המלחמה על האליפות בין מיאמי לדאלאס תקום ותיפול בקרבות הבאים: האם לדאלאס יש מספיק מסה ופאולים לתת כדי לעצור את שאקיל אוניל? ואם לא, האם אייברי ג'ונסון, מאמן דאלאס, יילך להרכב נמוך? האם יודוניס האסלם יכול לעצור את דירק נוביצקי? על מי ישמור אנטואן ווקר? האם דוויין ווייד יתעייף מגדודי השומרים של דאלאס (דוויין האריס, דרל ארמסטרונג, ג'ייסון טרי, מרקיס דניאלס וג'וש הווארד)?, ויותר חשוב, בהקשר של ווייד, האם ג'ונסון יצליח לייצר מצ'-אפ שבו ווייד יהיה חייב לשמור על הווארד? עד כה ווייד רדף אחרי קלעים. בגילו וכושרו הוא יכול לעשות את זה, השמירה שלו על שחקן שמשחק קרוב לסל עדיין טעונה בדיקה. הסדרה הולכת לתת תשובות די ספיצפיות: היא הולכת להיות אנטי-קליימקס לכל פלייאוף 2006. אבל גם המלחמה הזו היא רק קרב במלחמה הרבה יותר גדולה.
עוד בוואלה!
ממריא ממיזם למיזם
מרק קיובן נולד ב-1958 בפיטסבורג. הוא התחיל את קריירת העסקים שלו בגיל הנעורים, כשמכר אבקת חלב ושקיות זבל מדלת לדלת. אחר כך הוא עבר ללמד ריקודי דיסקו והרוויח מספיק כסף כדי לסבסד את לימודי העסקים שלו באוניברסיטת אינדיאנה. באינדיאנה התחיל קיובן לגלות את הצד המורד שלו: הוא ננזף על כך שלקח קורסים מתקדמים בשנת הלימודים הראשונה. השמרנות הזו גרמה לו לוותר על לימודי תואר שני.
ב-1982 עבר קיובן לדאלאס, ולאחר זמן קצר פוטר מהעבודה הראשונה שלו שם, בחנות לתוכנות IBM. הסיבה: הוא דיבר בטלפון ממושכות עם לקוח, מכר לו סחורה ושכח לפתוח את החנות.
קיובן פתח חברה עצמאית, שאותה מכר ב-1990 ל"קומפיוסרב" תמורת שישה מיליון דולר. ביחד עם חבר מאינדיאנה (שניהם רצו לעקוב בשידור חי אחר משחקי קבוצת הכדורסל של האוניברסיטה), הקים קיובן ב-1998 את חברת "ברודקאסט.קום", שהצליחה להעביר אירועי ספורט בשידור חי באינטרנט. ב-1999, קצת לפני פיצוץ בועת האינטרנט, מכר קיובן את החברה ל"יאהו" תמורת 5.7 ביליון דולר. עכשיו לקיובן היה זמן להתעסק במה שבאמת שחשוב.
חסיד של איין ראנד
בפברואר 2000 הוא קנה את המאבריקס מרוס פרו תמורת 285 מיליון דולר. האגדה מספרת שקיובן ראה משחק של דאלאס עם חברים וטען שהוא יכול לעשות עבודה טובה יותר מהבעלים הנוכחי. החברים אתגרו אותו, ושבועיים לאחר מכן היתה לקיובן קבוצת כדורסל. הוא השקיע מיליונים בסגל השחקנים ובפינוקים (לדאלאס יש חדר הלבשה שיכול לגרום לסוויטות בלאס וגאס להסמיק מבושה), ונתן למאמן דון נלסון יד חופשית לעשות כראות עיניו המקצועית.
הכניסה למיינסטרים לא הרגיעה את קיובן. מאז שקנה את הקבוצה הוא נקנס ביותר ממיליון דולר על התבטאויות נגד השופטים והליגה. באחד המקרים טען קיובן שדירקטור השופטים, אד ראש, לא יכול לנהל אפילו חנות של "דיירי קווין" (רשת חנויות גלידה). כשקיובן שמע שמנהלי הרשת נעלבו מדבריו, הוא התנדב לעבוד יום שלם בחנות של הרשת.
קיובן, שהספר האהוב עליו ביותר הוא "כמעין המתגבר" של איין ראנד (על ארכיטקט שלא מוכן לוותר על האמת שלו, אפילו במחיר הקרבה עצמית), המשיך להיות אינדיווידואל והמשיך להאמין שהטפשות הגדולה ביותר היא לעשות אותו דבר ולצפות לתוצאות שונות. הוא נתן את תפקיד המאמן לג'ונסון חסר הניסיון, וגם ויתר, למורת רוחם של האוהדים, על סטיב נאש (עבר לפיניקס) ומייקל פינלי (עבר לסן אנטוניו). דאלאס עברה העונה את שתי הקבוצות האלה בפלייאוף, קיובן קיבל תרומה לסיכונים שלו.
גם מחוץ למגרש קיובן לא קפא על המיליארדים שלו. הוא קנה רשת של 185 בתי קולנוע שלא מקרינים סרטים הוליוודים עם תקציב ענק, המשיך להשקיע כספים בתוכנות תקשורת לאינטרנט, פתח בלוג, הנחה תוכנית ריאלטי כושלת, היה מפיק ומשקיע בסרטים עצמאיים ושנויים במחלוקת (למשל, "הבחורים הכי חכמים בחדר" על סקנדל אנרון).
בינואר 2006 הוא הפיץ את הסרט "בבל (בועה)" בבימויו של סטיבן סודרברג לאקרנים ובדי.וי.די באותו היום, ושלושה חודשים לאחר מכן הוא הגיע לעמוד שש המפורסם של ה"ניו יורק פוסט" (הרכילות), כשהציע עשרת אלפים דולר לשומר בכניסה למועדון בניו יורק, לאחר שזה סירב לתת לו ולחברו להיכנס.
זהו, בקיצור מתחייב, מרק קיובן. הוא יושב עם האוהדים הרגילים, עונה לכל אי-מייל שנשלח אליו ומגיע לכל משחק של הקבוצה. למשחקי החוץ הוא טס במטוס פרטי, אותו מטוס שהכניס אותו לספר השיאים של גינס, כקנייה האלקטרונית הגדולה אי פעם.
אריסון הוא הספן והבנקאי
מולו יושב מיקי אריסון, הבעלים של מיאמי היט. רק שאריסון אף פעם לא יושב מול קיובן, וזה לא רק בגלל שאריסון יושב רק בתאי הזכוכית המפוארים בתקרת ההיכל.
אריסון הוא הממסד, הוא הספן והבנקאי, הוא אחד מהחברה, מאלו שקיובן היה נותן הרבה כסף כדי לעשות עליהם איזה דוקומנטרי. קיובן יושב בבית הזכוכית של הממסד וזורק סלעים. גם בסופרבול השנה היה מאבק דומה, כשהבעלים של פיטסבורג, דן רוני, סימל את העולם הישן, בעוד פול אלן, איש מחשבים, סימל את העולם החדש. בסופרבול העולם הישן ניצח.
את הקבוצה של קיובן מאמן שחור בן שחורים שהתחנך באחת האוניברסיטאות השחורות באמריקה (סאותרן), את הקבוצה של אריקסון מאמן נצר לאוניברסיטת קנטקי בשנות השישים, אוניברסיטה שהמאמן שלה, אדולף ראפ, סירב לגייס שחורים לקבוצתו. הקבוצה של אריסון היא כל אמריקאית, בקבוצה של קיובן יש אמריקאים, גרמני, סנגלי, וקונגולזי, והיא גייסה שחקן סיני הרבה לפני יאו מינג. בקבוצה של אריסון משחק אחרון הדינוזאורים, בקבוצה של קיובן משחקים נוביצקי והווארד, הפנים של הדור החדש. דאלאס בשישה, גג.