מוספי הספורט של איטליה, מהשמרנים והנמכרים יותר ועד לרדיקליים והבוטים, חזרו בסוף השבוע האחרון לדבר קצת על כדורגל. הקדימון המסורתי למשחק הפתיחה של איטליה במונדיאל מול גאנה שוב קיבל את הנתח המתבקש של בין 10 ל-15 עמודים, והצליח איכשהו לדחוק לשני העמודים האחרונים את סערת הטיית המשחקים, שמביכה את אימפריית הכדורגל זה למעלה מחודש. אך גם בימים של שקט מתוח ודי מלאכותי שכזה, הסקנדל שהרעיד את האדמה מתחת לרגלי הכדורגל האיטלקי חי, נושם ומאיים לנשוך כל פיסה מהמונדיאל של איטליה. אם לגאנה היה חלוץ ברמה של קשריה, אסיין ואפייה, זה היה קורה כבר היום (שני).
כמה שעות לפני בעיטת הפתיחה ניתן לחוש היטב בשקט המתוח הזה במרכז התקשורת של פיפ"א שמחוץ לאצטדיון בהאנובר, שם אמורה הנבחרת האיטלקית להתחיל לענות על השאלה המטרידה: כיצד יגיבו על הדשא ליפי וחניכיו לחשדות הכבדים הרובצים לפתחם? האם הנבחרת, שהיתה אמורה להיות האלטרנטיבה לברזיל, תקרוס אל מול הלחץ והעונשים הצפויים לה אחרי ה-9 ביולי, או שמא תתאחד ותביא את הפסלון המוזהב הביתה, כהוכחה לצדקה דרכה?
לפני יומיים ניסה אלסנדרו דל פיירו לרמוז על התשובה, אבל לבסוף הפך לושא ללעג עוד בטרם סיים את המשל שניסה לספר לעיתונאים האיטלקים. דל פיירו, קפטן יובנטוס להזכירכם, שהיה צריך בשבועות האחרונים לענות על רוב השאלות הקשות בקשר לחשדות הפליליים בהם מעורבת הגברה הזקנה (ומהיחידים שהצהירו כי יירדו איתה גם לליגה השנייה), אמר במחנה האימון של הנבחרת כי הוא מרגיש כמו אכילס ב"איליאדה" של הומרוס. ב"איליאדה" המקורית עולה אכילס על ההר, עקב כעסו על אנשיו ולאחר שכנועים מתרצה לחזור למלחמה. דל פיירו ניסה להמשיל את הכעס של אכילס לזעמו על התקשורת האיטלקית, שפוצצה את פרשיית השחיתות באיטליה ורמז כי הוא מתכוון להתייצב למלחמה, ממש כמו אכילס. דל פיירו עשה רק טעות אחת: הוא ציטט את הסרט "טרויה" ולא את היצירה המקורית של הומרוס, טעות שמיד הדליקה את נורות הציניות את העיתונאים האיטלקים במחנה.
במחנה, דל פיירו וחבריו שמרו על השלום הקר עם העיתונאים. אין יותר מדי ראיונות חגיגיים, רק מסיבת עיתונאים יומית, לאקונית, שפיפ"א מחייבת לקיים. אם החרבות שהתקשורת האיטלקית שלפה בעקבות חשיפת ההקלטות של לוצ'יאנו מוג'י, מנכ"ל יובה, לא הספיקו כדי להצית מלחמה בין הצדדים, הוסיפו העיתונאים קיסם למדורה כשתקפו את היחס של שחקניהם למהגרים האיטלקים בגרמניה, שהגיעו כדי לבקש חתימות מהאלילים וחזרו בידיים ריקות. לגרסתם, המהגרים לא היו צריכים לחטוף את הריקושטים מזעם השחקנים.
אל תפספס
זיכרו את 1982
ויטו מטאו, כתב העיתון השמאלני "מניפסטו", היה אחד מאלה שעמדו בקו האש של השחקנים. העיתון שלו והעיתון "לוניטה" (בעבר של המפלגה הקומונסטית) מסרבים לתמוך בנבחרת, בטענה שזכייה בגביע העולמי תוביל להכשר אמות המידה הקלוקלות אליהן הידרדרה הסרייה A.
"יש ויכוח רציני בנושא", הוא מספר. "העיתון שלי פירסם מספר מאמרים שקראו לאוהדים לתמוך בגאנה, צ'כיה וארה"ב, ולא באיטליה. יש הרבה אנשים באיטליה שחושבים ככה, אחרים קוראים לתמוך בברזיל, כי יש הרבה שחקנים איטלקים שמעורבים בפרשה. אנחנו מייצגים 20 אחוז, אולי 25, מהחברה באיטליה. גם ב'קוריירה דלה סרה' ובעיתונים יותר שמרניים, היו כאלה שכתבו שאולי שווה שלא לתמוך בנבחרת האיטלקית. זה ויכוח פתוח, אבל רוב הציבור עם הנבחרת".
האם הפרשה תגרום לנבחרת להתאחד או להתפרק?
"בדרך כלל, אנחנו אומרים באיטליה שמהגרוע מכל אנחנו מפיקים את המיטב. זה מצב טיפוסי באיטליה, של כולם נגדנו. בזמן האחרון יש דיבור באיטליה שאנחנו יכולים לנצל את הסקנדל בגביע העולמי. יש הקבלה למה שקרה בגביע העולמי ב-1982, גם אז היה בלגן גדול, העיפו כמה שחקנים, ופאולו רוסי סיים את הרחקתו רק קצת לפני המונדיאל ההוא. גם אז העיתונאים היו מאוד ביקורתיים כלפי הנבחרת, השחקנים החליטו לא לדבר עם התקשורת, ובסוף זכו בגביע. יש כאלה שמרגישים שזה יכול לחזור גם הפעם, אבל אני לא חושב שנזכה. לפרשה תהיה בסוף השפעה פסיכולוגית על השחקנים, כשנשחק מול נבחרות חזקות יותר מגאנה".
לנקות את הזוהמה והכסף המלוכלך
מה מאיץ בכם להתעסק בזה עכשיו, דווקא לפני גביע עולמי כל כך חשוב?
"הבעיה עם השחקנים האשמים, כמו בופון או קנאברו, היא שהם לא אמרו, 'מצטערים, אנחנו מתביישים במה שקרה'. להפך, הם אמרו שאולי משהו לא היה בסדר, אבל לא יותר מדי. קנאברו נתן ראיון לפני כמה שבועות בו הוא אמר ש'מוג'י הוא חבר טוב שלי, ולא צריך להוריד את יובה'. האחראי החדש על ההתאחדות האיטלקית אמר לקנאברו שהוא לא מבין את חומרת הפרשה ודרש ממנו לחזור לתקשורת ולהתנצל על מה שאמר. ליפי לוקח אליו בינתיים את כל האש, אבל לא היתה לו ברירה, כי שמו נקשר חזק לשערורייה".
על מי מהשחקנים הסקנדל השפיע יותר מכולם, ומי הכי רגוע?
"בופון וקאנברו הכי בלחץ. אולי טוטי יותר רגוע, כי הוא ביקר את השופטים באיטליה במשך שנים וההתאחדות תמיד קנסה אותו. הוא יכול עכשיו להוכיח לעיתונאים האיטלקים שהוא צדק. עד לפני שנתיים רומא היתה נגד מוג'י ונגד השיטה, ממש נלחמה בתופעות האלה, אבל עכשיו רומא שותקת. אחרי שרומא פשטה את הרגל, היא נאלצה להיות חלק מהשיטה כדי לשרוד. אפשר לשמוע בהקלטות את מוג'י אומר ש'רומא איתנו, היא צריכה את הכסף מזכויות הטלוויזיה'. שחקני רומא, טוטי, די רוסי, פרוטה, במצב רוח טוב כדי להוביל את איטליה בגביע העולמי. ויש גם את לוקה טוני. אמנם פיורנטינה שלו מעורבת בסקנדל, אבל הוא לא שיחק בקבוצה בתקופה המדוברת".
למרות שהמשחק מול גאנה לא יכול ללמד שום דבר על איטליה בינתיים, ייתכן שהתאוריה של מטאו, לפיה כמו ב-82' עשויה פרשיית השחיתות לדחוף את איטליה לגביע, תתאמת. לא סתם הוא מזכיר את אותה שנה. אז, השחקנים שהורחקו חזרו לפעילות מלאה מיד עם הזכייה בגביע. איטליה סלחה והמשיכה הלאה.
"ברונו ג'ורדנו וליאונליו מאנפרדוניה, שני השחקנים הכי בולטים באותה פרשייה, שניהם מלאציו, חזרו לשחק ולהצליח בגלל הזכייה בגביע", הוא מזכיר בחשש. "ג'ורדנו עבר אחרי כמה שנים לנאפולי, לשחק עם מראדונה, מאנפרדוניה עבר ליובנטוס ורומא. אם לא היינו זוכים בגביע, הם היו מרצים את ההרחקה וגומרים למעשה את הקריירה. יש לנו הזדמנות לנקות את הכדורגל האיטלקי מכל הזוהמה והכסף המלוכלך, אבל אם ננצח יגידו בטוח שהכדורגל שלנו צודק ואנחנו עובדים נכון".