איזה מסכנים האוהדים

הקרבות המילוליים בין פיני גרשון לרענן כץ יצרו את אחד המחזות המכוערים ביותר שנראו בספורט הישראלי זה שנים ארוכות. דברי הבלע שהחליפו השניים מעוררים קבס בכל מי שנתקל בהם, בין אם הוא אוהד מכבי או לא. נדמה שאפילו מלחמה בין קבוצות יריבות אינה מצדיקה שימוש בוולגריות של גרשון וכץ, שכנראה שכחו שהם אמורים לייצג את אותו אינטרס, וכרגע, יותר מהכל, הם מזכירים שני פראים בג'ונגל שנאבקים על הדומיננטיות בטריטוריה שלהם. התנהגותם היא דוחה ומבישה, והדו-קרב התקשורתי מבזה לא רק אותם ואת מועדון הכדורסל של מכבי ת"א, אלא את כל הספורט הישראלי.

והם מסרבים להירגע. אחרי שנראה היה שיותר מכוער זה כבר לא יכול להיות, כץ וגרשון המשיכו בלי בושה לקלל ולגדף, וירו לכל מיקרופון שהונח בפניהם את כל האמוציות והשנאה ההדדית שהם חשים אחד לשני. למי שהטיל ספק, כעת זה כבר ברור: השניים מייחסים לכבוד העצמי ולאגו שלהם חשיבות גדולה יותר מאשר להצלחת המועדון. העונה רחוקה מלהסתיים, סיפור האליפות אינו גמור, הקבוצה נראית פגיעה מתמיד, אבל את פיני ורענן זה לא מעניין. פגעו להם בכבוד, והם מחזירים מלחמה. הפרסטיז'ה האישית שלהם ניזוקה, וכנראה שזה חשוב יותר מהכל. אף אחד מהם לא שוקל להשתלט על עצמו, לספור עד עשר לפני שהוא פותח את הפה הגדול שלו וזורק עוד עקיצה פומבית שפוגעת במוראל הקבוצתי. ואולי בכלל לא אכפת להם ממכבי. פיני הרי הכריז שהוא לא יהיה כאן בשנה הבאה, אז יכול להיות שלא אכפת לו אם הקבוצה של כץ לא תיקח אליפות. גם כץ יתקשה להסתיר את שמחתו אם פיני ייכשל ויפסיד להפועל ירושלים בגמר-סל המקומי. ואיזה מסכנים האוהדים.

מתברר שהשניים מתעלמים לחלוטין מגורם שולי בכל הסיפור הזה - האוהדים, שחשים פגועים מההתנהלות הדוחה של שני אנשים קטנים שאמורים לייצג אותם. אחדים יאשימו את המאמן, שנוהג בחוצפה בכך שהוא קוטל בפומבי את הבוס שלו שמשלם לו את המשכורת; אחרים באים בטענה כלפי כץ, שבתור בעל הבית מגלה חוסר מחויבות לתפקודה של הקבוצה. אבל אין פה אשם יותר ואשם פחות. שניהם מתעלמים מהאינטרסים הברורים של הקבוצה, וגם מהאחריות האישית שלהם כאושיות ציבוריות ומעצבות דעת קהל. באופן בוטה וגלוי פיני גרשון ורענן כץ בוגדים באוהדי מכבי ת"א.

אוהדי הספורט ברחבי העולם הוכיחו בשנים האחרונות שההצלחה לבדה לא מספקת אותם, ולעתים הדרך חשובה להם לא פחות. אוהדי מנצ'סטר יונייטד הפגינו נגד הכסף של מלקולם גלייזר, על אף שהוא הבטיח להגדיל את התקציב. רבים מאוהדי ארסנל, שאומנם מתמוגגים מההעפלה לגמר הצ'מפיונס, לא התביישו לצאת בגלוי נגד לגיון הזרים של ונגר. אוהדי בית"ר ירושלים גרמו לפיטוריו של אלי גוטמן חרף הצלחתו היחסית, ומתקוממים נגד הבאתו של קבלן התארים אברהם גרנט כי דמותו ודרכו אינם תואמים עם דרך הקבוצה. גם חלק מאוהדי צ'לסי, שסבלו מבצורת במשך שנים ארוכות, מתחילים לצאת בפומבי נגד התנהלותם האגרסיבית של אברמוביץ' ומוריניו.

האנשים שעומדים בראש המערכת מהווים גם את הלב של הקבוצה וגם את הפרצוף שלה, ואוהדים אמיתיים לא יכולים להשלים עם טיפוסים שליליים שמייצגים אותם ופועלים מתוך מניעים לא כשרים. בסופו של דבר, ההתנהגות של פיני גרשון ורענן כץ עשויה להשלים מהפך מדהים, וכשהוא יושלם אפילו אוהדי מכבי ת"א, שמאז ותמיד נשאו בגאון את דגל ההישגיות וההצלחה, יעצרו לרגע ויחשבו, האם כל הגועל נפש הזה שווה את זה?