מי צריך כוח רב לאומי?

שחר פאר תקועה. גרף ההתקדמות שלה, שטיפס וקפץ מדרגות כמו מניית היי-טק בימי הבועה, עומד בחודשיים האחרונים במקום. אפילו נסוג קצת לאחור. זו תופעה קצרת מועד, לפחות בינתיים, אבל בעלת משמעות ניכרת בשלב הנוכחי בקריירה, שפאר מגדירה כ"קריטי".

העצירה הפתאומית התרחשה עם ההחלטה להחליף את צוות המאמנים הישראלי שהוביל את פאר, בראשות דדי יעקב, בצוות בינלאומי בראשות חוזה היגרס. החלטה דרמטית, שנפלה בעיתוי מעורר תהיות, שהתגברו בעקבות כמה כישלונות על המגרש ועם סילוקו המהיר של המאמן-מלווה החדש, אדם פטרסון.

ההמראה הפתאומית של פאר בת ה-19 לצמרת העולמית הכניסה אותה ואת אביה דב, האחראי על הצד הניהולי-כלכלי, לתוך המשחק המואץ של הכסף הגדול. עולם של נציגי חברות מסחריות, סוכני שחקנים, מאמנים בכירים, הכרוכים אלו באלו. ייתכן שבמהלך הנסיקה פאר ומשפחתה לקו בסחרור קל. הם עצמם מאמינים שזהו רק בום על-קולי קטן שתכף יעבור. אז מה בעצם קרה שם?

דדי יעקב, המאמן לשעבר של פאר, מתחיל לנתח: "אחרי משחקי הנבחרת בגביע הפדרציות, בסוף אפריל, התחלתי להרגיש שמאחורי הקלעים מתנהלים דברים. לא דיברו איתי ולא הבנתי בוודאות מה קורה, כי התוצאות וההתקדמות של שחר היו מצוינות.

"ואז שחר באה אלי בערב, אחרי אימון, ואמרה לי: 'תשמע, דדי, אני רוצה לדבר איתך. יש קטע שקשה לי איתו. אתה בעל משפחה, וזה מקשה עליך להצטרף אלי לנסיעות ארוכות בחו"ל. אני בשלב כזה של הקריירה שאסור לי לעשות טעויות, ואני מרגישה שאני צריכה מישהו צמוד אלי רוב ימות השנה'. הבנתי בשיחה שמאוד מציק לה הקטע, והיא רוצה שאלווה אותה להיקף גדול יותר של תחרויות ואימונים, לפחות שלושים שבועות בשנה, ואת זה לא יכולתי.

"באינסטינקט הראשוני אמרתי לה: 'יפה שאת מדברת איתי בצורה אמיתית, אבל אני חושב שההצלחה שלנו מוכיחה שאפשר לעשות את זה. אפילו עדיף אותי כרגע בפארט טיים, בגלל שאנחנו מכירים, מאשר מישהו חדש בפול טיים, באמצע העונה, שייקח זמן עד שתדעי מי הוא. אבל אני מכבד, ואקבל מה שתחליטי'.

"אחרי שבוע, שוב בסיום אחד האימונים, שחר פנתה אלי ואמרה: 'אני הולכת לחפש מישהו בפול טיים. בוא נעשה את החודש הזה ונסיים אחרי הרולאן גארוס'. היה לי קשה לקבל, אבל הרגשתי שאני חייב לה, באופן אישי, לאור מה שעברנו שש שנים ביחד. הרגשתי שאני חייב להיות מקצוען עד הסוף".

אותה הצלחה בגביע הפדרציות הקפיצה את פאר לטופ של טניס הנשים. עדיין לא בניקוד, אבל בתודעה העצמית. פאר סחבה לראשונה את הנבחרת על גבה. "ההתפוצצות הגדולה", מכנה זאת יעקב. "חמישה ימים, כל יום נבחרת אחרת, ושחר דפקה את כולן. ביום האחרון שחר ניצחה את איוואנוביץ' הקרואטית, 17 בעולם, וזאת היתה הפעם הראשונה שהיא מנצחת שחקנית טופ-20. הכל התפרץ".

מיד אחר כך באה שיחת הפרידה. שלושה חודשים חלפו, ויעקב עדיין מתקשה להבין: "העיתוי היה פרדוקסלי לגמרי. בלתי מובן. יש פרידות ממאמנים, זה קורה, אבל מתי? כשיש מישור בלי התקדמות, או כשהקשר מוצה, או בסוף עונה - אבל הכל קרה באמצע העונה, כשהקשר המקצועי מאוד עשיר ועמוק. אנחנו בגל של עלייה, אז חכו לסוף העונה בנובמבר. שאלתי את עצמי למה עכשיו, ועד היום אין לי ממש מענה. התשובה שנאמרה לי זו התשובה הרשמית, שבסדר העדיפויות שלהם יש חשיבות גדולה שבכל השנה יהיה מישהו עם שחר".

כשיעקב אומר "שלהם", הוא מתכוון למשפחת פאר. הבת שחר נמצאת כעת בעיצומן של תחרויות, וכרגיל בנסיבות כאלה האבא דב משמש כדובר. "זה לא אנחנו החלטנו, זו שחר החליטה", הוא מתקן את השאלה. "שחר לוקחת את ההחלטות והיא הגיעה למסקנה לא להתפשר יותר. היא רוצה מאמן צמוד. העונה שלה מורכבת מ-25 שבועות של תחרות, עוד 15-10 שבועות של אימונים בחו"ל ועוד 15-10 שבועות בארץ. היא ארבעים שבועות בשנה בחו"ל והיא לא רוצה מאמן חלקי".

בעולם הטניס חושבים בשבועות. מבנה העבודה בעונות הקודמות, שתוכנן גם לעונה הנוכחית, היה כזה: יעקב יוצא עם פאר לכ-13 שבועות תחרות בשנה (בנוסף למשחקים בגביע הפדרציות), מאמן הכושר ד"ר יובל חיגר מלווה אותה עוד כשישה שבועות, מאמנים זרים מלווים אותה עוד כשישה. יעקב: "זה עבד מצוין. שחר צמאה לידע ותמיד רצינו שתלמד מהרבה אנשי מקצוע. לאורך השנים נעזרנו בבוב ברט, שאימן את בקר ואיוונסביץ', במאמן של קוורטן, בלואי קייה הקנדי, ובברוגרה הספרדי. כולם מאמנים מהטופ".

את חודש מאי, בדיעבד מאי המטורף, בילו יעקב ופאר בחו"ל כשהם כבר פרודים. ארבעה טורנירים ציפו להם. בפראג פאר לקחה את האליפות, ולראשונה גם את תואר הזוגות, לרומא הגיעה מותשת והפסידה בסיבוב הראשון, מה שאיפשר לה מנוחה, שלאחריה לקחה גם את טורניר איסטנבול והגיעה עד לשמינית הגמר ברולאן גארוס. בדרך גברה על סדרת שחקניות מהצמרת העולמית. בסוף הסיבוב פאר טיפסה למקום ה-23 בדירוג העולמי.

"החודש הזה היה לי מאוד קשה", נזכר יעקב. "מצד אחד אתה יודע שאתה עוזב, מצד שני הקשר המקצועי בשיאו. כל תחרות אתה שואל את עצמך מה היא תעשה הפעם, ופתאום היא נותנת לך עוד תוצאה ועוד תוצאה. נוגעת בפיק חדש בכל תחרות. מעבר לשעות המגרש היתה מין נבוכות בינינו. אבל ידענו להפריד, שחר טובה מאוד בלשדר עסקים כרגיל. לא חיכיתי שהיא תבוא ותגיד משהו אחר. ידעתי שאנחנו מסיימים".

פאר בנתה צוות מקצועי חדש ותוכנית אימונים חדשה. הישראלים, יעקב וחיגר, הוחלפו בצוות בינלאומי. חוזה היגרס הספרדי, ראש האקדמיה בפאלם ספרינגס, קליפורניה, שאימן בתקופות מסוימות את צ'אנג, קורייר וסמפראס, החליף את יעקב כמאמן הראשי, ויצטרף לפאר כעשרה שבועות בשנה. אדם פטרסון, טניסאי עבר אמריקאי, שבמשך כשנתיים היה המלווה של לינדזי דאוונפורט, נבחר להיות המלווה שלה לאורך השנה.

"הכרתי את פטרסון כבר קודם", אומר דדי יעקב, "הוא היה בעיקר שחקן מכללות, שיחק קצת בסבב הזוגות וליווה את דאוונפורט. בחור נוח, נעים הליכות. הוא היה פנוי, רווק, צעיר, והם חיפשו מישהו שיכול לענות לדרישה של שלושים שבועות".

בינתיים, בישראל, יעקב ופאר, כעת כבר גרושים, המשיכו לעבוד ביחד. נבחרת הנשים, שיעקב הוא הקפטן שלה, התכוננה לארח את אינדונזיה. העסקים לכאורה כרגיל. כשהתחרות בוטלה, פאר יצאה לדרכה.

פחות מחודש נמשך הקשר עם פטרסון. פאר שיחקה בטורניר איסטבורן (הפסד בסיבוב הראשון לנטלי דשי) ובווימבלדון (הפסד בסיבוב השני לשואי פנג). "בהתחלה אמרו שהיה ביניהם קליק, בסוף אמרו שלא היה קליק", מסכם יעקב את הידוע לו. זו גם היתה ההודעה לתקשורת: "חוסר התאמה". דוביק פאר מסביר ש"לא היה ביניהם קליק, והם עשו החלטה משותפת, יחד עם חוזה (היגרס), שמוביל את המערכת. מקצועית ואישית זה לא נדבק".

"זו היתה תקופת ניסיון", מדגיש פטרסון. אחר כך הוא מעתיר שבחים על פאר, "שחקנית גדולה שתהיה עוד יותר גדולה", ומסביר בזהירות כי "היתה בעיה של התאמה אישית וגם כמה נושאים של ביזנס, אבל הם בהחלט היו הגונים איתי". עד כמה ההחלטה היתה משותפת? "הייתי רוצה שהדברים יעבדו אחרת", אומר פטרסון, "אני לא אוהב להתחיל משהו ולהפסיק לפני שהוא מתפתח".

המחליף הזמני של פטרסון הוא דן הנגבי, טניסאי ישראלי לשעבר שלומד בקליפורניה, בן 25, שליווה את פאר בשבוע שעבר בטורניר סטנפורד, בו הפסידה בסיבוב השני לסמנטה סטוסור האלמונית, והשבוע ילווה אותה בטורניר סן דייגו. אלא שהנגבי הוא סידור זמני, ועדיין קיימת התהייה מי יהיה המאמן המלווה.

"נכון לכרגע אין", אומר דוביק פאר, "אבל יש את חוזה (היגרס), שהוא העוגן המרכזי והיחסים איתו מצוינים. ההחלטה של שחר נלקחה אחרי לא מעט חודשי מחשבה, והיא נחושה לחלוטין עם הדרך. יש הרבה מועמדים לתפקיד המאמן, היא תמצא את האיש הנכון".

יעקב ליווה את פאר מאז היתה בת 13, ובעזרת מאמנים ישראלים נוספים כסנדרה וסרמן, ליאור מור ויובל חיגר, הביא אותה למקום ה-23 בעולם. השנה הפכה פאר מטניסאית מוכרת בישראל לשם ידוע בטניס העולמי.

יעקב: "כבר אחרי הזכייה של שחר בפטאיה, תאילנד, בחודש פברואר, הרגשתי שדברים מתחילים להשתנות. סוכני שחקנים, סוכנים של ציוד ושל חברות שונות פתאום באים לשבת לידינו, שואלים, מתעניינים. לאנשים האלה יש הרבה השפעה. הם משוחחים, ומדברים, ומספרים, ואומרים אולי כדאי ככה ואולי כדאי ככה. חלקם יודעים מה הם אומרים וחלקם לא. אבל הם לא מאמנים והם לא יכולים לבנות תכנון מקצועי לשחקן.

"אני לא הייתי המנג'ר העסקי של שחר, האבא ניהל את זה. הבעיה היא שכאשר אתה מתחיל להקשיב ליותר מדי אנשים, חלקם בעלי אינטרס, זה יכול לשבש את הכיוון. אני לא אומר שזה הסצנריו, אבל ייתכן מאוד שההשפעה שלהם באיזשהו מקום מזערה את ההשפעה שלנו בתוך המערכת, של יובל חיגר ושלי, כדמויות שהובילו את שחר מקצועית".

מאז הרולאן גארוס פאר שיחקה בשלושה טורנירים, מהם שניים על דשא, וכשלה בכולם. יעקב אומר ש"זה לא מדד, הדשא בלאו הכי חריג בתוכנית שלה, וזה זמן קצר מדי למדוד שינויים". לדב פאר, בשמה של שחר, אין חרטות על ההחלטה להחליף את הצוות הישראלי בצוות בראשות היגרס, ש"הכימיה איתו מצוינת".