וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

העוצמה טמונה בהגנה

עומר סלע

30.8.2006 / 12:09

"התקפות מנצחות משחקים, הגנות לוקחות אליפויות", אומרת הקלישאה הידועה. עומר סלע עם ארבעה משחקני המפתח המובילים ב-NFL

כולם מדברים כל הזמן על התקפה. מי הקווטרבק הטוב ביותר? מי הרצים האחוריים היעילים ביותר? מיהם הרסיברים המוצלחים ביותר? הגיע הזמן לדבר קצת על הגנה ולציין את כמה משחקני הדור הבא של ההגנה, אלו שעומדים להיות הדומיננטיים ביותר ב-NFL.

הם חזקים כמו שוורים, הם מהירים כמו רכבות, יצר הטרף שלהם הרסני ומעט מאוד שחקני התקפה יכולים להתחמק מהם. כשהם מגיעים לכיוונך בריצה מהירה ועיניים רושפות כל מה שאתה יכול לעשות הוא לאחוז חזק בכדור בשתי ידיך ולקוות שהוא לא יברח ממך ושראשך יישאר על כתפיך, רצוי בלי זעזוע מוח.

ועם כל הכבוד לפייטון מאנינג, שון אלכסנדר, רנדי מוס ושאר שחקני ההתקפה המשמעותיים, שחקני הגנה טובים מנצחים אליפויות. הם משפיעים על המשחק יותר מכל שחקן אחר (ראה את ריי לואיס באליפות של בולטימור), הם משנים התקפות, מאמנים ינסו להריץ תרגילים הרחק מהם ושחקנים ינסו למצוא את עצמם בצד השני של המגרש. אבל גם שם הם יגיעו אליהם.

ובכן, ללא הקדמות מיותרות, קבלו ארבעה משחקני ההגנה הצעירים הגדולים בליגה, שחקן לתפקיד. הם עדיין צריכים להוכיח את עצמם, אבל אם לא ייקרה היוצא דופן ארבעתם עומדים להיות שחקנים יוצאי דופן ב-NFL.

טרוי פולמאלו

סייפטי, פיטסבורג סטילרס

94 ק"ג, 1.77 מטר, 4 שנים בליגה

פולמאלו צעיר אבל הוא עוד יהיה שחקן ההגנה הטוב של ה-NFL, אלא אם משהו ישתבש. קשה להתעלם ממנו. זה מתחיל משערו הארוך והמתולתל, אשר משתרבב הרבה מעבר לגבולות הקסדה ועד לתנועותיו המושלמות, המהירות, חדות-האבחנה והעובדה הבלתי אפשרית לחלוטין, שהוא בכל מקום במגרש. אני משוכנע שפעם ראיתי אותו בשלושה מקומות שונים בהתקפה אחת, באותו הזמן בדיוק.

פולמאלו הוא צאצא של משפחה מאיי סמואה-האמריקאית, אשר ממוקמים בדרום האוקיאנוס השקט, למרות שהוא עצמו נולד בקליפורניה. בדיקה מהירה אומרת שכשלושים סמואים משחקים כיום ב-NFL, אחוז מדהים מהאוכלוסיה בליגה. פולמאלו הוא נוצרי הדוק ומתפלל לפני כל מהלך ובכל הזדמנות שיש לו בצד המגרש. את גאוותו הגדולה, שיערו המקורזל והארוך, הוא לא קיצץ מאז שנת 2002, כשמאמנו ב-USC הורה לו להסתפר.

פולמאלו הגיע לליגה כפרוספקט עצום ומאז לא מאכזב. הוא עושה על המגרש כל דבר ששחקן הגנה מסוגל לעשות, ועוד מספר דברים שלא. אחרי שלוש שנים בקבוצת ההגנה האימתנית של פיטסבורג הוא הפך להיות הסמל ההגנתי שלהם והמניות שלו באליפות האחרונה הן גבוהות מאוד.

דיאנג'לו הול

מגן פינה, אטלנטה פלקונז

89 ק"ג, 1.77 מטר, 3 שנים

אחרי קריירה לא רעה בווירג'יניה טק, הול נבחר במקום השמיני בדראפט והלך אל הקבוצה הגדולה של פליטי VT. מייק ויק כבר תפס את מקומו והול ממהר בעקבותיו. כבר היום מחשיבים אותו לאחד הקורנר-בקס הטובים ב-NFL, וביחד עם צ'אמפ ביילי מדנבר הם צפויים להוביל את הדור הבא של שחקני הפינה.

נקודת הפריצה שלו היתה, כפי הנראה, במשחק פתיחת העונה של השנה שעברה נגד פילדלפיה. הול קיבל הזדמנות לשמור על טרל אואנס, במשחק ששחזר את חצי הגמר של השנה הקודמת, בו האיגלס ניצחו את אטלנטה. אואנס לא סתם את הפה כל המשחק. הוא הקניט את הול וצעק עליו, אמר שהוא לא יכול לשמור עליו, שהוא ילד חצוף ואין לו סיכוי. הול, לעומתו, שמר על דממה אדישה ועשה את תפקידו בצורה כמעט מושלמת. בסוף המשחק דיאנג'לו יצא המנצח של הדואו הזה. אואנס אמנם תפס ל-15 יארד ונותר חסר חשיבות במשחק. וכל העולם ראה.

הול הוא השחקן המהיר ביותר ב-NFL, אחרי שהותיר את שאר האצנים המהירים של הליגה בעשן מאחוריו במירוץ במשחק הפרובול. חלק גדול מהרווחים שלו הולכים לקרן לפיתוח כישרונות צעירים, אותה הוא מקדיש לאחיו שנהרג לפני 12 שנים. הול מצהיר שהוא לא שוכח את עברו ומכיר היטב את הדרך הקשה אותה עובר ילד בדרכו כמעט חסרת הסיכוי להצלחה בספורט האמריקאי. הוא צנוע, באופן יחסי לשחקן פוטבול, כמובן, ויודע שהוא יצטרך לעבוד קשה כדי להתמיד ביכולת המרשימה שלו.

הוא עצמו מנצל היטב את הכישרון שלו. הוא מתפקד גם כמחזיר בעיטות הרחקה ומסוגל להיות רסיבר ורץ אחורי במקרה הצורך. באטלנטה בונים עליו כבסיס חזק להגנה מצוינת שנבנית שם עם קית' ברוקינס, רוד קולמן, ג'ון אברהמס, פטריק קארני ודימאריו וויליאמס.

ג'וליוס פפרס

קיצוני הגנתי, קרולינה פנתרס

128 ק"ג, 2 מטר, 5 שנים

כאדם היחיד בהיסטוריה ששיחק גם בפיינל-פור של המכללות בכדורסל וגם בסופרבול, פפרס הוא ספורטאי מוכשר בכל תחומי הספורט. במכללה הוא שיחק בקבוצת הכדורסל המוערכת מאוד של צפון קרוליינה והיה שחקן חמישייה מצוין עם יכולת להמשיך הלאה ל-NBA, ולהיבחר בקלות בסיבוב הראשון של הדראפט, אבל בפוטבול הוא התגלה במלוא גדולתו. בגובה של 2 מטרים כמעט כל שחקני קו ההתקפה בליגה ייראו אותו מלמטה, ולמרות קומתו יוצאת הדופן הוא זריז בצורה פנומנאלית. מעידים על פפרס שיש לו כושר אל טבעי, שהוא לעולם אינו מתעייף, שהוא כמעט ולא זקוק למנוחה.

פפרס הוא שחקן קו הגנה ראשון מהזן החדש. הוא גבוה וחזק, הוא מהיר ודורסני. הוא יכול לחטוף כדור אבל גם למעוך את הקוורטרבק. אחרי שנות דומיננטיות של שחקנים שמנים ומאסיביים כמו וורן סאפ וטד וושינגטון, הדור החדש של הליינבקרס, כמו פפרס וג'בון קרס, משנים את העמדה לחלוטין. את השחקנים האלה כמעט ואי אפשר לעצור באחד על אחד ושמירה כפולה, כמובן, פותחת את ההגנה להסתננויות של שחקנים אחרים, כך שפפרס אפקטיבי גם כשהוא לא עושה כלום, רק נמצא על המגרש ועושה קולות של שחקן.

sheen-shitof

פתרון טבעי

גבר, הגיע הזמן לשפר את התפקוד המיני ואת הזוגיות שלך

בשיתוף גברא

שון מרימן

ליינבק, סן דייגו צ'ארג'רס

123 ק"ג, 1.93 מטר, שנתיים

עוד לפני שעשה פעולה הקשורה לפוטבול, מרימן חולל מהומות ונכנס אל מדורי החדשות. ביום שאחרי הדראפט של 2005 (בו נבחר בבחירה ה-12) הוא פיטר את הסוכן שלו ושכר במקומו את שירותיהם של האחים פוטסון, מסוכני השחקנים המצליחים והאגרסיביים יותר בפוטבול. העילה היתה חששותיו של מרימן להיפצע לפני שהחוזה שלו יוחתם, דבר שעלול לפגוע בסכום אותו יקבל בסופו של תהליך. הדבר הוא מגוחך, כמובן, וכנראה שהיה עילה להחלפת הסוכן, מכיוון שכך נחתמים רוב החוזים ב-NFL. החלטותיו של מרימן על המגרש, לעומת זאת, הן טובות בהרבה, גם אם לא תמיד חברותיות.

כינויו של מרימן, עוד מתקופת התיכון, הוא 'כיבוי אורות' (lights out) כתוצאה מארבעה שחקנים שהוא עילף במהלך משחקים. בליגה המקצוענית הוא גרם זעזוע מוח לפריסט הולמס, הרץ האחורי המעולה של קנזאס סיטי, שסיים לו את העונה, וככל הנראה גם את הקריירה. קעקוע גדול של נורה כבויה חרוט עמוק על זרועו.

מרימן נבחר לרוקי ההגנה של השנה, נבחר לפרובול בעונתו הראשונה ועושה רושם שהוא יהיה אימת הקווטרבקים עוד הרבה שנים. הוא משחק בתפקיד OLB – שחקן הגנה שתפקידו להתקיף את התקפת היריב, כלומר שחקן שמתמחה בבליצים והפלות קווטרבקים ורצים אחוריים, תפקיד שקיים רק בקבוצות בודדות בליגה, שמשחקות בפורמט של 3-4, והוא הביא אותו לשלמות.

הבעיה היחידה שיכולה לפגוע בשון, אם לא פציעות כמובן, היא היחס. האם מרימן ישמור על יכולותיו לאורך זמן? האם השחצנות תפגע בו?

אחד פרץ דרך, מי יהיה הבא?

כל אחד מהשחקנים האלה הוא כוכב פוטנציאלי וכולם צלחו את מבחן הכניסה לליגה בהצלחה עצומה והראו שהם לא רק טובים בתפקידים שהוקצו להם, הם גם יכולים לשנות אותם, לשפר אותם ולהפוך את קבוצות ההגנה שלהם למשהו שלא נראה לפניהם. כל הארבעה עשויים להיות פורצי דרך בחוליות בהן הם משחקים, כל הארבעה יכולים לקחת אליפויות לקבוצות בהן הם משחקים. פולמאלו כבר עשה את זה, האם הוא יעשה את זה שוב? מי יהיה הבא?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully