פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        "אם הכדורגל יפגע לי בשבת, אפרוש"

        בגיל 34, בהפועל ירושלים כמובן, אסי טובי חוזר לקרוע רשתות, אבל מבחינתו זה לא הדבר החשוב ביותר בחיים

        לפני ארבעה חודשים, כשיאיר אסייג כינס את שחקני הפועל ירושלים והודיע על פרישה מטעמי בריאות, היה שחקן אחד שלקח את ההכרזה יותר קשה מהשאר. אולי הוא ידע כבר ידע מה מחכה לו תחת המאמן הבא (הרבה לפני ששייע פייגנבוים סגר עם ויקטור יונה), אולי סתם בגלל אובר רגישות, ואולי כי הוא פשוט אהב את אסייג, אסי טובי, השתמש במונח "חרב עלי עולמי". נכון שהחלוץ אמר זאת בהקשר הספורטיבי, אבל הוא כנראה ידע על מה הוא מדבר. טובי הרי הגיע להפועל ירושלים, רק בגלל אסייג והנה זה פתאום בא ומודיע שהוא מתפטר. "אתה החזרת לי את החשק לשחק כדורגל", אמר אז החלוץ למאמנו באותה אסיפה ובפני כל השחקנים. "כולם יודעים שבגללך הגעת לכאןי", הוא סיים ומירר בבכי. היום, כשפייגנבוים הוא עבר רחוק ואסייג שוב בפרונט, טובי נזכר בסיטואיציה.

        למרות הזמן שעבר עדיין קשה לו לדבר על זה. "קודם כל, הייתי בהלם", הרחיב הסקורר לספורט "כל-העיר", "האסיפה הזאת, תישאר חקוקה בזיכרוני לעד. אתה מתרגל לבנאדם ופתאום הכול מתהפך. הספקתי להכיר את יאיר כשחקן, רק התחלתי להכיר אותו כמאמן ופתאום הכול נקטע. קיבלתי את ההודעה שלו, כמו רעם ביום בהיר. בכלל לא עיכלתי את מה שהוא אומר. הוא זה שבחר את השחקנים, הוא זה שהעביר את מחנה האימון וידעתי שחלום חייו זה לאמן. בום בהיר אחד, הכול קרס. זה עשה לי רע מאוד. כאב לי שהבן אדם הגיע למצב הזה. מאוד רציתי שהוא יצליח בקבוצה. אחרי שהתעשתי, אמרתי ליאיר שאלה דברים שצריך לדעת לקבל באהבה, למרותשהם לא טובים. תראה איך הגלגל הסתובב וברוך השם, יאיר חזר אלינו בריא ושלם. כל מה שצריך לקרות קורה. יכול להיות שהקדוש ברוך הוא לא רצה שיאיר יהיה בהתחלה והוא רצה שיחזור עכשיו. הכול מכוון מלמעלה".

        גם השלישייה לרשת של שטראוס בשבת, באה מלמעלה?

        "הכול מידי שמים. ככה אני מאמין".

        תגיד, יש תחרות סמויה בינך לבין עזיז?

        "ממש לא. אנחנו משלימים אחד את השני, הוא מביא את הכוח והמהירות, אני מביא דברים אחרים. עזיז הוא שחקן עם המון פוטנציאל. אנחנו עוזרים אחד לשני, לא מתחרים".

        בגילך המתקדם (34), עדיין חשוב לך להוכיח שלא שכחת לשחק?

        "קודם כל להוכיח, אני לא צריך. אם לא היה חשוב לי, לא הייתי משחק כדורגל. מטבעי, כל החיים רציתי רק להבקיע. ברוך השם, יש לי קבלות לאורך כל הקריירה. נכון שבגיל הזה יש כאלה שאומרים: 'הוא כבר לא סחורה', 'הוא זקן', 'הוא צריך לפרוש', אבל אנשים מטבעם הרי אוהבים לדבר. אז הם ידברו ואני אבקיע".

        בתחילת העונה נפצעת, ניראת לא טוב ואנשים באמת אמרו שאתה בדרך החוצה.

        "אני זוכר. זה לשון הרע של אנשים. לא התייחסתי לדיבורים האלה. אף פעם לא עברתי פציעה כזאת בשריר. לא ידעתי איך לאכול את הפציעה הזאת. מאחר שיש לי תמיד מחויבות למקום בו אני משחק, רציתי לחזור כמה שיותר מהר ורק הזקתי לרגל. ואז דיברו".
        בין היתר, אמרו שאתה השמנת. היו שקראו לך אסי דובי.

        "האמת, שיש לי מן מבנה כזה, של דובי. מבנה רחב. האוהדים של היריבות, תמיד קראו לי שמן ודובי, אבל זה מצחיק אותי. זה עושה לי אפילו טוב שאומרים. המבנה שלי מטעה. מי שרואה אותי ברחוב, אומר לי שאני נראה הרבה יותר שמן במגרש או בטלוויזיה מאשר בחיים. זה המבנה שלי מאז שהתחלתי לשחק כדורגל, זה לא חדש. אני שוקל 74 קילו, כבר לא מעט שנים".

        אומרים גם שאתה לא מסוגל לעבור שחקן.

        "תראה, יש כאלה שאוהבים את הסגנון שלי ויש שלא. השאלה מה התכל'ס. מבחינתי התכל'ס זה שערים, ופה לא אכזבתי ולא אאכזב גם השנה".

        גם שייע לא הרבה לפרגן לך בלשון המעטה.

        "כבודו של שייע מונח במקומו. שמעתי את הדיבורים והרגשתי שפשוט לא מאמינים בי. לא לזה פיללתי. בסופו של דבר, מה שהיה צריך לקרות קרה. וכבר אמרתי, יש מי שמכוון הכול מלמעלה. הוא מסובב את הגלגל איך שהוא רוצה".

        הייתה לך תקופה די קשה עם שייע.

        "אין ספק. העונה נחלקת לי עד היום לשניים. היה מחנה אימון ומשחקי גביע הטוטו שהיו עבורי הכנה מעולה. במחזור ראשון נפצעתי וזה נמשך קרוב לחודשיים, עד השבוע ששייע הגיע וכשהוא הגיע, החלו הדיבורים וזה לא עשה לי טוב".

        ורצית לעזוב?

        "כן, היו לי מחשבות לעזוב. ויקטור ידע מזה. לא התאים לי כל הנושא הזה. לא באתי להפועל ירושלים כקישוט ולא באתי לשבת על הספסל. גם בגלל שאני שומר שבת, ישן מחוץ לבית בסופי שבוע, במלונות, קרוב למגרשים. נכון שזה קורה גם היום, אבל בתקופה של שייע, הרגשתי שאני משלם מחיר אישי כבד מבלי לקבל תמורה. הבנתי שאין לי מה לחפש כאן".

        ומה ויקטור יונה אמר לך אז?

        "'מה שתחליט מקובל עלי'".

        אתה מאלה ששיחקו רק למען ויקטור כששייע אימן?

        "כן, זה נכון. ויקטור זה אחד שאתה לא יכול שלא לשחק בשבילו. אתה לא יכול לשמוע אותו באסיפה ולעלות למגרש אדיש. גם הדמעות שהוא מוריד לא מאפשרות לך לשחק באדישות. אתה חייב להחזיר לו. בגללו ובגלל יאיר, הגעתי לירושלים ואני שמח שכעת איך שאתה לא מגלגל את זה, הכול חזר לתקנו".

        אז לסיום הפרק הזה, אתה סקורר או לא סקורר?

        "לא יודע, תגיד לי אתה".

        שומר כדור

        משחקי הבית של הפועל ירושלים, רובם ככולם, משוחקים במוצאי שבת וזה לא במקרה. אתם אולי לא יודעים, אבל בחדר ההלבשה של הקבוצה, לפני כול שריקת פתיחה יש טקס קבוע. טובי, יושב לו במרכז השולחן עם כוס יין לקידוש בידו כשמסביבו שחקני הקבוצה הישראלים. כבוד הרב מברך, מסלסל ועושה הבדלה. גם תפילות המנחה שמתנהלות במניין מלא מידי יום במועדון בקיירת היובל, הם פרי יוזמתו. בקיצור, טובי הוא האמנון יצחק של הפועל ירושלים. השחקן שלפני מספר שנים החל להתחזק ביהדות, מקפיד על קלה כבחמורה. מדובר בתהליך ארוך כשהסממנים החיצוניים מתווספים בשלבים. בימי חול למשל, הוא משתדל לחבוש כיפה שחורה, בשבתות הוא כבר לא נוסע, ומעל הכול הוא משתדל לעשות רק מצוות וטוב לאנשים. "הבדלה? ככה זה צריך להיות", הוא מסביר את פשר הטקס בטדי, "זה לא משהו מיוחד. אני לא נמצא בבית, אז אני עושה את זה במגרש. מה, אתה רוצה שנעלה לשחק בלי הבדלה, אתה עושה צחוק?"

        איך כל זה התחיל?

        "הרבה שואלים אותי, איך כל זה התחיל ואני באמת שלא יכול להצביע על נקודת זמן מסוימת. לא שמעתי איזה קלטת ולא דיבר איתי איזה רב. זה בא לאט, וזה מה שיפה. אני מרגיש טוב עם זה, שמח מאוד שזה קרה לי, זה עושה לי רק טוב".

        אתה סוחף אחריך את כל השחקנים בקבוצה.

        "ירושלים זאת עיר שנותנת לך המון השראה. לשחקנים יש אמונה חזקה מאוד ואני שמח שזה הגיע למצב שהם מחכים לי לתפילות עוד לפני שאני מגיע. הכול בא מהאהבה. אתה רואה את האושר על הפנים שלהם".

        אז בשביל מה להמשיך ולשחק?

        "אני לא מתכוון להרים ידיים, באמצע העונה. אל תשכח שבשנה שעברה עוד נסעתי בשבת ורק השנה החלטתי סופית שאני לא נוסע. זה נכון שאני לא יכול להמשיך בצורה הזאת של בתי~מלון כל סוף שבוע, לצעוד לבד בכל מזג אוויר ממלון שלום, או הולידיי-אין לטדי. זה ממש קשה לי ולמשפחה. לא נראה לי, שלהמשיך בכדורגל, זה משהו שיעמוד על הפרק בשנה הבאה. אם הכדורגל יפגע לי בשבת, אני אפרוש".

        אז זאת העונה האחרונה שלך בהפועל ירושלים ואולי בכדורגל?
        "עזוב, בוא תן לי ליהנות מהשנה ולגרום הנאה לקהל ולמועדון".
        אולי תשתלב בצוות המקצועי? הציעו לך משהו?

        "אחרי הפרישה אני לא רואה את עצמי ממשיך בכדורגל".

        גם בבית אורח החיים נעשה דתי?

        "בוודאי. הילדים לומדים בבית-ספר דתי, האישה דורית, גם היא הולכת איתי באותה דרך, כי אחרת זה היה בלתי אפשרי".

        תגיד, הביקור אצל הבאבא סאלי בנתיבות, עזר לניצחון בשבת?

        "זה עזר לאמונה, לחיבור ולגיבוש של השחקנים. אין ספק, שביקורים במקומות האלה, רק עוזרים. לבקר פעם בכמה זמן בקברות צדיקים, זה דבר שנותן המון. אני לא אומר שבגלל זה ניצחנו, כמו שאם וחלילה לא היינו מנצחים, לא הייתי אומר שביקור כזה לא עוזר. כל אחד צריך לעשות את זה, בלי קשר. זה עושה טוב לנשמה. אני יכול להגיד לך ששחקנים כבר אומרים לי 'בוא נלך לעוד קברות צדיקים', ו'מתי נוסעים שוב?'".

        משחקי צמרת

        בגיל 34, עם תשעה שערים, כולל שלישייה שנולדה בשבת האחרונה, טובי מוביל את טבלת מלך השערים בלאומית, בצוותא עם אוהד קדוסי מהרצליה וערן לוי מקריית שמונה, הצעירים והמוכשרים. למרות ההישג הוא לא ממש מתרגש. "אגיד לך את האמת", הוא משתמש במשפט הפותח של מאיר פניג'ל, "אני מוביל את טבלת מלך השערים, אבל כרגע זה ממש לא בראש מעייני. המטרה היא להצליח עם הפועל ירושלים. אם זה יבוא עם תואר מלך השערים אשמח מאוד, אבל באמת שיותר חשוב לי שתהיה לנו עונה מוצלחת מבחינה קבוצתית. אגב, זאת לא השלישייה הראשונה בקריירה שלי. אם תזכור טוב, לפני שנתיים כשחקן אח"י נצרת, כבשתי רביעייה נגד מ.ס. אשדוד. חוץ מזה היו עוד הרבה שלישיות, אבל אני כבר לא זוכר מתי".

        בכל זאת, השלושער שלך נתן לאסייג הרבה אוויר. כולנו ראינו איך הוא חיבק אותך כשהוחלפת לקול תשואות הקהל.

        "מגיע ליאיר שנחבק ונאהב אותו. תעבור שחקן שחקן, כולם רצו את הניצחון הזה. בשבילו, בשביל ויקטור, ובשביל איתן. לאנשים כאן יש לב גדול עם המון רגש וזה עושה משהו. יחסי אנוש זה א'-ב' בחיים בכלל ובכדורגל בפרט. אני שמח לשחק היום בקבוצה שיש לה מהדברים האלה ובשפע".

        אתה רואה על הספסל של הפועל ירושלים איזה יורש?

        "יש לנו הרבה שחקנים צעירים ומוכשרים, אבל עדיין לא ראיתי אותם באים לידי ביטוי במשחק. לדעתי לאדם מזרחי, יש נתונים מצוינים. הוא עושה דברים מדהימים באימונים. גם אדיר מעודה. לא כל אחד יכול לעשות מה שהשניים האלה יודעים לעשות, אבל שוב, כרגע זה רק באימונים. אנחנו מגיעים למשחק וזה עדיין לא זה. הייתי מציע להם, אולי להתחשל שנה באיזה קבוצה ולחזור. יש להם את זה. גם למוסה".

        דווקא הוא מאכזב מאוד העונה.

        "מבחינת פוטנציאל יש לו את זה. למוסה יש ניתור, בעיטה, שליטה בכדור וכוח. צריך להביא את היכולות האלה לידי ביטוי במשחקים. נכון שצריך גם להאמין בשחקנים האלה ולתת להם צ'אנס. אולי במקום אחר הם יקבלו את הצ'אנס ואת הביטחון שבהמשך יעזור גם לקבוצה. איכויות יש להם".

        עזוב כישרון ופוטנציאל, אתה מאמין שהפועל ירושלים יכולה לעלות ליגה?

        "יש מצב כזה ואני רואה אותו. הניצחון בשבת, הכניס בנו הרבה ביטחון, אבל צריך המשכיות. צריך רגלים על הקרקע ולא להסתנוור. עדיין לא עשינו שני ניצחונות רצופים. אבל אני אומר לך שמבחינת יכולת של שחקנים, אנחנו קבוצה של צמרת".

        מחר מחכה לכם משחק מאוד קריטי. אתה רואה ניצחון שני דווקא נגד הרצליה?

        "בעזרת השם. זה משחק קשה, אבל כל משחק בליגה הזאת הוא קשה. אם נשחק את המשחק שלנו ונבוא לכל מגרש כמו שאנחנו משחקים בטדי ונהנה, אנחנו מסוגלים לנצח ולעשות עונה יפהפייה".

        רק לפני שבוע דיברו פה על ירידה. סיטואציה כזאת אתם גם רואה?

        "אין מצב. כרגע אנחנו קרובים יותר לתחתית מאשר לצמרת, אבל אני לא מאמין שסיפור כזה יכול לקרות. אנחנו צריכים להתמודד על העלייה ובעזרת השם זה גם מה שיקרה".