מי לא יגיע ליורו?

ביום רביעי ייערך סיבוב נוסף במסגרת הקרב על מקומות באליפות אירופה 2008. עבור מספר מאמנים המלחמה הזו הפכה כבר למתישה, חלקם סביר להניח, לא יגיעו לקו הסיום. 4 נבחרות גדולות השיגו תוצאות מאכזבות ביום שבת אחרון, אחת נוספת (איטליה) ניצחה אבל עדיין לא חיפתה על פתיחת קמפיין חלשה מאז הזכייה בגביע העולם. זה הזמן לעשות הערכת מצב ראשונה בקשר לעומדים על הקווים.

המשבר:

ראשון בתור עומד מאמן ספרד, לואיס ארגונס, שכנראה שלשמחתו הרבה, נבחרתו לא תשחק ביום רביעי הקרוב. במשחקה הראשון של ספרד במונדיאל האחרון, לפני פחות מחצי שנה, היא הביסה בצורה מרשימה את אוקראינה 0:4. בין לילה הפכו הספרדים למועמדים בכירים לזכייה באליפות העולם, הפרשנים היללו, וההפסד בשמינית הגמר לצרפת לא סומן ככישלון אלא כהדחה הרואית.

המונדיאל, שמשום מה נחשב למוצלח עבור הספרדים, הצליח לטשטש את התקופה הרעה שעוברת על הנבחרת מאז מונה לואיס ארגונס למאמן. כשמדברים על מתי החל המשבר של נבחרת ספרד צריך לשים את האצבע על התאריך בו מונה המאמן הוותיק למשרה הלאומית.

המאמן בן ה-68 מונה לראשונה בחייו לתפקיד היוקרתי בעיקר כאות כבוד על פועלו. אם לא היה ממונה הפעם, ידעו כולם,
הוא כבר לא היה זוכה בג'וב. ארגונס נחשב למאמן בכיר בליגה הספרדית, אבל זכה באליפות אחת בכל קריירת האימון שלו, בת ה-32 שנה, אי שם ב-1977. העובדה כי התואר האחרון בו זכתה קבוצה אותה הדריך היה הגביע, מפעל זניח בספרד, ב-1992, לא מנעה מההתאחדות להציבו על הקווים.

ספרד אמנם סיימה את בית מוקדמות המונדיאל, הקמפיין הראשון של "החכם הזקן", כפי שמכונה ארגונס, עם 25 שערי זכות ו-5 שערי חובה, אבל רק כסגנית של סרביה. ב-10 משחקי הבית ניצחו הספרדי רק 5 פעמים, כשלו לנצח את בוסניה, ושיפרו את מאזן השערים הרבה בזכות שני ניצחונות גדולים על סן מרינו הקיקיונית.

באותה תקופה כבר החלו להישמע בספרד הרהורים בקשר ליכולתו של ארגונס להוביל את הנבחרת להישגים, אבל אלו גוועו. אחרי המונדיאל דווח כי ארגונס הציע את התפטרותו אבל נדחה. המחיר שתשלם ההתאחדות הספרדית עשוי להיות כבד.

את מוקדמות היורו פתחה ספרד עם 0:4 על ליכטנשטיין, אלא שבמשחק הבא הגיע ההפסד המביך 3:2 לצפון אירלנד, נבחרת שלא כבשה במשך 10 משחקים ברציפות בין 2002 ל-2004. אחרי ההפסד 2:0 בשבדיה ביום שבת האחרון, נראה שאין איש בספרד שעדיין מאמין שארגונס יכול להועיל לנבחרת יותר מהרבה מאמנים אחרים. אולי מלבד עצמו.

אמרו עליו, כתבו עליו:

אחרי ההפסד בשטוקהולם אף אחד כבר לא יכול היה לשתוק. ה"מארקה" תקף את ארגונס, קרא בכותרת "לואיס לך עכשיו!" וכתב: "בחירת השחקנים של לואיס גרמה לשקיעה בשבדיה. הוא חייב לעזוב את תפקיד המאמן. אסור לנו לאבד את הכרטיס ליורו, אבל כפי שהדברים נראים כרגע, זה עלול בהחלט לקרות".

ארגונס עצמו סירב לתת לכסאו להתנדנד. "אני עומד להמשיך", הצהיר המאמן אחרי המשחק, אבל הודה שההחלטה לא בידיו, אלא בידי ההתאחדות. "יש לנו ניצחון אחד בלבד ושני הפסדים, אבל יש עוד הרבה משחקים לפנינו. אני מאמין שהעתיד יהיה בהיר יותר".

פרננדו טורס, חלוץ הנבחרת, יצא להגנת מאמנו כשאמר: "כולנו אשמים. האשמה צריכה להתחלק בין השחקנים והמאמן, ולא יכולה ליפול רק על לואיס". אבל ה"אס" הסביר טוב מכולם את הלך הרוחות בספרד: "לואיס מתעקש להמשיך, אבל אף אחד כבר לא מאמין בו".

איפה זה יגמר:

למזלה של ספרד, הפעם אין פלייאוף ושתי נבחרות עולות ליורו מכל בית. שבדיה כבר נמצאת בעמדה מצוינת וכרגע נראה שהמאבק של ספרד על הכרטיס השני, למרות הפתיחה הגרועה, יהיה עם דנמרק. המשחק הבא של ספרד ייערך במרץ, בבית מול הדנים. אם ארגונס יצליח לשמור על משרתו עד אז, מה שיהיה עוד טעות גדולה של ההתאחדות הספרדית, הוא יוכל לפתוח דף חדש בספר הנוראי שלו, באמצעות ניצחון על היריבה הסקנדינבית. אם ספרד לא תנצח, המאמן הוותיק יילך הביתה וכנראה יודיע על פרישה.

מחליף פוטנציאלי:

למען אוהדי נבחרת ספרד ולמענם של אוהדי ליברפול, רפא בניטז הוא המחליף הראוי ביותר לארגונס. המאמן הנפלא פשוט לא בנוי לכדורגל האנגלי ומיום ליום מזכיר את התקופה השחורה של ליברפול תחת ז'ראר הוייה. לסקאוזרס הליגה חשובה יותר מהכל, בעיקר לנוכח העובדה שהם לא מהווים איום ממשי על התואר כבר קרוב ל-20 שנה.

בניטז היה אחד המאמנים המוצלחים בכדורגל הספרדי עד שהצפין לאי הבריטי ומינוי שלו יהפוך את ספרד בצורה אוטומטית למועמדת לזכייה בכל טורניר בו תשתתף. במקביל, העיתונות האיטלקית ממשיכה לטפטף את מועמדותו של מרצ'לו ליפי, אלוף העולם, שהצהיר שהוא רוצה להתנסות בכדורגל הספרדי.

המשבר:

דונאדוני, אחד משחקניה הגדולים של מילאן בשנות ה-90 ובורג קבוע בנבחרת, הוביל את ליבורנו הקטנה, שעד לפני לא הרבה שנים עוד נחשבה לקבוצה חצי מקצוענית, להישגים יפים ולחלק העליון של הליגה האיטלקית. אבל למרות זאת, הוא עדיין חסר ניסיון.

האיטלקים כנראה נדבקו בקדחת שדבקה והתפשטה באירופה כמגפה, ולפיה הימורים על מאמנים חסרי ניסיון למשרה הלאומית הם עניין של מה בכך. בגרמניה נרשמה הצלחה יחסית עם יורגן קלינסמן, על מה שעשה מרקו ואן באסטן עם נבחרת הולנד אפשר להתווכח, אירלנד
של סטיב סטונטון נראית נורא.

אלא שלעומת מדינות אחרות, בהן מונו מאמנים צעירים אחרי תקופות חסרות הצלחה כברירת מחדל או כניסוי מהפכני, דונאדוני הגיע לאלופת עולם. המשבר האיטלקי תלוי בעובדה שמכאן אפשר רק לרדת. דונאדוני פתח את הקדנציה שלו עם הפסד ידידותי 2:0 לקרואטיה, בליבורנו, המשיך עם תיקו ביתי ומביך נגד ליטא, וחתם פתיחה גרועה עם הפסד 3:1 בצרפת.

הניצחון על אוקראינה 0:2 באולימפיקו הוריד מהמאמן הצעיר הרבה מאוד לחץ ועכשיו נראה שלמזלו התהפכו היוצרות. לעומת המצב בו הייתה הנבחרת כשדונאדוני הגיע, אחרי מספר חודשים נראה שאיטליה נמצאת במקום ממנו אפשר רק לעלות.

אמרו עליו, כתבו עליו:

אחרי ההפסד לצרפת, היו שפקפקו ביכולת של דונאדוני להדריך את נבחרת איטליה. הניצחון הראשון שלו במשרה החדשה, על אוקראינה, הרגיע מעט את האווירה. שחקני איטליה הקדישו את 3 הנקודות למאמנם וג'יאנלואיגי' בופון אמר: "דונאדוני עמד בפני ביקורת לא מוצדקת. הוא שימש כשעיר לעזאזל של התקשורת וניצחנו בשבילו". לוקה טוני, שכבש נגד אוקראינה, הוסיף: "אני שמח בשביל דונאדוני. הוא עבר תקופה קשה, כמו כולנו".

המאמן לא נשאר חייב והשיב: "אני רוצה להודות לשחקנים על המילים החמות. אני אוהב את הגישה שלהם ובעיקר את הרוח הקבוצתית שלהם. הם חבורה נהדרת". האידיליה חוגגת.

איפה זה יגמר:

איטליה נקלעה בעל כורחה לבית מסובך. סקוטלנד מפתיעה את כולם ויש שם כמובן גם את צרפת ואת אוקראינה, שהגיעה לרבע גמר המונדיאל האחרון. ההפסד של צרפת בסקוטלנד עזר לדונאדוני לא רק בטבלת הבית אלא גם בשמירה על עבודתו. תשומת הלב החיובית הופנתה לנבחרת הבריטית, השלילית לצרפת, ולפתע כולם הבינו שהבית הזה יגיע להכרעה בשלביו המאוחרים ושאין משחקים קלים.

מחליף פוטנציאלי:

אחרי אליפות עולם, ועם רקורד מוכח כאחד מהמאמנים הבולטים בכדורגל העולמי ב-10 השנים האחרונות, יש רק אחד. מרצ'לו ליפי שמו.

המשבר:

בתקופתו הקצרה כמאמן הולנד, הספיק ואן באסטן להגיע לשמינית גמר המונדיאל, להיות מודח על ידי פורטוגל באחד מהמשחקים האלימים והמהנים שנראו במונדיאלים האחרונים, וגם לא להשתיק את הסיפורים הקבועים מהמחנה ההולנדי, אודות קרעים חברתיים וסכסוכים בין שחקנים.

למונדיאל לקח המאמן חסר הנסיון 8 משחקני אלקמאר. הקבוצה של לואי ואן חאל (הקרדיט על הבנייה מגיע לקו אדריאנסה) אמנם מככבת בצמרת ההולנדית בשנים האחרונות, אבל הרבה גבות הורמו נוכח בחירת הסגל של ואן באסטן. שחקנים עתירי ניסיון כרוי מקאיי, אדגר דוידס וקלארנס סידורף הושארו בבית, בעוד אחרים כיוריס מאתיסן, הדוויגס מאדורו וקיו יאלינס עשו את הדרך הקצרה לגרמניה. במדינות פחות מתקדמות עוד היו מאשימים את ואן באסטן בכך שהוא מזמין שחקנים לנבחרת, בכך מעלה את ערכם הכספי, ובסוף גוזר קופון על מעברים עמוסי כסף שלהם.

באגף הדיווחים על בעיות חברתיות תפס הפעם סיפור על קרע בין חבורת אייאקס לחבורת פ.ס.וו איינדהובן. אם לשפוט על פי השבוע האחרון, הרי שיש משהו בשמועות הללו. מארק ואן בומל ורוד ואן ניסטלרוי, שניים שלא הסתדרו עם ואן באסטן כמעט למן הפתיחה ועשו את שמם בפ.ס.וו, קיבלו זימון לנבחרת אבל הודיעו כי כל עוד ואן באסטן עומד על הקווים, הם לא יגיעו לנבחרת. ואן באסטן, להזכירכם, פרח באייאקס.

כתבו עליו, אמרו עליו:

ואן באסטן עצמו העיד מעל דפי העיתון על המתרחש בנבחרת הולנד. המאמן סיפר על סירובם של מארק ואן בומל ורוד ואן ניסטלרוי להגיע לנבחרת: "ואן בומל התקשר אלי והודיע לי מפורשות שהוא לא זמין יותר לנבחרת. הוא היה כל כך נחוש, עד שלא היה טעם מצידי לנסות ולשכנע אותו אחרת". על ואן ניסטלרוי אמר ואן באסטן: "רוד ואני שוחחנו ולא הצלחנו למצוא בסיס להבנה משותפת, לכן החלטנו שאין טעם להמשך שיתוף פעולה בינינו".

איך זה יגמר:

אחרי המונדיאל הצהיר יו"ר ההתאחדות ההולנדית, הנק קסלר, כי ברצונו להאריך את חוזהו של המאמן למרות ההדחה בשמינית הגמר: "ההתאחדות ההולנדית תשמח להאריך לואן באסטן את החוזה עד 2010, כדי שנוכל להיות אלופי העולם במונדיאל של דרום אפריקה. הוא נמצא בדרך הנכונה והנבחרת נראתה טוב מהמצופה. למדנו הרבה בגביע העולם הזה".

החוזה של ואן באסטן מסתיים ב-2008, אבל תוצאות לא טובות וגם קסלר יתחיל לחשוב פעמיים לפני שהוא פותח את הפה. רומניה מובילה את בית 7 עם מספר נקודות (7) זהה לזה של הולנד, כשבולגריה מזנבת בשתיהן עם 5 ואחרי תיקו בחוץ מול הרומנים. לאור היכולת של הולנד לאחרונה, תסריט בו היא לא עולה ליורו ומפסידה בקרב לשתי המזרח אירופאיות, בהחלט אפשרי. אז ואן באסטן יילך לחפש עבודה במקום אחר.

יורשים פוטנציאלים:

קודם כל נוריד את חוס הידינק, פרנק רייקארד, וישמור השם, דיק אדבוקאט. הרי כולם היו שם לא מזמן ומגיע צ'אנס גם לאחרים. לקו אדריאנסה מגיעה הזדמנות. המאמן בן ה-59 אמנם נכשל בעונתו היחידה כמאמן קבוצת הבוגרים של אייאקס, אבל לאחר מכן הפך את אלקמאר לאימפריה במונחים הולנדים. אחרי תקופה נהדרת בקבוצה בצפון הולנד, אדריאנסה חיפש אתגר חדש ומצא אותו בפורטו. בעונתו הראשונה החזיר אדריאנסה לפורטו את האליפות, שאבדה עונה לפני כן לבנפיקה, וכבונוס הוסיף גביע והשלים דאבל. בתחילת העונה הנוכחית התפטר מתפקידו בגלל סכסוך עם הנהלת הקבוצה.

רונאלד קומאן, עוד אחד מבני דורם של רייקארד וואן באסטן, יכול לראות את עצמו כמועמד ראוי אף הוא.

המשבר:

המשבר עוד לא הגיע אבל תנו לזה זמן, זה יבוא. מקלארן מאמן את אנגליה תקופה קצרה, ובינתיים סבל רק מתוצאה אחת לא טובה, גרועה אפילו, 0:0 ביתי מול מקדוניה. אבל מה גרם להתאחדות להחתים את מקלארן על חוזה במשרה הלחוצה ביותר בעולם? לעולם לא נדע.

מאמן מידלסברו עד לפני מספר חודשים הוא אחד האנשים המוערכים ביותר באנגליה מבחינה מקצועית, אבל מבט חטוף על הרקורד שלו לא מראה כמעט דבר ששווה לציין. מקלארן אמנם הוביל את הבורו לזכייה ראשונה שלהם אי פעם בתואר כלשהו, גביע הליגה ב-2004, והצעיד את הקבוצה לגמר גביע אופ"א בעונה שעברה (שם הפסיד 4:0 לסביליה), אבל מעבר לכך יוק.

מידלסברו הוציאה לא מעט כספים בשנים האחרונות, אבל המאמן, לו הייתה זו הקבוצה הראשונה בה הוא משמש כמאמן ראשי, לא הצליח להגיע לאחד מ-6 המקומות הראשונים ובוודאי לא להאפיל על היריבה מצפון מזרח אנגליה, ניוקאסל.

המלצות חמות של סוון גוראן אריקסון על עוזרו, סייעו למקלארן לחצות את קו הסיום בתחרות על משרת המאמן במקום הראשון. אותה תחרות מגוחכת עד כאב, שכללה ראיונות חוזרים ונשנים במשרדי ה-FA וספקולציות במינון של אחת לשעה בדבר המאמן הבא של נבחרת אנגליה. תהליך הבחירה ההזוי מוכיח שמקלארן לא נבחר פה אחד וללא הסתייגויות, וההערכות הן שהוא גם לא היה המועמד המועדף וזכה בג'וב רק אחרי סירובו של לואיס פליפה סקולארי.

כתבו עליו, אמרו עליו:

באנגליה כמו באנגליה, ויסלחו לנו כל האנשים שחשבו שהמציאו את הקלישאה הזו לגבי ישראל, הכל קם ונופל על משחק אחד. לפחות בכל הנוגע לנבחרת. האנגלים ניצחו במשחקו הראשון של מקלארן כמאמן ראשי 0:4 את יוון במשחק ידידות. אחר כך הביסו 0:5 את אנדורה וניצחו את מקדוניה בחוץ 0:1. פתיחה טובה לכל הדעות, אלא שלאחר התיקו הביתי מול מקדוניה כמעט הוכרז יום אבל לאומי בממלכה.

"סוף ירח הדבש" פסק ה"סאן", "נבחרת חסרת ידיים", קרא ה"סאנדיי טיימס". פול ווילסון, בעל טור ב"גרדיאן", הסביר: ""השחקנים של מקלארן אימצו יותר מדי את תפקיד האנדרדוג. שאר העולם רואה את אנגליה כאנדרדוג לא מעט פעמים בטורנירים גדולים, אבל אנחנו לא צריכים לראות עצמנו כך. זה הסוף להצהרות של מקלארן שהנבחרת שלו עומדת להתפוצץ. לאנגליה אין בעיות רק עם שחקנים אינדיבידואלים, אלא גם כנבחרת".

איפה זה יגמר:

איזו שאלה? מקום שלישי אחרי ישראל וקרואטיה, וצפייה במשחקי היורו דרך מסך הפלזמה שבודאי יש לכל שחקן נבחרת אנגלי. אבל אנגליה כנראה כן תעלה ליורו, ואת חידת מקלארן נוכל לפתור רק בעוד כמה חודשים.

מחליף פוטנציאלי:

אפשר לדבר עד מחר על אלן קרבישלי וסם אלרדייס. על שמות עולים כמו סטיוארט פירס או פול ג'וול, אבל אם אנגליה באמת רוצה לאיים על תואר כלשהו מתישהו בקרוב, מישהו בהתאחדות חייב לשכנע את לואיס פליפה סקולארי כן להגיע, או את ז'וזה מוריניו לעשות מעבר ולאמן נבחרת.

המשבר:

הסיפור עם דומנק הוא מוזר. לאורך כל הקדנציה שלו בטריקולור זוכה המאמן לביקורות חותכות, ובצדק יש לומר. למרות זאת, הוא הצליח להצעיד את צרפת לגמר המונדיאל ולפיכך להמנע מלגשת ללשכה ולחתום אבטלה. דומנק העלה את צרפת למונדיאל בשן ועין, אחרי ניצחון חוץ שלא הגיע לו בדבלין. 3 נקודות יקרות שהגיעו אחרי אין ספור תוצאות תיקו מול שוויץ, ישראל, ואותה אירלנד.

הנבחרת של דומנק נראתה כבויה, חסרת דמיון ומעוף, כזאת שתתקשה לכבוש יותר מ-3 שערים גם נגד קבוצת כוכבים מכווית. דומנק הוא מאמן בינוני לשלבי המוקדמות ומצוין למונדיאל והקמפיין הנוכחי, למרות ניצחון גדול על איטליה, יוכיח את זה.

במונדיאל התקדמה צרפת צעד אחרי צעד. תיקו מאופס מול שוויץ, נקודה מול דרום קוריאה ועליית שלב בקושי רב מבית קל. צרפת דידתה את דרכה לגמר בזכות אותו משחק של מאמנה. משחק נסוג בו הוא מתיר לקבוצה היריבה להחזיק הרבה בכדור למרות היתרון האדיר שיש לו בחומר השחקנים, התקפות רבות עם לא יותר מ-3 שחקנים והסתמכות מוחלטת על הכשרון של תיירי הנרי, והשארתם על הספסל גם של לואיס סאהה וגם של דויד טרזגה.

אז איך הוא עשה את זה? כי אחרי תיקו אתה לא עף מהמונדיאל. הצבת ה"לא להפסיד" של דומנק כערך עליון, בתוספת להברקות של שחקניו, סייעה לו לגשש את דרכו עד לגמר.

הבעיה של דומנק, זו שכבר התגלתה בקמפיין לפני המונדיאל, היא שבמוקדמות צריך גם לנצח ולא רק לסיים בתיקו. בפעם שעברה הוא הצליח להשתחל ברגע האחרון, ומה הפעם?

כתבו עליו, אמרו עליו:

לפני צמד המשחקים מול סקוטלנד ואיי פארו (ביום רביעי), מצא דומנק זמן להתקוטט תקשורתית עם מאמן ליון, ז'ראר הוייה. הוייה כעס על כך שהמאמן הלאומי זימן 8 משחקני ליון לצמד המשחקים מבלי לשוחח איתו לפני כן, אבל דומנק מצידו ענה: "אני לא יכול להתקשר לכל המאמנים מדי שבוע ולשאול אותם אם הכל בסדר עם השחקנים שלהם. לפעמים אתה יכול לצפות במשחק ולהחליט לפיו. זו הצורה בה אני עובד".

גם שוערם של דומנק בנבחרת ושל הוייה בליון לא טמן ידו בצלחת הקלחת וסיפר שהוא עדיין מתקשה לשכוח כיצד העדיף המאמן הלאומי את פביאן בארטז על פניו במונדיאל האחרון. "אנחנו לא נמצאים כאן כדי לאהוב אחד את השני", אמר אתמול קופה על מאמן הנבחרת, "אני לא מתכוון לשכוח את מה שקרה, זו היתה תקופה מאוד קשה עבורי".

איפה זה יגמר:

נקווה שלא בגמר היורו.

מחליף פוטנציאלי:

תארו לכם אדם עם מבט מטורף בעיניים, עומד על הקווים בסטאד דה פראנס כשמאחוריו 80 אלף צופים משולהבים ומוצץ סוכריה על מקל. רק בגלל הסקרנות.