וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

טובים במספרים

עומר קהת

3.5.2006 / 22:19

עומר קהת נבר בארכיונים וגילה מספרים מעניינים על שאקיל אוניל, לברון ג'יימס, ג'רמיין אוניל, וכמובן - הקליפרס

הפעם נסקור את מספרי סוף העונה ונגלוש לתוך הפלייאוף. כמובן שנתחיל כהרגלנו בקודש עם השורות המספריות

הטוב -

לברון ג'יימס – מלך חדש הגיע. ג'יימס סיים משחק מדהים עם 41 נקודות (16 מ-28, 3 שלשות ו-6 מ-9 מהקו), 5 ריבאונדים, שלושה אסיסטים, וסל ניצחון 5 שניות לסיום כדי להעלות את קליבלנד ליתרון 1:2 בסדרת הפלייאוף שלה מול וושינגטון. עוד נשוב לג'יימס בהמשך.

למאר אודום – אין פה שורה אחת אלא פשוט סדרה מצויינת עד כה. אודום מוצא חיים חדשים בפלייאוף ובינתיים מעמיד את הממוצעים הבאים: 20 נקודות, 10 ריבאונדים, 4.5 אסיסטים, ומוסיף קצת יותר משלשה וחסימה למשחק. את כל זה הוא עושה עם קצת מעל 53 אחוזים מהשדה והוא, יחד עם הצוות של קובי, הם הסיבה העיקרית לפיגור המפתיע 3:2 של פיניקס בסיבוב הראשון.

הרע -

שון מריון – לא ככה ציפה המטריקס להתחיל את הפלייאוף. פיניקס בפיגור של 3:2 ונראית לא טוב, בעיקר בגלל בעיות בצבע. אודום וקוואמי בראון משתלטים על כל ריבאונד ומריון פשוט לא שם. הממוצעים שלו סבירים, על הנייר – 18.5 נקודות וקצת פחות מ-9 ריבאונדים, ב-44 אחוז מהשדה ו-26 מהשלוש, אבל אם נסתכל על ממוצעי העונה – 22 נקודות ו-12 ריבאונדים ב-47 אחוז מהשדה ו-34 אחוז מהשלוש, אפשר להבין שמשהו פה לא דופק. אז נכון שאין את קורט תומאס ואמארה או עוד נוכחות בצבע, אבל זה לא הפריע למטריקס בהמלך העונה הרגילה. משחק הריצה של השמשות מתחיל בריבאונד שמוציא מתפרצות, ואם לא יחזור לכושר הרגיל שלו שום דבר לא יציל את הסאנס.

לארי יוז – את משחקו הראשון בפלייאוף השנה יוז בוודאי ירצה לשכוח. הוא סיים את המשחק עם 2 נקודות בלבד ב-1 מ-9 מהשדה והוסיף 4 ריבאונים, וכל זה ב-26 דקות.

המעניין -

קובי בראינט – אז אמנם זה לא קרה בפלייאוף אבל עדיין שווה אזכור. בראינט הפך לשחקן השישי בהיסטוריה (מאז שסופרים חטיפות בדפי הסטטיסטיקה) שקולע לפחות 50 נקודות וחוטף מעל 5 כדורים במשחק בודד. קובי מצטרף לחבורה מכובדת של שחקנים, בראשם מייקל ג'ורדן (5 פעמים), אלן אייברסון וריק בארי (פעמיים כ"א), פיסטול פיט מארביץ' ובילי נייט (פעם אחת).

לוק וולטון – דאבל דאבל ראשון בפלייאוף וערב מאוד מעניין של וולטון. כולם כבר מדברים על היתרון של הלייקרס בצבע, אבל כששחקן שמעמיד ממוצעים עונתיים של 5 נקודות ו-3.6 כדורים חוזרים קולע 17 ומוריד 10, זה כבר שווה אזכור. ברוך בואך לפינתנו, לוק. איפה אבא?

הקליפרס מצטרפים למשפחת העמים

500 – מייק פרטאלו מאמן טוב. טוב מאוד אפילו. יש לו מאזן של 661 נצחונות מול 524 הפסדים (56 אחוזי הצלחה) לאורך הקריירה, אבל כשמגיע הפלייאוף משהו משתבש. בפלייאוף הוא ניצח 3 סדרות פלייאוף והפסיד 11, מאזן די עלוב. הוא המאמן היחיד בהיסטוריה של הליגה שניצח יותר מ-500 משחקי עונה רגילה וטרם זכה ביותר מ-5 סדרות פלייאוף. גם העונה זה לא קרה.

80 – ג'רמיין אוניל בריא וכשיר באופן רשמי. במשחק מספר 3 נגד ניו ג'רזי קלע אוניל 37 נקודות וגרף 15 ריבאונדים. זאת כבר בפני עצמה שורה סטטיסטית נאה ביותר, אבל אוניל התעלה על עצמו כשקלע ב-80 אחוז מהשדה (12 מ-15). בכך הוא הפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שקולע מעל 35 נקודות, מוריד יותר מ-15 ריבאונדים וקולע ב-80 אחוז או יותר במשחק פלייאוף. סחתיין.

66 - המלך ג'יימס מוכיח את עצמו פעם אחר פעם במאני טיים. זה לפחות מה שאומרים המספרים. במהלך העונה הרגילה קלע לברון ב-66 אחוז (19 מ-29) בשתי הדקות האחרונות של משחקים צמודים (משחקים של החזקת כדור אחת). אף שחקן אחר שלקח יותר מ-25 זריקות במאני טיים לא קלע ביותר מ-50 אחוז העונה. תוסיפו לזה עוד סל ניצחון במשחק מול ווישנגטון בפלייאוף (הראשון מבין רבים בקריירה) ותקבלו מלך חדש בהתהוות.

29 – כמה חיכו לרגע הזה בלוס אנג'לס. הקליפרס סופסוף מנצחים סדרת פלייאוף! 29 שנים (1977 – 2005) זה לקח לקבוצה שנחשבה במשך התקופה לבדיחה של הליגה. ואז היא בכלל הייתה בבאפלו. זהו הרצף הארוך ביותר בתולדות ה-NBA, אבל לא עוד. הקליפרס מובילים רשימת קבוצות ראויות לאזכור שלקח להם זמן עד שזכו להריח את ריחו של ניצחון בסדרת פלייאוף: לוושינגטון לקח 22 שנה (1983-2004), לסקרמנטו 19 שנה (1982-2000), לפייסרס 17 שנה (1977-1993) ונטס 17 שנה (1985-2001).

בסימן שאקיל

26 - בשבוע האחרון של העונה טורנטו הגיע להישג מרשים כשניצחה את הפיסטונס. כמה מרשים? ובכן, זו הפעם השנייה בלבד אי פעם שקבוצה עם 26 נצחונות או פחות (טורנטו נכנסה למשחק עם מאזן 53:26) מנצחת קבוצה עם יותר מ-63 נצחונות (דטרויט הייתה במאזן 15:63). זה קרה רק עוד פעם אחת, ב-1972, כאשר קליבלנד עם מאזן (56:22) גברה על הלייקרס (12:67). אולי מדובר בסימנים לאופטמיות בעונה הבאה בטורנטו.

25 – הנצחון של ניו ג'רזי בבוסטון היה הפעם הרביעית בלבד שקבוצה מנצחת משחק למרות שקלעה רק 25 נקודות בחצי הראשון. הפעם האחרונה שזה קרה היה ב-1999, עם ניצחון של מיאמי. מה זה פה, אירופה?

16 – צ'ונסי בילופס, שנותן עוד סדרה גדולה, קלע את כל 16 ניסיונתיו מהקו במשחק הרביעי מול מילווקי, ובכך הפך לשחקן ה-12 בפלייאוף לקלוע ב-100 אחוז 16 ניסיונות או יותר מהעונשין. הוא גם הפיסטון הראשון לעשות זאת, והשחקן הראשון מאז דירק נוביצקי בפלייאוף 2003.

14 – שון ליבינגסטון נותן תרומה משמעותית מהספסל בפלייאוף הנוכחי. במשחק מספר 5 מול דנבר חילק שחקן השנה השנייה 14 אסיסטים. רק שני שחקנים בהיסטוריית הפלייאוף מסרו יותר אסיסטים בעודם עולים מהספסל במשחק פלייאוף. ספאד ווב מסר 18 עבור אטלנטה ב-1986, וצ'רלס דאדלי חילק 14 בשנת 1977 עבור הווריורס.

10 – דווין וויד נח במשחקים האחרונים של העונה הרגילה, והמשחק עבר יותר ויותר דרך שאקיל אוניל. הוא סיים ערב נהדר של 15 נקודות, 11 ריבאונדים ו-10 אסיסטים נגד טורונטו. זהו הטריפל דאבל השני בלבד בקריירה של הענק. הפעם הקודמת הייתה ב-1993, כאשר שאקיל נתן שורה סטטיסטית מרשימה של 24 נקודות, 28 ריבאונדים ו-15 חסימות. 848 המשחקים בין שני הטריפל דאבלס הינם הרצף השני באורכו בהיסטוריה. את הכבוד לרצף הארוך ביותר ניתן לצ'ארלס אוקלי ששיחק 955 משחקים בין טריפל דאבל למשנהו.

10 – במהלך הסדרה מול הגריזליס לקחו המאבריקס 45 ריבאונדים ו-41 זריקות יותר מאשר הדובים של ממפיס. חישוב מהיר (4 משחקים) מראה שבשתי הקטגוריות הללו לדאלאס היה בממוצע של יתרון מעל 10 למשחק. זו הפעם השניה בלבד שסדרת פלייאוף מסתיימת בסוויפ ואחת הקבוצות שולטת בכזו דומיננטיות בשתי הקטגוריות. סלקטיקס של עשו זאת לפייסרס בפלייאוף 1992. המאבס מוכנים לסדרה הצפויה מול האלופים.

7 – לשאק היו 7 איבודים ב-24 דקות בלבד בהפסד של מיאמי לשיקגו במשחק השלישי בסדרת הפלייאוף. שאקיל הוא השחקן הראשון ב-11 שנים שמסיים משחק עם מעל 7 איבודים ב-24 דקות משחק או פחות. לבייסון דלי (לשעבר בריאן וויליאמס) מדנבר היו 7 איבודים ב-23 דקות מול סן אנטוניו ב-1995. בהמשך הוא עבר לשיקגו, שם הצטיין בעונת האליפות השלישית, במיוחד בגמר מול יוטה, ואחר כך נדד לדטרויט, פרש מכדורסל בנסיבות מוזרות, ונרצח על ידי אחיו בשייט באוקינוס, כשהאחרון גם ניסה להתחזות לו כדי להוציא כסף מהבנק.

6 – מספר אחרון לשאקיל להפעם. הדיזל כמעט ושובר את השיא של עצמו כאשר "קלע" 0 מ-6 מהקו מול הבולס. זוהי התצוגה הגרועה ביותר מהעונשין מאז שמישהו החטיא את כל שמונה הזריקות שלו. ניחשתם, גם אז זה היה אוניל.

2 – איזו עונה בינונית להחריד עוברת על טים דאנקן. אין ספק שסן אנטוניו עדיין מועמדת מובילה לאליפות, אבל דאנקן כבר לא מה שהיה. במשחק ההפסד מול אורלנדו בשלהי העונה, קלע הביג פונדמנטל 31 נקודות וגרף 13 ריבאונדים. זהו המשחק השני (!) בלבד העונה שהוא רושם 30 ו-10 או יותר. לשם השוואה, היו לו 13 כאלה בעונת 2002/3, ו-6 בעונה שעברה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully