פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הקרב על טקסס

        אם לא יפלו הפתעות, הסיבוב הראשון בפלייאוף המערב יהיה הקדמה למפגש הלוהט בין דאלאס לסן אנטוניו בסיבוב השני. סקירת הסדרות

        להבדיל מהמזרח, שם רק דטרויט באמת שווה אליפות, במערב כמה קבוצות לא רק שואפות להגיע רחוק, אלא אף מסוגלות לעשות זאת. גם אלו שעדיין לא הלכו למדוד את קוטר האמה, בשביל לבדוק אם הטבעת שמחלקים בחודש יוני מתאימה, יכולות בהחלט לעשות רעש ולספק סדרות מותחות ואיכותיות. בכל מקרה, עד שמישהו ייקח מהאלופים את התואר, סן אנטוניו עדיין פייבוריטית לייצג את המערב בגמר ה-NBA, אבל דאלאס ופיניקס לא יוותרו כל כך מהר.

        סן אנטוניו (1) 19:63 – סקרמנטו (8) 38:44

        מאזן המפגשים בעונה הרגילה: 1:2 לסן אנטוניו

        גרג פופוביץ' ואר סי ביופורד בנו בסן אנטוניו קבוצה מנוסה ועמוקה במטרה אחת ויחידה: אליפות. מצד שני, מדובר גם בסגל מבוגר, שנראה פחות רעב מזה של דטרויט. מצד שלישי, כל כך הרבה מונח על כתפיו הצנומות של רכז בן 23 מצרפת, בשם טוני פארקר, עם נטייה לפיק ברכיים מואץ במשחקים החשובים. בשבועות הקרובים נוכל סוף סוף להעניק תשובה סופית לשאלה אם ההחתמות של מייקל פינלי וניק ואן אקסל אכן היו מוצדקות, ושהכימיה המיוחדת של הספרס לא נפגעה בעטיין.

        הקינגס אמנם סיימו במקום השמיני במערב, אבל לו היו עוברים דירה מזרחה היינו רואים אותם יושבים בנחת במקום החמישי. ואם רון ארטסט היה מלך כבר מחודש נובמבר, גם מקום חמישי במערב לא היה בגדר חלומות באספמיה. אי לכך ובהתאם לזאת צפויה לנו סדרה מצוינת, עם אופציה ללכת עד המשחק המכריע.

        מאצ'אפ מפתח: יש כמה קרבות מעניינים, כמו זה של שני מומחי ההגנה ארטסט וברוס בואן, כשגם העימות בין מאנו ג'ינובילי ובונזי וולס ישפיע, אבל המאצ'אפ המשמעותי מכולם הוא כמובן זה בין טוני פארקר למייק ביבי.

        במשחק הראשון בין הקבוצות העונה ביבי קלע 14 נקודות ברבע הרביעי ו-33 בסך הכל, בקאמבק גדול שהסתיים בהפסד צמוד 96:93; סל של פינלי 2.5 שניות לסיום הפך פיגור לניצחון 89:90 במשחק השני בין השתיים, וגם אז ביבי תרם 21; ובמשחק השלישי הקינגס שלטו מהפתיחה עד הסיום בדרך לניצחון מרשים 87:97. מה עשה ביבי, אתם שואלים? 31 נקודות, 7 כדורים חוזרים ו-8 אסיסטים.

        מנגד, עם 18.9 נקודות ו-5.8 אסיסטים למשחק, פארקר הפך העונה לבורג מרכזי במיוחד במכונה של קואץ' פופ, והספרס חייבים יכולת דומה שלו בסיבוב הראשון, כדי שההתמודדות לא תהפוך למוקש פוטנציאלי. פארקר בהחלט מסוגל לגבור על ביבי, שאינו שומר גדול, ולקחת אותו לטיולים עד הטבעת, בדיוק כפי שעשה לכל אורך העונה.

        שימו עין על: טים דאנקן. קצת מוזר לומר זאת על מי שזכה שלוש פעמים בתואר האליפות, שגם שומר בבית שני תארי MVP, אבל לאור הדעיכה המדאיגה משהו ביכולת, ולאור הפציעה ברגל, כדאי לבחון את דאנקן בכל זאת. העונה הוא נתן רק 18.6 נקודות ב-48 אחוזים מהשדה, והוסיף 11 כדורים חוזרים, נתונים נמוכים מממוצע הקריירה של הביג פונדמנטל. כיוון שבחודשי הפלייאוף רוברט הורי מבלה הרבה זמן על הפרקט, דאנקן יתפקד לעיתים קרובות כסנטר של הספרס, והמשימה שתוטל עליו תהיה להשבית את בראד מילר. בשלושת המפגשים של השניים מילר קלע 2, 13 ו-3 נקודות. זה בדיוק מה שפופוביץ' רוצה מהפרנצ'ייז פלייר שלו.

        תחזית: ארטסט יעלה עם אש בעיניים, וזה כמובן לא חדשות טובות עבור המאמן ריק אדלמן. הרבה תלוי ביכולתו לשמור על שפיות מול הקונג פו של בואן, כי התפרקות מנטלית של האיש וכוס הבירה תעלים את הסיכויים להפתעה. בכל מקרה, סן אנטוניו פשוט קבוצה עדיפה, ולמרות כל הבעיות שהמלכים יעשו להם, חוויית הפלייאוף הראשונה של שאריף עבדור ראחים (מברוק, הגיע הזמן אחרי 10 עונות) לא תימשך יותר משישה משחקים.

        פיניקס (2) 28:54 – לייקרס (7) 37:45

        מאזן המפגשים בעונה הרגילה: 1:3 לפיניקס

        רבים טוענים כי זו הולכת להיות הסדרה המהנה והטובה מכל השמונה. במוקד הסדרה יעמוד, כמובן קובי בריאנט. בארבעת המשחקים בין הקבוצות העונה, מספר 8 בצהוב קלע 37 נקודות, 38, 51 ו-43, כך שהאובר/אנדר לגבי הממוצע שלו בסדרה הזו צריך לעמוד בקלות צפונה מ-40.

        כל זה לא מעניין יותר מדי את פיניקס, שמתכוונת להשתמש בכלים קטלניים משלה - משחק הריצה, העומק, הקליעה מבחוץ ושיתוף הפעולה הקבוצתי - כדי להכריע את ההתמודדות, בלי שום קשר למספרים שיופיעו בטור הנקודות של קובי.

        מאצ'אפ מפתח: בריאנט נגד בריאנט. אף אחד לא יצליח לעצור אותו, עם כל הכבוד ליכולות ההגנתיות של ראג'ה בל (בו זילזל בריאנט פומבית לאחר אחד המפגשים בין השניים העונה), ולכן הכל תלוי בקובי. אין בכלל ספק שאם הוא לא יחרוך רשתות במדבר אריזונה, זו תהיה סדרה קצרה ביותר.

        שימו עין על: ההגנה של הסאנס. בלי קורט תומאס, שיחזור רק לסיבוב שני אפשרי, איבד מייק ד'אנטוני הרבה כוח וקשיחות מתחת לסלים, ולכן נראה כמה שרק אפשר את החמישייה הסופר אתלטית, בראשות שון מריון, בוריס דיאו, ראג'ה בל וטים תומאס, כשנאש מנצח על התזמורת בעיקר בהתקפה ונותן לפנתרים שמסביבו להציק לכולם. ההגנה של השמשות יכולה לעשות עבודה טובה בהרבה מאשר בעונה הרגילה, וזה מה שיעשה את ההבדל בין פלייאוף נחמד לפלייאוף גדול.

        תחזית: קשה לחשוב על תסריט שבו הלייקרס מצליחים לנצח ארבעה משחקים בסדרה הזו, וגם שלושה נראה יותר מדי בהתחשב בכך שאחרי קובי ולמאר אודום, השחקנים הטובים ביותר שיש לפיל ג'קסון להציע הם סמוש פארקר, קוואמי בראון, לוק וולטון ובריאן קוק. וכן, למי שתוהה, אפילו החזרה של כריס מיהם מפציעה לא תשנה את מאזן הכוחות. פיניקס תסיים את הסיפור בחמישה משחקים.

        דנבר (3) 38:44 – קליפרס (6) 35:47

        מאזן המפגשים בעונה הרגילה: 1:3 לקליפרס

        דיברנו על זה לא מעט בשבועות האחרונים, והאבסורד הספורטיבי קרם עור וגידים לבסוף. הקליפרס "הפסידו" לממפיס ב"מירוץ" על המקום החמישי, ו"נאלצו" להסתפק במפגש עם דנבר עם יתרון ביתיות. כמה חבל (הגריזליס המאושרים, לעומת זאת, קיבלו את דאלאס).

        אחרי עונה ענקית של 26.5 נקודות בממוצע (ב-48 אחוזים מהשדה) ואינספור מהלכי קלאץ' וסלי ניצחון, כרמלו אנתוני כבר מכין את הכוונת כדי להמשיך את התצוגה גם בפלייאוף. מסביבו, מלבד אנדרה מילר, מסתובב בית חולים מהלך, בדמות מרכוס קמבי, קניון מרטין, גרג באקנר וארל בויקינס. האחרון החמיץ את השבועות האחרונים של העונה הרגילה, אבל צפוי להיות כשיר לחלוטין למשחק הראשון ביום שני בלילה.

        מאצ'אפ מפתח: אנדרה מילר מול סם קאסל. עם כל הכבוד לאלטון ברנד, ויש כבוד, לקאסל יש לא פחות מניות מאשר לפורוורד הסימפטי בסיבוב הפרסה המרשים של הקליפרס, שהפכה מנמושה תמידית ומפדחת לקבוצה הבכירה של העיר LA, שלא מתביישת לחשוב בקול רם על סיבוב שני בפליאוף (הישג אותו לא רשמה מאז 1976, אז שיחקה בכלל בבאפלו). קאסל מביא איתו מאגרי ווינריות, ניסיון מכאן ועד דנבר, וכמובן הכי חשוב מבחינתו – רצון עז לתת פלייאוף ענק, כדי להגדיל את מספר האפסים בחוזה שידרוש בקיץ הקרוב.

        בשלושת ההפסדים לקליפרס, אחד ב-18 הפרש, שני ב-33 ושלישי ב-2, מילר לא סיפק את הסחורה ודידה בדרך לממוצעים של 8 נקודות ב-35 אחוזים מהשדה, אליהם הוסיף 4.5 אסיסטים. בניצחון היחידי הוא רשם 15, 6 ו-7 אסיסטים. אם הוא לא ירשום מספרים כאלו באופן קבוע, ג'ורג' קארל וקבוצתו יפסידו.

        תחזית: זו הסדרה הקשה ביותר לחיזוי במערב, אבל לאור השליטה של מייק דאנליבי מתחת לסלים, עם ברנד וכריס קיימן, בנוסף לתרומה של קורי מגטי, ולדימיר רדמנוביץ', קטינו מובלי ושון ליבינגסטון (וליתרון הביתיות), נראה כי לקליפרס יש יתרון. וזאת גם אם כרמלו ייתן, כצפוי, את הפלייאוף הטוב בקריירה שלו. לוס אנג'לס תמשיך הלאה אחרי שישה משחקים, אולי שבעה.

        דאלאס (4) 22:60 – ממפיס (5) 33:49

        מאזן המפגשים בעונה הרגילה: 1:3 לדאלאס

        המאבריקס הצליחו להוציא את המקסימום מהסגל שלהם העונה, ולמרות כל הפציעות השיגו רק שלושה ניצחונות פחות מסן אנטוניו. אבל עקב שיטת הדירוג בליגה הם נפלו למקום הרביעי, שם מחכה להם חבורה קשוחה בדמות הגריזליס. ההגנה שהנהיג מייק פראטלו בממפיס מוליכה את הליגה בספיגת נקודות, והיא מותירה ליריבות לקלוע רק 88.5 נקודות למשחק. בדרך כלל בפלייאוף הכל הופך קשה ואיטי יותר, אז אל תתפלאו לראות משחקים שמסתיימים באיזור ה-80 נקודות, עם הרבה חפירות, מכות ועצבים. בדיוק כמו שפלייאוף צריך להיראות.

        מאצ'אפ מפתח: מה בכלל השאלה? דירק נוביצקי מול פאו גאסול. הגרמני נתן את עונתו הטובה ביותר (26.6 ב-48 אחוזים מהשדה, 40 מהשלוש ו-90 מהעונשין, פלוס 9 ריבאונדים), וצפוי לסיים בין ארבעת הראשונים במירוץ אחר תואר ה-MVP. השנה, בנוסף ליכולת הקליעה הפנומנלית ולהיותו מיסמץ' תמידי לכל קבוצה, הוא הציג שיפור בקשיחות עם הגב לסל ובהגנה, ושיתוף הפעולה הפורה עם החברים הפך אותו למנהיג אמיתי.

        מולו יעלה ויבוא הקטלאני, שמלבד קליעה יציבה מחצי מרחק גם יודע לסיים בצורה יעילה מסביב לטבעת (20.4 נקודות ב-50 אחוזים מהשדה), מרכז לעיתים קרובות את ההתקפה הגריזליס מהפוסט (4.6 אסיסטים), ולא שוכח לנקות את הלוחות כשצריך (8.9 ריבאונדים). בשניים מבין ארבעת המפגשים בין הקבוצות העונה גאסול היה חלש, והגריזליס הפסידו ב-7 וב-10 הפרש. בשני המשחקים שהיה טוב מנוביצקי הם ניצחו ב-20 והפסידו בנקודה אחת בלבד.

        נוביצקי ינסה לקחת את יריבו המזוקן רחוק מהטבעת, גם כדי לפתוח את הצבע בשביל חודרים כמו ג'וש הווארד ומארקיז דניאלס. הערכות גורסות כי אייברי ג'ונסון יעדיף לשים על גאסול, מלבד דירק, גם את דסאגנה דיופ ואריק דאמפייר. בכל מקרה, יהיה מעניין.

        שימו עין על: ג'ייסון טרי. הרכז של דאלאס לא ממש מרכז (רק 3.8 אסיסטים למשחק), אבל יכולת הצליפה שלו מכל הטווחים (17.1 נקודות ב-47 מהשדה, 41 מהשלוש ו-80 מהעונשין), בייחוד כשהשניות מתחילות לנקוף והידיים לרעוד, חשובה מאין כמוה בעבור אייברי ג'ונסון. אשתקד הוא נתן פלייאוף גדול נגד יוסטון, וזה בדיוק מה שהמאבס צריכים ממנו גם הפעם.

        תחזית: מדובר בשתי קבוצות עמוקות, ששולחות את המחליף הראשון שלהן להתמודד על תואר השחקן השישי של העונה: ג'רי סטאקהאוס בדאלאס ומייק מילר בממפיס. לשתיהן יש לא מעט ניסיון על הפרקט, אבל מאחורי הקווים פראטלו מנוסה הרבה יותר. אין כמעט ספק שהוא יצליח להשיג את ניצחון הפלייאוף הראשון של המועדון, ולדעתי אפילו ינצח פעמיים, אבל לא יותר. דאלאס תפגוש את סן אנטוניו בחצי גמר המערב אחרי שישה משחקים.