ישראל חלשה

מאמן נבחרת הכדורסל צביקה שרף נלחם לבדו בתופעת פרישת השחקנים מהסגל וההיעדרות מאימונים. בכדורגל זה לא היה קורה

שגיא ניר

הקיץ הנוכחי לא מתנהל לפי התוכניות של צביקה שרף. בדיוק שנה אחרי שהציל את נבחרת ישראל מביזיון אירופי, עומד המאמן הלאומי וחוזה בשחיקה של "כוח צביקה", אותו סגל שהנהיג בקיץ 2005 בנוביסאד ובלגראד.

אחרי הפציעה שקיצצה מהסגל את הקפטן והשחקן החשוב ביותר, טל בורשטיין, עלול מנהיג נוסף, גור שלף, להחמיץ את קמפיין המוקדמות בשל פציעה משלו. כשהוא מתאמץ לשמור בבטן את הזעם על מסעותיו המתמשכים של יותם הלפרין בארצות הברית, נאלץ שרף לשחרר ביום ראשון את אפיק נסים מהסגל. זה כבר היה יותר מדי בשביל המאמן הלאומי, שהוא גם פטריוט ישראלי.

הנבחרות הלאומיות מתכנסות בדרך כלל בסיום העונה. באירופה הפך הוויתור של שחקנים בכירים להופעה במדים הלאומיים לתופעה שכיחה. בישראל מדובר עדיין בתופעה שולית, אלא שנדמה כי מימדיה הולכים ומתגברים. בעיני המאמן הלאומי, שמייצג את דעת רוב הציבור, הסברים כמו עומס, שחיקה, חשש מפציעות ובעיות מוטיבציה מתגמדים אל מול החובה שבהתייצבות לדגל.

עוד בוואלה! NEWS

צפו: ירדן ויזל ומיטל ברונר בשופינג כחול-לבן בתל אביב

בשיתוף HONDA
לכתבה המלאה

פחד מפציעות או בעיית מוטיבציה?

"אם היינו משתתפים באליפויות עולם, ולא הייתי מסכן את ההעפלה לאליפות אירופה, גם אני הייתי לארג' עם שחקנים כמו יותם הלפרין", פותח שרף, שחושש משאננות שעלולה להוביל לכישלון סטייל קמפיין המוקדמות של 2004. "אנחנו נלחמים על שש מקומות באליפות העולם מול 16 מדינות וכולם מזלזלים בבוסניה. רק אני צועק שהמלך הוא עירום".

בשנים האחרונות הפך הכדורסל למשחק אינטנסיבי יותר ויותר. הרצון לשווק אותו כתחום בידורי בפני עצמו הביא להרחבה משמעותית של מספר המשחקים בעונה, כשהדבר בולט במיוחד במפעלים האירופאיים, שהפכו לליגות של ממש. העומס הגובר משפיע על השחקנים, שרבים מהם סובלים מפציעות שגורמות להם להתעקש על הקיץ כעונת המנוחה.

אבל פרט לצורך במנוחה, ישנם, מסתבר, שיקולים נוספים בבקשת השיחרור מהסגל הלאומי. "גם אני כשחקן הייתי מסיים עונה של 50 משחקים ו-40 דקות בערב, אבל אחרי כמה ימי מנוחה הצטרפתי מיד לנבחרת", אומר מיקי ברקוביץ', כוכב הנבחרת שסיימה במקום השני באליפות אירופה 1979 בטורינו.

מאמן הנבחרת דאז, רלף קליין, מעלה את נושא המוטיבציה כסיבה נוספת לויתור על הגופייה בכחול-לבן. "בתקופה שלי השחקנים אהבו את הנבחרת כי סיימנו במקום השני, החמישי והשישי, וכשאלו ההישגים יש יותר חשק לשחק. אולי כששחקן מרגיש שהנבחרת זה לא מה שהיה, המוטיבציה שלו לשחק בה יורדת".

העייפות של פפאלוקאס, החולשה של פיב"א

התופעה של שחקנים אירופאים ובינלאומיים שמותרים על ההשתתפות בנבחרות הלאומיות אינה נדירה, כאמור. רק הקיץ הודיע שרונאס יאסיקביצ'וס כי לא ילבש את מדי הירוק-צהוב של ליטא באליפות העולם, ואפילו שחקן צעיר כמו אנדראה בארניאני העדיף לוותר על הנסיעה ליפן כדי להרוויח עוד כמה חודשי התארגנות לקראת קריירת ה-NBA שלו והופעה עם טורונטו בליגת הקיץ. מעבר לים מדובר בדבר מקובל, בארץ זה מסתיים בדרך כלל בביקורת תקשורתית גלוייה, או מקסימום בעיקום פרצוף.

בראשית החורף, דווח כאילו טל בורשטיין שוקל לוותר הקיץ על הנבחרת כדי לנוח בשל העומס מאליפות אירופה הקודמת. לבסוף נפצע בורשטיין במשחק המסיים של העונה ולא יוכל להשתתף בקמפיין הקרוב של הנבחרת, מה שלא משנה את עמדתו העקרונית של המאמן הלאומי כלפי הרעיון של העדפת המנוחה על פני ייצוג המדינה.

"כעסתי על הקלות שבה שלחה דעת הקהל את בורשטיין לנוח מאליפות אירופה. מה, פפאלוקאס מצסק"א ונבחרת יוון לא עייף? אני לא שמעתי שהוא לא הופיע לאימונים של הנבחרת שלו לקראת אליפות העולם".

שרף מוחה על אוזלת היד של פיב"א, התאחדות הכדורסל העולמית, שמאפשרת לנבחרות להופיע בטורנירים חשובים בהרכבים חסרים. לטענתו, מונדיאל בלי רונאלדיניו, קאקה או פאביו קנבארו לא היה יכול להתרחש. "בכל העולם יש זילות וזלזול וחוסר מקצוענות בהקשר של הנבחרות, וגם חוסר שליטה של פיב"א בהחלטות בעניין הזה", אומר שרף. "בניגוד לכדורגל, פיב"א לא מתערבת בנושא של שיחרור שחקנים לנבחרות. אני לא רואה שחקני כדורגל שלא מופיעים לאליפויות עולם או אליפויות אירופה".

"בנבחרת אתה יודע שאתה במשימה לאומית"

במשך שנים נחשבו הנבחרות הלאומיות כבמה המרכזית של הספורט העולמי. העידן הנוכחי, שמתאפיין בתנועת האירופאים המאסיבית ל-NBA, שחק את מעמדן של הנבחרות הלאומיות. אף על פי שישראל עדיין לא שלחה שחקן לליגה הטובה בעולם, הפזילה של הכוכבים הישראלים לאמריקה נותנת את אותותיה גם בנבחרת הכחול לבן. עודד קטש הגיע לאליפות אירופה 1999 עייף ממבחנים בארצות הברית, והציג יכולת חלשה, ובקיץ הזה העדיף הלפרין לבלות את ראשית הקיץ במרדף אחרי חלום ה-NBA במקום באימוני הנבחרת. גם העובדה שישראלים רבים משחקים באירופה תורמת לשחיקה במעמד הנבחרת.

"היום חלק מהשחקנים משחקים באירופה. שם יש להם במה מכובדת ואולי הם כבר לא צריכים את הנבחרת בשביל למצוא עבודה", אומר ברקוביץ', שקובע: "נבחרת ישראל זה שירות לאומי. כשחקנים קיבלנו פריבילגיה לשרת קרוב לבית בתור ספורטאים מצטיינים, כך שהנבחרת זה מילואים בשביל השחקנים שצריכים להתייצב לדגל. כולם צריכים לתרום את חלקם, במיוחד בתקופה הקשה הזו".

"באירופה יש שחקנים שעשו מיליונים מחוץ למדינות שלהם והם רוצים מנוחה בקיץ. הפטריוטיות שלהם פחותה מזו של הישראלים", מסביר שחקן הנבחרת לשעבר שמעון אמסלם. "צביקה תמיד דגל בכך שהנבחרת היא מעל הכל, ואני אוהב את הגישה הזאת. אף שחקן או אזרח לא צריך לבקש לעזוב נבחרת כי לא נוח לו, במיוחד במצב הנוכחי, אבל אני לא מכיר שחקן כזה".

אמסלם שהה עם הנבחרת של שרף במסע הכנה של חודש באירופה בקיץ 1993 בזמן שאישתו כרעה ללדת. שרף הציע אז לאמסלם לחזור לארץ, אבל השחקן נשאר עם הנבחרת והחמיץ את לידת ביתו הבכורה. "ויתרתי על האפשרות הזו כי אתה יודע שאתה במשימה לאומית", הוא אומר. "מאמנים כמו צביקה מחזקים את התחושה הזו".

מי מייצג את ישראל?

נבחרת ישראל מתכוננת בימים אלו למוקדמות אליפות אירופה, ושרף, שעדיין לא יודע באיזה סגל יגיע למשחקים, מרגיש בודד בעמדתו לגבי הזכות של המשחק במדים הלאומיים. "אנחנו יותר נלחמים על זה ולא מוותרים, ואז הופכים אותנו לאויבי הציבור כי אנחנו חושבים שנבחרת זה שירות לאומי וצוחקים עלינו", הוא אומר. "ציונות היא לא מילת גנאי, גם לא פטריוטיות ואהבת הדגל ולא אהבת החולצה של הנבחרת. אני לא נלחם בשחקנים האלה, אני נלחם למען הנבחרת".

ואקורד הסיום שייך לקליין: "גם ב-1979, כשסיימנו במקום השני באליפות אירופה בטורינו, הנבחרת לא היתה בלב של הקהל", אומר רלף. "רוב האנשים ראו כבר אז את מכבי תל אביב כנציגת ישראל. הנבחרת נותרה משנית".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully