וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אגדות בלי מונדיאל

יואב ויכסלפיש

27.5.2006 / 10:06

חלק נולדו במדינה הלא נכונה ואחרים סבלו מעיתוי גרוע. סיפורם של עשרה שחקני על שמעולם לא שיחקו בגביע העולמי, מדי סטפנו ועד וואה

המונדיאל מהווה מפגש בין גדולי הכדורגלנים על פני כדור הארץ ומצטייני הטורנירים זכו לתהילת עולם, אבל יש גם לא מעט כדורגלנים בולטים שלא הופיעו על הבמה הזו, וזכו במעמדם בזכות הקבוצות בהן כיכבו. הסיבות מגוונות: חלק לא נולדו במדינה הנכונה, אחרים נולדו בשנים חלשות של הנבחרת ויש כאלה שהמאמן ויתר עליהם למרות היותם כוכבים גדולים בליגה. האסוציאציה האולטימטיבית למונדיאל הקרוב היא סמואל אטו, אבל הוא דווקא שיחק ולא הבריק ב- 1998 ו- 2002 (שער נגד ערב הסעודית) במדי קמרון שהודחה בשלב הראשון. הנה עשר דוגמאות טובות יותר:

1.אלפרדו די סטפנו

החלוץ שנולד בארגנטינה ב- 1926 זכה לתהילה בזכות חמש הזכיות הרצופות של ריאל מדריד בגביע האלופות בשנים 1956- 1960. לשיאו הוא הגיע בניצחון 3:7 על איינטרכט פרנקפורט בגמר 1960, עם רבייעיה. די סטפנו הספיק לשחק במדי שלוש נבחרות לאומיות: קולומביה, ארגנטינה, ובעיקר ספרד (31 הופעות), אולם לא זכה לשחק במונדיאל, ממנו נעדרה ספרד ב- 54 ו- 58'. ב- 62' הוא נחשב לזקן מדי. החלוץ החל את דרכו בריבר פלייט והמשיך בהוראקאן מארגנטינה ומיליונריוס מקולומביה. הוא נחת דווקא בברצלונה, שוויתרה עליו (לא מרצון) לטובת ריאל מדריד, שם הגיע לשיאו וזכה למקום בהיכל התהילה. הוא מחזיק בתואר נשיא כבוד של המועדון ונחשב לאחד מגדולי השחקנים בתולדות המשחק. אלא שההיעדרות מהמונדיאלים גרמה לכך ששמו אינו מוזכר בנשימה אחת עם שני ענקים אחרים, מראדונה ופלה.

2. ג'ורג' בסט

הכוכב הגדול של מנצ'סטר יונייטד בשנות ה- 60 נולד בבלפסט ב- 1946 והיה צעיר מדי כשצפון אירלנד העפילה למונדיאל ב- 1958, לפני היעדרות של 24 שנה מהטורניר. בסט זכה עם הדור שגדל ביונייטד אחרי אסון המטוס של מינכן ב- 1958 ("התינוקות של באזבי") בשתי אליפויות ב- 1965 וב-67' וכן בגביע האלופות הראשון אי פעם של אנגליה, עם ניצחון 1:4 על בנפיקה בגמר בוומבלי ב- 1968 (בסט הבקיע במשחק). הצפון אירי ערך את הופעת הבכורה שלו ביונייטד כבר בגיל 17, ב- 1963 ושיחק בה עד 1974, כשהקבוצה החליטה לוותר על שירותיו עקב בעיות שתייה. בסט היה שש פעמים רצופות מלך השערים של הקבוצה וב- 68' של הליגה כולה. אחרי התקופה באנגליה ניסה את מזלו בארה"ב ואוסטרליה, והסתבך עם החוק. מת ב- 2005, אחרי שנים רבות של בעיות בריאות, שנבעו מהתמכרותו לאלכוהול.

3. גינטר נצר

נצר דווקא שיחק במונדיאל. בעצם, לא ממש. הוא הגיע לשיא בדיוק בזמן והיה מכוכבי מערב גרמניה בזכייה ביורו 72' (0:3 בגמר על ברית המועצות), אולם במונדיאל 74' שיחק הקשר הגרמני רק 20 דקות בשלב הבתים, אלא שבמשחק זה הפסידה מערב גרמניה למזרח גרמניה 1:0, באחת הסנסציות הגדולות בתולדות הגביע העולמי. יריבו הגדול של נצר, פרנץ בקנבאואר, חשב שמערב גרמניה יכולה להסתדר בלי היכולת הטכנית של נצר המבריק בקישור, והמאמן הלמוט שן פעל בעצת חניכו הדומיננטי. ואכן, נצר השקיף על המשך הטורניר מהספסל, ונבחרתו חגגה בסיום זכייה בגביע שני בתולדותיה.

הוא נולד במנשנגלדבך ב- 1944 ונחשב למספר 10 ("פליימייקר") קלאסי. הקבוצה של המאמן הנס וייסוויילר, ידידו הטוב של עמנואל שפר, זכתה ב- 1970 ו- 71' באליפות גרמניה על חשבון באיירן מינכן, ונצר היה הכוכב, אבל החליט לעזוב בגיל 29 אחרי זכייה בגביע ולעבור לריאל מדריד. בספרד הוא זכה בשתי אליפויות ושני גביעים עם ריאל וסיים את הקריירה בגיל 32 בגראסהופרס ציריך. כיום הוא בעסקי המדיה וזכויות השידור.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פריצות הדרך, הטיפולים ומה צופן העתיד? כל מה שצריך לדעת על סוכרת

בשיתוף סאנופי

4. אריק קאנטונה

הצרפתי הפרוע (יליד 1966) נודע לשמצה בגלל ההתפרצות ליציע במדי מנצ'סטר יונייטד והבעיטה באוהד קריסטל פאלאס ב- 95', שגררה השעיה ארוכה. קודם לכן הספיק קאנטונה להיות בורג מרכזי במנצ'סטר יונייטד החדשה, שסיימה את שנות ה- 80 ללא אליפות והפכה לקבוצה מובילה בשנות ה- 90. הוא שיחק בצרפת באוקזר, מארסיי ונים והחליט לפרוש בגיל 25, אחרי השעיה לחודשיים בעוון זריקת כדור על שופט. בהמשך הוא חזר והפך לכוכב באליפות ההיסטורית של לידס יונייטד ב- 1992, בעונה האחרונה לפני הקמת הפרמייר ליג, ובאליפויות של היונייטד בהמשך העשור, עד שפרש ב- 96'. למונדיאל הוא לא הגיע כי צרפת נשארה בחוץ ב- 90' וב- 94' (עם קצת עזרה מראובן עטר).

הוולשים - ראש, גיגס ויוז

5. איאן ראש

הסקורר המוביל של ליברפול בשנות ה- 80 לא הצליח להביא את ווילס למונדיאל, בו השתתפה רק ב- 1958. הוא נולד ב- 1961 והצטרף לסקאוזרס בגיל 19. ראש היה שותף בכיר בחמש אליפויות של ליברפול בין השנים 1982- 1990 וזכייה בגביע האלופות ב- 1984, וחזר לקבוצה אחרי עונה חלשה ביובנטוס ב- 1987/88. בהמשך הוא שיחק בליברפול עד 96' והוסיף למאזנו שני גביעים. פרש ב- 98' לאחר שתי עונות בלידס וניוקאסל. ראש הוא המבקיע המצטיין של ליברפול בכל הזמנים עם 346 שערים בכל המסגרות. 28 השערים שלו במדי הנבחרת מהווים שיא, אבל לא הצליחו להביא אותה לשום טורניר גדול.

6. ריאן גיגס

עוד וולשי , שסבל מאיכותה של הנבחרת, אבל כיכב בפרמייר ליג. גיגס נולד בקרדיף ב- 1973 והצטרף כנער בגיל 14 דווקא למנצ'סטר סיטי. אלכס פרגוסון שם עליו עין ושיכנע אותו לחצות את הכביש. גיגס עלה לבוגרים בגיל 17, משחק בעמדת הקשר השמאלי, והוא היחיד ששותף לכל שמונה האליפויות של היונייטד מאז 1993 ועד היום, לארבעה גביעים, וכן לגביע האלופות ב- 99'. ביונייטד יש לו מעל 650 הופעות , ובנבחרת הוא הופיע כ- 50 פעם, אבל נעדר מכל הטורנירים הגדולים.

7. מארק יוז

וולשי שלישי ברשימה, וכמו גיגס גם הוא קשר את גורלו במנצ'סטר יונייטד, אליה הצטרף בגיל 17 (ב- 1980), אולם ערך בכורה בבוגרים רק בגיל 20. יוז היה שותף לשנים החלשות של היונייטד באייטיז, ליד בריאן רובסון, ריי ווילקינס, פרנק סטייפלטון ואחרים, אבל הספיק לזכות בגביע ב- 1985 לפני שנמכר לברצלונה של המנג'ר האנגלי טרי וונבלס ב- 1986. אחרי שנתיים מאכזבות, במהלכן בילה תקופה קצרה בבאיירן מינכן, חזר יוז ב- 88' ליונייטד והיה שותף מלא באליפויות במחצית הראשונה של שנות ה- 90, ובזכייה בגביע אירופה למחזיקות גביע. לאחר שעזב את אולד טראפורד ב- 95' הספיק יוז לזכות בגביע ובגביע אירופה למחזיקות גביע עם צ'לסי, וכן לשחק בסאותהמפטון, אברטון ובלקבורן עד 2002. כיום הוא מאמן בלקבורן, לאחר שפרש מאימון נבחרת ווילס בעקבות ההדחה במוקדמות יורו 2004. אולי בעתיד יופיע יוז כמאמן בטורניר הגדול מכולם.

8. ג'ורג' וואה

החלוץ הליברי נולד במדינה שמעולם לא שלחה נבחרת למונדיאל ונאלץ להסתפק בתהילה אישית במדי מילאן של אמצע שנות ה- 90. הוא נולד ב- 1966 ועבר בגיל 22 מיאונדה המקומית למונאקו, עימה זכה בגביע ב- 91. את המשך הקריירה עשה וואה בפריז סן ז'רמן לפני שעבר לארבע עונות במילאן בשנים 95' –99'. הוא זכה בתואר כדורגלן השנה באירופה ובעולם ב- 95' והיה שותף לאליפויות איטליה ב- 96' ו- 99'. לאחר מילאן שיחק וואה בצ'לסי, מנצ'סטר סיטי מארסיי ואל ג'זירה מהאמירויות. ליבריה החמיצה את העלייה למונדיאל הקודם בגלל נקודה והחלוץ פרש ועבר לקריירה פוליטית. אשתקד הוא התמודד על נשיאות ליבריה, אבל נכשל במירוץ.

ז'ינולה ומקאיי

9. דויד ז'ינולה

החלוץ הצרפתי, יליד 1967, שייך, כמו קאנטונה, לדור אשר החמיץ שני מונדיאלים. ז'ינולה נחשב לאחראי ישיר להחמצת המונדיאל ב- 94', כאשר איבד כדור במהלך שהוביל לשער ניצחון בולגרי בפריז, שהדיח את צרפת מהטורניר. בקמפיינים הבאים הוא כמעט לא זומן לנבחרת ורשם בה 17 הופעות בלבד, עד 95'. הוא שיחק בצרפת בטולוז, ראסינג קלאב, ברסט, וסאן ז'רמן (אליפות ושני גביעים), וחצה את התעלה ב- 95' כדי לככב בניוקאסל ולהחמיץ אליפות היסטורית ב- 1996 עם קווין קיגאן. לאחר מכן זכה ז'ינולה עם טוטנהאם בגביע הליגה. שיחק גם באסטון וילה ואברטון, עד לפרישתו ב- 2002.

10. רוי מקאיי

החלוץ ההולנדי כיכב באליפות של באיירן מינכן גם העונה, לאחר שעבר אליה ב- 2003 מדפורטיבו לה קורוניה הספרדית. מקאיי צד את עינם של הגרמנים לאחר שלישיה שכבש נגדם במדי לה קורוניה ושבר את שיא ההעברות של באיירן עם 20 מיליון דולר. הוא נולד ב- 1975 וגדל בויטסה ארנהיים עד שעבר בגיל 22 לטנריפה הספרדית ובהמשך לדפורטיבו. מקאיי הגיע לנבחרת ושיחק ביורו 2000 ויורו 2004, טורנירים בהם הודחה הולנד בחצי הגמר. למונדיאל הקודם הכתומים לא העפילו ואת המונדיאל הזה יראה מקאיי מהיציע, לאחר שמרקו ואן באסטן החליט לוותר על שירותיו.

וכמובן שאפשר להזכיר ברשימה זו את יארי ליטמאנן הפיני, ג'ימי קייס האנגלי (כוכב ליברפול בשנות ה- 70), רוי ז'ורדאו ופרננדו צ'לאנה הפורטוגלים (שנות ה- 80), ג'ובאני אלבר הברזילאי ועוד רבים וטובים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully