הזוג המוזר

כשתיוס אדני נחתך מוירטוס רומא במהלך הקיץ האחרון, למרות שהחזיק בחוזה גם לעונה הנוכחית, היו שסברו שהקריירה העשירה של הרכז האמריקאי הקומפקטי נכנסה לאזור הדמדומים. המעבר לאולימפיאקוס, קבוצה בעלת היסטוריה עשירה אך הווה עגום במיוחד (9 שנים ללא תואר משמעותי), רק נתן לכך משנה-תוקף. היום, שמונה חודשים אחרי, כשאולימפיאקוס היא שוב אחת משמונה הגדולות של היורוליג, לראשונה מאז עונת 2001, אף אחד באירופה כבר לא שואל שאלות.

אדני הוא קבלן תארים וותיק ומוכח. את התואר המשמעותי הראשון קטף בשנת הסניור שלו במכללות, כשהוליך את UCLA, יחד עם האחים אובאנון, טוביי ביילי ואחרים אל עבר תואר האליפות. בדראפט, לעומת זאת, נחל אדני אכזבה עצומה, כשנבחר בסיבוב השני בלבד (מקום 47) על ידי סקרמנטו. ככה זה כשאתה מתנשא ל-1.78 מ' בלבד. לאחר שלוש עונות סבירות ב-NBA, שתיים בקינגס ואחת בסלטיקס, עבר אדני לאירופה ונחת בז'לגיריס קובנה של יונאס קזלאוסקאס, בעל האוריינטציה ההתקפית, שהתאהב בו ממבט ראשון.

קזלאוסקאס החליט לבנות את ז'לגיריס מודל 99' סביב אדני וזר נוסף, אנתוני בואי הוותיק. השניים, יחד עם כישרונות מקומיים כשטומברגאס, מאסיליוס והז'וקאוסקאסים סחפו את ז'לגיריס לעונה בלתי נשכחת, הטובה בהיסטוריה שלה, שהסתיימה בדאבל מקומי ובגביע אירופה, אחרי ניצחון בגמר במינכן על קינדר בולוניה. אדני העמיד בפיינל פור ממוצעים נהדרים של 13.5 נק', 5 אס' ו-5 ריב', וקטף את תואר ה-MVP.

"המניות של אדני היו בעליה מטורפת", נזכר העיתונאי הליטאי לורינאס לוינסקאס. "הוא והשחקנים האחרים של ז'לגיריס הפכו לדבר הכי חם באירופה, והיה ברור שז'לגיריס דלת האמצעים לא תצליח להשאיר אותם אצלה". ואכן, בקיץ נחטף אדני לבנטון טרוויזו, אותה לקח עד לגמר הפלייאוף האיטלקי וזכה גם בגביע. ב-2001 ניסה אדני להשתלב חזרה ב-NBA וחתם באינדיאנה פייסרס, אבל ללא הצלחה. הוא חזר לטרוויזיו ב-2002 ושיחק שם במשך שלוש עונות נוספות, במסגרתן זכה באליפות ובדאבל, כשבין לבין, בעונת 2003, הוא לוקח את בנטון לפיינל פור על חשבונה של מכבי ת"א, אבל מפסיד בגמר לברצלונה. בשנתיים האלה נחשב אדני לרכז הטוב באירופה, ונבחר פעמיים ברציפות לחמישיית העונה ביורוליג. בסוף 2004, אחרי שהניף גביע נוסף עם בנטון, החליטו הצדדים לסיים את הרומן ואדני סגר ברומא של סבטיסלאב פשיץ'.

2005 היתה עונה שאדני בפירוש לא ירצה לזכור. בפעם הראשונה מאז הגיע לאירופה סיים אדני עונה ללא תארים. פציעות שהשביתו אותו לתקופות לא קצרות, וכן גילו המתקדם, הובילו את ראשי רומא להורות על שחרורו. "אחרי שעזב את רומא, אדני היה במצב בעייתי", אומר העיתונאי ניקולאוס ורלאס מהעיתון היווני הנפוץ "צ'מפיון". "כולם יודעים שהוא שחקן איכותי, אין הרבה רכזים כאלו באירופה, אבל הקבוצות הגדולות לא רצו לקחת סיכון בגלל הגיל שלו והעובדה שהוא מועד לפציעות". מי ששוב נחלץ לעזרתו של אדני היה קאוץ' קזלאוסקאס מיודענו, שעבר בינתיים לאולימפיאקוס וקיבל צ'ק פתוח מהקודקודים כדי להחזיר עטרה ליושנה.

פתיחת העונה של אולימפיאקוס לא היתה טובה. למרות ניצחון יוקרתי על מכבי, החזיקה הקבוצה לקראת סיום הסיבוב הראשון ביורוליג במאזן שלילי של 4:2, וגם בליגה היוונית לא הצליחה להתרומם. "בחודשיים-שלושה הראשונים שלו אדני לא נראה טוב מדי", משחזר ורלאס. "לפעמים הוא היה קולע כמה נקודות, אבל הוא לא מצא את הדרך לעזור לקבוצה לשחק טוב יותר. יש לאולימפיאקוס הרבה שחקנים צעירים שזקוקים להדרכה, ואדני פשוט לא הצליח לחבר את העסק".

"היתה תחושה שאדני הגיע לאולימפיאקוס כדי לסיים את הקריירה בקבוצה חסרת יומרות", מחזק ג'ורג' קוגאלידיס, עורך האתר "ספורט-נט". "בתחילת העונה חשבו הרבה עיתונאים ופרשנים, ואני ביניהם, שההחלטה לתת לאדני את המפתחות לא היתה טובה. הרי אדני הגיע על תקן המנהיג, יד ימינו של קזלאוסקאס. הוא היה צריך להיות המאמן על המגרש. כשהוא רץ, כולם רצו איתו. כשהוא רוצה ללכת לבד, מפנים לו את השטח. אבל קרה יותר מדי פעמים שהוא לא פגע, ואולימפיאקוס נתקעה".

למרות הלחץ הגדול מצד התקשורת ובעלי האינטרס ביוון, אדני המשיך לקבל מקזלאוסקאס קרדיט בלתי מוגבל. היו משחקים בהם כמעט לא ירד מהמגרש, ואולימפיאקוס החלה אט אט להתייצב. במהלך דצמבר, כשברצלונה הגיעה לפיראוס ואולימפיאקוס היתה זקוקה נואשות לניצחון, אדני אותת לכולם שהוא עדיין כאן, חי ונושם. האמריקאי קלע 16 נק' באחוזים מצויינים וחילק תשעה אסיסטים. אולימפיאקוס, כמובן, ניצחה. "האמון מצד קזלאוסקאס היה חשוב מאוד עבור אדני", מסביר ורלאס. "מעבר לזה שהוא חבר אישי של קזלאוסקאס וגם הנשים שלהם חברות טובות, אני חושב שהוא התחיל להרגיש בנוח באולימפיאקוס. קזלאוסקאס אמר לאורך כל הדבר שהוא סומך עליו במאה אחוז, גם כשהוא היה גרוע. אולי זה היה מחסום פסיכולוגי מסויים שהשתחרר באותו משחק. מאז הוא מרגיש כמו בעל הבית".

מחוץ למגרש, גם בתקופות הרעות ביותר, סירב אדני למחוק את החיוך. האוהדים התאהבו בו ממבט ראשון, והשיפור המתמיד ביכולתו שבר את הקרח בינו לבין אנשי הכדורסל ביוון. "הוא השחקן האמריקאי הנחמד ביותר שפגשתי באולימפיאקוס בעשור האחרון", מתמוגג ורלאס. "הוא אדם נהדר, אדיב, ילד טוב שאוהב את המשפחה שלו. בעיקר הוא אוהב לבלות עם הילד שלו, תיוס ג'וניור. העיתונאים התחברו אליו. הוא שחקן כדורסל טוב, אדם נהדר והחבילה המושלמת. לא פגשתי הרבה שחקנים כמוהו".

אולם אדני לבדו לא הספיק לאולימפיאקוס, במיוחד לא בבית הקשה אליו הוגרלה הקבוצה ביורוליג. שחקני הרכש האחרים, כמו לואיס, חאציס וזיזיץ', לא סיפקו את הסחורה. אולימפיאקוס הפסידה בשלושה מתוך ארבעת משחקיה הבאים, ושני מחזורים לסיום העונה הסדירה האדומים מצאו את עצמם במאבק על המקום החמישי בבית ב' עם ציבונה, פרוקום ומילאנו. במחזור ה-13 ציבונה התארחה ביוון והלחץ הורגש באוויר, אבל אדני הראה מאיזה חומר הוא קורץ, כשקלע 24 נק', מסר 11 אס' והוליך את אולימפיאקוס לניצחון ענק 70:99. במחזור האחרון, במילאנו, הוא היה טוב לא פחות עם 17 נק' ו- 9 אס', ואולימפיאקוס הבטיחה את הכרטיס לשלב הבא. "תיוס הוא שחקן של מאני-טיים", קובע קוגאלידיס. "הוא יודע מתי להתעלות. גם השחקנים האחרים למדו את המשחק של תיוס ואת הדרך בה זז על המגרש".

בהגרלת הטופ-16 דורגה אולימפיאקוס בקבוצת האיכות הרביעית, והוגרלה לבית קשה יחד עם מלאגה, ברצלונה וז'לגיריס. המאזן הנפלא של מלאגה והמסורת של ברצלונה וז'לגיריס לא הפחידו את היוונים, שהחלו לשחק כדורסל מצויין וניצחו את שני משחקי הבית הראשונים נגד מלאגה וז'לגיריס. אדני היה בלתי עציר, ושיתוף הפעולה בינו לבין סופוקליס סחורציאניטיס היה נהדר. "צריך להבין שאולימפיאקוס היתה צריכה זמן כדי למצוא את הכימיה הנכונה בין כל הקצוות", אומר ורלאס. "לא רק אדני היה גדול, אלא גם ואסילופוליס, סחורציאניטיס, לואיס והיתר. אולימפיאקוס פתאום החלה לשחק הגנה גדולה, מה שעזר לה להביא לידי ביטוי את המהירות של אדני בהתקפה".

אבל גם לעיתונאים ולפרשנים היוונים אין ספק שהרגע הגדול ביותר הגיע לפני שבועיים וחצי, כשאולימפיאקוס נסעה להתארח במלאגה, במשחק על רבע הגמר. היוונים חגגו בהתקפה, נעלו את הצבע בהגנה וניצחו 75:87, כשאדני מפגיז 25 נקודות וארבעה שחקנים נוספים קולעים בדאבל-פיגרס. "אחרי המשחק הזה כולם הבינו שאולימפיאקוס של השנה פשוט בנויה אחרת משנים קודמות", מספר קוגאלידיס. "אדני וקזלאוסקאס מבינים אחד את השני 'על עיוור', הם תקשרו במשחק הזה רק באמצעות העיניים. קזלאוסקאס מסתכל עליו ותיוס מבין מה הוא צריך לעשות. הם אוהבים אחד את השני. קזלאוסקאס הוא המאמן המושלם עבור תיוס, ותיוס הוא השחקן המושלם עבור קזלאוסקאס. ביחד עם יתר השחקנים, זאת קבוצה שקשה מאוד לשבור".

עכשיו אולימפיאקוס חוזרת לנוקיה, מגרש בו כמעט ניצחה מוקדם יותר השנה. לורלאס ברור מה מכבי צריכה לעשות כדי לסיים את הסיפור כבר ביום חמישי: "הדבר הראשון שמכבי חייבת לעשות זה לעצור את אדני, והדבר השני זה לא לאפשר לאולימפיאקוס לפתוח טוב את המשחק. אם היא תתן לאדני לעשות מה שהוא רוצה אולימפיאקוס תפתח פער, כמו במשחק ההוא במלאגה, כשאדני חדר איזה 20 פעם לסל, ואחר כך לך תנסה להדביק אותם. יש למכבי שחקנים שיכולים להקשות על אדני. אי אפשר לעצור אותו לגמרי, אבל אני חושב שיהיה למכבי עדיף לתת לו לזרוק מחוץ לקשת. שחקן כמו סולומון או אפילו בורשטיין יכולים לעשות לו בעיות. הייתי גם ממליץ למכבי להיזהר מקווינסי לואיס, שלאחרונה בכושר מצויין".

לאחרונה מתחזקות ההשערות ביוון שאדני יישאר עונה נוספת באולימפיאקוס ויסיים בה את הקריירה. אחד הווינרים הגדולים ביותר שדרכו על הפרקט האירופי בשנים האחרונות, מסתבר, מאמין שזכיה נוספת ביורוליג היא משימה אפשרית מבחינתו. אם לא כבר העונה בפראג אז לפחות באתונה, שתארח את הפיינל פור הבא. "אולימפיאקוס כנראה תפסיד למכבי", מסכם קוגאלידיס, "אבל לדעתי בשלושה משחקים. שאלתי כמה שחקנים באולימפיאקוס מה הם חושבים שיקרה עם תיוס במקרה כזה, והם אמרו לי שגם לדעתם הוא יישאר. הקבוצה הזאת צריכה מנהיג. הפיינל פור באתונה בטח יהווה שיקול בהחלטה שלו. כולם אומרים שתיוס רוצה לסיים עם גביע אירופה. טוב, שחקנים מהסוג שלו רוצים לסיים את הקריירה בצורה ספקטקולרית". והסיום הזה יכול לבוא על חשבון מכבי תל אביב.