וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מדריך ליברפול השלם

שאול אדר, לונדון

30.7.2006 / 23:12

ליברפול אינה עיר אפורה, אלא מקום מרתק, עם גיבורים מקומיים ויריבויות נושנות. מיוחד לאוהדי מכבי חיפה: מסע הקסם המסתורי

"ברוכים הבאים לנמל התעופה ע"ש ג'ון לנון", הוא משפט קסום שאוהדי מכבי חיפה שיגיעו לעיר בטיסה צפויים לשמוע החודש, אם יהיו על המטוס בני מנצ'סטר הם צפויים לצטט שורה מפורסמת של לנון: "דמיינו שאין נכסים", כשהם רומזים לעוניים של הליברפולים. העיתונות הפרובנציאלית תתאר תמיד את ליברפול, מנצ'סטר או ניוקאסל כערים צפוניות תעשייתיות אפורות, אבל מדובר בערים מרתקות עם גיבורים מקומיים ויריבויות נושנות. ואמנם יש שכונות חד גוניות שנראות כמו גרסה צפונית של ראשון לציון, אבל ליברפול העיר יכולה לספק תעסוקה לאוהדים שיגיעו בבוקר יום המשחק בקלות.

הדרך הטובה להכיר את העיר היא לעלות על מסע הקסם המסתורי, מסע באוטובוס מיושן בעקבות קורות חייהם של הביטלס. המסע שיוצא פעמיים ביום מלשכת התיירות במרכז העיר, עובר בשכונות בהן גדלו הארבעה, ופוקד מקומות היסטוריים בהם הכנסייה שבחצרה נפגשו לראשונה מקרטני ולנון, בתיהם של הארבעה, ושניים מהאתרים המפורסמים ביותר בתולדות הפופ: פני ליין וסטרוברי פילדס. פני ליין הוא אי תנועה גדול בו נהגו ג'ון, פול וגו'רג' (רינגו הצטרף ללהקה מאוחר יותר) לתפוס אוטובוסים למרכז העיר ואילו סטרוברי פילדס הוא מוסד ילדים שלנון נהג לשחק בשדותיו בילדותו.

פעם בחיפה היה בטוח יותר

בדרך לשם עובר האוטובוס על שלל נוסעים מכל העולם ומדריך שנון ומבריק בטוקסטת', אזור ירוק ונעים שהיום מהווה מוקד משיכה לסטודנטים וצוות אוניברסיטת ג'ון מור המקומית ומקום הולדתו של גיבור מקומי נוסף בשם רובי פאולר. ביולי 1981 המקום נראה סימפטי פחות, ובמשך תשעה ימים התחוללו שם מהומות קשות על רקע מתיחות בין הקהילה השחורה באזור ומשטרת ליברפול. מאות תושבים נפצעו, 70 מבנים נהרסו, ותמרות עשן עלו מהשכונה. ליברפול של אותם שנים זכתה לתדמית מרדנית מבחינה פוליטית והסטריאוטיפ של הסקאוזר העבריין העני וחולה הכדורגל דבק בעיר. עד אז היתה לעיר תדמית של נאפולי של אנגליה, עיר רגשנית, חמה וסוערת. אחרי מהומות טוקסטת' ליברפול דמתה יותר לביירות. באותם ימים חיפה היתה בטוחה יותר מליברפול העשנה, אבל ספק אם הטיעון הזה ישכנע את המקומיים בנחיצות המסע למזרח התיכון בקיץ הנוכחי.

מלבד החנויות הרשמיות של הקבוצה, אחת מול תחנת הרכבת המרכזית בליים סטריט ועוד חנות באנפילד, שהאוהדים הישראלים צפויים לרוקן אותן, ישנם בעיר עוד כמה אתרים שיעזרו להעביר את הזמן עד שריקת הפתיחה. לגדות המרסי במרכז העיר נמצאים בנייני הליבר, מעין גרסה ליברפולית של תחילת המאה לגורדי השחקים של ניו יורק, משם משקיפות ציפורי הלייבר על העיר ודואגות לשלומה. משם גם יוצאת המעברות המפורסמת החוצה את המרסי שזכתה ללהיט משלה, הדרך הטובה ביותר להשקיף על הבניינים. ביום חם, והיו הרבה כאלה השנה, זהו מקום קריר יחסית וניתן להמשיך משם לאלברט דוק, אזור הרציפים המשופצים, שם נמצא מוזיאון הביטלס, מסעדות, בארים וגם סניף מצוין של גלריית טייט לאמנות מודרנית. שני מבנים מוכרים אחרים הם הכנסייה האנגליקנית הענקית השולטת על קו הרקיע וזו הקתולית, המודרנית בעיצובה. אבל המוסד הדתי המרשים ביותר בעיר הוא בית הכנסת בפרינסס רואד, אחד היפים בעולם. במרכז העיר ניתן לבלות במתיו סטריט ומועדון הקאברן המשוחזר, שם החלו הביטלס את הקריירה ולחפש משהו לאכול בבולד סטריט לפני היציאה לאצטדיון. בקרבת אנפילד המבחר הגסטרונומי דל ביותר.

ההצלחות, הגאווה והכאב

אבל שיאו של היום הוא הביקור באנפילד. מומלץ להגיע לאצטדיון ולהקיף אותו, מצד אחד האנדרטה לחללי אסון הילסבורו, מצד שני חנות של עמותת צדק לחללי הילסבורו, ומעל משקיף הקופ, היציע שבו עוצבה תרבות האוהדים באנגליה ובעולם כולו. זה לא המקום להיראות בו עם גיליון של הסאן ביד. מאז אסון הילסבורו והוצאת דיבת האוהדים על ידי העיתון, מחרימים תושבי העיר את הצהובון ואף סקאוסר, אוהד ליברפול או אברטון, שמכבד את עצמו, לא יקנה את העיתון. 17 שנים עברו מאז האסון, אבל הוא עדיין מטיל צל והעלבון לא נשכח או נסלח.

באנפילד נמצא מוזיאון סימפטי ונערכים סיורים מומלצים מאוד באצטדיון. מבחוץ, מלבד הקופ, אנפילד נראה כמו אצטדיון מיושן, ולמעשה גם המבט הראשון על אנפילד מבפנים עשוי לאכזב. זהו אצטדיון פשוט, שלושה יציעים סתמיים וקופ תלול אחד, הראות מיציע האורחים לא נוחה ומלבד הסקאוס פאי (פשטידת בשר מקומית) במזנון אין בו משהו יוצא דופן. אבל אז מתחילים האוהדים המקומיים לתפוס את מקומם ולשיר על כוכבי העבר ששיחקו על כר הדשא הזה, והזיכרונות של ערבי כדורגל גדולים במסגרות אירופאיות מתחילים לעלות, ולפני שריקת הפתיחה ולפני שריקת הסיום, בכל משחק ובכל מצב, נעמדים האוהדים, מותחים את הצעיפים ושרים את "לעולם לא תצעדי לבד".

בתחילה עוד שומעים את הגרסא המוקלטת של גארי והפייסמייקרס, עוד להקה מקומית של שנות השישים שהפכה את השיר האמריקאי למקומי, אבל תוך שניות נבלע הכל בשירת האוהדים. היציעים הישנים רועדים, הדגלים מונפים ובאוויר מרחפת הבטחה לחוויית כדורגל בלתי נשכחת. אוהדי מכבי חיפה שהיו באולד טראפורד בוודאי ישוו בין השניים. האצטדיון המנצ'סטרי מרשים בהרבה, מבטא את עוצמת המועדון ושאיפותיו, אבל אנפילד מבטא את הקשר המיוחד בין העיר, הקבוצה והאוהדים. זוהי פיסת דשא ויציעים המכילים את ההצלחות והטרגדיות, הגאווה והכאב והמסירות המוחלטת לקבוצה. ובמשך שלוש דקות של השירה, הכול מתחבר יחד לחוויה שמעטות דומות לה בעולם הכדורגל.

טלפונים :
מודיעין הרכבות הארצי: 08457484950
בית הכנסת בפרינסס רואד: 44.1517093431
סיור הביטלס 151 236 909144
סיור אנפילד: 151 260-667744

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully