האנגלים מתחילים לכסח

נו, אז מישהו באמת חשב שבאנגליה יעברו בשתיקה על התצוגה החלשה מול נבחרת פראגוואי? חה, הצחקתם אותנו. זו אולי לא הייתה מתקפה חזיתית, אבל התקשורת הבריטית כבר יצאה נגד סוון גוראן אריקסון, לאחר ה-0:1 האנמי מול פראגוואי, ובמיוחד נגד החילוף של מייקל אואן בדקה ה-55.

הבי. בי. סי. טוען שלמאמן השבדי חסר קילר אינסטינקט: "היכולת הזו חייבת להשתנות כמו גם הסיומת של הנבחרת ליד השער. השחקנים עדיין רחוקים משיאם. אריקסון אולי חושב שהוא בדרך לתפוס את מקומו של סר אלכס פרגוסון בספרי ההיסטוריה של אנגליה, אבל הוא היה ונשאר טקטיקן. החילוף של אואן מעלה שאלות רבות. אם הוא יצא, מדוע לא נכנס חלוץ, תיאו וולקוט למשל? אז פתחנו טוב מבחינה הגנתית, אבל מבחנים קשים יותר עוד יגיעו, כמו אלה שהיו ב-2002 וב-2004".

פרשני הבי. בי. סי., שחקני העבר אלן האנסן, איאן רייט ואלן שירר (כן, לצערנו זו גם ההגדרה שלו) יצאו בהצהרות חריפות נגד המאמן. האנסן טען: "כמו החילופים השטותיים שלו ב-2002, כך גם הפעם אריקסון חזר על הטעויות". רייט היה חריף יותר: "זו הייתה הופעה שלילית במחצית השניה. אני לא יודע אם ההשפעה מהעבר האיטלקי של אריקסון נכנסה למוחו, אבל החילוף של אואן היה כל כך לא נכון". ושירר סיכם: "אריקסון אולי לא חושב שוולקוט מוכן כדי להיכנס במקום אואן. אבל אם כך הדבר, מדוע הוא בנבחרת מלכתחילה?"

יואן פרגוסון מה"אובזרבר" הסביר את הלך הרוחות בלונדון לפני ואחרי המשחק: "ניצחנו, כן, אז מה? זו לא תחושה של שמחה אלא של הקלה. מצב הרוח במדינה השתנה. לא לכעס, סתם לתחושה אחרת ולא מוסברת של אדישות".

ה"יוניסן" האירי טוען בתוקף: "הניצחון האנגלי הזה לא שיכנע אף אחד". ה"אינדיפנדנט" מדבר על כוח ההרתעה של אנגליה: "את מי בדיוק הפחדנו? למי נתנו התראה שאנחנו כאן, מועמדים ונכונים לכתר? התשובה הנכונה היא 'לאף אחד'".

ויש גם מי שמגונן. טרי בוצ'ר, לשעבר בלם הנבחרת, אומר: "לא חשבתי שמשהו לא היה תקין בטקטיקה. יצאנו עם ניצחון, אז עכשיו מעלים את שאלת הטקטיקה לסדר היום? מלבד זאת, באמת היה חם. אני זוכר ששיחקתי בבילבאו ב-1982, החום היה בלתי נסבל. זה מוציא לך את הרוח מהמפרשים".

אואן עצמו היה דיפלומטי כלפי כל הצדדים, עם קריצה לחילוף של אריקסון: "אין מה לעשות, אנחנו אומה הגונה. אנחנו מנסים לנצח בדרך הנכונה".