כשטים קייהיל וג'ון אלואיסי הבקיעו את שערי הניצחון לזכות אוסטרליה בדקות הסיום של המשחק מול יפן ניתן היה לחוש ברחובות לונדון תערובות רגשות אופיינית למערכת היחסים של האנגלים ובני הדודים הלא מפותחים מהיבשת הרחוקה. ברחובות ארלס קורט, הגטו האוסטרלי הגדול של הבירה, נערכו חגיגות הניצחון ההיסטורי ורוב חובבי הכדורגל האנגלים, ניתן לשער, שמחו יחד אם האוזיס - בכל זאת, מדובר במשפחה. אבל כבר ניתן היה להרגיש בחשש.
האוסטרלים, למרות הפסדים צורבים במיוחד בשנים האחרונות, מגלים כבר עשרות שנים עליונות על האנגלים בענפי הספורט שתרמה האומה לעולם כמו ראגבי, קריקט וטניס. האם הם עכשיו הולכים להיות יותר טובים מאנגליה אפילו בכדורגל? וכמו כן, האיש חמור הסבר הזה על הקווים שמוביל נבחרות למצות את הפוטנציאל שלהם, צפוי להוביל את נבחרת רוסיה במוקדמות יורו 2008 מול אנגליה (וישראל). האוסטרלים והרוסים יהנו משירותי חוס הידינק, המאמן הטוב ביותר בעולם, בעוד נבחרת אנגליה משחקת ותשחק תחת הנהגתם של שני מאמנים, שאינם הכי טובים בבריטניה אפילו.
והיתה שם גם קנאה. שלושה שערים, שהראשון שבהם הובקע בדקה ה-84, כולם נכבשו על ידי מחליפים, הם משהו שאוהדי אנגליה לא מעיזים לחלום עליו. מבלי להזכיר את שמו של קשר מתולתל שמשחק בבאיירן מינכן והפך לדמות פופולארית כמו ראשי צ'רלטון בישראל, גם שאר החילופים שעורך סוון מצליחים לייאש את אוהדי הנבחרת. בעוד שהידינק מנצח משחקים מהספסל, התחושה באנגליה היא שאריקסון לא מצליח לשנות את פני ההתמודדויות. וישנו נתון מרתק במיוחד: מאז שערו של נער בשם מייקל אואן מול רומניה בסיבוב הראשון במונדיאל של 1998, בשמונה משחקים (מול קולומביה וארגנטינה בצרפת, ושישה משחקים עם סוון יוראן אריקסון ב-2002 ובגרמניה) לא הצליחה אנגליה להבקיע שער במחצית השניה במשחקי אליפות העולם. כנראה שלא מדובר בצירוף מקרים מקרי במיוחד. לאנגליה יש בעיה.
אל תפספס
לא מתמודדים עם החום
השחקנים האנגלים לא מיטיבים להתמודד עם החום. הם נובלים ומתאדים בסביבות הדקה החמישים, ומאחר שספק אם הם סובלים מפיזיולוגיה שונה משאר שחקני העולם, לבטח האירופאים שבהם, מדובר באי התאמת שיטת המשחק. באנגליה המשחק מתבסס על קצב מטורף ומשחק לחץ בלתי פוסק, משימה בלתי אפשרית בחום של 30 מעלות ויותר. ספק אם מחנות אימונים בבאר שבע או ספרד יעזרו לשחקנים להסתגל לחום, הם צריכים, דוגמאת ההולנדים והאיטלקים, לשחק באיטיות יחסית אבל להחזיק יותר בכדור. הבעיה של אנגליה היא ויתור מוחלט על השליטה במרכז המגרש, בייחוד אחרי שהקבוצה עלתה ליתרון מוקדם.
לשם כך דרוש מאמן על הספסל ומנהיג על המגרש, שידחפו את הקבוצה וימנעו ממנה להסתגר ברחבת ה-16 גם ביתרון מינימלי. כרגע, הספסל האנגלי מאויש בריק גדול ודיויד בקהאם אמנם מספק את ההרמות והשערים, אבל לא מצליח להניע את הקבוצה ברגעי האמת. אריקסון ובקהאם, יחד עם ג'ררד, חייבים להתעשת ולהרשים, ודומה שהאכזבה הציבורית והתקשורתית הגדולה אחרי המשחק מול פראגוואי הגיעה לידיעתם. כיוון שאנגליה תשחק מעתה בשעות הערב וגם צפויה הקלה בחום בגרמניה, התירוץ/סיבה הזה ייעלם.
הגורם השני שעשוי להעיר לחיים את הקמפיין האנגלי הוא נושא לשיחות בקו הטלפון הלוהט ביותר באירופה בימים אלו. בין מנצ'סטר ובאדן באדן מתנהלות שיחות יומיומית, ולא מנומסות במיוחד, בנושא שיתופו של ווין רוני. עם רוני על המגרש, בהנחה שהוא כשיר, זו יכולה להיות נבחרת שונה לחלוטין. הסקאוזר הצעיר הוא לא מסוג השחקנים שנהנים ממילוי חלקו בבונקר הירואי. אחרי יותר מחודש ללא משחק, אם עצמות כף הרגל לא יבגדו, מדובר בבחור מתוסכל ושאפתני במיוחד. בדיוק מה שאנגליה זקוקה לו.