לפעמים פרשנים צודקים. כשאיזיאה תומאס החתים את לארי בראון כמאמן של הניו יורק ניקס, כל כלי התקשורת, מדן ועד אילת, מבוסטון ועד לוס אנג'לס, כתבו על השילוב הבלתי אפשרי של בראון עם כוכב הקבוצה סטפון מארבורי. האוהדים היו אופטימים, המאמן אמר שלא צפויות בעיות, וסטפון עצמו רק אמר כמה הוא רוצה לנצח עם מישהו שהוכיח שהוא יודע לעשות זאת. אבל חמישה חודשים אחרי הנישואים הללו, הקרע בין השניים הגיע למימדים מפלצתיים, משהו שלא רואים כל יום בספורט המקצועני. המציאות עולה על כל מה שניתן היה לדמיין בתחילת העונה.
זה התחיל בהפסדים הבלתי נגמרים ובמאזן 45:17, הגרוע ביותר בליגה, וזאת למרות סך המשכורות הגבוה ב-NBA, בשווי 123 מיליון דולר. בשלב זה הגיעו האמירות הרגילות של בראון, שנוהג לבקר את שחקניו דרך התקשורת ולשלוח עקיצות מרומזות יותר ומרומזות פחות (בעיקר מרומזות פחות). בכל מקום שבו דרך היו מתחים, עצבים, ריבים, אמירות מעוררות מחלוקת, אבל גם ניצחונות.
בצד השני עמד מארבורי, שחקן סופר מוכשר שרואה את עצמו כרכז הטוב בליגה, אבל רק בעונה אחת ממש סחב קבוצה להצלחה יחסית (כשפיניקס הפסידה 4:2 לסן אנטוניו בסיבוב הראשון של 2003). כל מקום שאותו עזב פרח מיד לאחר מכן. במהלך העונה היו לא מעט שמועות על טרייד של האולסטאר לשעבר, אבל עכשיו, כשהדדליין עבר, ושמעמדו של המאמן בקבוצה ובתקשורת נפגע, החליט הגארד להשיב אש עם כל מה שיש לו.
בתחילת השבוע הקואץ' טען שהשחקנים לא קשובים להוראותיו, ובתגובה ענה סטפון שהם פשוט לא מבינים מה הוא רוצה, וטען כי מעכשיו יתחיל לשחק כמו שהוא יודע. ההסלמה הגיעה עם התשובה של המאמן: "מעולם לא עזבתי קבוצה במצב גרוע יותר מזה שהייתה ביום שבו הגעתי. עכשיו תשוו את הרקורד שלי לזה של השחקן שמדבר נגדי". אאוץ'. באימון הבוקר (רביעי), ביום החמישי ברציפות למתיחות בגזרה הזו, לעיתונאים המקומיים כבר הייתה הרבה עבודה.
עוד בוואלה!
Love Is In The Air
הכי טוב יהיה פשוט לתת לאנשים לדבר. הנה כמה מהציטוטים הנבחרים להנאתכם:
"עכשיו זה כבר אישי", אמר מארבורי. "אין לזה שום קשר לכדורסל, זה הגיע לשלב שהוא מניח את הקריירה בת 30 השנה שלו אל מול הקריירה בת 10 השנים שלי. עצם העובדה שהוא עושה השוואות שכאלו מראה שהוא סובל מחוסר ביטחון. אני יודע מי אני בתור אדם, ואני יודע שמה חשוב כרגע לאנשים בניו יורק הוא לא מה קואץ' עשה בעבר, אלא מה קורה בהווה. כולם אומרים שהוא מאמן גדול, אז אנחנו אמורים להיות יותר טובים ממה שאנחנו, אבל אנחנו לא".
כמובן שלבראון הייתה תשובה ישר מהשרוול: "אתה אומר שאתה הרכז הכי טוב בליגה אבל הקבוצה במאזן 45:17. כן, זו אשמת המאמן".
זה לא היה הסוף. ממש לא.
סטפון נשאל אם המאמן חצה את הגבול כשהשווה בין הקריירות שלהם, וענה: "הוא תמיד חוצה את הגבול, זה לא חדש. לכל מאמן יש שיטה, והשיטה שלו היא לטפל בדברים דרך התקשורת במקום לדבר איתך בארבע עיניים. וגם אם הוא יושב איתך לשיחה אתה יודע שיש סיכוי שהדברים האלה יודלפו החוצה".
"אני רוצה לשחק בניו יורק, אני אוהב את העיר ומאמין שהיא אוהבת אותי. אם בשנה הבאה לא אהיה פה, אני לא אבכה על זה. אני יכול לשחק עבורו, אבל אני לא מתכוון לדבר בשמו. בכל מקרה, אין לי שום כוונה יותר לתת לו להיכנס בי, כי אמא שלי לימדה אותי שאם מישהו מרביץ לך - תרביץ לו בחזרה. אני גם לא צריך שאיזיאה תומאס יתערב, כי כולנו אנשים מבוגרים". ממש.
העיתונאים כמובן רצו מיד ללארי בראון וסיפרו לו מה אמר השחקן. "נפלא, פשוט נפלא", ירה במרירות. "אני מאמן כדורסל ואני רק רוצה שכולם ישחקו בדרך הנכונה, ימסרו, יעשו הגנה, ושיהיה אכפת להם מחבריהם לקבוצה. בזה אני רוצה להתמקד. אני מאמן באותה צורה כל חיי, ומעולם לא הייתה לי בעיה לגרום לשחקנים להבין את הדרך שלי. מעולם לא קרה לי דבר כזה".
- האם זה מעלה ספקות בנוגע ליכולת של שניכם לתפקד יחד?
"רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע. אף מאמן, אף מאמן, לא ייהנה מהמצב הזה. כשהדברים לא קשורים לספורט ולקבוצה, זה אף פעם לא כיף".
- האם תעזוב את הקבוצה מרוב תסכול?
"לא, לא, לא, לא. אני לא רוצה לחשוב כרגע על טריידים, אני רק רוצה לשפר את הקבוצה.
"אני לא מבין למה אתה משחק בספורט קבוצתי ולא אכפת לך מלשפר את חבריך ולעזור לקבוצה לנצח", הוסיף. "זה הדבר היחידי שחשוב, ואם אתה אכן הרכז הכי טוב בליגה, אז אין ספק שתהיה לך השפעה על מה שקורה על המגרש. מעולם לא נתתי למישהו יותר חופש פעולה, וכבר הגעתי לגמר המזרח עם הייווד וורקמן (באינדיאנה, ג"ק) ולגמר ה-NBA עם אריק סנואו (בפילדלפיה, ג"ק), אחרי שהיה רכז רביעי בסיאטל.
"המסר היחידי שיש לי להעביר הוא שאם אתה רוצה להצטרף לקבוצה - זה בסדר מבחינתי. אם יש לך אג'נדה משלך, אז זה לא המקום בשבילך".
אל תדאגו, המשך יבוא.