וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עובדה או אגדה

21.2.2006 / 19:25

הפעם על הפרק: הקוחונס של לברון, בראון והניקס, העתיד של אייברסון בפילי, והירידה בתפוקה של דאנקן. כותבי וואלה! ספורט מתקוטטים

1. לברון ג'יימס לא עומד בלחץ בקלאץ'. עובדה או אגדה?

גיל קדרון - אגדה:

נכון, המלך נמצא מאחורי דווין וויד וכרמלו אנתוני ובגלל לא בליגה של קובי בכל מה שקשור לאגף הקלאץ'. נכון, הוא עדיין לא קלע סלי ניצחון גדולים, אבל הוא לא בורח מאחריות, ממשיך לנסות, וגם לא פעם ולא פעמיים הוביל את הקאבס לניצחון ברבע הרביעי, רק שזה לא היה בצורה סקסית ובולטת כמו שעושים אחרים. קצת סבלנות כלפי הילד. בפלייאוף הזה הוא יראה לנו כמה שהוא גדול, והוא לא צריך להיות רוצח במכסנ\\נסי כדורסל כמו MJ כדי להיות שחקן גדול.


דן לזר - אגדה:

לברון ג'יימס הוא מגה סטאר בקנה מידה שהליגה ראתה אולי רק פעם או פעמיים בעבר. לעומת כל הפעמים האחרות שבהם מוזכרים שחקנים בנשימה אחת עם מייקל ג'ורדן ולא מעוררים אמינות, לברון ומייקל יכולים לדור במשפט אחד בלי בעיה. ובכל זאת, בגיל 20 אי אפשר לצפות שהכל יהיה מושלם וכל מה שעוד דרוש שיפור אצל הילד יגיע, כולל ההיכולת במאני טיים. וחוץ מזה, לברון זייף קצת בכמה משחקי ליגה רגילים, וזה דבר שיכול לקרות, אין צורך להסיק מכך שלברון הוא צ'וקר סדרתי.


אריק גנות - עובדה:

לברון מגלה כמה סימנים מדאיגים בשניות האחרונות של משחקים צמודים - איירבולים מהעונשין, החטאות ממצבים קלים, ובאופן כללי מה שהולך לו ברוב המשחק לא הולך בסוף. אפשר לייחס את זה לגיל, אבל יש פה משהו מעבר. כשאתה גדול יותר, חזק יותר, מהיר יותר, זריז יותר, קופץ גבוה יותר מכל שומר אישי שאפשר לשים עליך, אתה מתרגל שהכל הולך בקלות. אבל ברגעי ההכרעה, כשהשומר נותן את ה-100 אחוזים, כשכל העיניים עליך, כשהשעון מתקתק, זה נהיה יותר קשה. עד עכשיו לא נראה שלברון מסתדר עם זה.

2. לארי בראון אשם במצב של הניקס. עובדה או אגדה?

גיל קדרון - עובדה:

לא סתם עובדה, אלא עובדה יצוקה בסלע. חלקו של איזיאה תומאס כבר תועד בצורה מקיפה, ויצא לי לעלוב ביכולותיו הניהוליות אינספור פעמים כאן מעל דפי אתר זה (מה שהוביל אותו לשלוח אליי אימיילים נזעמים על כך שאני שותה לו את הדם וגומר לו את הקריירה. באמת איזיאה, לא הגיע הזמן לעבור הלאה?). אבל מה לעזאזל עושה שם בראון בניקס? העונה הוא כנראה כמאמן הגרוע בליגה, לאור העובדה שאינו מצליח להתאים את עצמו לשחקניו והולך איתם ראש בראש בדרך למאזן הגרוע בליגה, חוץ משארלוט המדממת והפצועה, וכשתחת ידיו סגל שיכול היה להילחם על הפלייאוף, בטח בבית האטלנטי המצ'קוקמק. זה מריח כמו ניסיון פוטש, שכן ברור שמעמדו של המאמן איתן מזה של הבוס שלו.


דן לזר - עובדה:

לארי בראון ניסה בערך 25 חמישיות בכ-50 משחקים של ניו יורק. זה מטורף, זה לא סביר וזה עוד סימפטום לחוסר היכולת של LB להשתלט על הקבוצה, ליצור בה היררכיה ולהבין בעצמו מה הוא רוצה לעשות ולאן הוא רוצה ללכת. השחקנים משחקים פעם 35 דקות ופעם דקה וחצי, לאף אחד אין בטחון, ובצורה כזו אי אפשר לנהל את העניינים. בראון עובר עונה איומה בניו יורק והוא האשם היחיד במצב של הקבוצה כרגע.


אריק גנות - אגדה:

איזיאה תומאס אסף אליו חבורה של שחקנים מפונקים, עצלים, לוזרים מקצועיים, וכדי לתת להם עוד תמריץ לא להתאמץ החתים וידא שהם יגיעו העירה עם חוזי ענק לשנים רבות, ככה רק כדי לוודא שהקבוצה תהיה ממש גרועה. בראון עושה כל מה שאפשר לעשות עם החבורה הזו, הוא צועק, משנה, מתאמץ, אבל כשרוח העצלנות והאנוכיות משתלטת על קבוצה, אף מאמן לא יושיע.

3. אלן אייברסון הוא הבעיה של פילדלפיה. עובדה או אגדה?

גיל קדרון - אגדה:

נראה כי פילי צריכה לשקול להעביר את AI למקום אחר, לאור העובדה שבסגל הנוכחי הסיקסרס לא יכולים אפילו לחלום על סיבוב שני בפלייאוף, ובשביל מה לשלם 87 מיליון דולר למשכורות (בעונה הקרובה) אם אתה לא הולך לשום מקום? התשובה בשנים עברו הייתה: כי אייברסון מביא צופים, וצופים שווים כסף, אז התוצאות פחות חשובות. אבל העונה גם זה לא נכון, והסיקסרס ממוקמים בתחתית הליגה בתפוסת קהל. בלי אייברסון פילדלפיה תיכנס לתהליך בנייה כואב, אבל תיתן לחבר'ה כמו אנדרה איגודאלה וסם דאלמבר את אור הזרקורים שהם צריכים כדי להתפתח. אבל זה לא אומר שהתשובה הוא הוא האחראי למצב העגום של המועדון, שכן האשמה רובצת אך ורק על כתפיו של הג'נרל מנג'ר בילי קינג, שהצליח לסתום את תקרת השכר עם החתמות גרועות ומנופחות איזיאה סטייל. אבל כעת המצב הוא מה שהוא, ובמקרה הזה כדאי לקבוצה לשקול כל מהלך, כולל טרייד ל-AI, כדי להמשיך הלאה.


דן לזר - עובדה:

AI הוא אחד השחקנים הבעייתיים בליגה. מוכשר בטירוף מצד אחד, אבל לא הוכיח בשום שלב בקריירה שהוא מסוגל לייצר כימיה מספיק טובה עם צוות מסייע ולסחוב את העגלה עד הסוף. רק פעם אחת הוא הוא הגיע לגמר, אך גם זה קרה בשנה מזעזעת של המזרח, ומעבר לזה לא ראינו הישגים דומים. הבעיה של AI היא שהמשחק שלו אינו שלם כמו של הגדולים באמת. ההגנה בעייתית (למרות החטיפות הרבות), וכאמור, היכולת להפוך חבורת שחקנים לקבוצה מוטלת בספק.


אריק גנות - אגדה:

אייברסון הוא שחקן מצויין, אבל מסתדר רק עם שחקנים מזן מאוד מסויים - שומרים טובים, רול פליירס צנועים שלא לוקחים יותר מדי על עצמם. כשבנו לו קבוצה כזו הוא לקח אותה לגמר ה-NBA והפסיד רק ללייקרס בשיאה, אבל כשמביאים לו כעזר כנגדו גלן רובינסונים שרוצים רק לזרוק, או כריס ווברים שחושבים שהגנה זה מדינה באפריקה ושהם אלו שהם צריכים לנהל את המשחק מההיי פוסט, או ג'ים אובראיינים שרבים עם שחקניהם - ככה גם פילי נראית.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

4. טים דאנקן בירידה. עובדה או אגדה?

גיל קדרון - אגדה:

דאנקן פצוע ברגלו כל העונה, וגרג פופוביץ' שומר אותו על 35 דקות למשחק עד לפלייאוף, אז גם יקבל יותר כדורים ויהיה חלק יותר מרכזי של ההתקפה. כיום, לאור העונה הנפלאה של טוני פארקר (שמוביל את הקבוצה בדקות משחק) ולאור החזרה לכושר של הסופרסטאר מאנו ג'ינובילי, הביג פונדמנטל זז קצת הצידה כדי לתת להם לזרוח, כי הוא יודע שזה מה שהקבוצה צריכה כדי להיות טובה יותר. בפלייאוף טימי שוה יהיה הבסיס, עמוד השדרה ואבן הפינה של הקבוצה, כשהקצב יואט והשומרים יתחילו להתכונן טוב יותר לסגנון המשחק החדש של פארקר. הירידה בתפוקה היא מבחירה, לא מכורח.


דן לזר - עובדה:

טים דאנקן בירידה, מרגישים את זה, מריחים את זה, יודעים את זה. בין משחק טוב אחד לשני עובר יותר מדי זמן, המספרים שלו בירידה כבר שנה שלישית ברציפות (והשנה הם יורדים בכל הפרמטרים למרות עלייה של 2 דקות משחק מהשנה שעברה), ונראה שלקראת החלפת הקידומת באפריל הקרוב, גיל 30 המתקרב מתחיל לתת אותות ראשונים. הוא לא מאיים ומפחיד כמו בעבר, זו השורה התחתונה.


אריק גנות - אגדה:

דאנקן, כמו שחקנים גדולים אחרים, נמצא היום במצב שבעונה הרגילה הוא כמעט ולא חשוב לקבוצה. סן אנטוניו בנוייה היום על סגל עמוק ומצוין שמסוגל לנצח המון משחקים גם כשהכוכב הגדול פחות יעיל. לכן, הדבר החשוב הוא להגיע לפלייאוף במצב הכי בריא ורענן שרק אפשר, וקרסוליים נקועים כמו בשנה שעברה הם לא חלק מהתוכנית. זו הסיבה שהביג פונדמנטל משחק בצורה פחות אגרסיבית, נוטה יותר לוותר על הכדור, על ההליכה החזקה לסל, או על הפאול החזק בהגנה - הכל במטרה להגיע לפליאוף בשיא יכולתו של הפאוור פורוורד הטוב בהיסטווריה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully