צ'רלי? וחצי!

כמה פעמים שמעתם בחמש שנים האחרונות על גאוניותו של ביל בליצ'יק, מאמנה הראשי של הניו אינגלנד פטריוטס? בליצ'יק הוא המוח החריף ביותר בפוטבול, בליצ'יק הוא המאמן הטוב ביותר ב- NFL כיום ואולי בהיסטוריה, מאמנים שמשחקים מול בליצ'ק מתחילים במינוס 10 נקודות רק מהשיתוק שאוחז בהם במהלך המשחק, ועוד כהנה וכהנה. כל סוגי הסופרלטיבים כבר נקשרו סביב ראשו של האיש והסווטשירט ע"י טובי ומומחי הפוטבול.

תגידו, לא נמאס? נכון שמדובר במאמן גדול שבנה שושלת, ונכון שהריצה המטורפת של הפטס, שנעצרה בדנבר, הייתה של פעם בדור, ונכון שלבחור יש את הרקורד הטוב ביותר בהיסטוריה של הפלייאוף (אפילו יותר טוב מלומברדי הגדול), ונכון ונכון ונכון. הכל נכון. אבל כידוע, למין האנושי נטייה להעצים את הדמויות להן אנו סוגדים ולהתעלם מאירוע או שניים, דמות או שתיים, שהשפיעו לא פחות על המיתוס. כי מי יודע איפה היו היום ביל וידידו טום (בריידי, כמובן) אלמלא מו לואיס והג'טס עשו להם טובה ופצעו את דרו בלדסו בספטמבר 2001?. מי יודע? הניחוש שלי הוא שלא רחוק מהיכן שהג'טס נמצאים עכשיו...

ומי יודע איפה היו היום הפטס אלמלא המהלך ה'טאק-רול' השנוי במחלוקת מול הריידרס בפלייאוף 2001? כנראה לא רחוק מהיכן שהריידרס נמצאים עכשיו...

אז בתור אחד שבילה זמן לא מבוטל בעיר השעועית, ומזוהה עם הפטס, הרשו לי לצאת חוצץ כנגד הטענה שבליצ'יק הוא הגאון הבלתי מעורער של הפוטבול, ולהצביע על איש אחד, שמנמן וצולע, שלעניות דעתי הוא המוח החריף ביותר בעולם הפוטבול – צ'רלי וייס.

סיפורו של צ'רלי וייס מתחיל בניו-ג'רזי, שם נולד וגדל ואימן בתיכונים. ואם תשאלו אותו על עצמו, זה הדבר הראשון שיספר לכם – ג'רזי גאי.

בגיל 18 צ'רלי בחר באוניברסיטה הקתולית, נוטר דיים, ושם בעצם מתחיל הסיפור במופלא – נוטר דיים היתה, ועדיין, כמקדש הפוטבול של המכללות. טובי השחקנים והמאמנים עברו במכללה, בדרכם לקריירה מזהירה במקצוענים. ביניהם אחד, שמו ג'ו מונטנה, שהצטרף למכללה שנה אחרי צ'רלי שלנו. וזו לא הפעם האחרונה בה ג'ו מוזכר בכתבה.

שלא תטעו, הקשרים היחידים של הסטודנט צ'רלי וקבוצת הפוטבול היו הישיבה ביציע בימי שבת, והעובדה שחלק חדר עם אחד הליינבקרים בן מחזורו. זה הכל. 27 שנה אח"כ הוא כבר מונה למאמן הראשי במטרה אחת – להחזיר עטרה ליושנה.

לאחר שסיים את לימודיו אימן 6 שנים קבוצת פוטבול של תיכון מקומי, ארבע שנים כעוזר מאמן במכללת צפון קרולינה ועוד שנה בתיכון שהובילה לאליפות מדינת ניו ג'רזי (למי שלא יודע, ניו ג'רזי היא ספקית שחקני הפוטבול המקצוענים מספר 1 בארה"ב), הגיע ב-1990 רגע המפנה בקריירה של וייס – ביל פרסלס לקח אותו לעבודה בג'איינטס. ובאותה שנה הגיעה טבעת האליפות הראשונה שלו (מתוך ארבע).

ב-1993 עבר וייס עם פרסלס לניו-אינגלנד, שם היה מאמן הטייט-אנדס ועבד עם בן קואטס, שהתפתח להיות הטוב ביותר בהיסטוריה של הפטריוטס לתפקידו. משם הפך למאמן הרצים האחוריים (קרטיס מרטין האלמותי ורוברט אדוארדס שנפצע פציעה חמורה כבר אחרי שנת הרוקי שלו) ובסוף למאמן התופסים, שם טרי גלן שבר את שיא התפיסות לרוקי עם 90. ניו-אינגלד הגיעה לסופרבול, אבל נכנעה לגרין ביי פאקרס, רגע לפני שפארסלס עזב אותה בצורה מכוערת ועבר לג'טס.

וייס עבר עם פרסלס לג'טס, עניין של נאמנות, ומונה למתאם ההתקפה. 3 שנים אח"כ ערק עם בליצ'ק חזרה לפטס כדי להתחיל בבניית השושלת של שנות ה-2000.

אחרי שנה קשה ב-2000, עם מאזן של 11-5, שנת 2001 נפתחה עם פציעתו של בלדסו ויחד איתה טבעת אליפות ראשונה מתוך 3 ב-4 שנים חלומיות. ולא פחות חשוב – בנייתה של אחת ההתקפות המגוונות ביותר בהיסטוריה של הפוטבול, בראשות אחד הקווטרבקים הטובים בהיסטוריה – טום בריידי, קווטרבק שנבחר בסיבוב השישי בדראפט והיה הצעיר ביותר לזכות בטבעת (ביג-בן יכול לשבור שיא זה), ושני סופרבול MVP. מה הפלא ששמו מוזכר באותה נשימה עם אותו ג'ו מנוטרדאם? בריידי, אגב, עד היום טורח להזכיר את צ'רלי כאיש שאחראי יותר מכל להצלחתו.

לכולם היה ברור, שבסיום השנה שעברה וייס יקבל לידיו את המושכות של אחת הקבוצות ב-NFL, אבל האיש חשב אחרת, והחליט לחזור אחרי 27 שנה למכללה ממנה הגיע – נוטר דיים. לא נרחיב את הדיבור על צלילתה של האימפריה, רק נציין, שאת ליבם של האוהדים הוא קנה ממסיבת העיתונאים בה הוצג, כשדיבר על רצונו בקבוצה שמשחקת נאסטי.

שתי עובדות שסימלו יותר מכל את המהפך במכללה בשנה האחרונה – הראשונה, מכללת USC, האלופה בשנתיים האחרונות (ללא הפסד עד לגמר של השנה), הגיעה השנה לנוטרדאם והצליחה לנצח רק במהלך האחרון של המשחק, בעזרת פעולה לא חוקית של רג'י בוש. השניה - נוטר דיים לא הגיעה למשחק בול רציני כבר 5 שנים, שזה בערך כמו שמלכת יופי לא תבוא מהקריות, ואחרי שנה מצוינת עם שני הפסדים בלבד הגיעה הקבוצה השנה לפייסטה בול (והפסידה), אבל עם אסופת שחקנים שאת רובם וייס לא בחר. דבר אחד אני יכול להבטיח לכם – ב-5 שנים שנשארו לוייס בחוזה, נוטרדאם תזכה בלפחות אליפות אחת.

אפילו בליצ'יק בכבודו ובעצמו הצהיר כי יש הבדל בין בניית תוכנית משחק וקריאת המהלכים במהלכו, וביצוע תיקונים ככל שהשחק מתקדם, ואין כמו צ'רלי למשימה. ואם בליצ'יק אומר, אז מי אנחנו שנתווכח?

יותר מכל מסמלת עבורי הריצה של צ'מפ ביילי ל-100 יארד בחצאי גמר אזוריים, את חסרונו של וייס. כי הרשו לי לשער שבריידי, שעד למשחק זה החזיק ביחס מסירה/חטיפה הטוב ביותר בהיסטוריה של הפלייאוף, לא היה מעלה בדעתו לזרוק את הכדור הזה. ובטח שלא להגיש לדנבר 24 נקודות ללא מאמץ מיוחד.

אז זה צ'רלי וייס, שועל קרבות ותיק שבא לייצר שושלת משלו אצל הפייטינג אייריש. ועד כמה שזה נשמע מוזר – העתיד עוד לפניו.