זה לא אני, זה הגשם

במחצית השידור (המצוין) של המשחק (המרדים) בבאר שבע שודרה כתבה מרתקת על הנעשה מאחורי הגדרות של וסרמיל. זאת היתה פראפראזה על הכתבה שערך לא מזמן דני קושמרו בערוץ 2. שם קוננו האוהדים, חלקם בדמעות, על מה שמבצע בהם הבעלים אלי זינו.

לפני כשבועיים סיפרנו כאן על כתבה אחרת, הפעם ב"עובדה", על אוהדי הפועל ירושלים ומלחמתם בוויקטור יונה. קשרנו אז את מאבקם של הירושלמים לזה של אוהדי באר שבע בזינו ואוהדי חיפה ביואב כץ. מיד לאחר מכן זכינו לכמות בלתי מבוטלת של תגובות, חלקן כעוסות, רובן מאוהדי באר שבע וחיפה. עד מהרה התגובות הפכו להתנגחויות הדדיות. אוהדי באר שבע/חיפה/ירושלים טענו כי הסיפור שלהם הרבה יותר חשוב ומעניין מהסיפור של באר שבע/חיפה/ירושלים, ואיך זה שאילנה דיין בחרה להתמקד רק באוהדי קבוצה אחת. ככל שהוויכוח הפך לוהט יותר, כך גברו תחושות התסכול: קשה מאוד להתווכח כשכולם צודקים.

אז הנה, מאז זכו אוהדי באר שבע למנת ההתעניינות הארצית שלהם בזכות קושמרו. אבל האם משהו השתנה ביחס הבעלים? לא ממש. מיד בסיום הכתבה אתמול עברו לשמוע את תגובתו של זינו. איך אתה מסביר את היכולת העלובה, שאלה הכתבת בהתייחסה לעונות האחרונות. אני חושב שעלינו קצת לא מרוכזים, ענה זינו בהתייחסו למחצית הראשונה. ואיך אתה מסביר את בריחתם של אלפי אוהדים, שאלה בהתייחסה לשנים האחרונות. אה, טוב, שלף זינו מיד: זה בגלל הגשם.

למרות הגשמים העזים שירדו אתמול בבאר שבע, זינו נשאר אטום כבעבר. מבול דמעות האוהדים לא חודר אותו, הוא בקושי שומע את הנקישות על החלון. לא עזרו המחאות, לא עזרה ההתעניינות התקשורתית - היא גם כנראה לא תועיל. מה שנדרש כרגע זאת התערבות רגולטורית, תקנונית, חוקית, ממקומות גבוהים יותר. התערבות שתמנע מליצנים קטנים לקחת קבוצות גדולות ולעשות בהן ככל העולה על רוחם. התערבות של מי? של ההתאחדות, של משרד הספורט, של כל מי שכואב לו לראות אנשים שיורקים, מספרים לכם שזה גשם והם בעצמם אטומים.