מסורת של משחק היא בין היתר איסוף ותרכיב של כל המשחקים והתחרויות שנערכו בספורט מאז ומעולם. קריקט, בתור ספורט שגם מכיל הרבה סטטיסטיקות (לא כמו בייסבול, אבל בכל זאת), אינו יוצא מן הכלל. ב-cricinfo, האתר המרכזי של הספורט, ישנם דיווחי משחקים מ-1769, ולכן תמיד מזכירים שיאים שנשברים עם שיאים בני 30, 40, 50 ואפילו 100 שנה.
ביום שבת, כשסטיב הרמיסון פסל את עומר גול, רבע שעה לפני סיום המשחק במנצ'סטר, זו היתה הפסילה העשירית שלו במשחק, כשצויין שהפעם הקודמת ששחקן אנגלי פסל לפחות עשרה חובטים יריבים במשחק הייתה 50 שנה קודם. אותו משחק היה מוזכר לחמש דקות לצופים, אם לא היה בו משהו מיוחד, אך המשחק הספציפי הזה, לפני 50 שנה, ייזכר תמיד כ"המשחק של לייקר".
המגרש בתנאים של לייקר
האשס, אותה סדרת קריקט מפורסמת בין אנגליה לאוסטרליה, ידעה הרבה אירועים שייזכרו בתולדות המשחק, כמו אותה סדרה ב-1932 שכמעט פירקה את האימפריה הבריטית, בגלל טענה של האוסטרלים שהאנגלים משתמשים בטקטיקה לא ספורטיבית. ב-1955 אנגליה ניצחה את הסדרה שנערכה באוסטרליה 1:3 וחזרה הביתה על מנת להגן על הגביע הנודד.
טסט מספר 4 נפתח ב-26 ביולי 1956 באולד טראפורד, כשהסדרה בשוויון של 1:1. לנבחרת אנגליה היו שני מגישים של כדורים מסובבים, טוני לוק וג'ים לייקר, שהאוסטרלים חששו מאד מהם. כבר לפני המשחקים, התלוננו האוסטרלים שהאנגלים הכינו את המגרש כך שהוא יתאים ללוק ולייקר. פיטר מיי, הקפטן האנגלי, החליט לחבוט ראשון, ואנגליה פתחה את המשחק מצויין עם 113 של דיוויד שפרד, 104 של פיטר ריצ'ארדסון, ו-80 של קולין קאודרי. אלא שאוסטרליה חזרה למשחק בעיקר בזכות 4 פסילות של הקפטן, איאן ג'והנסון ואנגליה נופלת מ-321 ל-3 ל-459 כולם פסולים.
אוסטרליה החלה את הסיבוב הראשון שלה, ושני הפותחים שלה, קולין מק'דונלד וג'ים ברק, שמו 48 לוויקט הראשון. לייקר נכנס לפעולה, ופוסל תוך שלושה כדורים וללא נקודות חובה את מקדונאלד וניל הארבי. בתוצאה של 62 ל-2 לוק פסל את ברק, ואף אחד לא ציפה למשמעות של הפסילה הזו. כאן לייקר החל את המופע שלו בסבוב הראשון, כשרצף של 22 הגשות, הוא פסל 7 חובטים ל-8 נקודות חובה בלבד, וסיים עם 9 פסילות ל-37. רק שלוש פעמים לפני המשחק הזה פסל מגיש אחד 9 חובטים בסיבוב בטסט, כשהתוצאה הכי טובה נקבעה 60 שנה קודם על ידי ג'ורג' לוהמן, מגיש אנגלי נגד דרא"פ, 9 ל-28. אוסטרליה סיימה עם 84, ובפיגור של 375, נאלצה לחבוט שוב.
בפעם השנייה אוסטרליה נלחמה לא להפסיד, גם כדי לשמור סיכוי לנצח את הסדרה במשחק החמישי, כשמקדונלד צובר 89 נקודות. אבל האנשים של אנגליה היו לוק ולייקר שוב. לוק הגיש מצויין, רק 69 נקודות חובה ב-55 אוברס (ממוצע של פחות מ-2.5 נקודות לאובר למגיש, נחשב מצויין, לוק השיג חצי מזה). אבל היום היה שייך ללייקר. ב-51 אוברס ושני כדורים, הוא ספג 53 נקודות חובה, ופסל 10 חובטים, הראשון בטסט שעשה את זה, כשאוסטרליה נפסלה ל-205 והפסידה בסיבוב ו-170 נקודות.
רק קומבלה חוזר על ההישג
אנגליה עלתה ליתרון של 1:2 שהבטיח לה לשמור על האשס. 44 שנה מאוחר יותר, אניל קומבלה מהודו יגיש נגד פקיסטן, ויהיה המגיש השני והיחידי עד כה שחוזר על ההישג. אבל מה שיותר מדהים, הוא שלייקר סיים את המשחק עם 19 פסולים, ל-90 נקודות חובה. סיד בארנס מאנגליה ב-1914, עם 17 פסולים, בוב מאסי מאוסטרליה ב-1972, נהנדרה הירוואני מהודו ב-1987, ומותיה מוראליטאראן מסרי לנקה ב-1998 עם 16 כל אחד היו הכי קרובים לשיא הזה. בעצם, אף מגיש בקריקט מהדרג הראשון (משחקי טסט, ומשחקי ליגות בכירות), לא השיג 19 פסילות במשחק. זה לא שהאוסטרלים הופתעו מההישג, כי חודשיים לפני המשחק הזה, במשחק חימום לפני הסדרה, לייקר פסל 10 שחקנים אוסטרלים בסבוב אחד ולוק עוד 7 בסיבוב השני, כשקבוצתם, מחוז סארי הביסה את נבחרת אוסטרליה ב-10 וויקטס. לייקר סיים את הסדרה עם 46 פסילות, שהם שיא לאשס, שקיים עד היום, ו-3 פחות מהשיא לסדרה, שנקבע על ידי בארנס, 42 שנה קודם.
ג'והנסון סיכם את המשחק בכך ש"כל הבלגאן שהיה לקראת המשחק יישכח, מה שייזכר זה ההישג של לייקר". לייקר שיחק 43 משחקי טסט עבור אנגליה, שבהם הוא פסל 193 שחקנים, כשממוצע נקודות החובה שלו לפסילה היה 21.24 (מתחת ל-25 זה נחשב לממוצע טוב) , והוא פסל שחקן בממוצע כל 63 הגשות (בין 55 ל-65 זה ממוצע סביר),כשב-9 סבובים הוא פסל לפחות 5 שחקנים וב-3 משחקים לפחות 10. הוא פרש ממשחק בינ"ל ב-1959, ושימש אח"כ כשדר ברשת BBC, ואח"כ היה יו"ר מחלקת הקריקט של מחוז סארי.
לייקר נפטר ב-1986 בגיל 64. לוק שיחק 49 משחקים עבור אנגליה, פסל 174 חובטים, בממוצע של 25.58, עם ממוצע של 75.55 כדורים לפסילה, אבל הפסילה ההיא תהיה הפסילה שלו שתיזכר. אחרי פרישתו, הוא חלק את הזמן בין לונדון לבין פרת', במערב אוסטרליה, שם נפטר לפני 11 שנה בגיל 66. 50 שנה עד היום, זוכרים עדיין את המשחק של לייקר.