עוד תואר ATP אחד.
מוניקה סלש
האזור הפגוע: גב
זמן בחוץ: 28 חודשים
טורניר ראשון: זכייה
זו הייתה בלי צל של ספק הפציעה הדרמטית ביותר בהיסטוריה של המשחק. בתחילת שנות ה-90 השתלטה מוניקה סלש הצעירה על טניס הנשים. בגמר אליפות אוסטרליה הפתוחה של שנת 1993 היא שוב גברה על שטפי גראף והשלימה בכך זכייה שביעית בתשעת הגראנד-סלאמים האחרונים, ותשיעית בקריירה שלה בסך-הכל. והכל עוד לפני גיל 20. בהתחשב בקצב צבירת התארים שלה ובגילה הצעיר כל-כך, רבים האמינו שלא ייקח זמן רב עד שתהפוך לשחקנית הגדולה בהיסטוריה. אולם כמה חודשים לאחר הזכייה באוסטרליה, בעודה נחה בכיסאה בין המשחקונים בשלב רבע הגמר של טורניר המבורג, אדם בשם גונטר פרש, אוהד שרוף של גראף, פרץ למגרש ודקר את סלש בגבה.
למרות שההתאוששות הפיזית מן הפציעה דרשה כמה שבועות בלבד, סלש, כנראה בשל הטראומטיות שבמאורע, חזרה למגרשים רק יותר משנתיים אחר כך. זה לא הפריע לה להמשיך מאיפה שהפסיקה. הטורניר הראשון שלה בקנדה נראה כהמשך ישיר למה שהכרנו סלש טיילה לתואר, תוך שהיא מביסה את יריבתה בגמר 1:6, 0:6 בצורה אופיינית. היא המשיכה את הקאמבק עם גמר באליפות ארה"ב וזכייה רביעית בקריירה באליפות אוסטרליה הפתוחה, אבל זהו. סלש לא הצליחה לשמר את היכולת הנפלאה כפי שידעה לעשות בעבר, ומאז לא הוסיפה עוד אף תואר גראנד-סלאם לרקורד שלה. בדיעבד, אפשר לומר כי הפציעה הנוראה מנעה מהקריירה שלה להפוך לאחת מהמוצלחות ביותר בתולדות המשחק.
גוסטאבו קוורטן
האזור הפגוע: הירך
זמן בחוץ: 7 חודשים
טורניר ראשון: סיבוב שני
אחרי שזכה ב-2001 באליפות צרפת הפתוחה בפעם השלישית בקריירה, הפציעות החלו לרדוף את הברזילאי המתולתל. הוא סבל מפציעות שונות והפגין רמה בינונית במשך כמה עונות ברציפות. בספטמבר 2004 החליט קוורטן לקחת הפסקה כדי לטפל בירך הכואב שלו. אחרי יותר מחצי שנה מחוץ למגרשים, הוא שב בשנה העוקבת לעונת החימר האהובה עליו, אך לא עבר בטורניר הראשון את הסיבוב השני ורשם בהמשך הישגים דלים ביותר. הפציעה של קוורטן אף פעם לא הפסיקה להטריד אותו, והיכולת שלו הייתה כל כך ירודה בעונותיו האחרונות, עד שהוא סיים כל עונה עם מאזן שלילי ולא הצליח לעבור את הסיבוב השלישי (שגם אליו הגיע רק פעם אחת) בשום טורניר עד סוף הקריירה. נתון מדהים עבור שחקן שזכה בשלושה תארי גראנד-סלאם ודורג במקום הראשון בעולם.
מריה שראפובה
האזור הפגוע: כתף
זמן בחוץ: עשרה חודשים
טורניר ראשון: סיבוב שלישי
בתחילת עונת 2008 זכתה מריה שראפובה בתואר הגראנד-סלאם הראשון שלה באוסטרליה והשלישי שלה בסך הכל, ונראה היה שהיא בדרך הבטוחה לתארים גדולים נוספים באותה עונה. אולם האביב בישר עבורה רעות. שראפובה נפלה בסיבובים מוקדמים ברולאן-גארוס בווימבלדון ומיד אחר-כך גילתה בדיקת MRI קרע בכתפה. שראפובה נאלצה לעבור ניתוח לא פשוט, והמתינה בחוץ עשרה חודשים ארוכים, במהלכם ראתה את דירוגה צונח עד למקום ה-125 בעולם.
היא שבה לסבב באליפות פולין של העונה העוקבת, שם ניצחה את שני משחקיה הראשונים אך הודחה לאחר-מכן מול אלונה בונדרנקו (39) האוקראינית. היא המשיכה לעונה בינונית ביותר בסטנדרטים שלה, עם זכייה בטורניר אחד בלבד, וכושרה הפושר המשיך לאורך כל עונת 2010, אותה סיימה הרק במקום ה-18 בעולם. רבים חששו ששראפובה כבר לא תשוב למיטבה, אבל היא תמיד המשיכה להאמין. בעונת 2011 היא סוף סוף החלה להציג את הטניס שהביא אותה למקום הראשון בעולם. היא הניפה את התואר באליפות צרפת הפתוחה, ובכך השלימה זכייה בכל ארבעת תארי הגראנד-סלאם בקריירה. מאז, כידוע, היא ממשיכה לשחק טניס מצוין.
חואן מרטין דל פוטרו
האזור הפגוע: פרק כף-היד
זמן בחוץ: 8 חודשים
טורניר ראשון: סיבוב ראשון
אמנם מעמדו מעולם לא היה רם כשל שאר הטניסאים והטניסאיות הנכללים ברשימה המכובדת הזו, אך לרגע אחד, אחרי שגבר על פדרר בגמר אליפות ארה"ב של 2009 בעודו בן 21 בלבד, נראה היה כי דלפו בהחלט עשוי להעפיל למעמד דומה. הוא התקדם לדרוג שיא, רביעי בעולם, אבל כמה חודשים אחר-כך נאלץ לקחת הפסקה ארוכה מן המשחק כדי לעבור ניתוח בכף ידו. החזרה הייתה מאוד קשה עבורו: דל-פוטרו הפסיד בסיבוב הראשון של שני הטורנירים הראשונים בהם השתתף מבלי לזכות אף לא במערכה אחת, וכך סיים את העונה. לקח לו הרבה מאוד זמן לחזור לכושר, אבל במהלך עונת 2011 הוא החל סוף סוף להזכיר את היכולת הנפלאה שלו מ-2009, וכיום הוא כבר מדורג שוב במקום השביעי בעולם. יחד עם זאת, הוא עדיין לא הצליח לשחזר מאז הפציעה את הטניס העוצמתי הבלתי ניתן לעצירה כמעט, שהוביל אותו לזכייה בתואר הגראנד-סלאם הראשון ואולי האחרון בקריירה שלו.
