פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        חרב הסמים על הצוואר

        20 שנה אחרי שקריירת הסיף של יצחק חתואל חוסלה בגלל פרשיית סמים, גם אחיינו קובי, אלוף ישראל לנוער, מואשם. זה לא נראה טוב

        ס' נתנה וס' לקחה. 20 שנה לאחר שפרשיית סמים חיסלה את קריירת הסיף של יצחק חתואל, מאיימים כעת עשרות קילוגרמים של חשיש לבנוני משובח לחסל את הקריירה הספורטיבית של אחיינו, הסייף קובי חתואל, חייל בן 20 מעכו, אלוף ישראל לנוער המחזיק בתואר סגן אלוף אירופה לנוער (קבוצתי). חתואל עצור זה שבועיים וממתין להגשת כתב אישום נגדו. במכונית המשפחתית שבה הגיע למגרש החניה שליד ביתו נתפסו חמישה ק"ג חשיש שלפי החשד הוכנו למכירה. בסימטריה מושלמת לחייו של דודו, היו חייו לסיוט.

        אין זו ההסתבכות הפלילית הראשונה של האלוף הצעיר. בדצמבר הוא נעצר על ידי ימ"ר צפון יחד עם אביו, אורי, ואמו, אורנה, בחשד למעורבות בעסקת סמים גדולה. תושב דרום הארץ, יעקב דנילוב, שביקר בבית המשפחה בשעות הצהריים, נעצר על כביש 4 בדרכו דרומה כשברשותו ארבעה ק"ג חשיש. דנילוב נחקר ומסר שרכש את הסם מאורי חתואל תמורת 34 אלף שקלים. בערב נעצר האב ליד ה"זולה" שלו - מחבוא בנחל נעמן שבו נתפסו עוד 12 ק"ג חשיש (ברשותו נתפס גם אקדח). באותו הזמן נעצרה בסביבה אורנה וברשותה כ-60 אלף שקלים. הצלע השלישית, קובי, נעצר גם הוא בסמוך, בחשד שהיה בקשר עם הרוכש דנילוב, הוביל אותו למקום שבו המתין אביו ואיבטח את העסקה.

        בסופו של דבר לקח על עצמו אורי חתואל את התיק ושני בני המשפחה האחרים שוחררו, עם הכסף. אך בעוד האב יושב במעצר עד תום ההליכים - בטרם יבשה הדיו על עסקת הטיעון בעניין הכמויות וסעיפי האישום, עסקה שבעקבותיה נגזרו עליו בשבוע שעבר 16 חודשי מאסר - נעצר בנו הבכור קובי וברשותו חמשת הקילוגרמים.

        עכשיו המבוכה במשפחה הלוחמת של הסיף רבה אף יותר. מצד אחד היא מתבטאת בטרוניות על היחס של המשטרה ושיטות החקירה שלה, אבל מצד שני היא מסגירה כעס מודחק על ההורים שלכאורה נתנו לנער לסטות מדרך הישר. הדודה המפורסמת לידיה חתואל-צוקרמן, הסייפת שהשתתפה בשלוש אולימפיאדות, בטוחה שאחיינה קובי חף מפשע וכמעט מאשימה את המשטרה בתפירת תיק. היא מזכירה בכאב שהמשטרה כבר הרסה בעבר את הקריירה של אחיה, הסייף האולימפי המצטיין יצחק חתואל שהורשע בסוף שנות ה-80 בייבוא 100 גרם הרואין מגרמניה ונשלח לשבע שנות מאסר, "על סמך דיבורים בלבד", כהגדרתה, "בלי שנתפס גרגיר אחד של חומר" (חתואל אכן הורשע על סמך עדויות).

        הדוד חיים חתואל, אחיהם הבכור של לידיה ויצחק והאב הרוחני של כל ספורטאי המשפחה, מי שהיה סייף אולימפי ואימן עשרות שנים את נבחרת ישראל בסיף, טוען שאינו מעורה בעובדות ולכן אינו יכול לנקוט עמדה. הוא מעדיף להתמקד בכישרון הספורטיווי הנדיר של בן אחיו, לבוא אתו לבית הנשיא כדי לקבל תעודות הוקרה ולא לבתי משפט ובתי מעצר כדי לבקש מחילה. "לא מתאים לי הקטע הזה", הוא אומר.

        בינתיים גייסו אמו של קובי ופרקליטו, עו"ד באסל פלאח, את עורכת הדין הפליליסטית הבכירה מחיפה, תמי אולמן, כדי שתעריך את עוצמת הראיות, תמזער את הנזק העונשי ותרכך את הנפילה הספורטיווית. אולמן היא בעצמה סייפת ותיקה; כמי שהיתה אלופת ישראל בשנות ה-70, היא סייפה לצד לידיה חתואל ומאוחר יותר אף אימנה בעכו בצוותא עם חיים חתואל.

        ספורט או מוסיקה

        משפחת חתואל, זוג ההורים שמעון וחנה ותשעת ילדיהם, עלתה ממרוקו ב-1963 ושוכנה במעברה במזרח עכו, ממנה עברה לדירת שיכון בשכונת וולפסון בעיר. רוב ילדי המשפחה התבגרו בדרך הישר, אך קצתם, בעיקר אורי ויצחק, חברו לילדים הרעים שבשכונה והסתבכו עם החוק.

        בלי קשר לפלילים, עסקו כל בני המשפחה בדרך זו או אחרת בספורט או במוסיקה. "במרוקו, יהודי היה חייב להיות חזק, פיסית, כדי לשרוד את קרבות הרחוב מול חבורות הערבים שנהגו להתנכל ליהודים", מספרת לידיה חתואל-צוקרמן. "אבא שלי היה אדם מאוד חזק והוא רצה שגם ילדיו יהיו כאלה. אבא היה מתאגרף מקצועי ורוכב אופניים, ומפה צמחה כל מסורת הספורט במשפחה. כל הבנים היו ספורטאים, עסקו באיגרוף עוד במרוקו, בהתעמלות, באקרובטיקה. הכל במקביל לעיסוק במוסיקה. אחי אליאל, בן 48, הוא זמר מקצועי, ומלבדו כולנו מנגנים על איזשהו כלי, תופים, אורגן, חצוצרה".

        היה טוב בבית?

        "היינו משפחה מאוד שמחה ומלוכדת. אבי מאוד הושפע בנעוריו מהאגדה המרוקאית על 'מלך הסיף' והמשאלה שלו היתה שהמשפחה תעסוק בסיף. בסופו של דבר בארץ כולנו נשאבנו אל הסיף. חיים התחיל עוד בגיל 16 במרוקו, ואחרי השירות הצבאי הוא פתח בעכו חוג קטן שהתפתח לממדי ענק. שלושה מבני המשפחה הגיעו לאולימפיאדות (לידיה, חיים ויצחק), זכינו באליפויות ישראל ובמדליות באליפויות אירופה ואליפויות עולם. עכשיו גדל אצלנו במשפחה דור שלם של סייפים שמתמודדים על כל התארים".

        במקביל לרוח האולימפית נשבה בסביבת החתואלים גם הרוח השכונתית של ישראל השנייה. כך התעלק על מסורת הספורט המפוארת ניחוחו המתקתק של החשיש, שבנסיבות החיים בעכו הפך למקור פרנסה בשביל אורי, בן 45. "כשאורי היה ילד הוא נכנס פעם לאיזה מכולת ולקח כמה מוצרים בלי רשות", מספרת אשתו אורנה, בת 42. "או-קיי, הוא גנב ופרץ, אבל במקום להזהיר, זרקו אותו ישר למוסד לעבריינים צעירים. במקום לשקם ילד כזה, הכניסו אותו למוסד סגור. אז הוא לא רצה וסירב וברח וככה הכדור שלו התגלגל. למזלו בנערותו הוא לא ישב בבית סוהר, אבל דווקא אחרי הנישואים הוא הסתבך וישב בכלא".

        כשאורנה מספרת על פרשת הרשעתו של אורי בעסקת סמים ב-95', קשה שלא להבחין בדמיון לתיק הסמים שבו הסתבכו הוא ובנו לפני שלושה חודשים. "בחור שישב אצלנו בבית ושתה קפה נתפס אחרי זמן קצר עם שני ק"ג חשיש ואמר שקנה את זה מאורי. למרות שהיו סתירות בעדות שלו, ולמרות שהוא גם חזר בו מהעדות, השופט הרשיע את בעלי ושלח אותו לשנתיים בכלא".

        אבל מאז, היא מדגישה, עברו 11 שנים ו"הבן אדם לא נגע בפלילים. גידלנו ארבעה ילדים, הם הצטיינו בלימודים והשתלבו בסיף. הקמנו עסק חוקי ליבוא תכשיטים מדרום אפריקה, שיווקנו ל-40 סניפים של המשביר לצרכן. הכל נראה ורוד. אבל המשביר, שנקלע למשבר כלכלי והיה על סף פשיטת רגל, המשיך להזמין מאתנו בלי לשלם וגרר גם אותנו למשבר. עברנו למכירה מבית לבית, בשווקים, אבל לא הלך. ניסינו לעשות משהו אחר. מכרנו את הדירה, לקחנו עוד הלוואה ובנינו בעכו מסעדה, הכי יפה בארץ לדעתי. 'אושפיזין' קראנו לה. פתחנו והתחלנו לעבוד יפה, אבל בעיר הזאת יש אנשים שלא אוהבים לראות אחרים שמצליחים. לבעלי יש פה הרבה שונאים ותמיד ניסו להתנכל לנו, לא יודעת למה, אולי בגלל שאנחנו משבט חתואל".

        מה פירוש לא אוהבים?

        "לילה אחד לפני כשנה, אחרי חודשיים של עבודה קשה במסעדה החדשה, הגענו בעלי ואני הביתה ובכניסה המתין לנו רעול פנים עם אקדח. את הירייה הראשונה הוא כיוון לרגליים, כשאורי קלט הוא ברח וצעק 'יורים עלי'. גם אני ברחתי, לכביש, וצעקתי לעזרה. ההוא המשיך לירות איזה שש או שבע יריות והצליח לפגוע לאורי ברגל. היורה נעצר באותו יום, הורשע וקיבל חמש שנות מאסר. התברר שהוא היה חייל של אנשים שדרשו מאתנו דמי חסות. בעלי לא פראייר, הוא סירב לשלם, אבל מצא את עצמו מאושפז בבית חולים לחודש שלם.

        "מעבר לכל זה נפוצה אחר כך בעיר שמועה שניסו להתנקש באורי חתואל במסעדת 'אושפיזין', אז הלקוחות הפסיקו לבוא, פחדו. שוב נתקענו עם ים של סחורה, מקררים מלאים, אבל ללא לקוחות. על סף קריסה נאלצנו לסגור, להשכיר את המקום לשבע שנים ולחפש פרנסה אחרת".

        הנתיב לאולימפיאדה

        מפקד ימ"ר צפון בחמש השנים האחרונות, נצ"מ מנחם חבר, פיצח פרשות סמים כבדות בהרבה בהשוואה לזו שבה הסתבכו אורי, אורנה וקובי חתואל, אבל זה לא גורם לו להקל ראש בחשדות על היקף עסקי הסמים שלהם. "עם כל הכבוד להישגים בסיף, מבחינתנו יש למשפחה הגרעינית של אורי חלק גם במסחר בסמים, ובעיקר בחשיש", אומר חבר, בעצמו סוכן סמוי לשעבר שבשנות ה-80 הפיל רשת סוחרי סמים גדולה בצפון. "עצם העובדה שאדם אלמוני יחסית מגיע מהדרום כדי לקנות מהם ארבעה ק"ג, זה כבר אומר דרשני לגבי היקף הפעילות. ומה תגיד על זה שהאמא נכחה בפגישה עם הלקוח בבית ונעצרה מאוחר יותר ליד חורשת האקליפטוסים בנעמן עם כזה סכום של כסף? והאקדח עם המחסניות? בקרוב צפויות עוד התפתחויות מהן ניתן יהיה ללמוד שלא רק האבא סחר בחשיש".

        מפקד צוות החקירה המיוחד לפרשה, פקד תמיר ארד, יודע שקובי חתואל הוא ספורטאי מצטיין, אבל יש לו גם ראיות לכך שבעת מעצרו האחרון "הוא היה בקשר עם משפחות פשע מהגליל שסיפקו לו את החומר. לפי הראיות שבידינו הוא נעצר זמן קצר לפני שהתבצעה עסקה בסם שהוא היה אמור לספק. שותפו לעסקה (תושב הכפר רג'ר) נעצר בסמוך אליו, בכיסו של קובי נמצאה כמות קטנה של חשיש ובמושב שליד הנהג נתפסה שקית עם חמישה ק"ג חשיש. לכן, מבחינתנו המעצר הזה מלמד גם על חלקו באירוע הקודם (עם הוריו), ולדעתי זה יקבל ביטוי בבית המשפט".

        עד כמה צודק ארד אפשר ללמוד מהדיון בבקשת המעצר השנייה, ביום חמישי שעבר. כאשר הסניגור פלאח ביקש מנשיא בית משפט השלום בנצרת, השופט תאופיק כתילי, להתחשב ברקורד הספורטיווי של חתואל הצעיר, הקפיד השופט לציין שאת הסיפור הזה הוא זוכר מהמעצר בפעם הקודמת (העסקה עם דנילוב). השופט דחה את בקשת הסניגור והאריך את מעצרו של אלוף הסיף בעשרה ימים.

        כשקובי עצמו הובל כבול לאולם הוא נראה שפוף, מדוכא ואף מבוהל, אבל לפני שנכנס לאולם לא היסס להכריז: "יהיה בסדר, אני מבטיח שעוד אגיע לאולימפיאדה. החומר הושתל במכונית ואני עוד אוכיח את חפותי". בעת שהמתין לכניסת השופט לאולם היה לו שלל עצות ורעיונות לשני הסניגורים שהקיפו אותו. רגע השבירה הגיע כאשר העביר לאמו מכתב בכתב יד, מעוטר בלבבות. אורנה פרצה בבכי קורע לב, הוא מחה דמעה והתיישב על ספסל הנאשמים, לא חדל להביט בה קוראת פרקי תהלים.

        מאיפה זה בא

        לאחר תקופה ארוכה שבה חלשה המריחואנה על שוק הסמים הישראלי, שב בשנים האחרונות החשיש ומזכיר שהוא הסם הנפוץ במזרח התיכון. "החשיש תמיד היה כאן", אומר נצ"מ חבר, בעודו מגלגל בין אצבעותיו סיגר ריחני. "מדי שנה אנחנו תופסים מאות קילוגרמים, הרוב מגיע מלבנון דרך הפירצה בכפר רג'ר. הולכות ומתפתחות באזור כמה משפחות פשע שמצויות בקשר הדוק עם ארגוני פשיעה בלבנון וירדן. הן חולשות על נתיב המסחר הזה והן הרבה יותר גדולות ורציניות מכל משפחות הפשע שהכרנו עד עכשיו.

        "בתקופה האחרונה", הוא ממשיך, "עצרנו כמה גורמים שהיו במגע עם המשפחות הללו. אנחנו כל הזמן מנסים להפליל את בני המשפחות ולטרפד עסקאות, אבל לא מצליחים להשבית את הפעילות שלהן. ברגע שאחד מהם נעצר, יש עשרה בני משפחה אחרים שמחליפים אותו. הם לא נרתעים כי הם רבים, מאוחדים, מגבים אחד את השני והכי חשוב, הם מתפרנסים מזה טוב. בהקשר הזה ידוע לנו בוודאות על הקשר הטוב שיש לאורי חתואל עם המשפחות הללו, הוא נצפה על ידינו רוכש ומוכר. ידוע לנו שהוא גם עירבב בין סוגים שונים של חשיש - אפגני, לבנוני ומרוקאי - באמצעות נוזל חשיש, שהוא אחד החומרים הנדירים בשוק. בביתו נתפסו שרידי סם על המיקסר ותבניות אשר שימשו ליצירת התערובות".

        כאשר מזכירים באוזניה את דיווחי המשטרה על המעבדה שלכאורה נתפסה בבית, האחות הצעירה של קובי חתואל, כמעט מאבדת שליטה. "שקרנים, הם לא מצאו בבית כלום. אתה יודע איך הם דיברו אלי כשהם באו לחיפוש? אני כולה בחורה בת 17 והם נכנסו באגרסיוויות ואמרו לי: 'ההורים שלך עצורים ותשכחי מהם להרבה שנים'. אתה יודע איך זה נשמע? ברור שלא האמנתי להם. אני עוד אלמד משפטים רק כדי להילחם בעוולות כאלה, וכדי שאהיה תלויה בעצמי בלבד".

        אורנה חתואל מאמינה בכל לבה שבעלה ובנה חפים מפשע. זה לא מפריע לה לגלות בקיאות בכל הפרטים הקטנים של התיקים הפליליים בהם השניים מסובכים. בטבעיות היא נעה בין שני הקטבים הסותרים הללו, בוכה ומתפללת מצד אחד, מחפה ומטייחת מצד שני. אמא. יש בפיה טענות קשות על קורותיהם במעצר הראשון: איך נהגו השוטרים באלימות קשה בעת שעצרו את אורי וקובי, איך האשימו גם אותה בסחר בסמים והחזיקו אותה במעצר רק כדי שיוכלו לסחוט הודאה מבעלה. "שלושה ימים לא אכלתי ולא שתיתי, ישבתי עם זונות ונרקומניות עד ששיחררו את קובי ואותי. הטחתי בחוקרים שאני והבן שלי לא קשורים, שהם לא יכולים להחזיק אותנו כבני ערובה כדי להוציא מבעלי פרטים על מקורות החשיש. אני לא אשכח את הסיוט הזה בחיים שלי".

        אבל לא סתם הגיעו אליכם. הבחור שנתפס עם ארבעה קילוגרמים ישב אצלך בבית. כמות גדולה של חשיש נתפסה אצל בעלך, והיה גם אקדח.

        "הדנילוב הזה מכיר את בעלי מזמן והוא היה אצלנו באותו יום בעניין עסקה של החלפת מכוניות, שתה קפה, דיברנו רבע שעה והוא הלך. חוץ מזה, הוא חזר בו מהעדות, וגם בעימות הוא אמר לאורי בנוכחות השוטרים שהוא קנה את הסם ממישהו אחר. האקדח שנתפס נועד להגנה עצמית, אתה זוכר שכבר ירו על בעלי פעם אחת? בעלי הוא בן אדם חכם, אם הוא לא היה בצד הזה של החיים הוא היה יכול להצליח בצד השני של המתרס כעורך דין. כשהוא נעצר עד תום ההליכים וניצב מול ראיות קשות נגדו, בתנאים קשים ובמצב בריאותי חמור, הוא התייאש מהיכולת שלו לנהל משפט. הוא אמר לי: 'אני אודה במה שלא עשיתי ויאללה, די, נגמור עם זה'. בית סוהר זה לא כמו בית מעצר, אפשר לנהל חיים יותר נורמליים, אז הוא החליט ללכת על עסקת טיעון".

        בימ"ר צפון חשים תסכול לנוכח החלטת השופט זיאד סלאח מבית המשפט בעכו לגזור על חתואל 16 חודשי מאסר בלבד. "הנה עוד עונש מגוחך", אומרים שם במסדרונות, "זה עלבון וביזיון". "יכול להיות שזה העונש בגלל שמדובר בחשיש", מנסה המפקד חבר להבין. "אבל סם זה סם וגם החשיש הורג ילדים כי הוא מביא אותם להשתמש בסמים אחרים".

        האירוניה בסיפור של קובי חתואל היא שככל הנראה הוא לא התנסה בחשיש מימיו. "הילדים שלנו מכיתה א' ישר הלכו לסיף", מספרת אורנה. "שני הגדולים הם ספורטאים מצטיינים. קובי היה אלוף ישראל כמה פעמים, תראה את ארון הגביעים שלו, ים של הישגים, מקום שני באליפות אירופה. אני רוצה להגיד לך שהילד הזה, הוא בחיים שלו לא ראה סמים. בבית אצלנו בכלל לא מעשנים סיגריות. בתיכון הוא עשה בגרות מלאה במינהל עסקים וכלכלה, היה תלמיד מצטיין. עכשיו הוא חייל בסדיר, אחראי חדר כושר וגם ש"ג במשמרות. כל החברים שלו משרתים ביחידות קרביות, בחורים אחד אחד, חבל על הזמן. בחיים לא תראה אותו או אותם עם עבריינים, אני לא מבינה מה קרה כאן".

        בכל זאת, בתוך שלושה חודשים הוא נעצר פעמיים בחשד לסחר בחשיש. בפעם האחרונה הוא נעצר עם חמישה ק"ג באוטו.

        "הבן שלי בוכה, הוא אומר שהוא לא יודע מאיפה זה בא. תבין, המכונית הזו חונה פה כל הזמן עם דלתות פתוחות ובקושי נוסעים בה. במקרה, באותו יום אני נסעתי לסידורים במכונית השנייה, וקובי שהיה צריך אוטו דחוף כדי לקנות כמה דברים לקח את האוטו הישן ונסע אתו לסנטר. כשהוא חזר אני כבר חזרתי הביתה, במקרה הייתי בחלון ואני רואה אותו בא בכיוון החנייה עם האוטו. פתאום בלשים מזנקים עליו, פותחים את הדלתות, מוציאים אותו ומשכיבים אותו על הרצפה, כופתים לו את הידיים. חשבתי שאני שוב פעם בסרט ההוא, ירדתי אליו והם צועקים לי: 'גברת, אל תתקרבי, הבן שלך עצור, תפסנו שקית סמים באוטו'".

        איך הוא מחזיק מעמד?

        "בהארכת המעצר הראשונה הוא נראה כמו שבר כלי, אז כדי לשבור אותו עוד יותר הם לקחו אותו למעצר בקרית שמונה. נסעתי עד לשם והוא ביקש ממני להביא עיתונאים, כדי שהוא יספר איזה חקירות משפילות הוא עובר, איך המשטרה רוצה לפענח על הגב שלו את כל הברחות הסמים לישראל. הרי הם אמרו גם לי שהם רוצים מידע על נתיבי החשיש לישראל, אבל למה על חשבון הבן שלי?"

        את באמת מאמינה שבמשטרת ישראל תופרים תיקים כאלה? שכל כך הרבה שוטרים ופרקליטים ושופטים יושבים יחד ורוקמים קונספירציה כזאת?

        "כבר קרו כמה מקרים והאפשרויות הן אלה: או

        זיכרונות ורגשות

        שלושת הספורטאים האולימפיים שהצמיחה משפחת חתואל היו לאגדה עוד בחייהם. כמי שהוביל את נבחרת ישראל במשך שנים רבות, היה חיים המאמן האישי של רבים מהסייפים הישראלים וכיום הוא עדיין הרוח החיה מאחורי פעילות הסיף במשפחה. לידיה חתואל-צוקרמן היתה אלופת ישראל 16 שנים ברציפות וייצגה את המדינה בשלוש אולימפיאדות, בלוס אנג'לס (1984, מקום 26), ברצלונה (92', מקום 23) ואטלנטה (96', שבה נשאה את דגל המשלחת הישראלית). ההבטחה שנכזבה היה יצחק ("חאקי"), שהקריירה המבטיחה שלו נקטעה בגיל 25 אחרי שהשתתף באולימפיאדת לוס אנג'לס.

        קשה לשכוח את סיפור נפילתו של יצחק: במהלך חקירה במשטרה נזכר עבריין סמים חיפאי, דוד אלקיים, כי שנה לפני כן, ב-87', הוא שהה בפאריס ומסר לחתואל ולבחורה אחת 100 גרם הרואין שהועברו לישראל בגופה של הבחורה. בעקבות העדות עצרה המשטרה את שניהם. חתואל טען שמדובר בעלילה, ואכן אלקיים, נרקומן רב מעללים מהסוג הנחות ביותר, חזר בו בהמשך מעדותו, ככל הנראה לאחר ששוכנע לעשות כן על ידי אחיו, האסיר המפורסם סמי אלקיים. במשפטו לא הועילו לחתואל טענותיו והישגיו הספורטיוויים, ואף לא שנתפס ללא חומר, ואף לא חזרת העד הראשי מדבריו; בהסתמך על עדותו במשטרה של אלקיים הורשע חתואל בשתי ערכאות, במחוזי ובעליון.

        אזכור שמו של יצחק מעורר באורנה זעם וכאב. "הנה עוד דוגמה, בגלל השם שלו ניפחו את הסיפור, ובלי שנתפס גרגיר של חומר הוא קיבל שבע שנים. הרסו לו את החיים. יצחק היה אלוף ישראל וספורטאי אולימפי מצטיין והפך לשבר כלי. לך תראה אותו, עד היום הוא לא התאושש מזה".

        בשיחה אתו מבקש יצחק, תושב עכו, להימנע משרבוב המקרה שלו לסיפור של אחיינו קובי. למרות הדמיון הוא מסרב להעלות זיכרונות מהתקופה שבה הפך מאלוף גאה לאסיר מושפל. "אני לא יודע מה הולך, לא מתעניין ולא רוצה להיות מעורב בכתבות", הוא אומר. "אם אני אדבר זה לא יעזור לאף אחד עכשיו, מה שיכול לעזור זה רק שלא יהיו ראיות נגדו והוא ייצא נקי בעזרת השם. בשביל זה יש שופט, שהוא יחליט. מה אני יכול לעזור, ואם אגיד שהוא חף מפשע, זה יעזור לו?"

        רוצה לספר על הימים הקשים שאתה עברת?

        "לא, מה פתאום, למה? זה יכול לעזור לי בעבודה? לסדר לי עבודה? מה ייתן לי לספר על מה שהיה? מה שהיה זה מת. אין לי עניין ואין לי מה להגיד. זה גם לא הזמן להתערב בסיפור הזה. אני מכיר את קובי כסייף ותו לא, אני יכול להעיד שהוא ספורטאי ובכלל לא טיפוס פלילי".

        אתה לא מפחד שהעוול שנעשה לך, לטענתך, יחזור עכשיו אצלו?

        "מאיפה אני יודע מה הראיות בתיק? אני מאמין שבית המשפט יקבע, ואם אין ראיות אז הוא ייצא זכאי. נכון שגם אני טענתי שאני חף מפשע, אבל אם תכתוב שגם הדוד שלו הסתבך, מה זה יעזור לו? להיפך, זה רק יסבך אותו".

        לידיה חתואל, בת 42 היום, היא מחזיקת תיק הספורט בעכו מטעם רשת המתנ"סים, מורה לחינוך גופני בעלת תואר שני העובדת גם בחינוך המיוחד ואף מכהנת כנציגת הספורטאים בהנהלת הוועד האולימפי של ישראל. היא לא שוכחת את מה שאחיה מבקש להסיר מסדר היום. "עם יצחק זה היה פשע אחד גדול של המערכת", היא אומרת. "הלבישו עליו יופי של סיפור, ממש רומן. הרי גרגיר לא מצאו, הכל היה דיבורים. הוא היה אז אלוף ישראל, סגן אלוף עולם, הכניסו אותו לשבע שנים והרסו לו את החיים. היו השופטים האלה בספורט שברגע האחרון מנעו ממנו מדליה באולימפיאדת לוס אנג'לס, והיו השופטים הפליליים בארץ שמנעו ממנו מדליה אולימפית בהמשך הדרך".

        את חשה שיש דמיון בין המקרים?

        "לא רוצה להשוות אבל זה מזכיר, בטח, ואני מקווה שהפעם זה לא יסתיים ככה, אין סיבה שזה יסתיים ככה".

        אז עכו היא הבעיה?

        גם את חושבת שתופרים לו תיק בקונספירציה של משטרה ופרקליטות?

        "לא יודעת, אבל הכל יכול לקרות. מצד אחד זו העבודה שלהם לחקור ולגלות, מצד שני אני מצפה ליושר ולא לאישום בכל מחיר. אני מכירה את הילד הזה והדבר לא נתפש בעיני. אולי יש להם אינטרס להוציא דרכו מאורי דברים מסוימים. כבר ראינו אצלנו במשפחה שהם אלופים בלרקום מזימות, כך שאני לא מאמינה למשטרה סנטימטר קדימה. הם גם מאוד אלימים, מכים, משפילים, לא סתם אנשים חזקים כמו עמוס ברנס הודו ברצח.

        "קובי הוא צעיר כישרוני מאוד, יציב, משקיע, תלמיד טוב", היא ממשיכה. "שילב יפה בין ספורט ללימודים, בין היותו חייל לספורטאי מצטיין, והיה עם הפנים קדימה להשכלה גבוהה. זה לא הגיוני מה שקורה, לא יכול להיות. אני נוטה להאמין לו יותר מאשר להם, אני לא בוטחת בהם, יותר מדי בקלות אפשר להתנכל כאן לאנשים. אני מאוד חוששת מאותה קלות בלתי נסבלת. כדי לזכות בתהילה לא חייבים להרוס חיים של צעיר עם עתיד מבטיח. זה גובל באכזריות המקרה הזה, ואני מאוד מקווה שהשופטים לא ייסחפו בקלחת ויהרסו לו את החיים".

        אולי הם הסתבכו בגלל הווי החיים בעכו?

        "לא, אין קשר לעכו. בעיר הזו אין שום הווי שלילי. יש כאן חינוך טוב, מהטובים בארץ, ומה רע באוכלוסייה מגוונת? ההורים כאן לא מפחדים וברחובות אין עבריינות משתוללת, חריגה או שונה מיתר הערים בארץ".

        רשימת התארים של קובי חתואל ארוכה וארון הגביעים בסלון בית הוריו עמוס. ככל ספורטאי משפחתו, מבין שלושת ענפי הסיוף הוא התמחה ברומח, וככזה היה אלוף ישראל לנוער שנתיים ברציפות, השתתף בכמה תחרויות גמר בגביע העולם לנוער ובשנה שעברה אף השיג מדליית ארד בגביע העולם בלונדון. כמו כן הוא השתתף בשנה שעברה בגמר אליפות אירופה לבוגרים בהונגריה, ובחצי הגמר השתתף בניצחון ההיסטורי על נבחרת גרמניה (בגמר הפסידה ישראל לצרפת).

        שנים הוא מתאמן יחד עם בן דודו מאור חתואל, בנו של חיים. "זה לא מתיישב לי עם הבחור הזה", אומר חיים, שחזר השבוע מחו"ל ומספר שנדהם לשמוע על המעצר השני. "מי שעסוק כמוהו בספורט הישגי לא יכול לשלב עיסוקים כאלה, מבחינת ההשקעה והזמן. הוא אחד שהיה מגיע לאימונים באופן סדיר, בחור שאפתן שרצה באמת להגיע לאולימפיאדה".

        הטראומה עם אחיך יצחק חוזרת?

        "ברור שזה מעלה זיכרונות ורגשות. מי צריך את זה? אני רוצה להגיע לנשיא המדינה לקבלת פנים, לא לבתי מעצר ולא לבתי משפט, זה לא מתאים לי. אבל אם כבר מזכירים את יצחק, אז צריך לזכור שאנחנו לא יודעים מה באמת קרה עם קובי. מה שמפרסמים ומה שהמציאות זה בדרך כלל לא דומה. אז להגיד שהאבא הכניס את הבן שלו כשותף בעסק הזה? אני לא מאמין, אני מכיר את הבית, אין בו אווירה של עבריינות והאבא חם ואוהב. לטובת קובי והספורט, אני מקווה שהעניין יחלוף כמה שיותר מהר. צריך לזכור שמדובר בבנייה של שנים. להרוס זה קל, אבל אני מציע שיחשבו עוד קצת לפני שהורסים. אם למרות הכל, יש לקובי יד בדבר הזה, הכי טוב שיודה וייצא לשיקום כמה שיותר מהר. אנחנו נהיה כאן בשבילו".