ילדות רעות

כל גבר שאי פעם בעט בכדור, מרגיש חלחלה בעת שהוא צופה בניסיונן הפתטי של נשים לשחק כדורגל. כמעט כל היצורים הזכריים שצפו אמש (שלישי) במשחק גמר גביע המדינה לנשים, שהפגיש בין מכבי חולון לאס"א ת"א, נדהמו לראות איך הכדורגל מאבד את כל הקסם שלו כשהוא משוחק על ידי בנות המין היפה. המקריות, האיטיות, חוסר הטכניקה והסרבול שאבו החוצה את כל הפוטנציאל המהנה שטמון במשחק. התגובות בקרב חבורת הגברים שישבה באיצטדיון בהרצליה נעו בין תסכול למרמור, כשברוב הדקות שערות הראש נמרטו והפה מלמל: "אלוהים ישמור, מה היא עושה?!". רגעי השמחה היחידים היו כשהן עשו עבירות אחת על השנייה, אז צחקקנו בהנאה.

כולנו הרגשנו את אותו הדבר: אם רק הייתה ניתנת לנו האפשרות להיכנס לכמה דקות למגרש, היינו עושים קצת סדר ומעלים באופן משמעותי את הרמה. אפילו כותב שורות אלה, עם הניסיון הבסיסי שלו בקטרגל שכונתי, היה הופך לרונאלדיניו על הדשא בהרצליה, ולו רק בגלל שלא היה מרחיק בסתמיות כל כדור שמגיע אליו, אלא עוצר אותו לשנייה, מביט לצדדים, מחפש את השחקנית הפנויה ומוסר לה ברוגע. התברר שכמו בחיים האמיתיים, גם על הדשא הבנות נוהגות בהיסטריה ובחוסר רציונליות. עצוב היה לראות את בנות מכבי חולון ואס"א ת"א, שתי הקבוצות המובילות של כדורגל הנשים בישראל, מפגינות רמת משחק של זאטוטים בני 5, שמתנפלים באמוק על הכדור ולא משכילים להבין את היתרונות בפריסה נכונה על המגרש ובפוטנציאל של הנעת כדור. גם העובדה שבמשחק נכבשו שישה שערים לא הרשימה אף אחד. הגול הראשון במשחק ממחיש נאמנה את ההקבלה בין נשים לילדים: אם תבעט גבוה, זה ייכנס.

לזכותן של השחקניות ייאמר שכדורגל הנשים בארץ הוא ענף שעדיין נמצא בחיתוליו, והליגה החובבנית מורכבת בינתיים מהנערות הבודדות שמוכנות להשתתף בה. מלבד זאת, זו לא בעיה שקיימת רק בישראל, וגם בשאר העולם כדורגל נשים הוא לא מראה מלבב. מדובר במשחק שדורש פיזיות, מהירות וטכניקה, ואלו תחומים שהמין הנקבי לוקה בהן. מלחמה וגליצ'ים הם אלמנטים חשובים עבור האוהדים, אבל לא מספיקים כדי לסחוב 90 דקות.

הכדורגל לא לבד, ורבים יסכימו שגם כדורסל הנשים הוא משחק חסר חן לחלוטין. בעוד המשחק הגברי מאופיין בווירטואוזיות אינטנסיבית, שמבוצעת כמעט בשלמות על ידי אתלטים חסונים שמשלבים כוח עם מהירות, הכדורסל הנשי מורכב מצעירות נמוכות קומה, שמשליכות בצורה מגושמת את הכדור לעבר הטבעת הכל כך רחוקה מהן. בהבדלים התהומיים ניתן להבחין בבירור במהלך משחקי האולסטאר של ה-NBA מול ה-WNBA. הגברים מלהטטים ומסיימים התקפות בהטבעות מרהיבות, הנשים ממשיכות להילחם על כל כדור בחתוליות האופיינית להן ולהפציץ מרחוק באחוזים נמוכים.

אז אם אכן לגברים ישנם יתרונות פיזיים ברורים, מה הטעם בלצפות בנשים עוסקות באותו תחום? האם ניתן להסיק מכך שכל הספורט הנשי הוא מיותר? כלל וכלל לא! ישנם ענפים רבים שבהם ההנאה שנגרמת למשקיף מהצד היא זהה, בין אם מדובר בגברים או בנשים. בענפי האתלטיקה השונים, לדוגמה, אין חשיבות משמעותית למינים השונים, כיוון שמדובר במאמץ הפיזיולוגי המקסימלי של המשתתפים, ולא במשחק שניתן להציג בו רמות שונות. את הכדורגל הן מבצעות בצורה גרועה, קפיצה לגובה תמיד כיף לראות.

בנוסף, גם אם נתעלם מהתעמלות אמנותית ומשחייה צורנית (שבהם גברים כלל לא משתתפים), נגלה שקיימים ענפי ספורט נוספים שצפייה בנשים משחקות בו היא יותר אטרקטיבית מהגברים. בכדורעף, לדוגמה, הפיזיות הגברית ליד הרשת מובילה לנקודות קצרות ולהפסקות מרובות, בעוד כל נקודה בכדורעף נשים עשויה להימשך דקות ארוכות, וסגנון המשחק שלהן יותר שובה לעין. רבים יגידו דברים דומים על הטניס הנשי, שזוכה לפופולריות גדולה בשנים האחרונות. הנשים העלו את הרמה שלהן בצורה משמעותית, והיריבויות בצמרת הדירוג העולמי יוצרות עניין רב סביב הטניסאיות.

אבל כשמדברים על כדורעף וטניס, אסור להתעלם מאלמנט משמעותי נוסף, והוא האטרקטיביות החיצונית של המשתתפות. אי אפשר להכחיש את העובדה שהתנופה הגדולה לטניס הנשי נגרמה על ידי אנה קורניקובה ומריה שראפובה, שתי הרוסיות היפהפיות, שלצפות בחצאיותיהן הקצרצרות מתנופפות ברוח הביא הרבה יותר רייטינג ממשחק הקו האחורי המשובח של ליוביצ'יץ'. ואם בכדורעף עסקינן, יש לזכור שבאולימפיאדת אתונה ב-2004 כדורעף החופים זכה לאחוזי צפייה מפתיעים לאו דווקא בגלל המאבק הצמוד על הזהב, אלא בזכות הקלוז-אפים הטלוויזיוניים על ישבני השחקניות החטובות, שהתחבקו אחת עם השנייה בביקיני קטנטן אחרי כל נקודה, לשמחתם של הצופים בבית.

בשורה התחתונה, חובבי הספורט האמיתיים יודעים שיש בספורט הנשי אטרקציות אחרות מלבד גופן המיוזע של עלמות צעירות. שמוליק (שם בדוי), שישב לצדי אמש בהרצליה, טען כי "אולי המשחק היה יכול להיות מעניין אם היינו נותנים להן לשחק במגרש בוצי ומכריחים אותן ללבוש חולצות לבנות רטובות". כמובן שאין אנו מסכימים עמו, ויהיה זה עוול גדול אם פופולריות של ענפי הספורט תיבחן לפי יופיין החיצוני של הבנות. מצד שני, אם הנשים רוצות שניקח אותן יותר ברצינות, הן חייבות להשתפר בכדורגל. בעצם, אולי עדיף שלא ינסו מלכתחילה.