פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מבחן אחרון בהחלט

        בליגה רוני לוי הוא מאסטר, באירופה הוא תמיד נכשל. כשמכבי חיפה תפגוש את ליטקס (21:00, ערוץ 10), אסור יהיה לו למעוד שוב

        דקות ספורות לפני העלייה למשחק הראשון מול מאלמו בשנה שעברה, במסגרת מוקדמות ליגת האלופות, חדר ההלבשה של מכבי חיפה רתח וגעש. ויכוח סוער פרץ בין הצוות הרפואי לצוות המקצועי של הקבוצה. בעין הסערה עמדה הברך של [[ניר דוידוביץ']]. הגורמים הרפואיים החליטו להעלות אותו למשחק רק אחרי זריקה לשיכוך כאבים, כשמנגד המאמן [[רוני לוי]] הביע תמיהה על ההחלטה. הדי הויכוח הגיעו לאוזני השחקנים, שהתכוננו בחדר הסמוך. השקט והריכוז לקראת המשימה התחלפו בשאגות. למאמן לא היה הרבה מה לעשות בשלב זה, אבל מערכת היחסים בין הצוות הרפואי למקצועי לא חזרה לתיקונה והמתיחות נשארה בעינה למשך שבועות.

        היה זה רק סימפטום ללחץ ולמתח שבו היה שרוי לוי. זה הרי לא ממש אידיאלי לבלות כך את הדקות האחרונות לפני תחילת הסיבוב השני של מוקדמות ליגת האלופות. ומי יודע, אולי זה לא מפתיע שדוידוביץ', שנקלע אז לעין הסערה בין הצוות המקצועי לרפואי, ספג באותו משחק שלושה שערים וניפק בגומלין את אחת השטויות הגדולות בתולדות הכדורגל הישראלי, כששמט מידיו כדור בדרך לשער כל כך מיותר. שער שעלה לבוס [[יעקב שחר]] בכיסו ובכעסו.

        "רוני ידע שדוידוביץ' לא יעלה בלי זריקה", שיחזר השבוע גורם בקבוצה, "ההתערבות של עוזריו היתה מיותרת. לא יודע אם זה השפיע על השחקנים, אבל זה בטח לא הועיל".

        משהו לא טוב קורה לרוני לוי ברגע שהוא נפגש עם השכנות מאירופה. זו עונתו הרביעית בכסא הנהג מאז שקיבל את המושכות מהבוס שחר. בליגה המקומית הצלחתו בלתי מעורערת, עם שלוש אליפויות רצופות (גביע, אגב, הוא עדיין לא לקח - אולי עוד נקודה למחשבה על מגבלותיו במשחקים שאין מהם דרך חזרה). במישור האירופי זה כבר סיפור אחר לגמרי. רק ארבעה ניצחונות ב-15 משחקים, שניים מהם מול קבוצה תפרנית מוולס.

        כמובן שניתן לנפק תירוצים כמו הפסקת חשמל, גולים שטותיים ומקריות. בחיפה מתמחים בשנים האחרונות בלהפריח אותם לחלל האוויר. אבל השורה התחתונה היא שעד היום, לוי נכשל באירופה. אפילו אורי אוזן, שהיה שותף לטראומת רוזנבורג, יודע כי "כשיש חוסר מזל פעם אחת זה מקרי, פעם שנייה זה צירוף מקרים, ופעם שלישית זאת כבר תופעה". לוי עצמו הצהיר יותר מפעם אחת ש"לטוב ולרע, אני האחראי", ואם כך, הוא אחראי כרגע לרזומה אירופי מאכזב ביותר.

        מדרבן או הורס?

        ביטחון עצמי הוא פקטור חשוב במשחק. לא מעט שחקנים של חיפה גילו באירופה מה קורה כשהוא נפגם. היו בחיפה כאלה שלא הופתעו מהכותרות האחרונות סביב מעמדו ויכולתו המאכזבת של רוברטו קולאוטי, דווקא בסמוך לגומלין מול ליטקס. זו דרכו של המאמן, יודעים שם, סינדרום אירופה של לוי. יש שיאמרו כי הדבר נועד לדרבן את החלוץ להשקיע ולהחדיר בו מוטיווציה, יש שיגידו שהאפקט עלול להיות הרסני.

        גורמים בחיפה אומרים כי "היה מצופה מרוני לצאת אל התקשורת ולתת לקולאוטי את כל הגיבוי, אבל הוא לא עשה את זה. אין ספק שזה יכול לפגוע בביטחון שלו ולהשליך על יכולתו במגרש". גם אם לא התכוון לכך, נדמה שלוי נתן יד למהומה התקשורתית סביב החלוץ. מהומה על לא מאומה.

        חבל שלוי לא לומד מטעויות, כי קולאוטי לא הראשון שעובר אצלו סדנה מקורית בטיפוח ביטחון לפני משחקים מכריעים ביבשת. גם דוידוביץ' הרגיש זאת על בשרו. כבר במחצית משחק הגומלין מול דנייפרופטרובסק לפני שנתיים, במסגרת הניסיון הכושל להשתלב באופ"א אחרי ההדחה מול רוזנבורג, נשמע לוי מבקר קשות את השוער שלו בנוכחות אנשי קבוצה בכירים. בין היתר אמר: "תראה את השוער הזה, הוא חייב לדפוק אותי כל משחק". הביקורת אמנם לא נאמרה בפניו של דוידוביץ', אך גונבה לאוזניו מהר מאוד.

        כבר אחרי ההדחה מול רוזנבורג, כשהדביקו לשוער לא מעט אחריות לשערים שחטף, גברו השמועות במסדרונות האלופה על סיום ההתקשרות עמו בסיום אותה עונה. הלחשושים על שחרורו של דוידוביץ' הגיעו גם אליו. השיא היה לאחר ההדחה מול מאלמו. אז כינה הבוס שחר את השגיאות של שלומי ארבייטמן ודוידוביץ' כ"טעויות של דבילים". לוי שמע ושתק. לא אמר מלה, לא נתן גיבוי.

        חוזר כמו בומרנג

        רשימת השחקנים שחוו את הכתף הקרה של לוי עוד ארוכה. כך היה למשל עם אריק בנאדו ואדורם קייסי, שלושה ימים לפני הגומלין מול מאלמו, כשנצפו מבלים בבית קפה חיפאי בשעה סבירה כמו עשר בלילה. למרות זאת, הכותרות זעקו לשמיים. השניים ציפו שמאמנם יהדוף את הביקורות, אבל הסתפקו יומיים מאוחר יותר באמירה צינית: "הלו, אל תשכחו שמדובר בקפטן מכבי חיפה, תעשו כבוד". בסביבתם של השניים אמרו השבוע כי "הם כל כך נפגעו והרגישו מושפלים על כלום, מבלי לקבל גיבוי מוחלט מהמאמן. בסוף הדברים האלה חוזרים כמו בומרנג, זה פוגע להם בביטחון וביכולת".

        אם תשאלו את הצוות המקצועי של חיפה מה הסיבות לכישלונות המתמשכים באירופה, האצבע תופנה בעיקר לחוסר המזל. אפילו לוי אמר פעם בציניות: "כן, אני אשם שהחשמל נפל פעמיים במשחק מול רוזנבורג, אני זה שספג אדום בדקה ה-25 ואני אשם באדום השטותי של ארבייטמן מול מאלמו".

        רק שניתן להתפלמס ולומר שגם שהנורבגים ראו שחור בעיניים עקב הפסקת החשמל, ושאדום של שחקן מרכזי ועוד בדקה כל כך מוקדמת זאת גם בעיה של מאמן. ובנוגע לארבייטמן, הרי לוי הכיר את החלוץ עוד מימיו בנ9וער, כשבחן אותו בחיפה וויתר על שירותיו, בעיקר בגלל חוסר חוסן נפשי. הוא הכיר את מבנה האישיות של השחקן הצעיר, ובכל זאת לא טרח להזהיר לפני המשחק השני בלבד של הטאלנט באירופה. מלוי ניתן היה לצפות לזהות את הפיוז הקצר, להסביר, להדריך, ללמד ולנקוט בפעולת מנע. השיחות האישיות הללו בוצעו, אבל רק לאחר מעשה. את המחיר לוי והמועדון כבר שילמו.

        הסימפטום חזר על עצמו עם אורי אוזן לאחר ההדחה מול רוזנבורג. גם אוזן ספג חיצי ביקורת בתקשורת בעקבות יכולתו. בתחילה העניק לוי גיבוי למגן, תמך ועודד אותו, ישב אתו על הטעויות והחזיר לו את הצבע ללחיים. "באותה תקופה", סיפר אוזן, "רוני תמך בי בצורה מלאה. בתקופה שאחר כך היחס שלו אלי כבר השתנה. לפעמים היה נדמה שההתנהגות שלו כלפי נועדה להשפיל אותי ולפגוע בי. פעם אחת הייתי על סף בכי. ההתנהלות שלו לא עלתה בקנה אחד עם איך שחשבתי שצריך לנהוג. זה פגע לי בביטחון האישי והשפיע גם על היכולת שלי. ככה זה כשמאמן יורד לך לחיים". לוי רק שכח שהמגן עוד צפוי לשחק בהרכב הפותח במפגש החשוב מול דנייפרופטרובסק.

        טעויות נועדו כדי לתקן אותן. אלא שבחיפה כנראה לא לומדים מטעויות. תסמונת ספיגת שערים בדקות הסיום חוזרת על עצמה שנה אחר שנה. זה קרה מול הנורווגים, מול השוודים ומול האנגלים במשחק הראשון . לוי מקפיד לפני ההתמודדויות באירופה לערוך סבב שיחות אישיות עם השחקנים, להכין אותם מנטלית, להחדיר בהם מוטיווציה ולנסות להנמיך את מד ההתרגשות בקבוצה.

        דבר אחד הוא שוכח: להקרין להם קלטות ממשחקי העבר של הקבוצה באירופה.זה כנראה לא נעים לצפות שוב בכישלונות כאובים, אבל זאת אחת הסיבות שהטעויות חוזרות.

        אולי דרך הקלטות, לוי עצמו היה מגלה עוד דפוס מטריד: ביצוע החילופים שלו נעשה לרוב כתגובה לאלו של המאמן היריב, ולא מתוך יוזמה לשנות את מהלכי המשחק. "רוני לא מחפש הרפתקאות", אמר שחקן בקבוצה, "הוא עולה במערך זהיר, לא לוקח סיכונים ומחכה לרוב לראות מה מתכנן המאמן השני. רק אז הוא מגיב". הערב מול הבולגרים גם לוי יודע שהוא חייב ליזום, לתקוף ולחפש בכל דרך את הניצחון. עוד הדחה, ותווית הכישלונר הסדרתי באירופה תידבק לו חזק לישבן.