חולה כדורגל

לוני הרציקוביץ', בעל השליטה בקבוצת האלקטרוניקה והמחשוב ישפאר, לא מתעניין רק בכסף. מעניינת אותו גם האידיאולוגיה, כך לפחות הוא העיד על עצמו לפני כחצי שנה בראיון למדור הספורט של "הארץ" - ראיון שהתמקד בשוויה של קבוצת הכדורגל מכבי תל אביב, גם היא בשליטתו, ובכוונותיו להכניס לקבוצה שותף שיחלוק איתו את ניהול ומימון הקבוצה. כמו לפני שמכר מחצית מחברת ישפאר הום-טק, יבואנית סוני ולנקו לישראל, והכניס שותף שינהל בעבורו את העניינים בתחילת 2006, כשנשאל על כוונתו להכניס שותף לקבוצת הכדורגל הגיב בגאווה שלא הכל זה כסף, ורמז שלא יהיה מוכן להתפשר על כל משקיע ובכל מחיר.

חצי שנה מאוחר יותר מצא עצמו הרציקוביץ', 51, שקוע עד צוואר בעסקה שחתם עם מי שהורשע בעבר בפלילים ונהנה מקשרים מפוקפקים ברחבי העולם. הרבה אנשי עסקים קונים ומוכרים כיום קבוצות ספורט, אבל עסקה מוזרה כל-כך לא נראתה כבר שנים רבות בתחומי הספורט או בעולם העסקים הישראלי. פיליפ סולומון, איש עסקים בינלאומי, הוצג במסיבת עיתונאים שערך הרציקוביץ' כמושיע הגדול של מכבי תל אביב. הקבוצה, שהרציקוביץ' משקיע בה תשומת לב ניהולית רבה והון. למחרת מסיבת העיתונאים התברר כי אם היה הרציקוביץ' מקליד את שמו המדויק של השותף בגוגל היה מגלה את קופת השרצים שעל גבו.

כעת, לאחר ששקע האבק מהפארסה של הכנסת סולומון וקבוצת המשקיעים שלו לניהול הקבוצה, נראה כי הכרזותיו של הרציקוביץ' מתקשות לעמוד במבחן הזמן והמציאות, במיוחד על רקע הביטחון העצמי שבו הוא משחרר אותן במסיבות עיתונאים ובראיונות לתקשורת. עובדה: בדיוק שנה לפני שחתם על עסקה שבה מכר מחצית מהירושה שהשאיר לו אביו, מוניה, בישפאר, הודיע לכל מי שרק היה מוכן לשמוע ש"ישפאר יכולה להישאר לבד".

דבריו של הרציקוביץ' נאמרו לאחר חשיפת היקף האשראי של קבוצת ישפאר השקעות ב-TheMarker - שהראתה איך שחק הרציקוביץ' את ההון הגדול שהשאיר לו אביו.

הרציקוביץ' אינו איש המודה בכישלונות. הוא מיטיב להסתיר את מצב עסקיו מעין הציבור. בספורט קשה יותר להסתיר מפלות, אבל הוא תמיד השכיל לחפות על הכל בחיוכו הביישני, הכובש: "ככה זה בספורט, לפעמים מפסידים ולפעמים מנצחים". אבל יחסית לקבוצה שהתחילה את העונה עם שאיפות לאליפות ותקציב ענק לרכישת כוכבי הליגה, מכבי של הרציקוביץ' הפסידה הרבה. מקורבים להרציקוביץ' אומרים כי מצבה של מכבי תל אביב משקף במידה רבה את מצב עסקיו: "אי אפשר לנהל עסק גדול כשכל כך הרבה תשומת לב ניהולית ועומס נפשי מושקעים בקבוצת כדורגל".

השבוע בילה הרציקוביץ' הרבה זמן באוויר: נסיעה לפראג למשחקי מכבי תל אביב כדורסל, חזרה לישראל ליום העצמאות ויציאה ביום חמישי לנסיעת עסקים נוספת, ליעד שאנשיו אינם מוכנים לחשוף.

"לוני רץ קדימה", אמר ל-TheMarker אחד מחבריו. "הוא עסוק בהבאת עסקות ומתכנן אסטרטגיה. אין לו זמן לעיתונאים". העסקים, אומרים אנשי הרציקוביץ', ישתפרו בקרוב: "אנחנו צופים מגמה חיובית עד מצוינת", הכריז בביטחון אחד מאנשי הפיננסים של קבוצת ישפאר. "כל הנתונים מראים את זה - נותר רק לחכות".

השיפור העסקי לא בא בקלות. מצבה של קבוצת העסקים שבבעלות הרציקוביץ' בבנקים אינו מזהיר - היא נושאת חוב של כ-350 מיליון שקל. צמצום החוב ומימון התרחבות בעסקים חייבו את הרציקוביץ' למכור נכסים ולהכניס שותפים - בניגוד לנטיית לבו הטבעית. החוב צומצם בשנים האחרונות ועמו היקף נכסי הקבוצה, אבל הדרך להשלמת תוכנית ההבראה עדיין ארוכה.

באיחור מסוים הוא הבין כי אינו יכול להתנהל לבד וגיבש סביבו צוות פיננסי. רו"ח חיים אסיאג, שותף במשרד רואי החשבון קוסט פורר את גבאי Ernst&Young, המשמש רואה החשבון של מכבי תל אביב, זכה באמונו של הרציקוביץ' במשך השנים והפך לראשון שבאנשי סודו וליועץ בכל המדובר בניהול הכספי של קבוצת ישפאר השקעות כולה.

נוסף על אסיאג והרציקוביץ' מורכב הצוות הפיננסי של הקבוצה ממנהלי הכספים של כל ארבע הזרועות של חברת האחזקות: ישפאר הום-טק, נטקום, קונקט טי-וי ומכבי תל אביב. הגדרת המשימה הרשמית היא "תיעול משאבי הקבוצה" באופן נכון יותר. בפועל, מתמקד הצוות מאז תחילת דרכו במציאת דרכים להקטנת החוב לבנקים.

אחד מחבריו של הרציקוביץ' הגדיר השבוע את היחסים בין הבעלים לצוות הפיננסי בדרך מעט ציורית: "לוני יודע לצפות צעדים קדימה ולזהות בדיוק רב לאן צריך להגיע. הוא יכול לומר מתחת לאיזו בלטה שוכב הכסף - גם אם היא בחדר השני. הבעיה העיקרית שלו היא חוסר יכולת לקבל החלטה ולהוציא אותה אל הפועל. קשה לו להחליט מאיזו בלטה להתחיל. למטרה זו הקים את הצוות".

לקבוצת ישפאר השקעות ארבעה סוגי פעילות המחולקים בין ארבע חברות. הגדולה שבחברות היא החברה הוותיקה, כיום בבעלות משותפת עם קבוצת ברימאג של שאול זילברשטיין, ישפאר הום-טק. חברה זו מוגדרת כלב הקבוצה. מקורבים להרציקוביץ' מגדירים את מכירת מחצית ממניות החברה לזילברשטיין, בעל רשת חנויות האלקטרוניקה טרקלין חשמל, צעד אסטרטגי שיגביר את הסינרגיה בין היבואן לקמעונאי. אחרים בענף מתעקשים כי מדובר בגלגל הצלה לחברה שסבלה באחרונה מניהול כושל בתנאי שוק קשים במיוחד.

"אין ספק שישפאר ומותגיה נהנו תקופה ארוכה, לרבות תחת ניהולו של לוני, מיתרון אדיר על השוק", אומר בכיר בקבוצה. "מגוון מוצרים שלא היה לאף מתחרה, שער חליפין נוח במיוחד, עוצמה כלכלית היסטורית עם הון עצמי גדול וניהול ממוקד ומקצועי". אבל נראה כי ככל שקמו מתחרים חזקים וגברו מכירות מוצרי הצריכה באינטרנט, הלך והידרדר מצבה של הקבוצה.

החברה התחילה להפסיד כסף. בנקודה זמן זו - ב-2001 פרש גם המנכ"ל אילן גרינבוים - עלה משקלה של יכולת ניהול וקבלת החלטות מהירה בשוק משתנה. השוק הוצף במותגים מתחרים, סוני העולמית לא נתנה גב, שער החליפין ייקר את המוצרים והמכירות ירדו. מנהל טוב היה מוציא אולי את החברה מהמשבר - אבל בישפאר לא היה מנהל מתאים.

הרציקוביץ' לקח באותה עת על עצמו את הניהול הפעיל של החברה. אלא שבמקביל הוא נאלץ להתפנות לבעיותיה של מכבי ומצא עצמו עד מהרה כשהוא עוסק יותר באסטרטגיה של בניית קבוצת כדורגל מאשר באסטרטגיה של שיקום מותגים והחדרת מוצרים חדשים לשוק. בכיר בקבוצה: "ישפאר דרשה ניהול ממוקד. בחברה היה צורך בשינוי ארגוני ותרבותי דחוף ולא היה מי שיוביל אותו. זה לא היה עניין של ימים, אבל בהחלט היה ברור כי אם לא יהיה שינוי - קיימת סכנה לחברה".

ניופאן, שבשליטת צבי גיור, משווקת מותגים כגון טושיבה, גרונדיג וקנווד. החברה, שמחזורה מסתכם בכ-450 מיליון שקל, נגסה בשוק בכל פה. בזמן שהרציקוביץ' ניהל משברים עם שחקניו הבכירים במכבי תל אביב, התרכזה ניופאן בניהול העסקים בזמן המיתון הכבד ששרר בתקופת האינתיפאדה ופגע בכל יבואני מוצרי הצריכה. ההבדלים בקשב הניהולי השתקפו בעיקר בזמן שנדרש לכל אחת משתי החברות כדי להתאושש מהמיתון. בישפאר לא הבחינו בהידרדרות בזמן, ולא הגיבו להתחזקות המתחרים ולשקיעת המותג סוני. בשנים 2005-2001 השקיעה ניופאן בפרסום טושיבה כ-14.7 מיליון דולר, לעומת 1.3 מיליון דולר בלבד שהשקיעה ישפאר בפרסום סוני.

בעקבות המשבר הבין הרציקוביץ' כי עליו להכניס שותף. אחד הראשונים שהגיעו עם הצעה רצינית היה המתחרה גיור מניופאן, חברו של הרציקוביץ' לשכבה בבית הספר עירוני ה' בתל אביב. "צביקה הגיע עם הצעה מצוינת, אבל לוני באינטואיציה שלו הבין כי מלבד זריקת המזומנים הוא לא יראה כאן רווח אסטרטגי", אומר שותף למשא ומתן מצדו של הרציקוביץ'. "היו גם הצעות אחרות אבל לישפאר היתה בעיה של נוכחות בחנויות ואנשי מכירות טובים, שאותה רצינו לפתור. לא רצינו שותפות עם מתחרה. ברימאג מייבאת מותגים 'לבנים' (תנורים, מכונות כביסה ומקררים) וישפאר מותגים 'חומים' (טלוויזיות, מערכות סטריאו ומוצרים אלקטרוניים מתוחכמים) - ואין חשש מפגיעה במכירות לשני הצדדים".

בשבועות האחרונים חתמה ישפאר על עסקה נוספת: החברה מכרה את הזיכיון ליבוא המותג ג'נרל אלקטריק לאחת מיבואניות מוצרי הצריכה הגדולות ב"תנאים טובים", כפי שהגדירו זאת מקורבי הרציקוביץ' השבוע.

בעסקת השותפות עם זילברשטיין מתחילת 2006 הוערך המוניטין של ישפאר ב-35.5 מיליון שקל, המשקף לדעת אנשי עסקים ירידה משמעותית בשוויה בשנים האחרונות. זילברשטיין הזרים לקופת השותפות 17.5 מיליון שקל וכיסה חובות בסכום נוסף של 18 מיליון שקל. הבעלים של טרקלין חשמל זרק לעסקה סוכריה נוספת, כשהחברה המשותפת רכשה מהרציקוביץ' ציוד קבוע בכ-6 מיליון שקל, על פי שוויו הרשום בספרים, קצת יותר מפי שניים משווי הציוד בפועל.

מקורבי הרציקוביץ' אינם מסכימים כי הוא נאלץ להתפשר על מחיר נמוך: "לחברה רווח נקי של 6 מיליון שקל לאחר מס בכל שנה. רכישה על פי מכפיל רווח 6 היא עסקה סבירה לכל הדעות". בענף טוענים כי גם העסקה שבה מכרה המתחרה ניופאן 30% ממניותיה בוצעה לפי מכפיל רווח דומה.

גם אחרי שינוי הבעלות נותרה החברה החדשה עם אשראי משמעותי בבנקים. בענף הבנקאות העריכו השבוע כי מדובר באשראי של 40-30 מיליון שקל - בלא חישוב גובה האשראי שהעמידו הבנקים כנגד המבנה שבבעלות החברה בכניסה לאזור התעשייה של הרצליה, המשועבד לפי שווי של 100 מיליון שקל.

הרציקוביץ' בטוח כי החברה הבת קונקט טי-וי, העוסקת בפיתוח משחקים אינטראקטיוויים באמצעות הטלוויזיה ואשר סיפקה בשנים האחרונות שירותים בעיקר בשוק הטלוויזיה המקומי, היא הבוננזה. בראש החברה עומדת המנכ"לית תמי פרידמן, הנחשבת גם היא לאשת סוד של הרציקוביץ' ומעורבת בענייני מכבי תל אביב. החברה ידעה עליות ומורדות. התפתחות הענף בו היא פועלת אטית בהרבה מכפי שקיוו בעת שהוקמה, לפני 7 שנים. כיום מועסקים בחברה 30 עובדים ופרויקט הדגל שלה הוא וידיאו בהזמנה של הכבלים, שאותו היא מבצעת כקבלנית משנה של חברת סיצ'יינג' האמריקאית, שזכתה במכרז הכבלים. קונקט טי-וי התקינה את הפרויקט וכיום תומכת בו טכנית. בתחילת העשור דישדשה החברה, ביצעה כמה ניסיונות כושלים לחדור לשוק העולמי והפסידה כספים - אך בשנתיים האחרונות התאזנה ואף הציגה רווח קטן.

באחרונה נראה כי המזל שב להתדפק על דלתו של הרציקוביץ'. אחד משותפיו בישראל (אנשיו של הרציקוביץ' אינם מוכנים לנקוב בשמו) סיפר לו על הפוטנציאל הגדול של ערוצי הספורט בטלוויזיה ברוסיה ובשכנותיה. הרציקוביץ', שחבריו מרבים לסייע לו בהשגת עסקות ברחבי העולם, יצא למסע היכרות וחזר נפעם. מאז הוא מבלה על הקו למוסקווה, לעתים תכופות במטרה לסגור עסקה עם אחד הערוצים שתעלה, לפי מקורביו, את הכנסות החברה הקטנה במאות אחוזים. לפי אחד מאנשי הרציקוביץ', מדובר בשלב החלפת טיוטות לחוזה ענק שייחתם, ככל הנראה, בתחום ההימורים האינטראקטיביים - חוזה שישפר את מצבה של החברה ללא הכר.

פרידמן אישרה בסוף השבוע את הידיעה - אך סירבה למסור פרטים נוספים בנימוק שהחוזה עדיין לא נחתם סופית. כיום מסתכם החוב של קונקט טי-וי לבנקים ב-7-6 מיליון שקל - לא מעט בשביל חברה קטנה כל כך.

את צעדיו הראשונים בעולם ההיי-טק עשה הרציקוביץ' בחברה שרבים לא צפו לה עתיד מזהיר - זרוע הפעילות השלישית של קבוצת ישפאר, חברת נטקום העוסקת בהקמת רשתות תקשורת לחברות ומוסדות, הנחשבת לאחת מחמש הגדולות בתחומה בישראל. את נטקום, שייסדה קבוצת עורק, רכש הרציקוביץ' בשנת 2000 לפי שווי חברה של כ-100 מיליון שקל. בתחילת הדרך ניסתה נטקום להשתלב כקבלנית משנה בכמה פרויקטים גדולים, אך עם הזמן גילתה כי אין לה יתרון מול מתחרותיה.

פרויקט ביטחוני גדול שבו היתה אמורה החברה לשמש קבלן משנה לחברת תדיראן קשר הגיע לבית משפט. הסכסוך בין נטקום לתדיראן גרר איומים כמו "מה שנמני עשה להרציקוביץ' זה כלום לעומת מה אנחנו נעשה לו" מצדם של אנשי תדיראן, שגילו בקיאות במדורי הספורט של העיתונים - כך לפחות לפי טענת בכירי נטקום באותה תקופה.

לפני כחודשיים התגלע קרע בין מנכ"ל נטקום נסים אלפיה לבין הרציקוביץ'. אלפיה, שפרש ועמו שניים מסגניו, היה המנכ"ל השני שפרש מהחברה מאז רכש אותה הרציקוביץ'. לפני כשנתיים פרש גם היו"ר, דגן שדה, שהיה במשך שנים מנהל מכירות ומקורב ביותר להרציקוביץ', שאותו הכיר בשירות הסדיר.

כמו בישפאר, הפך הרציקוביץ' גם בנטקום ליו"ר פעיל, אך החברה לא עלתה עדיין על דרך המלך ונראה כי בכירים נוספים בה שוקלים לעזוב. בתחילת הדרך קיווה הרציקוביץ' כי נטקום תצליח לצמוח באמצעות פריצה לחו"ל - אך ניסיונות להשתלב בכמה פרויקטים גדולים גילו כי לישראלים אין יתרון בתחום זה על חברות זרות אחרות.

על נטקום רובץ כיום אשראי לבנקים בסדר גודל של כ-20 מיליון דולר. זהו אשראי סביר לחברה עם מחזור הכנסות של 90 מיליון שקל בשנה. עם זאת מתקשה נטקום להיכנס לפרויקטים המצריכים הגדלה באשראי הבנקאי. זכייתה בפרויקט התקשורת הצבאי הגדול "נהר איתן" סיפקה לה אוויר לנשימה - אך כדי לממן את ההיערכות לפרויקט נאלץ הרציקוביץ' ליטול הלוואה של מיליוני דולרים משותף (תושב חוץ ככל הנראה), שהמיר את ההלוואה ב-10% ממניות נטקום. שווי החברה הוערך בעסקה זו ב-40 מיליון דולר - כמעט כפול מהמחיר ששילם הרציקוביץ' ב-2001.

כיום, לדברי מקורבי הרציקוביץ', משתפת נטקום פעולה עם חברת מד 1, עוסקת בפרויקט גדול באחת המדינות השכנות לישראל ומגדילה את פעילותה באפריקה ובמזרח אירופה. "הרבה פרויקטים בצנרת - בינתיים אף אחד מהם לא בהיקף ענק, אבל שינוי המגמה מסתמן", אמר בכיר בקבוצת ישפאר.

בסביבתו של הרציקוביץ' לא פוסלים הנפקה פרטית נוספת ואולי אפילו הנפקה בבורסה. "נצטרך לבוא עם משהו מאוד ממוקד ומוגמר כדי לזכות באמון הציבור", מודה איש פיננסים בקבוצה. "בינתיים, פעילות חו"ל לא תופסת נתח משמעותי מספיק בחברה. בהחלט ייתכן שהדרך הנכונה לגיוס הון לחברה לצורך הגדלה בהיקפי הפעילות באופן ניכר עוברת דרך הבורסה. לוני יצטרך להחליט אם שווה לו להיחשף".

בעוד שבועות מספר יוכל הרציקוביץ' לחגוג עשור להשקעה הכושלת ביותר שלו - קבוצת הכדורגל מכבי תל אביב - זו שגם אם יש מחלוקת על המספרים המוחלטים, אין לאיש ספק שפגעה בצורה רוחבית בכל עסקיו. את חגיגות העשור, אם יהיו כאלה, יוכל הרציקוביץ' לחגוג עם חברו דיוויד פדרמן, בעל השליטה במפעלים פטרוכימיים. פדרמן היה מי שהכניס את הרציקוביץ' למכבי בראשית שנות התשעים כאחד המשקיעים בחברת הניהול. כל אחד מהשמות הגדולים שפדרמן הביא כמשקיעים (מאיר שמיר, האחים עופר, מוזי ורטהיים ואחרים) השקיע כ-400 אלף דולר. ב-96', דווקא אחרי הצלחה בליגה, התפרקה קבוצת הניהול, וגם פדרמן עזב.

הרציקוביץ' נותר עם קבוצה שרובצים עליה חובות בסך 25 מיליון שקל, שנראים כיום סכום מגוחך (חוב הקבוצה מסתכם בעשרות רבות של מיליוני שקלים), והחל לשאת בעול לבדו - ולא בהצלחה יתרה. בשנה האחרונה חזר פדרמן לתמונה, והביא לקבוצה כוכבים שעלו הון אך לא עזרו במיוחד להצלחתה, כמו איל ברקוביץ', נמני וג'ובאני רוסו.

את המכה הקשה ביותר בענייני מכבי תל אביב חטף הרציקוביץ' לא ממדורי הספורט או מאוהדים מתוסכלים - אלא דווקא ממדינת ישראל. בתחילת השנה החליטה רשות המסים לשנות את סיווג חברת הניהול של מכבי למוסד ללא כוונות רווח. הסיבה - אנשי הרשות לא השתכנעו "כי המטרה העיקרית של החברה היא למקסם את רווחיה". ההחלטה על שינוי הסיווג והנתונים שנחשפו בעקבותיה היו עלבון להרציקוביץ', שהקפיד לטעון כי השקעה במכבי נועדה גם לשאת רווחים.

לא מדובר רק בעלבון: הפסקת ההכרה במכבי תל אביב כעסק מבטלת את האפשרות של הרציקוביץ' לקזז הוצאות שכר לצורכי מס ועשויה להגדיל במידה ניכרת את הוצאות ההחזקה של מכבי תל אביב.

ברשות המסים בחנו את מאזני 2004 ומצאו כי הגירעון בנכסים לאותה שנה הסתכם בכ-19 מיליון שקל ויתרת ההפסד ב-78.3 מיליון שקל (לעומת 89.3 מיליון בשנה קודמת). פקידי המס טענו כי בלא השקעתו של הרציקוביץ' בקבוצה בדרך של הנפקת התחייבות המרה למניות, קיים ספק גדול בדבר יכולתה של החברה להמשיך ולהתקיים כעסק חי.

"הרווחים שהושגו ב-2004-2003 היו מקריים - ונבעו בעיקר מהשתתפות בליגת האלופות ומזכויות שידור", קבעו אנשי המס ושמו ללעג את יכולות הניהול של הרציקוביץ' ואנשי מכבי. ברשות המסים הוסיפו כי מדובר בהכנסות "רגעיות ונקודתיות" שאינן משליכות על העתיד, וכי לא ניתן לתכנן עסק על סמך תחזיות להשתתפות בתחרויות ספורט בלבד. הרציקוביץ' קיבל מרשות המסים רמז דק, משהו בסגנון "עזוב שטויות, אין לך סיכוי להרוויח כאן אפילו שקל אחד".

בערעור שהגישה מכבי תל אביב התעקשו נציגי חברת הניהול כי הדרך להשיג רווחים היא ניהול מקצועני באמצעות חברת ניהול. בערעור נטען כי עיקר ההכנסות מגיעות מפרסום, מכירת זכויות שידור ומכירת כרטיסים ומנויים, וכי התוצאות העסקיות השתפרו כתוצאה מתפקוד חברת הניהול. הערעור על ההחלטה עדיין תלוי בבית המשפט והחלטה בעניינו עשויה לחרוץ את גורלה של הקבוצה, שככל הנראה איש מלבד הרציקוביץ' וכמה מחבריו אינו מאמין שיש לה סיכוי לשרוד בדרך בה נוהלה עד כה.

החלטת רשות המסים והדברים הקשים שנאמרו בה היו אולי הסיבה למהירות בה אימץ הרציקוביץ' את "המשיח" פיליפ סולומון. נראה כי החיפזון עלה להרציקוביץ' בפגיעה קשה בדימוי הציבורי וחיסל את הסיכוי להבראת הקבוצה בטווח הקצר.

אחד האנשים שהשתתף במשא ומתן עם סולומון מדבר על להיטות לסגור עסקה, שהתבטאה בעיקר בבדיקת מקור הכסף של סולומון ולא בבדיקת הרקע שלו: "הבסיס העסקי של ההתקשרות עם סולומון נראה מושלם. הוא דיבר על יכולת ניהול וקשרים שיביאו שחקנים מצוינים במחירים טובים והגעה לליגת האלופות באירופה, שתשנה את מצבה הכספי של הקבוצה מקצה לקצה. המודל היה רשת ביטחון להפסדים מצדו של סולומון וחלוקה של מחצית הרווחים עם לוני".

עד כמה שקשה היה להאמין כי יש מי שמוכן להביא עמו כסף ולהשקיע במועדון עם הווה בעייתי כמו מכבי, סולומון, על פי אנשי הרציקוביץ', הביא עמו קבוצת משקיעים "עם כסף ישראלי", כמו שמדגיש אחד מאנשי הכספים במכבי, ולוני "התעניין בעיקר בניקיון הכסף ולא בזהות המשקיעים או בעברו של סולומון". סולומון סיפק את האישורים המתאימים אבל שכח לדבר על עבר פלילי ולא הפנה את הרציקוביץ' לקבלת המלצות אצל אנשי בית"ר ירושלים, שלא בדיוק העריצו את התקופה הקצרה בה עבד עמם. עכשיו מבקש הרציקוביץ' לשכוח מהכל, ואנשיו אינם מוכנים להתייחס לעניין באופן רשמי.