בית 7 מציג שתי פייבוריטיות אירופאיות ברורות, צרפת ושוויץ, ואחת שתנסה לעשות צרות לשתיהן - דרום קוריאה. זינדין זידאן, גדול שחקני הדור ואחד הענקים בכל הזמנים, ינסה לסחוב את צרפת להצלחה רגע לפני שיתלה את הנעליים, וירכז סביבו את מירב העניין בבית המאוד לא סקסי הזה.
טורניר טוב של טוגו, הרביעית בבית, יהווה הפתעה אדירה, לא רק לאור הרקורד החלש של שחקניה האנונימיים, אלא בעיקר בגלל כל הבלאגן העופף את הנבחרת המערב אפריקאית.
צרפת
בכמה מילים:
חומר השחקנים שעומד לראשות ריימונד דומאנק נופל אולי במעט מזה של ברזיל, אבל לא מזה של אף נבחרת אחרת. הבעיה היא שלראשותו של דומאנק גם לא עומדת חוכמת משחק גדולה או יותר מדי הגיון. צרפת נראתה רע במוקדמות המונדיאל, והמשיכה ככה גם במשחקי ההכנה האחרונים. עם שחקנים כמו הנרי, טרזגה, מקאללה, ויירה, גאלאס ואחרים, כישלון צרפתי יהיה רק באשמת דומאנק, וזכייה בגביע תגיע למרות שהוא המאמן.
שימו לב ל:
זינדין זידאן. המאסטרו מאוד רוצה לעשות טורניר טוב, אבל לא בטוח שהוא יכול. במשחקי ההכנה דומאנק הוציא אותו באמצע המחצית השנייה, ומאותו רגע הטריקולור נראו הרבה יותר טוב. על פי משחקי ההכנה, צרפת של דומאנק מוותרת על שליטה במרכז המגרש וכל השחקנים עושים הגנה, כשבחלק ההתקפי בונים על יציאה להתקפות מעבר מהירות, עם תיירי הנרי ופלורן מאלודה. לא ברור מהו מקומו של זידאן בצורת המשחק הזו, אבל כולנו יודעים שהשחקן הגדול ביותר שרבים מאיתנו זכו לראות, יודע להתעלות ברגעים הנכונים.
פלוס:
ההגנה היא במפתיע החולייה החזקה של נבחרת צרפת, ולפחות בחלק הזה דומאנק עושה עבודה טובה. הצרפתים נראו אומללים בחלק ההתקפי במשחקי ההכנה מול מכסיקו ודנמרק, כשמאמנם סומך בעיקר על היכולת של תיירי הנרי בחוד. אבל למרות שיריבותיה שלטו ברוב שלבי המשחק, הן לא הצליחו לסכן את שערו של פביאן בארטז, שנהנה משני קווי הגנה מאוד חזקים מלפניו.
מינוס:
עם קאדר בו יש שחקנים שנמצאים דרך קבע בצמרות הליגות האירופאיות והמפעלים היבשתיים, לא ברור למה דומאנק נותן ליריבות שלו להחזיק כל כך הרבה בכדור. צרפת חייבת להיות הקבוצה היוזמת והמובילה, אבל מאמנה לא מבין זאת. בבית המוקדם זה אולי יעבוד לו, ומול יריבות כמו דרום קוריאה וטוגו הוא גם ישלוט יותר בכדור, אבל לא בטוח שזה יספיק לשלבים המאוחרים והקשים יותר.
תסריט אופטימי:
זידאן מניף גביע בברלין. למרות המאמן.
תסריט פסימי:
צרפת הולכת הביתה אחרי שמינית הגמר. בגלל המאמן.
אל תפספס
שוויץ
בכמה מילים:
מאוד מתסכל לראות נבחרת שבשום רגע במוקדמות המונדיאל לא נראתה כעדיפה עלינו, ושרבים משוכנעים שאילולא אברהם גרנט גם היינו עוברים אותה. שוויץ ידעה לעשות את העבודה שלה לאט ובזהירות, עם הכנה מאוד ספציפית ופרטנית לפני כל משחק, וכך גם עברה את טורקיה במשחקי הפלייאוף. אל תתפלאו אם בוקר אחד תפתחו את העיניים ותגלו שהנבחרת האפורה הזאת פילסה איכשהו את דרכה לרבע הגמר.
שימו לב ל:
פיליפ סנדרוס. הבלם הצעיר פרץ להרכב ארסנל בזכות היעדרות מסתורית וארוכה של סול קמפבל, ומגיע אחרי עונה טובה מאוד ברמה האישית. הבלם בן ה-21 של ונגר מגיע לטורניר אחרי עונה ארוכה ומתישה, שכללה קרבות עם טובי החלוצים בליגה האנגלית ובליגת האלופות, ומעניין יהיה לראות אם כוחו עוד ברגליו. שחקן נוסף שכדאי לשים לב אליו הוא דניאל ג'יגקס, קשרה ההתקפי של ליל, שכבש כמה שערים במשחקי ההכנה ונראה דרוך לאתגר.
פלוס:
השוויצרים מאוד מסודרים וקרי רוח. על המגרש נראים חניכיו של קובי קון יותר כקבוצה מאשר נבחרת, לא עניין של מה בכך. השוויצרים נראו טוב במשחקי ההכנה והשיגו בהן תוצאות נאות, שכללו ניצחון חוץ 1:3 על סקוטלנד, 1:4 על סין ותיקו 1:1 מול איטליה. דווקא בגלל שהיא הנבחרת האירופאית שעומדת בצל הכי גדול, לקבוצה של קון יש נקודת פתיחה מצוינת, של זו שאף אחד לא סופר.
מינוס:
שוויץ מאוד אפורה ואי אפשר לדעת אם מה שהספיק לה במוקדמות יספיק לה במונדיאל. לפעמים קבוצת כדורגל צריכה את הקשר המוכשר והיצירתי שיתן לה את הערך המוסף, אבל לא בטוח שדניאל ג'יגקס וטרנקילו ברנטה מספיק טובים לעבודה הזו.
תסריט אופטימי:
הפתעת הטורניר. חצי גמר.
תסריט פסימי:
מקום שלישי בבית המוקדם, אחרי דרום קוריאה.
אל תפספס
דרום קוריאה
בכמה מילים:
הנבחרת שסיימה רביעית במונדיאל הקודם, תגיע ללא יתרון הביתיות שפעל כל כך לטובתה לפני 4 שנים, ובוודאי לא תצליח לשחזר את ההישג. הקוריאנים נותרו יתומים ללא המאמן ההולנדי שהוביל אותם למקום הרביעי, חוס הידינק, ולקראת המונדיאל הצטיידו במאמן הולנדי אחר, דיק אדבוקאט. אלא שאדבוקאט הוא לא הידינק, ולמרות שהוביל את נבחרת הולנד לחצי גמר אליפות אירופה ב-2004, כל אוהדי נבחרת האורנג' משתדלים מאוד להדחיק זכרו ובעיקר את החילופים המוזרים שנהג לבצע. הקוריאנים זכו ליריבה אירופאית קלה על הנייר בדמותה של שוויץ, וביכולתם לעלות שלב.
שימו לב ל:
האן ג'ונג וואן. החלוץ הקוריאני שהדיח את איטליה בשמינית גמר מונדיאל 2002 שיחק באותה עת בפרוג'יה, ונזרק על ידי נשיא הקבוצה הססגוני לוצ'יאנו גאוצ'י, שטען שהאן "הרס את הכדורגל האיטלקי". החלוץ נטל את מקל הנדודים וב-4 השנים שעברו מאז אותו קיץ, הספיק לשחק בשימיזו ס.פולס ויוקוהמה פ.מריוס היפניות, חזר לאירופה למץ הצרפתית, אבל לא בילה שם הרבה זמן, בטרם חזר למולדתו לבוסאן אי.פארק. אחר כך הוזמן פעמיים למבחנים בבלקבורן האנגלית אבל הבריז, ובינואר האחרון חתם בדואיסבורג הגרמנית וירד איתה ליגה. אכן, מסמך אנושי מרתק. לאן מועדות פניו של הנווד הקוריאני בקיץ הקרוב? המונדיאל יתן לנו אינדיקציה מדויקת.
פלוס:
מונדיאל שישי ברציפות לקוריאה הוא יתרון בהכנה ובניסיון על פני שוויץ וטוגו. למרות שסיימו במקום הרביעי ב-2002, הקוריאנים עדיים מגיעים כאנדרדוג לעלייה מהבית הזה, וזה ממש, אבל ממש, מתאים להם.
מינוס:
רק חמישה שחקנים מהסגל הקוריאני משחקים באירופה, למרות פוטנציאל להרבה יותר. חמישה זה פחות אפילו מטוגו, אבל מול צרפת ושוויץ זה יהיה חיסרון ענק לקוריאנים.
תסריט אופטימי:
תיקו מול צרפת, ניצחון על שוויץ, וקוריאה מבססת את מעמדה כנבחרת מונדיאלים לגיטימית, בדרך להדחה בשמינית הגמר.
תסריט פסימי:
הפסדים לאירופאיות, תיקו מול טוגו. עכשיו ברור שחצי הגמר לפני 4 שנים היה תוצאה של דחיפה מדהימה של הקהל וקונספירציה עוד יותר מדהימה של פיפ"א.
אל תפספס
טוגו
בכמה מילים:
אז מה היה לנו עם הנבחרת הזו עד עכשיו? ההתאחדות פיטרה את המאמן שהביא אותה למונדיאל, ובמקומו מינתה מאמן גרמני אלמוני בן 68. טוגו הייתה לנבחרת הראשונה שנחתה בגרמניה, ומאז התבשלה בתוך עצמה עם ים של בעיות פנימיות. קשה להגיד יהיה בסדר.
שימו לב ל:
ז'אן פול אבאלו. הקפטן והבלם שיחק כעשור באמיין הצרפתית, שנדדה בין הליגות השנייה והשלישית. את העונה הנוכחית הוא התחיל בדאנקרק החובבנית ולמעשה לא התפרנס מכדורגל. בהמשך עבר לאפועל ניקוסיה מקפריסין כדי להתכונן לגביע העולמי כראוי, אבל דאג להדגיש שאילולא המונדיאל, היה נשאר לשחק כחובבן בדאנקרק, שם התאהב באנשי הקבוצה.
פלוס:
אחד יחיד ומיוחד. טוגו משחקת מול שוויץ ודרום קוריאה הבינוניות, ומול צרפת שעדיין נושאת את שאריות הטראומה מהמפגש האחרון שלה מול אפריקאית במונדיאל.
מינוס:
קצרה היריעה מלהכיל. טוגו נהנתה מטורניר קדם מונדיאל סנסציוני, במיוחד כשמדובר בנבחרת שהעפילה רק 6 פעמים לאליפות אפריקה לאומות, ומעולם לא עברה את הסיבוב הראשון. עד שהגיע מאמן מצליח, סטפן קשי הניגרי, הוא הסתכסך עם הכוכב אדבאיור ונזרק. מאז נחתה טוגו בגרמניה, הספיקו שחקניה לאיים שאם לא יקבלו מענק עלייה של 100,000 ליש"ט כל אחד הם לא יופיעו למשחקים, ולחלות באבעבועות רוח. לא מספיק? מונדיאל הם יודעים שיש?
תסריט אופטימי:
ניצחון על הכובש הצרפתי במונדיאל (ורק 3 הרוגים בחגיגות לאחר מכן).
תסריט פסימי:
טוגו מופיעה למשחק הראשון עם 6 שחקנים. כל השאר חולים, שובתים, או שפשוט נעלמו. בית 7 נותר עם 3 מתמודדות.