פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        צסק"א אכלה אותם

        ההגנה של הרוסים הכתיבה את קצב המשחק והוציאה את ההתקפה הצהובה מריכוז. גרשון נכנע למסינה 73:69. מכבי תספור מחדש

        בימים האחרונים דיברנו על ההיסטוריה שמכבי תל אביב יכולה לעשות, על הגדולה של פיני, על היכולת של אנתוני פארקר, על כמה שהצהובים פשוט גדולים אירופה כמו שהם גדולים על הליגה.

        אבל אז הגיע לו אטורה מסינה, בחור שלא הפסיד מעולם לאימפריה של שמעון מזרחי, החליט שהוא לא ייתן להתקפה הטובה באירופה להכתיב את הקצב, צופף את הצבע, סגר את נתיבי המסירה, והחדיר לשחקניו אמונה בלתי מתפשרת ביכולת להפתיע את הפייבוריטים. כעת הוא יכול להתגאות במאזן מרשים של 0:13 על מכבי. הוא היה המאמן הטוב ביותר הערב (ראשון), ועל זה מגיע לו כל הכבוד.

        ההתקפה של מכבי לא עבדה, כשבמקום שיתוף פעולה בין השחקנים, נדחפו הצהובים למשחקי אחד על אחד עם הראש הקיר. במצבים כאלה האיש היעיל ביותר שיש לגרשון הוא וויל סולומון, שאכן החזיק בכדור מעט יותר מדי, איבד חמישה כדורים, אבל קלע 20 נקודות והיה היחידי שנראה שאינו מוכן לוותר בשום צורה על המשחק הזה. אין טעם להפיל עליו את האשמה, כי פארקר לא היה פארקר, וויצ'יץ' היה חושך, באסטון היה חלש, ואף שחקן חמישייה לא התעלה.

        ג'יימי ארנולד היה האס של פיני מהספסל, כמו בלותנטאל, שארפ וקומאטוס בשני הפיינל פורים האחרונים. בשנים האחרונות הצהובים ידעו לחזור מכל מצב ומכל פיגור, גם הבלתי אפשרי ביותר, אבל מול הקשיחות הרוסית זה לא עבד. צסק"א נעלה את שיניה על הגביע, ולא הרפתה. היא שלטה במשחק מתחילתו ועד סופו, והייתה בהחלט הקבוצה הטובה ביותר והראויה לניצחון. אלוהים, שעשה שעות נוספות בשנים עברו עבור הקבוצה בצהוב, התעסק הפעם כנראה בדברים אחרים, והקאמבק המיוחל לא הגיע. יכול להיות שהפעם הוא פעל לכבוד הפועלים האדומים, שיחגגו מחר את החג שלהם ב-1 במאי.

        צסק"א פתחה את העונה בצורה לא טובה, התאוששה בהמשך, אבל הגיעה לגמר כאנדרדוג ברור אחרי הזוועתון בחצי מול ברצלונה. הכל נשכח מיד בפתיחה, כשהיה ברור שהפעם אנו חוזים בקבוצה שונה. ברבע השני הרוסים פתחו פער 10 מאיים, וגם אחרי שגרשון החזיר את קבוצתו למשחק ברבע השלישי עם שינויים מפתיעים בהרכב (פארקר ירד לנוח מהר מאוד, וויצ'יץ' ישב דקות ארוכות על הספסל), מסינה לא נבהל, חזר לשלוט בקצב ועצר את המתפרצות הצהובות.

        על הדרך סמודיס וואן דן שפיגל נקמו את ההשפלה הנוראית שחוו בפיינל פור ביד אליהו, כשקיבלו 44 בראש במדי בולוניה. וכמובן שצסק"א הורידה באופן סופי את תווית הלוזרית הנצחית שרק מפסידה בכל פיינל פור אפשרי (תואר יורוליג ראשון מאז 1971), בייחוד אחרי ניצחון ענק על הווינרית הגדולה ביותר בספורט העולמי.

        לצסק"א: פאפלוקאס 18 (7 אסיסטים), ונטרפול 16, סמודיש 12 (8 ריבאונדים), ,סברסנקו 10 (5 מ-5 מהשדה), לנגדון 11, הולדן 6 (3 מ-12 מהשדה), פאנוב וואן דן שפיגל שיחקו ולא קלעו.

        למכבי: סולומון 20 (5 איבודים), ארנולד 14, פארקר 10, בורשטיין 9, באסטון 6 (15 ריבאונדים), וויצ'יץ' 4 פני ושארפ 3 כל אחד.

        מכבי איבדה 20 כדורים מול 7 בלבד של צסק"א. אחוזים מהשדה:
        מכבי 23 מ-52, 44 אחוזים, צסק"א 26 מ-57, 46 אחוזים.

        25:37 למכבי בריבאונד

        שפטו יונגברנד (פינלנד), קוקולאקידיס (יוון), בלוסביץ' (סרביה).

        רבע 1: שוויון 18:18

        החמישיות:

        מכבי ת"א: וויל סולומון, טל בורשטיין, אנתוני פארקר, ניקולה וויצ'יץ' ומייסיאו באסטון

        צסק"א: ג'יי אר הולדן, טראג'ן לנגדון, סברסנקו, וונטרפול, סמודיס


        שתי הדקות הראשונות של המשחק נפתחות עם מעט לחץ וזריקות רעות מצד שתי הקבוצות, עד שמכבי ת"א משתחררת. 3 דקות לתוך המשחק באסטון מתעופף לגג אדיר על וונטרפול, וסולומון רוכב את המומנטום וקולע שלשה בגמר היורוליג הראשון שלו. בהתקפה הבאה הוא חוטף כדור מהולדן ודוהר לליי אפ שקובע 0:7.

        מסינה נלחץ ולוקח פסק זמן. אחריו ההגנה היא אותה הגנה, אבל בהתקפה מגיעה שלשה של סמודיס, ומיד אחר כך סל של וונטרפול ודאנק לא חינני של סברסנקו - שיוויון 7:7 באמצע הרבע. שלשה של לנגדון 3 דקות לסוף מעלה את צסק"א ליתרון ראשון, ונראה שהרוסים השאירו סוף סוף את הפרפרים בחדר ההלבשה ונכנסו למשחק. סולומון אמנם קלע שלשה, אבל הוסיף מיד איבוד, ובלי פארקר - שירד לנוח אחרי דקות חלשות - ההתקפה הצהובה תקועה ונותרת עם מהלכי אחד על אחד כששעון השניות נוקף. זו הסיבה לכך שמכבי קלעה ברבע הזה 3 מ-12 בלבד.

        רבע 2: 30:35 לצסק"א

        הקהל של מכבי בהלם, ופיני גרשון צורח בהפסקה שבין הרבעים על וויל סולומון ודרק שארפ. זה, כמובן, לא עוזר להתקפה הצהובה להיכנס לעניינים. דקה וחצי לתוך הרבע מגיעות הנקודות הראשונות של פארקר. כל התקפה של מכבי מתחילה הרחק מהטבעת, כולל שלשה מדהימה של פארקר מטר מאחורי הקשת, בנפילה לאחור, עם 0 שניות על שעון ה-24. 22:25 למכבי אחרי 4 דקות.

        מכבי מאבדת עוד ועוד כדורים (תשעה בינתיים), וזה מאפשר לפפאלוקאס להתניע מתפרצות שהופכות את התוצאה, 25:35, לאדומים דקה וחצי לסיום, יתרון השיא במשחק. מכבי מתעוררת, עם שלשה של שארפ וכניסה יפה של בורשטיין עד הטבעת עם הבאזר מצמקים ל-30:35. הקצב הוא, ללא ספק, של צסק"א מוסקבה, שכופה משחק איטי, כוחני והגנתי.

        רבע 3: 48:49 לצסק"א

        פיני גרשון החליט במחצית השנייה לזעזע את השורות. סולומון התחיל על הספסל, אבל דקה מאוחר יותר נכנס במקום פארקר, שלא נמצא במשחק. ג'יימי ארנולד תפס את מקומו של וויצ'יץ' בחמישייה. בכל מקרה, המחצית השנייה מתחילה מהיכן שהראשונה הסתיימה - שני איבודים של מכבי ת"א, ושני סלים של וונטרפול קובעים 31:44, 3 דקות לתוך הרבע.

        פארקר חוזר למשחק, נכנס לתוך הצבע ומוציא כדור לבורשטיין לשלשה מצוינת, 44:36. פני מנער את הנפטלין וצולף שלשה מהירה במתפרצת, אבל איבוד של סולומון מחזיר את ההפרש - 39:46 לצסק"א, ארבע וחצי דקות לסיום הרבע. רק עכשיו וויצ'יץ' רואה פרקט, לראשונה ברבע, אבל גם הוא מתקשה לפתוח את ההגנה של הרוסים, שמצופפת את האמצע וחונקת את המשחק. מצד שני, ההגנה הצהובה מוציאה את הקבוצה למתפרצות ומצמקת את ההפרש ל-2 בלבד, שלוש דקות לסיום. ניקולה חוגג את הנקודות הראשונות שלו, שתיהן מהקו. מיד אחר כך מהלך יפה של הקרואטי בפוסט משווה ל-46:46 כדי לסיים ריצת 4:13.

        פארקר מצמק למינוס נקודה, ולסולומון יש הזדמנות להעניק יתרון לצהובים, אבל במקום זאת מאבד את הכדור (השישי שלו). בסך הכל, מכבי ניצחה את הרבע 14:18.

        רבע 4: 69:73 לצסק"א

        הרבע האחרון נפתח עם מומנטום רוסי, ושלשה של פפאלוקאס מעלה ל-48:55. סולומון מחליט שהוא לא מתכוון להעביר משחק גמר עם יכולת חלשה, וכדי להטביע את חותמו על הנעשה בפרקט מוצא את פארקר חופשי לג'אמפ, ומיד חוטף כדור וקובר שתי שלשות ענקיות שהופכות ל-56:58 גדול למכבי.

        הרוסים לא נבהלים, וחוזרים ליתרון ל-58:62 עם עוד שלשה של סמודיס. סולומון נראה נחוש לעשות את כל העבודה ומתקשה לשחרר את הכדור לידיים של החברים, אבל ההתקפה של מסינה חלשה מכדי לברוח ממכבי, גם ביום כזה. פפאלוקאס לוקח ריבאונד התקפה גדול, ואז משאיר את וונטרפול לקליעה מרחוק שמגדילה לשש הפרש ומכריחה את פיני לקחת טיים אאוט, 3 דקות לגונג האחרון.

        במאני טיים השרירים בגוף ובנפש, של שחקני שתי הקבוצות, מתחילים להתקשות, והפעולות הפשוטות כבר לא עובדות. ההפרש נותר 5, 94 שניות לסיום. פארקר מחטיא, ניקולה לוקח את הריבאונד אבל הולך עם הראש בקיר והשופטים שורקים לו לצעדים בזמן קריטי ביותר. שלשות של סולומון וארנולד צימקו ל-71:69, לנגדון הלך לקו וקלע בקור רוח 2 שסגרו את הסיפור.