וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אינטר הישראלית

19.10.2006 / 17:19

בית"ר של ארדילס נראתה כמו שכונה, אבל הבעיה אינה טמונה בו אלא במי שמינה אותו. ארז מיכאלי על הכישלון הניהולי בטדי

איך לא חשבו על זה קודם? איך חמק הפתרון? הרי יוסי מזרחי היה כאן מאז ולתמיד. כיצד לא חישבו קברניטי בית"ר ירושלים למצוא את גואל ציון דווקא כאן מתחת לאפם? איך לא ידעו כי משיח ירושלים יושב במורדות ההר, בין דיונה לים?

תחילה סברו כמו כולם כי המשיח יבוא מכיוון מזרח, ממורדות הר הזיתים, והביאו את לואיס פרננדס הישר מקטאר שבמפרץ הפרסי, במקום יקיר העיר אלי אוחנה. משהחליטו כי הצרפתי הוא מעין שבתאי צבי מודרני, הרחיקו עד קצה המערב כדי לייבא את אוסי ארדילס. והנה עכשיו, צחוק הגורל, הפתרון נמצא כאן, בלבנט האשדודי.

אין לזלזל ביוסי מזרחי. הסמל הבית"רי הוא תנין גדול בביצת הכדורגל הישראלי. הוא מכיר את נבכיה, צפונותיה ומרקמה החברתי והאנושי של הביצה. הוא עבר הרבה במי האפסיים של הכדורגל הישראלי לאחר שאימן בהפועל ירושלים, בית"ר ירושלים, מכבי פ"ת, מ.ס. אשדוד ושימש כעוזר מאמן נבחרת ישראל. יכול להיות שהמועדון צריך מאמן ישראלי שמכיר את הביצה ולא נטע זר שצריך ללמוד את המנטליות. אולי. אבל אחרי כל השמות והיומרות בבית"ר, זה בסוף נגמר במזרחי?

מה שבטוח הוא שכל מאמן שילך על הקווים בטדי חייב בטחון, גיבוי ואורך רוח מהבעלים וההנהלה. חילופי המאמנים בבית"ר מהווים סימן לכישלון ניהולי של המועדון. כל בעל חברה בקנה מידה בינוני ומעלה או בוגר תואר מנהל עסקים יודע שכדי שעסק יתקיים וישגשג הוא צריך מלבד מוצר אמין, שיווק ופרסום וכוח אדם ראוי, גם החלטות ניהוליות נכונות ויציבות בחלונות הגבוהים של המפעל. בבית"ר אין יציבות בעמדת הסמכות המקצועית, קרי מאמן, ולכן היא תמשיך לייצר כותרות במקום תארים.

גאידמק רכש את בית"ר באוגוסט 2005 והנה המועדון ה"אירופי" ממנה מאמן שישי תוך תקופה של שנה וחודשיים (אוחנה, עזורי, קאנן, פרננדס, ארדילס ומזרחי). זה בטח לא מייצר את היציבות הנדרשת ממועדון גדול. במכבי חיפה, לשם השוואה, הדריכו מאז 2000/1 רק שלושה מאמנים (גרנט, שום ולוי). לוי פותח את עונתו הרביעית במועדון. הלחץ על המאמן בירושלים גדול ובמקום שקט תעשייתי, שיצור שיטת משחק וסגנון לקבוצה, אוהדי בית"ר מקבלים טלנובלה.

אין ספק שבית"ר של ארדילס נראתה כמו אסופת שחקנים שמשחקת בשכונה וקובעת בינה לבין עצמה מי משחק בהתקפה ומי נשאר למטה. גם אם ארדילס היה ממשיך לקבל אשראי, ספק גדול אם היה הופך את בית"ר לקבוצה שדורסת את ליגת העל ותוקעת יתד באירופה. אבל הבעיה היא לא רק ארדילס, אלא גם מי שמינה אותו. פיטורי ארדילס הם מבחינת הנהלת בית"ר הודאה בכשלון. לא רק המאמן נכשל בבית"ר אלא נכשלו אלה שמעליו. אחריות מינסטריאלית, אם תרצו. האם ההנהלה לא פוגעת במינויים או שהלחץ במועדון יכריע גם את טובי המאמנים בעולם? בינתיים נראה כי התשובה לשתי השאלות היא "כן".

עד כה עושה רושם שבית"ר ירושלים לא מתנהלת כקבוצה מקצוענית. במסיבת העיתונאים בה הציג גאידמק את לואיס פרננדס גיידמק הוא נשאל מדוע צירף את הצרפתי, בזמן שהצוות הקיים, קאנן את עזורי, מצליח כל כך. "בית"ר צריכה ניהול מקצועני", ענה גיידמק. "קאנן ועזורי יהיו המאמנים, פרננדז יהיה הג'נרל מנג'ר. הוא בא לכאן לבדוק, להבין. אנו צריכים תדמית מקצוענית בינלאומית, איכות בינלאומית". לא חלף זמן רב וקאנן נזרק, בעוד עזורי הורד הקיץ למחלקת הנוער. פרננדז? הוא מועמד לסנטאנדר.

אז נכון, יש בירושלים צוות מקצועי רחב עם מתקן אימונים יפה והקבוצה ניסתה ליצור את המבנה ההייררכי הקיים בהרבה קבוצות גדולות באירופה, אבל חוץ משלד הבניין אין הרבה תוכן. גם העונות הראשונות של פרגוסון במנצ'סטר יונייטד היו גרועות, אבל איש לא הדיח אותו. רק שלבית"ר אין זמן, היא קונה ומוכרת ורוצה הכל כאן ועכשיו.

השקעת כסף רב אינה הופכת מועדון למקצועי. גם מאסימו מוראטי, הבעלים של אינטר האיטלקית, שופך שקי כסף על הקבוצה אבל התנהלותו גרועה. אם בעל מפעל היה מחליף כל שנה חצי מהעובדים וממנה אחת לזמן מה מנהל עבודה חדש, הקריסה הכלכלית היתה מגיעה מהר מאוד. למוראטי יש פשוט הרבה כסף אז הוא יכול להמשיך ולהתנהל גרוע, לטעות ולצפות בעינים כלות איך היריבה העירונית, השכנה מטורינו ובשתי הרומאיות חולקות את התארים ביניהן החל משנת 1990 ועד הקיץ האחרון.

בית"ר נראית בינתיים כמו אינטר צהובה-שחורה ובמקום להתנהל כמו חברה סולידית שמתעצמת עם הזמן, היא מתנהלת כמו באסטה בשוק. בעמדת המאמן, הסחורה תמיד טרייה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully