מיסטר מילימטר, מר טור דה פראנס

"מעולם לא הרגשתי טוב יותר במירוץ נגד השעון". את המשפט הזה אמר מנצח הטור דה פארנס בשלוש השנים האחרונות, האמריקאי לאנס ארמסטרונג, לאחר שניצח במירוץ האישי נגד השעון והגדיל את הפער בראש הדירוג לכמעט שבע דקות. למעשה, בכל הקשור לחולצה הצהובה, אין משפט שישקף טוב יותר את הטור דה פראנס ה-88. לפני הזינוק היה ברור כי הגרמני יאן אולריך מטלקום יגיע לטור בכושר הטוב ביותר בקריירה שלו. לא היה ספק כי אולריך מצוי בכושר טוב יותר מזה שהיה כאשר ניצח במירוץ ב-1997. עובדה זו ביססה את התחזית, שגרסה כי אולריך יהיה הרוכב הראשון שיצליח לדחוף את ארמסטרונג לשיא יכולתו.

בראיונות שנתנו ארמסטרונג ויוהן ברוינל (המנהל הספורטיווי של קבוצת יו. אס.פוסטל סרוויס) לפני הפרולוג, הם היו בטוחים כי הרוכב האמריקאי הוא עדיין ליגה בפני עצמה וכושרו טוב בהרבה ביחס לשנתיים האחרונות בהן ניצח בטור. ברוינל פירט את דבריו ואמר כי משנה לשנה ארמסטרונג מתחזק משום שהוא רחוק יותר ממחלת הסרטן. למרות הרזומה המרשים, רבים התייחסו להצהרות האלו כשחצנות או לוחמה פסיכולוגית.

הטור דה פראנס החל, ועד לקטע ה-10 היה קשה לקבוע מה מצבם של המועמדים לנצח. התנהלות הטור היתה לפי המאיצים והבורחים, שלא הגיעו לטור עם יומרות הקשורות לבעלות על החולצה הצהובה בסיום המירוץ. ואז הגיע הקטע ה-10. הזינוק היה באקס להובן, קטע של 209 ק"מ במהלכו חצו הרוכבים את פסגות המדלן והגלנדון. משך כל היום הובילו רוכבי טלקום את הדבוקה והכתיבו קצב שלדעתם היה המתאים ביותר עבור אולריך. לאחר הפסגה הראשונה, המדלן, הם אף הגבירו את הקצב, מעודדים מהדיווחים שהגיעו ממכונית הקבוצה, כי ארמסטרונג המשתרך בזנב הקבוצה שהובילה טלקום נראה סובל. בגלנדון המשיך אולריך לרכב מאחורי חבריו לקבוצה בסגנונו החזק, תוך סחיטת דוושות אופניו בכוח האופייני לו.

לאחר 195 ק"מ הגיעו הרוכבים לשביל המוביל לאלפ' דואז'. 13.8 ק"מ של 21 פיתולי כביש בזווית אכזרית. קהל השיא שהגיע לעלייה המפורסמת ביותר של הטור דה פראנס, סגר על המתחרים והותיר שביל צר שהתאים ברוחבו למספר המתחרים שהריאות שלהם הצליחו לעמוד בקצב הרצחני ובאוויר שהלך ונעשה דליל ככל שהתקרבו לפיסגה. אולריך המשיך להעמיס על שריריו חומצת חלב בסגנונו המתאפיין בסיבובי דוושות איטיים ושימוש ביחס הילוכים כבד.

ארמסטרונג נותר עם רוכב אחד מקבוצתו, שבאחד הפיתולים, עוד לפני מחצית הדרך לפסגה, נחנק מהמאמץ האדיר הכרוך בשמירה על המובילים. כולם חיכו לראות עד מתי יצליח ארמסטרוג להחזיק מעמד. אולריך, היה ברור, אינו רוכב המתקיף בעליות. הוא אוהב להכתיב קצב משלו ולחכות שמתחריו יאבדו כל חשק לעקוב אחריו. אבל לפתע חלף ארמסטרונג על פני אולריך ונטל את ההובלה. אולריך, שהיה בטוח עד לאותו השלב כי הוא השולט במירוץ, לא הבין מה עובר בראשו של ארמסטרונג הדואב ומדוע לפתע הוא רוצה להוביל.

כמה שניות מאוחר יותר הוא קיבל את התשובה. ארמסטרונג התרומם מאוכף אופניו, העיף מבט קשוח בפניו האדומות ממאמץ של אולריך ונעלם בין אלפי האוהדים ההיסטרים שצווחו כאילו ראו חזיון תעתועים מדהים. מספר קטן של פיתולי כביש חלפו וארמסטרונג כבר הקדים את אולריך בכמעט שתי דקות. הברור מאליו בטור בשנים האחרונות התחדד לארמסטרונג אין מתחרים.

הוא ניצח בקטע והנחית מכה מורלית קשה על אולריך. כל רוכב אופניים שטיפס בעלייה של הרחוב בו הוא גר, מבין את משמעות היתרון בעליות. הבדל מזערי בין שני רוכבים יכול להיות מתורגם לדקות רבות כאשר מדובר בעליות רצחניות, כמו שרוכבי הטור חוצים באלפים ובפירנאים. למחרת הגדיל ארמסטרונג את הפער בינו לבין אולריך בדקה נוספת, לאחר שניצח קטע נוסף. הפעם היה זה במירוץ אישי נגד השעון שהסתיים בעלייה.

יום המנוחה למחרת התאים לאולריך וקבוצתו, שהיו זקוקים לזמן פנוי כדי ללקק את הפצעים. למי שחשב כי הטור הסתיים ועל סמך ניסיון העבר יתמקד אולריך בפירנאים כדי לשרוד ולהבטיח את הסגנות, ציפתה הפתעה. שלושת הקטעים הבאים הסתיימו בפסגות של הרי הפירנאים וכבר מהיום הראשון ניסה אולריך לתקוף את ארמסטרונג כאילו אמר, הפעם כדי לנצח אותי תצטרך לשלם מחיר גבוה מזה שהורגלת.

אבל אולריך המשיך להפסיד זמן לארמסטרונג, שביום השני בפירנאים השיג את ניצחונו השלישי בטור השנה ואת החולצה הצהובה. בכל דרך אפשרית ניסה אולריך למצוא את נקודת התורפה של ארמסטרונג. הוא תקף בעליות, בעמקים שלמרגלות הפירנאים, בירידות החדות והמסוכנות מהפסגות הגבוהות ביותר. הוא שבר כל סטיגמה שהודבקה לו בעבר. אמרו עליו שהוא רוכב משעמם ורכיבתו המונוטונית מרדימה את מתחריו יחד עם האוהדים, אמרו שהוא מפחד מהירידות. עתה, אף אחד לא יגיד זאת שוב לאחר ההופעה של אולריך בפירנאים. אפילו לאחר התרסקות לשולי הכביש באחת הירידות התלולות, הוא זינק חזרה על אופנייו והסתער חדור רוח קרב על המשך הירידה, כאילו ההפרש בינו לבין ארמסטרונג יסגר מיד בהמשך. בהגיעם לקו הסיום בפסגה האחרונה של הפירנאים, הלוזוארדידן, איפשר ארמסטרונג לאולריך לחצות לפניו את קו הסיום. אולריך שלח יד לאחור ולחץ את ידו של המלך, אותו כבר היה לו ברור כי לא יצליח להדיח מהכס.

שישה ימים מאוחר יותר התקיים המירוץ האישי נגד השעון, מירוץ שהיה אמור להיות מוכרע בהפרש של שניות. הכותרת לאותו קטע היתה: הכבוד האבוד של אולריך מול השאיפה של ארמסטרונג להוכיח את שליטתו המוחלטת בטור דה פראנס. בסיום 61 הקילומטרים של אותו קטע עמד ההפרש בין השניים על 1:39 דקות. ארמסטרונג רכב כמעט קילומטר לשעה מהר יותר מאולריך. באופן סופי ומוחלט הוא הוכתר למלך הבלתי מעורער של יולי.

אבל גם אולריך חוזר הביתה כגיבור. כולם מעריכים את הלחימה שהפגין ואת הנחישות לאורך כל המירוץ, גם כאשר היה ברור כי לא ינצח בטור דה פראנס 2001. אולריך התבגר. הוא למד להתכונן למירוץ החשוב לו ביותר מתחילת העונה ולא בחודשיים האחרונים לפניו, תוך הקפדה על דיאטה מאוזנת. אולריך הבין כי אין