ליגת החובבים

מתקנים:

מתקן האימונים בקרית שלום, המשמש את הקבוצה הבוגרת החל משנות ה-80', קיים למעלה מ-40 שנה, אבל מצבו סביר ביותר. המתחם כולל חדרי הלבשה, 12 מקלחות, ג'קוזי, חדר טיפולים, חדר אוכל וחדר טלוויזיה. בנוסף, המתחם מכיל גם את משרדי ההנהלה. את קבוצות הנוער והבוגרים משמשים ארבעה מגרשים, אחד מהם עם דשא סינתטי, ושלושה "חצאי" מגרשים לקבוצות הילדים. בכל המגרשים מותקנים עמודי תאורה. הנהלת המועדון נמצאת במגעים עם עיריית ת"א על מנת לבנות קומה נוספת במתחם, שתכלול בין היתר גם חדרי מנוחה.

איצטדיון:

אחרי שעבר מתיחת פנים רצינית, בלומפילד (15,500 מקומות) נחשב לאחד האצטדיונים היפים בארץ. ללא גידור, הראות בו מצוינת. עם זאת, האצטדיון בן יותר מ-40 שנה ומנהליו סבורים שיש לחשוב כבר על חלופה מודרנית יותר. מכבי ת"א נעזרת גם באצטדיון ר"ג, בעל אותם אפיונים (חוץ מראות טובה ליושבי היציע הישן יותר): תנאים לא רעים לצופה ולשחקן יחסית לשאר האצטדיונים בארץ, אבל הגיע הזמן לחשוב על חלופה מודרנית.

צוות ניהולי:

בעקבות חשיפת עברו האפל של פיליפ סולומון, נותר לוני הרציקוביץ' הבעלים זו העונה ה-11 ברציפות. לצדו של הבעלים מתפקד אלי דריקס כמנכ"ל בעוד אבנר טוויטו ישלים העונה 3 שנים בתפקיד מנהל הקבוצה.

העונה הקטין הרציקוביץ' משמעותית את תקציב המועדון, מכ-36 מיליון שקל בעונת ה"גלאקטיקוס" עד כ-25 מיליון שקל בעונה הנוכחית, שחלק ניכר ממנו מופנה לכיסוי חובות העבר. הודות לפעילותו בעולם העסקים, נמצא הרציקוביץ' בקשרים עם בעלי ממון, שתורמים לקבוצה מדי שנה. דייויד פדרמן, מבעלי קבוצת הכדורסל של המועדון, מסייע לקבוצת הכדורגל מבחינה כספית ואף עזר ביישוב המחלוקת האחרונה בין לוני לקפטן אבי נמני. גם מאיר שמיר, עד לאחרונה הבעלים של הפועל פ"ת, העמיק בקיץ האחרון את מעורבותו בקבוצה.

נמני יהיה בעונה הבאה למנהל המקצועי של הקבוצה, אולם היקף סמכויותיו עדיין לא ברור. כניסתו לתפקיד אמורה לחולל מהפך בפירמידה הניהולית של מכבי ת"א, אם כי חייבים לציין כי מודל המנג'ר מעולם לא הצליח בישראל לאורך זמן.

צוות מקצועי:

אלי כהן מונה העונה לתפקיד, והציב לצדו כעוזר את ויקי פרץ, שליווה אותו בשתי העונות בהפועל ת"א. כהן, המייחס חשיבות לכושר הגופני, צירף את ד"ר איציק בן מלך, לשעבר מנהל יחידת הספורט ההישגי במכון וינגייט. שורה אובארוב נשאר מאמן השוערים. עוד כולל הצוות שני פיזיותרפיסטים, שני מעסים, ושני רופאים. בני טבק, לשעבר מאמן נבחרת נערים א', משמש כמנהל המקצועי של מחלקת הנוער במועדון. אחת לחודש מתכנס "פורום מקצועי", הכולל את אלי כהן, פרץ, דריקס וטבק, על מנת לדון בתפקוד המקצועי של קבוצות הנוער והבוגרים. כהן מבקר אחת למספר שבועות באימוני קבוצת הנוער, ונמצא בקשר רציף עם טבק.

קשר עם האוהדים:

בשנים האחרונות מפעילה מכבי ת"א אתר אינטרנט רשמי, שמכיל מידע עדכני ויומי. האתר מפעיל גם שירות SMS לאוהדים. מרגלית מימון אמנם אינה נושאת בתפקיד רשמי, אך מטפלת בפניות האוהדים בנוגע למנויים, הכנסת ציוד עידוד ועוד. גם המנכ"ל אלי דריקס מקבל פניות באמצעות פקסים ואי-מיילים, ומשתדל לסייע. עם זאת, בכל תקופת כהונתו של הרציקוביץ' קיים ניכור בין חלק מהאוהדים להנהלה, תופעה שהחריפה עם שחרורו של הקפטן נמני, לפני 3 עונות.

סקאוטינג:

הנישה הזו כלל אינה מאוישת, ולעתים רחוקות נשלח מאמן השוערים, שורה אובארוב, לבצע עבודת מעקב, כמו במקרה מיליאן מרדיקוביץ'. אבי נמני מסייע באיתור שחקנים מוכשרים בליגות השונות. המעקב של מחלקת הנוער אחרי כשרונות צעירים מתבצע בצורה הרבה יותר טובה.

סיכום (חמי אוזן):

על הנייר הכל נראה טוב, אלא שיחסית לקבוצה גדולה, מכבי עובדת כמו מועדון שכונתי קטן. למרות הפוזה הניהולית והמתקנים הסבירים, חסרה חשיבה עמוקה לטווח ארוך, שלא לדבר על סקאוטינג. מישהו הספיק לשכוח את מקרה יוג'ין טריקה, שהגיע על תקן חלוץ, למרות שהוא סיפר לכולם כי הוא קשר?

מתקן אימונים:

המתקן החדש בקיבוץ עינת, על שם נחום סטלמך, הוא מהטובים בארץ. בקיץ האחרון עבר המתקן שיפוץ יסודי, שכלל בין היתר החלפת ריצוף, ארונות ומקלחות. המגרש מגודר, ובימים האחרונים אף נבנה בסמוך אליו מגרש כדורעף חופים. המתחם כולל גם חדר כושר, אולם עיתונות, חדרי מנהלים ומאמנים, וכן חדר טיפולים ופינת קפה.

אצטדיון:

"האורווה" (8,000 מקומות), האצטדיון העלוב ביותר בליגת העל. הדשא, היציעים, חדרי ההלבשה, השירותים, הקופות ושאר מפגעים שתואמים לנוף האנכרוניסטי. ב-2008 הפתח תקוואיות אמורות לעבור לאצטדיון חדיש.

צוות ניהולי:

הבעלים רונן אלעד והמנכ"ל, יוסי צייג, נעזרים ביו"ר מחלקת הנוער, איז'ו ויינר. הקבוצה סובלת מאי סדר ניהולי: אלעד לא רוצה להישאר ונמצא במערכת בעל כורחו, לאחר שניסיון הרכישה בידי ציון דלל לא צלח.

צוות מקצועי:

אייל לחמן מנסה לבנות קבוצה המורכבת משחקני בית כשרוניים, בנוסף לזרים איכותיים, כיוון שלדבריו זו התשובה של הפועל פ"ת לקבוצות העשירות. לחמן נמצא בקשר רציף עם מאמני הנוער, משתף אותם בתוכניותיו ומבקר באופן תדיר באימוני קבוצות הנוער והנערים. המאמן בן ה-40 מינה את דני ניראון, משחקני העבר של המועדון, כעוזרו, רני גולדינג הוא מאמן הכושר ופיני אברהם מאמן שוערים.

קשר עם האוהדים:

אין. מה שיש זה דווקא מתח מתמשך בין האוהדים להנהלה, לאור שחרור הכוכבים והתנהלות הקבוצה. לקבוצה אין אתר אינטרנט רשמי, אלא מספר אתרי אוהדים.

סקאוטינג:

אריה רדלר, שחקן ומאמן עבר מפורסם, מאייש את משרת מגלה הכשרונות, בנוסף לתפקידו כמאמן קבוצת המחוננים. לחמן נעזר באנשי מקצוע נוספים מתוך הקבוצה.

סיכום (חמי אוזן):

לאימפריה לשעבר עדיין מספר שרידים להתנהלות שהצמיחה מתוכה לא מעט כישרונות גדולים, שרידים הולכים ונעלמים, אך הבלגן הניהולי, המתח עם האוהדים והאיצטדיון הדוחה הופכים להיות סימני ההיכר היותר החזקים שלה.

מתקני אימון

לרשות העולה החדשה עומדים ארבעה מגרשי אימון הסמוכים לאצטדיון העירוני בהרצליה, אחד מהם משמש בקביעות את הקבוצה הבוגרת. הבעיה: חדרי ההלבשה נמצאים באיצטדיון, כך שלפני ואחרי האימון, צריכים השחקנים להסתכן בחציית כביש מרומזר בטרם יגיעו בבטחה ליעדם. במגרש האימונים אין תוספות מיוחדות. איכות הדשא סבירה, אולם חסרים חדרי כושר וחדר טיפולים בסמוך למתקן.

איצטדיון

האיצטדיון העירוני בהרצליה (8,100 מקומות), בו משתמשים גם נבחרות הנוער וארגונים הומניטריים הוא נעים יחסית לצופה, הראות בו טובה, הגישה אליו די טובה (2,000 מקומות חנייה) והוא כולל גם גישה נוחה לנכים. מנהלי המגרש שוקדים בימי אלה על הורדת גדרות ושיפוץ השירותים, אם כי חדרי ההלבשה עדיין בעייתיים.

צוות ניהולי

היו"ר אריאל שיימן הוא למעשה הסמכות הבלעדית, שמעורב בכל פרט, מקצועי וניהולי. מתחתיו שמעון מסיקה (מנכ"ל הקבוצה) ושלומי קניאס (מנהל קבוצה). החל מהשנה יש דובר למועדון, בני בקלו.

צוות מקצועי

המאמן ראובן עטר, שהחליף את פרדי דוד (התפטר בגלל חילוקי דעות מקצועיים עם היו"ר), מדריך סגל שלא הוא בנה. עטר עובד ללא עוזר, כפי שרצה ועשה בנתניה. לצידו עובדים אבי ששון, מאמן השוערים ומאמן הכושר, ערן שדו. להוציא את תקופת עטר הקצרה, בהרצליה מקפידים לתאם את העבודה בין הקבוצה הבוגרת לנוער.

קשר עם אוהדים

למרות מיעוט האוהדים, מדובר בחוליה החלשה של מכבי הרצליה. רוב פעילות הקהל מגיעה מהתנדבות. הנהלת הקבוצה מקיימת פגישות עם נציגי האוהדים, ומסייעת בנושאי אביזרי עידוד. לקבוצה אתר רשמי באינטרנט. העונה ייערך מסע שיווק בקרב ילדי כיתות א-ד בעיר, במטרה לקרב אותם לקבוצה לבנות בסיס איתן וחדש של קהל לשנים הבאות.

סקאוטינג

אין בעל תפקיד בנושא, הכל בהתאם למאמן. היום הכל נופל על כתפיו של עטר. בתקופתו של פרדי דוד שימש בתפקיד הסקאוטר שחקן העבר, טל בניה, שהתפטר יחד עם המאמן.

סיכום (חמי אוזן):

לעולה החדשה מתקנים של ליגת על, אבל הרגלים של ליגה לאומית: הדומיננטיות המוגזמת של שיימן ונטייתו לפטר מאמנים כל שני וחמישי, בעלי התפקידים המעטים שמסייעים לעטר ושאר הבעיות שתוקעות את הרצליה בתפר בין הלאומית לליגת העל.

מתקנים

לעולה החדשה מגרש אימונים אחד במתחם האיצטדיון, ואחד נוסף עם דשא סינתטי נמצא בבניה. הקבוצה נעזרת במתקני האצטדיון, כמו חדר כושר, אבל זה לא מספיק.

אצטדיון

קשה לבוא בטענות לאיצטדיון "לויטה", שמתמלא לעיתים רחוקות. הקיץ הוקם מגרש חנייה מסודר. בנו חדר הלבשה וחדר שופטים, אבל תוכנית שיפוץ מקיפה והחלפת דשא לא יצאה אל הפועל.

צוות ניהולי

גבי קצרה הוא היו"ר ונציג הבעלים אלי טביב, ששוהה במיאמי הרחוקה חלקים נכבדים מהשנה, ואין עוד מלבדו בהנהלה. חנן קהלו הוא מנהל הקבוצה. הוא אחראי על לוגיסטיקה, ויזות לזרים וכרטיסים.

צוות מקצועי

בצוות המקצועי נמצאים המאמן אלי אוחנה, העוזר רוני לוי (לשעבר עוזרו של אוחנה בבית"ר ירושלים ובני יהודה) ומאמן השוערים עופר נוסובסקי. מצטרפים אליהם המעסה ניר פלג והרופאה מיכל גולדוירט.

קשר עם אוהדים

חוג האוהדים נקרא "הלב הירוק", בראשות גילי גולדמן, אלון קירו ודודי גדמיש, שמקיימים פגישות שוטפות בקיץ עם קצרה וקהלו. בחוג עובדים על תוכנית פרסום ושיווק לטווח ארוך. בתוך החוג קיימת גם קבוצת האולטראס המכונה "העורק הירוק". לקבוצה אתר רשמי ומספר אתרי אוהדים.

סקאוטינג

העמדה אינה מאוישת. רוני לוי עוקב אחרי כשרונות ואחרי היריבות ומדווח לאוחנה.

סיכום (חמי אוזן):
יש ניהול משפחתי וחם, אבל אין מתקן אימונים ראוי, אין סקאוטינג ואין עבודה לטווח ארוך. פלא שכפר סבא עדיין לא קיבעה את מעמדה בליגת העל?