סוף השבוע בטלוויזיה

יום שישי, שעה 16:00 בספורט 5 פלוס. בני סכנין - מ.ס. אשדוד

המשחק מחר בין בני סכנין למ.ס. אשדוד מציף מעל פני השטח את שאלת ה"על מה יש לה להילחם" הנצחית. מושאה, במקרה הזה, היא קבוצתו של יוסי מזרחי.

כבר בשבת שחררה אשדוד פרומו מטריד לעיסוק במידת רצינותה, כשהיתה שותפה עם מכבי פתח תקוה לתיקו 0:0 שכולו אפאטיות מכעיסה. במקרה של אשדוד, שעם שבע נקודות מעל הקו האדום החליטה שהישארותה כבר בטוחה, לאדישות היו פנים ושמות. דוד רביבו ובלסינג קאקו שוטטו על המגרש בחוסר מעש כשהאוזניים שלהם כרויות לנעשה בקרית אליעזר ולהצעה שלכאורה הולכת וממשמשת; ואת חאבי גנוזלאס סתם לא מעניין כבר שום דבר. בשבת הם יפגשו את סכנין, שמקיזה דם בניסיונות להינצל.

הרגע הזה, בו מתרופפת הרקמה העדינה שמחברת בין ההתרחשות (המשחק) להשלכותיה (כלפי סכנין) או לחוסר בהשלכות (כלפי אשדוד) - הוא רגע שפותח פתח לפורענות ספורטיווית. במדינות בהן תרבות ספורט היא לא מלה גסה, מייצב את הרקמה הזו רגש של כבוד ותחרותיות. יש לזה אפילו שם: ספורטיוויות.

בישראל, מדינה שמפלגת השלטון שלה היא כיס אוויר והסטנדרט הספורטיווי בה מת בטרם עת ב-2.5.98 ונקבר בקבורת חמור על ידי הפועל בית שאן, הכל פתוח. במקרה שלהלן, השאלה עומדת תלויה באוויר עוד לפני שריקת הפתיחה והתודעה, כידוע, מכוננת את ההוויה. לא כל שכן, כשמי ששחררה את שאלת המוטיווציה לחלל האוויר היא אשדוד עצמה עם התיקו בשבת, שלא היה מבייש משחק באחוזת ראשונים. מחר, יש לה הזדמנות לתקן. שייע פייגנבוים יעקוב בעניין.

בלילה שבין יום חמישי לשישי, שעה 3:00 בספורט 5. NBA: מיאמי - דטרויט

שלושת המפגשים העונה בין דטרויט ומיאמי, שתי הקבוצות המובילות במזרח, היו צמודים. בשניים ניצחו הפיסטונס, אחד הלך להיט. במקביל סוגרת דאלאס על סן אנטוניו במערב, ועדיין אין כמעט מי שלא יהמר על גמר חוזר השנה בין הספרס והפיסטונס. נהיה משעמם.

ובכלל, ה-NBA ממשיכה בירידה מבחינת העניין והרמה. לברון תקוע בקבוצה כמו קליוולנד, קובי ושאק הופרדו, דטרויט וסן אנטוניו הכי טובות, אבל אין להן שחקן אחד שמתקרב למה שמייקל ג'ורדן נתן לליגה, הפערים בין הקבוצות גדלו מאוד (אחרי טורונטו, שהפסידה בתחילת העונה למכבי תל אביב, יש עוד ארבע קבוצות), ומספר הלבנים והאירופאים הגדל בהתמדה, עוד יגרום לכך שהליגה הטובה בעולם תסונף ליורוליג.

ומי כמו שאקיל אוניל יודע עד כמה הליגה בירידה. שאק עצבני העונה וכולם חוטפים ממנו: מנהלי הליגה, השופטים, המאמן הקודם, סטן ואן גנדי ועוד.

יש שיגידו שזה בגלל שהסנטר כבר לא אימתני. מ-29 נקודות ו-13.5 ריבאונדים למשחק באליפות הראשונה עם הלייקרס ב-2000, הוא ירד ל-20 נקודות ו-9 ריבאונדים כיום. זה גם לא הפופולאריות. שאק העלה את ממוצע הקהל במיאמי ב-33 אחוז (מ-15 ל-20 אלף צופים). גם הפרסומות עדיין זורמות, אבל דומה שגם האיש הגדול מבין שאין מצב לעוד טבעת ושבכלל, למי איכפת.

אולי לפליפ סונדרס, מאמן דטרויט. רק באמצע העונה שעברה הוא היה בקרשים. קווין גארנט זרק אותו ממינסוטה בטענה שהוא האשם בכך שהפרוייקט המושקע של הטימברוולבס לא הבשיל לאליפות. עברה שנה. סונדרס שייף את הפיסטונס והקים לתחיה את הסנטר, אנטוניו מקדייס, שהפך מבדיחה עצובה לשחקן שישי לגיטימי עם 10 נקודות ו-7 ריבאונדים למשחק, בחודש מארס. ו-KG? עדיין מתוסכל מהחיים ומת לעזוב את מינסוטה.

בלילה שבין שישי לשבת ישודרו שני משחקים ב-ESPN. בשעה 3 יארחו הסן אנטוניו ספרס את הדאלאס מאבריקס, ומיד אחר כך הלוס אנג'לס לייקרס את הפיניקס סאנס.

יום שבת, שעה 20:00 ביורוספורט. טניס: טורניר אמליה איילנד

לפני שבוע חגגו בעולם הטניס היסטוריה. טורניר מיאמי, השני בחשיבותו בארה"ב, איפשר לטניסאים לערער פעמיים בכל מערכה על החלטות השופטים באמצעות הקרנת המהלך השנוי במחלוקת על המסך באיצטדיון. בכדורגל מנסים כבר שנים להכניס את ההילוכים החוזרים לשימוש בזמן אמת. אלא שבכל פעם שמישהו רק מעלה את הרעיון, ישר קופצים המתנגדים וטוענים שכתוצאה מכך, המשחק ייעצר אינספור פעמים. בשבוע שעבר יכולנו לראות לראשונה את הניסוי מתרחש לנו מול העיניים, במיאמי, והתברר כי הוא צלח בצורה מושלמת. באופן מפתיע (ואולי בעצם זה לא הפתיע אף אחד), אחוז לא נמוך מהערעורים התקבלו - משמע, השופטים טועים לא מעט.

כשבפוטבול מבקש אחד המאמנים לערער על החלטת שופט, הולך השופט הראשי אל המוניטור והצופים בבית יודעים שהמשחק עם האנשים הגדולים ייעצר עכשיו למספר דקות עד שהשופט יודיע אם הוא משנה את החלטתו. במיאמי לעומת זאת, הטכנולוגיה עשתה את שלה וכל ההליך הסתיים בתוך עשר שניות: עירעור, הקרנה מיידית על המסך באיצטדיון והופ, עוברים להגשה הבאה.

השבוע עזבו הטניסאיות את מיאמי לטובת הטורניר באמילייה איילנד. התחרות הראשונה העונה על חימר - מגרש בו לשחקנים מותר בכל רגע לבקש מהשופט לרדת מכסאו ולראות את סימן הכדור על המשטח. שם כל העסק נמשך הרבה יותר מעשר שניות ואף אחד לא מתלונן.

יום שבת, שעה 16:25 בספורט 5 פלוס. ורדר ברמן - באיירן מינכן

בגרמניה ממשיכים להתעסק בעתידו של מיכאל באלאק. קשר באיירן מינכן, כידוע, אמור לעזוב בקיץ כשחקן חופשי. אתמול הוא חתם על חוזה המשך בן שש שנים לחוזה האימוץ שלו עם אדידס, מה שלמעשה מצמצם את האופציות שלו לשתי קבוצות: ריאל מדריד וצ'לסי, שתיהן קבוצות של אדידס. אלא שבעצם, הזכירו אתמול בגרמניה, ישנה גם אפשרות שלישית. עוד קבוצה של אדידס, גם היא גדולה, גם היא מפוארת וגם בה יכול באלאק לחתום. קוראים לה באיירן מינכן.

באלאק ובאיירן היו יכולים לסגור את סיפור האליפות כבר בשבוע שעבר, במשחק קל נגד האחרונה בטבלה, פ.צ. קלן. אולם באיירן הוציאו רק נקודה, גם זה בקושי, והניצחונות של ברמן (10 נק' פיגור ממנה) והמבורג (7 נק') הכניסו אותה ללחץ. ברמן תארח את באיירן בלי אספירציות לקחת אליפות, אבל עם שאיפה ריאלית לנצח ולהגיע למקום השני המקנה כרטיס בטוח לליגת האלופות. באיירן יודעת שהפסד יכול להוריד את הפער מהמבורג לארבע נק' שבירות וזה הדבר האחרון שהם צריכים, אבל מול ההתקפה הכי טובה בבונדסליגה והחלוץ הכי פורה (מירוסלאב קלוסה) זו יכולה להיות משימה די קשה.