הפרויקט החדש של קשטן

כשהמהפכה הצעירה של בית"ר ירושלים יצאה לדרך לפני מספר שנים, בלט בייחודו עמית בן שושן. בזמן שחלק מהכוכבים הצעירים הוזנח על-ידי הצוות המקצועי, בן שושן הנהיג את עצמו בדרך לנקודה שבה הוא נמצא היום: חלוץ נבחרת ישראל, היהלום החדש של דרור קשטן. להבדיל מחבריו שסמכו רק על הכישרון שאלוהים הועיד להם, בן שושן, שאת אופיו הלא ישראלי, מקצוענותו וסגנון חשיבתו האירופיים משווים לגדולים כמו טל בנין, הלך בארבע השנים האחרונות לבדו לחדר כושר, למרות שאף אחד לא ביקש ממנו. גם היום, בניגוד לשחקנים אחרים שמגיעים לאימונים אך בזמנם הפרטי לא עוסקים בספורט, בן שושן מתמיד לטפח את גופו ולהצדיק את היותו אחד החלוצים החזקים והפיסיים ביותר בכדורגל הישראלי.

לואיס פרננדז, אחד שכבר טיפח לא מעט כישרונות צעירים, אחרי שזיהה אצלם את אותם מרכיבים מנטליים של וינר מקצוען, מיד נפל בקסמה של הרצינות הבן שושנית, פלוס כמובן הכישרון שלו. "עמית הוא מקצוען אמיתי, הוא אף פעם לא יבכה שהוא לא יכול להתאמן או שהוא לא מרגיש טוב", אמר עליו פרננדז במהלך העונה שעברה. "הוא מזכיר לי את טובי השחקנים באירופה, שרוצים תמיד ללמוד עוד ועוד ותמיד מציבים לעצמם מטרות גדולות. עם אופי כמו שלו, רצון והשקעה הוא עוד יהפוך לאחד השחקנים הבולטים בישראל".

לואיס פרננדז לא רק דיבר, אלא גם השתמש בבן שושן לא מעט לקראת סיום העונה וקיבל ממנו שער אחד, 4 בישולים, ים של עונג ותקווה לעתיד. מתחרו של המאמן הצרפתי על המקום השני, דרור קשטן, רשם בפנקסו את שמו של החלוץ הצעיר, אחרי שלמד על אופיו של בן שושן, שכל כך משתלב עם אופיו של קשטן ותוכניותיו לנבחרת ישראל. כשהמאמן הלאומי החדש חשף זאת, עוד היו אנשים שתהו האם לא מדובר בשחקן בוסר, במיוחד לאור הרזומה הקצר של בן שושן בליגת העל, אבל כרגיל את קשטן לוקח זמן להבין. אחרי הופעת הבכורה של בן שושן בשלישי מול סלובניה, אחרי שמדינה שלמה צפתה בשחקן המטופח, הבטוח בעצמו, שעשה לא מעט פעולות עומק מרשימות, היו כבר כאלה שהמליצו לקשטן לבנות עליו בהרכב.

הדרך להופעת הבכורה בנבחרת לא הייתה קלה עבור עמית בן שושן (21). רק לפני קצת יותר משנה היה הילד הצעיר מקריית יובל שחקן ספסל בבית"ר ירושלים ואף אחד לא חשב על זימון אפילו לנבחרת הנוער או לנבחרת האולימפית. בעוד שיתר השחקנים מתחילים את מסלול הנבחרות כבר בגיל הנערים וממשיכים באופן רציף עד לבוגרת, בן שושן טיפס לאט יותר. כשהיה בן 16 זומן החלוץ לנבחרת נערים א' ביחד עם אבירם ברוכיאן, אך לאחר מספר משחקים נופה ויצא להפסקה של למעלה משלוש שנים. רק לאחר שבקיץ שעבר הציג יכולת פנטסטית באינטרטוטו, גיא לוי קרא לו. כמו תמיד, בדרך נשרו כל השחקנים המוכשרים נטו שהגיעו לנבחרות הצעירות, ושחקנים בעלי אופי כמו בן שושן תפסו את מקומם.

בן שושן החל את דרכו בקבוצה הבוגרת של בית"ר כבר כשהיה בעונתו השנייה בנוער, כשהוא בן 17 וחצי בלבד. את הופעת הבכורה שלו הוא ערך בשלהי עונת 2002/3 בהפסד החוץ להפועל באר-שבע 2-3, אך כבר אז התגלו אצלו סימנים של חלוץ בעל פוטנציאל. את יתר העונה בן שושן דווקא בילה כשחקן הרכב בקבוצת הנוער של אילן שוקרון. בן שושן עמד לפני הפריצה הגדולה שתוציא אותו מהאלמוניות, אך לקראת תום עונת 2003-2004 התגייס השחקן לצה"ל והחמיץ 10 משחקי ליגה, דבר שגרם לו לאבד מכושרו וגרוע מכך: לפתוח את העונה הבאה בקבוצה הבוגרת כשחקן נוער.

את עונת 2004-2005 תחת אלי אוחנה, החל השחקן כהבטחה הגדולה, אך הקשיים חזרו בדמות פציעה טורדנית, שהשביתה אותו במשך כמה חודשים. רק לאחר חצי עונה החלו לראות את הניצוצות. במהלך המשחק מול הפועל חיפה, כשנכנס כמחליף, כבש בן שושן את שער הבכורה שלו בליגה העל (1:1), אך לאחר כמה שבועות קבעה ההתאחדות כי בית"ר שיתפה את טל בנין באופן לא חוקי וגזלה מהילד את שער. בן-שושן לא נכנע ובמחזור הסיום מול נצרת עלית, במשחק שקבע מי תשחק באינטרטוטו, כבש את השער החוקי הראשון, ונכנס לתודעה. בקטן אמנם, אבל נכנס.

בתחילת העונה שעברה גילתה בית"ר את הכישרון של בן שושן, ובעיקר את אופיו הייחודי. בית"ר השתתפה באינטרטוטו ללא שחקניה הבכירים של הקבוצה, ללא זרים וללא המאמן אלי אוחנה. גיא עזורי עמד על הקווים והדריך חבורה אלמונית של שחקנים. עזורי לקח את בן שושן תחת חסותו וביקש ממנו לסחוב על גבו ערב רב של שחקנים. באופן מפתיע, או שלא, בן שושן יצא מיד מהמשבצת של שחקן נוער ביישן והפך למנהיג. במשחק הראשון מול סילקיס קורטאבו החלוץ הצעיר גמל לעזורי בשלושער פרטי וניצחון 3-4. גם במשחק הגומלין המשיך בן שושן לכבוש והוסיף עוד שער למאזנו. בשלב השני, בו הודחה בית"ר ע"י סלובאן ליבריץ הצ'כית, הוסיף בן שושן עוד 2 שערים, היחידים של בית"ר מול אותה קבוצה והעלה את מאזן שעריו באירופה לשישה. גיא לוי, כאמור, לא יכול היה להישאר אדיש וזימן אותו לראשונה לנבחרת הצעירה, עד שקשטן חטף לו הקיץ את היהלום.

מאמנים שהדריכו את בן שושן, מסמנים אותו כשחקן אינטילגנטי, חרוץ, ממושמע, אחראי ובעל מוטיבציה גדולה מאוד. בקיצור, לא ישראלי. מספיק להסתכל על המשבר שהוא התגבר עליו בעונת 2004-2005 כדי לדעת זאת. במהלך העונה סבל בן שושן מפציעה לא קלה בשרירי הבטן, פציעה אותה הוא סחב עוד מגיל הנוער, דבר שהשבית אותו למספר חודשים. בניגוד לשחקנים צעירים אחרים שנשברים מפציעות נדירות שכאלה, בן שושן המשיך לעבוד קשה, להשקיע ולהאמין בעצמו. בן שושן התגבר גם הקושי הזה וכשחזר לפעילות מיד כבש שער, ששירת את אלי אוחנה.

בבית"ר יש כאלה שמשווים אותו בתכונות לטל בנין, אחד שכבר עבר בבית"ר והספיק להעניק שיעור או שניים לבן שושן הצעיר. מעבר לאחריות על המגרש, אפשר לציין גם את המנהיגות שאפיינה את בנין, ונמצאת בחיתוליה אצל בן שושן. אפשר לחזור 3 שנים לאחור, בשביל להבין על מה מדובר. בעונתו השנייה בנוער, לאחר שהתגייס לצה"ל, החמיץ בן שושן מספר רב של אימונים ומשחקים. אבל אז, באחת השבתות, קיבל חופשה מהצבא והגיע למשחק מול עירוני ראשל"צ. אילן שוקרון, מאמנו דאז, פתח איתו על הספסל וראה את קבוצתו יורדת למחצית בפיגור 1-2. "השפן" של המאמן היה בן שושן, שנכנס, כבש צמד וסחף את בית"ר לניצחון, תוך הפגנת מנהיגות ואופי יוצאי דופן.

גישתו הייחודית של בן שושן נותנת לו יתרון חשוב על פני חלוצים אחר: שקט וריכוז ליד השער. למרות גילו הצעיר, בן-שושן לא שם לב לכל מה שמתרחש ביציעים, גם לא בטדי הלחוץ. בעונה שעברה, תחת לואיס פרננדז, בן שושן התגבר על משחקים לחוצים מאוד וגילה יכולה גבוהה בהר הגעש בטדי. "כשעמית עולה על המגרש, הוא מרוכז כולו אך ורק במשחק ובכדור", מעיד עליו אילן שוקרון, שהדריך אותו בנוער. "הוא מסוג החלוצים שלא מושפעים מהסביבה ומתמקדים במטרה אחת- להכניס את הכדור לשער. אין היום הרבה שחקנים בסגנון הזאת וכאן בעצם הייחודיות של עמית".

למרות שלא פתח נגד הפועל ת"א בגביע הטוטו והיה חשש שתהליך הפריחה שלו ייעצר, בן שושן חזר להרכב של אוסי ארדילס מול דינמו בוקרשט בגביע אופ"א, כשהמשחק בסלובניה והזימון של קשטן נתנו לו עוד כוח להמשך העונה. המהירות, הכוח, הבעיטה החזקה, הטכניקה היוצאת מן הכלל, הסיומת טובה, האחריות, המנהיגות, ההשקעה, המוטיבציה הגבוהה, מזכירה לרבים חלוץ נבחרת ירושלמי אחר, הטוב ביותר בכל הזמנים, אלי אוחנה. עכשיו בן שושן יצטרך להתמודד עם המשימה הקשה ביותר בקרירה של שחקן צעיר: המחמאות. ואיתן הציפיות, הקנאה והסחרור המקצועי. אם בן שושן יעבור גם את המשוכה הזאת, בה הרבה כשרונות כמוהו נפלו, הוא יישאר בורג חשוב במערכים של קשטן וארדילס, חלוץ שיעשה לכם את העונה הבאה.