אליפות או התרסקות?

אלי כהן מגיע למכבי ת"א כדי לנסות לעשות סדר, וזה לא הולך להיות קל. רבים חזו מראש את נפילת פרויקט הגלאקטיקוס, אך גם נוסטרדמוס היה מתקשה לנבא שהעונה הזו תסתיים בהצגות משעממות של הרכב צעיר ואפור, תחת הנהגתו של דוגמן הולנדי. האנדרלמוסיה הצהובה הגיעה העונה לשיאים חדשים, וגם לוני הרציקוביץ' המיואש יודע שהמצב דורש תגובה קיצונית. בשלב הזה מאמן לא יעזור, צריך שריף.

אלי כהן לא מגיע לחלל ריק, וסיכויי ההצלחה שלו במכבי ת"א אינם תלויים רק בו. הברכיים של נמני, ההצלחה של ישפאר והקפריזות של האולטראס יהוו גורמים לא פחות משמעותיים בסיכויי ההצלחה של הצהובים. כיאה לקיצוניות של מכבי ת"א, לשריף מובטחת חוויה: הוא עשוי לסיים את השנה הזו כמאמן העונה, אבל הוא עלול לסיים אותה תוך שבועיים. מילת המפתח מבחינתו תהיה "מומנטום". פתיחה חזקה, והוא עשוי לרכוב על הגל עד הסוף השמח. שני הפסדים בשני המחזורים הראשונים, והוא יכול להתחיל לתכנן את הקאמבק הבא. כרגע עדיין כל האפשרויות פתוחות.

למרות המגבלות הכלכליות, מכבי תמשיך להציב גם בשנה הבאה את אחד התקציבים הגדולים בליגת העל. לוני עשוי למצוא סוף סוף עזרה בדמות משקיע שלא ישב בכלא על הונאה, ובניגוד לשאר הקבוצות הגדולות, הכסף של מכבי לא יתבזבז על ישראלים פרזיטים, אלא יושקע בחמישה זרים שאפתנים ואיכותיים, שייקלטו על ידי החושים המצוינים של המאמן המנוסה. אבי נמני ימשיך להנהיג במרכז השדה, ג'ובאני רוסו ישתחרר מהנוכחות הלא נעימה של ברקוביץ', תמיר כהן יתאושש מהפציעה ויחזור להציג את הכושר שלו מלפני שנתיים, והחמאס יכיר בגבולות 67. השינוי האמיתי בקבוצה יתחיל בעקבות נס לא צפוי, כשמדורי הרכילות יחשפו את הרומן החשאי בין מרטין פאלרמו לליהי אלון. שבוע לפני פתיחת העונה אל לוקו יכריז כי הוא רואה בישראל את ביתו השני, ואבנר טויטו יארוב לו עם החוזה אחרי עוד לילה סוער.

מאחורי הקלעים השריף, שגידל מחדש את שפמו הכריזמטי, ייקח פיקוד. קבוצה ממושמעת ונחושה תיבנה בצלמו, ואלי דריקס יקבל הוראה להוריד פרופיל. האולטראס אומנם ימשיכו להפגין מחוץ לאיצטדיון, אך 3,000 מנויים יימכרו לאוהדים שבאמת אוהבים את הקבוצה בכל מחיר. שני ניצחונות בגביע הטוטו על המחליפים של הפתח-תקואיות יצליחו לנטוע ביטחון בצעירים המוכשרים, ומכבי תפתח את העונה עם מעט חשש, אך עם הרבה רעב ונכונות להפתיע.

ההגרלה תזמן לה מפגש בבלומפילד כבר במחזור הראשון עם הגלאקטיקוס של מכבי נתניה. ברקוביץ' יצהיר לפני המשחק ש"אני לא מתבייש להכריז שנתניה עומדת לחזור לימיה הגדולים, אנחנו ווינרים". שער של לירן כהן בדקה הרביעית ייתן את אות הפתיחה לחגיגה של הצהובים, מכבי תנצח 1:3, ועד למשחק הבית הבא יימכרו עוד 2,000 מנויים. משם הכל יזרום. המכונה המשומנת שיבנה אלי כהן לא תהפוך את מכבי ללהיט של הליגה, אבל היא תמשיך לנצח בשיניים. מכבי חיפה תהיה שבעה ומדושנת, הקהל בטדי לא יפסיק לקלל את גרנט, הפועל ת"א תמשיך לשעמם, והצהובים יזכו מההפקר. בחגיגות האליפות אלי כהן יעמוד בהבטחתו, ובשערי העיתונים תוצג תמונתו עם השפם המגולח כשהוא מחובק עם שחקן העונה, המגן שהפך לחלוץ הפורה בליגה, יובל שפונגין.

כבר ממחנה האימונים בהולנד תגיע הבשורה המרה – אבי נמני סדק את הציפורן בתאונת מניקור וגמר את העונה, גיורגי דמיטרדזה מונה לקפטן במקומו. המקומונים ידווחו על מתיחות קשה בין רוסו לויקי פרץ בעקבות ריב אלים בעקבות משחק שש בש. האוהדים הזועמים יישבעו שימשיכו להפגין עד שלא ימולאו כל דרישותיהם: להחזיר למועדון את הסמלים אלי ביטון, דני משען ועופר וילנצ'יק, ולקבוע את ההרכב, ההנהלה ושיטת המשחק. אלי דריקס יראה שהמצב יוצא משליטה, ויחליט לקחת פיקוד. יוג'ין טריקה וברונו רייס יוחזרו בבהילות לסגל תמורת 400 אלף יורו לכל אחד לשנה. מכת פציעות תציב שוב את רועי דיין בודד בחוד. מכבי תגיע לישראל מוכה ומסוכסכת, והעונה טרם התחילה.

הצעירים לא יעמדו בלחץ. שמש, ייני ושטרית יהיו גרסת שנות האלפיים ללולו, בראל וקרייס. כבר במשחק הפתיחה מכבי הרצליה תפתיע באיצטדיונה הביתי את הרכב הטלאים שהציב אלי כהן, שיתקשה להגיע למצב בעיטה אחד לשער. ארגון השחקן ה-12 יארגן מחאה ענקית בכיכר רבין, אבל לוני יצהיר בחיוך ש"300 אלף חוליגנים לא יגרמו לי לשנות את הדרך שלי". השריף יהיה היחיד שיסכים לקחת אחריות על המצב, ויתפטר אחרי שבעה מחזורים עם ארבע נקודות בלבד. מאמן הנוער טון קאנן ימונה למחליפו, ובמשחקו הראשון יפסיד 1:0 בדרבי. "ראיתי היום שיפור גדול", הוא יכריז, "בזכות הג'ל החדש התסרוקת החזיקה מעמד במחצית השנייה. אני מעודד". תיקו במכתש במחזור האחרון יוריד את הצהובים לראשונה בתולדותיהם לליגת המשנה. "אי אפשר להכין שקשוקה בלי לשבור את הביצים", יסביר קאנן, עטוף בחליפת שלושה חלקים של גוצ'י, "אני מקווה שגם אתם נהניתם מהעונה הזאת, נתראה בשנה הבאה".

האמת, כמו תמיד, היא איפשהו באמצע. בשנה הבאה מכבי, תרצה או לא, צפויה להיות משעממת. הישראלים הבכירים כבר סגורים בקבוצות הגדולות, והתקציב המוגבל יכריח את הצוות המקצועי להתבסס על הבינוניות המוכרת של שחקני הבית. עם כל הכבוד להיסטוריה המוצלחת של אלי כהן בבחירת הזרים, קשה להאמין שהוא יצליח לשלוף עוד שפן מהכובע המאובק שלו. הסגלים של מכבי חיפה, בית"ר ירושלים והפועל ת"א נראים הרבה יותר מוכנים ומנוסים מהתפזורת האנושית שהפיקו דריקס ולוני במשך שנים ארוכות, כך שמאבק בצמרת רחוק מלהיות אופציה ריאלית עבור הצהובים.

מצד שני, לאכזבת רבים, גם מאבקי תחתית אינם נראים באופק. הסגנון המיושן של המאמן יוכל לייצב את המערכת הלא יציבה של מכבי, וכרגע לא נראה שהיא תהיה גרועה יותר מהפועל כפר סבא (שתיפול מאולימפוס מהפכת אוחנה), ממכבי הרצליה או מהכח עמידר. גם הידרדרות של בני יהודה אחרי עונת השיא של המועדון לא תפתיע אף אחד, ויחד עם הבינוניות של אשדוד והפועל פ"ת מובטח למכבי מקום רע באמצע.

המומנטום, כאמור, יהווה גורם מכריע. הפסדים במחזורים הראשונים יגרמו למרמור בקהל, לאובדן ביטחון בקרב הצעירים ולפאניקה במערכת. פתיחה מוצלחת, לעומת זאת, שתאופיין במשחק מסודר ובמשמעת טקטית עם קצת מזל בהגרלת המשחקים, יכולה לגרום לצהובים להפוך לקבוצה חזקה ויציבה. גם אלי כהן יודע שהוא הגיע למכבי בתקופה מצוינת מבחינתו: המועדון מיואש ומדוכדך, הציפיות מעולם לא היו נמוכות יותר. אין סגל, אין רכש, אין מנויים. מפה אפשר רק להפתיע.