"לשחק לצדו של דווין וויד הגדול דורש ממני שינוי תפקוד. דווין שחקן נפלא, כך שזה יהיה ממש טמטום מצדי לזרוק 40 פעמים ולתת לו לזרוק עשר פעמים בלבד" (שאקיל משנה גישה)
צניעות אינה אחת מתכונותיו הבולטות של שאק. האיש, בל נשכח, כינה עצמו "אריסטו הגדול", "שוגון", "MDE" (Most Dominant Ever) ו-"LCL" (Last Center Left). אולם בימים אלו מחליק שאקיל אוניל בנינוחות לכסא האחורי כשהוא מפנה את מושב הנהג לדווין וויד. "המשימה שלי היא להפוך אותו לשחקן הגדול בכל הזמנים", מסביר אוניל, "אני חושב שיש לי את היכולת לעשות זאת ולו יש את היכולת להיות כזה".
הגוזמה שהתגנבה לאבחנה של שאק אינה מאפיינת את יחסיו עם וויד, וההרמוניה בין שני הכוכבים היא זו שנשאה את קבוצתם עד לגמר האן.בי.אי. מיאמי היט אמנם לא הרשימה בעונה הרגילה (30:52) אך בפלייאוף גילתה שיפור מסדרה לסדרה כשלשיאה הגיעה בגמר המזרח מול דטרויט פיסטונס (18:64). בסדרה זו הרהיב וויד (26.7 נקודות, 5.5 אסיסטים ו-2.5 ריבאונדים) בעוד שאקיל גיבה אותו היטב (21.7 נקודות, 10.5 ריבאונדים).
הסטאר-קוואליטי של השניים והדומיננטיות שלהם בשלבים הגבוהים בפלייאוף, זו השנה השנייה ברציפות, הכניסה אותם אחר כבוד לדיונים על היותם אחד הצמדים הדומיננטים בהיסטוריה. אולי כי מאמנם הוא פאט ריילי, הצמד אליו מרבים להשוות אותם הוא מג'יק ג'ונסון את קארים עבדול ג'אבר. כל חובב כדורסל היה מציב בסיום המשפט האחרון שלושה סימני קריאה אך דווקא ריילי טוען כי ההשוואה אינה מופרכת מעיקרה. "אני חושב ששני הצמדים שווים פחות או יותר", טוען מאמן ההיט והאיש שהוביל את לוס אנג'לס לייקרס הגדולה של שנות השמונים לחמש אליפויות, "אני מת על הזוג מאל.איי וחשוב לי שהם עדיין ידברו איתי כשאני מזדקן. לגבי הזוג ממיאמי אני לא דואג, כי אני זה שמשלם להם".
"אני לא מייקל ג'ורדן"
הזוג ממיאמי מתנהג לעתים ממש כמו בני זוג. שאק מתקשר לוויד בשעות הקטנות של הלילה ומשיא לו עצות; וויד גומל לו בהגשת "אלי-הופס" שמאיימים לשבור טבעות. "שום דבר לא משמח אותו יותר", אומר התינוק. "הוא הכדורסלן הכי טוב שאי פעם שיחק לצדי", משיב הזקן, "לא רק בגלל הכישרון, אלא בגלל האישיות. דווין צועק עלי ואני צועק עליו אבל זה בחיים לא הגיע לעימות. לשנינו יש אותה אג'נדה".
אוניל בן ה-34 מבוגר מוויד בעשר שנים אך לעתים נדמה כי דווקא בן הזוג הצעיר הוא הבוגר מבין השניים. בעוד שאק לא מהסס להתייחס אל עצמו כגדול הסנטרים בכל הזמנים, וויד אינו חש בנוח כשמשווים אותו לגארדים אגדיים. "מייקל זכה בשש אליפויות עם הבולס, מג'יק זכה בחמש עם הלייקרס, ואני בסך הכל ילד שצריך לזכות בעוד הרבה תארים לפני שמזכירים אותי ואותם באותה נשימה".
צניעותו של וויד תואמת את סגנון משחקו. האתלטיות והטכניקה שלו מאפשרים לו לשחק מרהיב, אבל התנהלותו משדרת שליטה ומשמעת עצמית. בעידן בו רבים מן הכוכבים הצעירים התחנכו על אידיאל ה'שואו-בואט', הכינוי ששאק הדביק לבריאנט בשנותיו הראשונות, וויד משחק אותה 'אולד-סקול'. הוא זורק פחות משלשה למשחק ומקפיד מאוד באיזון בין קליעות וחדירות. שלשום הוא עלה למשחק השישי מול דטרויט לאחר יומיים של חום גבוה והקאות. במחצית הראשונה בקושי יכול היה לזוז אך הוא דאג לזהור ברגעים החשובים. "דוויין משתפר כל הזמן באמצעות משמעת עצמית", מסביר ריילי ומנמק: "כאב המשמעת נמוך בהרבה מכאב החרטה על כך שלא היית ממושמע".
כמו שהוא אינו מוכן להסתפק בזריקות מבחוץ ומתעקש לחדור לסל, המשמעת העצמית של וויד מתבטאת גם בכבוד שהוא נותן לשאק. "אני חושב שעמוק בפנים הוא יודע ששאק המנהיג", מוסיף המאמן, "והוא מספיק חזק כאדם כדי לא להתעקש להיות האיש הדומיננטי". אולם בכל הקשור ליכולת על המגרש, ווייד הוא האיש הדומיננטי בקבוצה.
פרסומתעד המשחק האחרון בו שיחק חולה, קלע בסדרה מול דטרויט 30 נקודות ב-69 אחוזים מהשדה. וויד למעשה הכריע את הסדרה ברבע האחרון של המשחק הרביעי, כשדטרויט מחקה יתרון של 14 נקודות וצמצמה ל-61:62. הפנומן ממיאמי חדר, ניתר ולמרות שנחבט הצליח לשחרר את הכדור מעל הראש כשגבו פונה לסל. דטרויט כבר לא חזרה למשחק. "כילד שגדל בשיקגו ראיתי את מייקל עושה כאלה דברים מאות פעמים", הסביר ווייד, "תמיד ניסיתי לחקות אותו בחצר האחורית".
דווין וויד, בשילוב בין אסתטיקה ואיכות, הוא הכדורסלן שהכי מזכיר את ג'ורדן מאז פרישתו. זוהי רק נוכחותו הכבירה של שאקיל אוניל שמאלצת אותו לעתים להישאר קצת מאחור. הסנטר של מיאמי, שכבר שיחק בעבר לצדם של כישרונות על, מתעקש כי וויד הוא הבן הנבחר. שאק, המכנה עצמו גם "הסנדק", מנסה להסביר: "אם אני ה'דון' אז פני הארדאווי הוא פרדו, קובי בראיינט הוא סאני, ודווין ווייד הוא מייקל קורליאון".