אמנות הגוף המשוחרר

"אומרים שהכדורגל מתחיל לאבד את הנשמה שלו, שהפחד מההפסד מאפיל על חלום המשחק היפה. אך עדיין יש מקום אחד שבו מיומנות, הנאה, לב, וכבוד שולטים במגרש. ברוכים הבאים לברזיל". במילים אלה נפתח "ג'ינגה, הנשמה של הכדורגל הברזילאי" (שישי, ערוץ 5 פלוס, 19:00), סרט תיעודי שמנסה לתאר את הקסם שעומד בלב תרבות הכדורגל הברזילאית, אותו קסם שגורם למדינה הזאת להמשיך לספק את השחקנים המרגשים ביותר שיש למשחק להציע.

הג'ינגה היא התנועה הבלתי פוסקת, הגוף המשוחרר, האנרגיות התזזיתיות שמאפיינות את הברזילאים בכל התחומים, החל מהשפה הפורטוגזית שמתגלגלת על הלשון במוזיקליות מרנינה, דרך ריקודי הסמבה, הלמבדה והפורו, ועד לאמנות הלחימה קפוארה, שהיא מחול סוער בפני עצמה. הג'ינגה (מילה אפריקאית שהגיעה לברזיל דרך הקפוארה) היא סגנון משחק, דרך חיים ואמונה דתית, שמבדילה את הברזילאים משאר העמים. כולם נגועים במחלה - משחומי העור מהפאבלות של ריו, דרך העשירים הלבנים של סאו פאולו, כולל האינדיאנים תושבי אזור האמזונס. הם מפלרטטים עם הכדור במה שהוא ספק ריקוד ספק משחק, הרגליים מקפצות במהירות, הכדור בשליטה מלאה, הפרצוף מחייך בשמחה. בזמן שבאירופה ממשיכים להקפיד על משמעת טקטית, ברזיל מראה לעולם איך הכדורגל באמת אמור להיראות.

הסרט עוקב אחר כמה תחנות מהארץ הענקית הזאת, שמכילה עשרות מחוזות ומורכבת מרב גוניות תרבותית, אך נשארת מאוחדת באהבתה הבלתי מתפשרת לכדורגל. רומריניו משכונת העוני של ריו דה ז'נירו מספר על הקשיים הכלכליים שמונעים מילדים מוכשרים רבים את האפשרות להגשים את חלומם; סרג'יו, להטוטן מסאו פאולו, מספר על מאבקי המעמדות על המגרש ואיך מכסחים אותו רק כי הוא לבן; וסקליי ממחיש איך אפשר להמשיך לשחק בקשיחות בשכונה גם אם יש לך רק רגל אחת; פאולו סזאר מאזור האמזונס חושף את הליגה המקומית, שההצלחה בה נמדדת גם על ידי האטרקטיביות של מלכת היופי של הקבוצה. כל התיאורים נותנים טעימה קטנה מהמדינה, שאם זה היה תלוי בתושביה, נבחרתה הלאומית הייתה מורכבת מ-11 חלוצים.

כמעט כל מי שטייל בברזיל נשאר פעור פה מהדבקות האובססיבית שלהם במשחק. מגרשי כדורגל, בין אם הם על חצץ, על סלעים, על הכביש או על חוף הים, פזורים בכל מקום. גברים חסונים ללא חולצות משתעשעים בתמימות, ילדים יחפים מקפיצים קוקוסים על הרגל בקלילות, יפהפיות בביקיני בחופי איפנמה משחקות "פוצ'י-וולי" (כדורעף עם הרגל) בחושניות. ה"ג'ינגה" הוא הבסיס של ה"ג'וגה בוניטו" (המשחק היפה), אותה סיסמה שחברת נייקי הפכה ללוגו לקראת המונדיאל, אך היא גם המקור לנאיביות הברזילאית, שפגעה בעבר לא פעם בנבחרת הלאומית, ששמה את יהבה על החדווה ההתקפית ולא פעם מזניחה את המטלות ההגנתיות.

צפייה בסרט מבהירה בדיוק למה אף ברזילאי לא אוהב לעשות הגנה, ואיך מדינה כל כך חולת כדורגל לא הצליחה מעולם לייצר שוער ראוי לשמו – מי שתקוע על הקווים עם כפפות ואפודת שוער, לא יכול להשתמש בג'ינגה.

"ג'ינגה, הנשמה של הכדורגל הברזילאי", יום שישי, ערוץ 5 פלוס, 19:00.