מסדר טירונים

צ'רלי וילנואבה מטורונטו (12.5 נקודות ב-48 אחוזים מהשדה ו-65 מהעונשין פלוס 5.3 ריבאונדים) מול צ'נינג פריי מניו יורק (14.9 נקודות ב-53 אחוזים מהשדה ו-85 מהעונשין פלוס 6.1 ריבאונדים):

מדובר בשני חבר'ה שאף אחד לא באמת ספר בתחרות לתואר רוקי העונה, תחרות שלמרות כל המאמצים של הילדודס, עדיין נראית כמו מירוץ של איש אחד, ששמו כריס פול. לוילנואבה קשה לבלוט לטובה בטורונטו, קבוצה שבחודש הראשון שלה ניצחה רק פעם אחת (את מיאמי, אבל בכל זאת), אבל הפורוורד האמריקאי-דומיניקאני הצליח לשאוב מוטיבציה מהעובדה שכל ארה"ב גיחכה על הבחירה המוקדמת של הג'נרל מנג'ר רוב באבקוק, כשטענו שצ'רלי וחצי מתאים יותר למקום 17 מאשר 7. בנובמבר הוא קלע 11.5, ובדצמבר כבר עלה ל-14.2, וגם הראה רבגוניות ונחישות שאיש לא חשב שיש לו.

נטל ההוכחה שרובץ על הכתפיים של צ'רלי משתלם לראפטורס ועוזר לטורונטו להיראות כמו קבוצת כדורסל ברוב הלילות. לא רע עבור שחקן שאמר טרם הדראפט שמודל החיקוי שלו הוא למאר אודום, ושלא יתאכזב אם לא ייבחר בסיבוב הראשון. צ'רלי V הוסט לעמדת סמול פורוורד, לצד כריס בוש, והוא שלישי בין הרוקיס בנקודות ורביעי בריבאונד.

הסיפור של צ'נינג פריי שונה בתכלית. פריי (בחירה 8 בדראפט) פילס את דרכו לדקות משחק אצל מר לארי בראון בין אדי קארי, ג'רום ג'יימס, אנטוניו דיוויס, מאליק רוז ומוריס טיילור. אף אחד לא האמין שהוא יצליח לתרום משהו העונה, בייחוד לא אצל מאמן שנודע בחוסר סבלנותו לצעירים, אבל פריי, שלמד יסודות כדורסל טובים באריזונה, המשיך להשקיע ולשתוק, שתי תכונות שהקואץ' מעריך.

הוא מספק לא מעט נקודות בעזרת היד הטובה מחצי מרחק, אבל לא מתבייש לסיים בעוצמה מתחת לסל. הוא שני בקרב הרוקיס בנקודות וגם בריבאונדים, אבל הנושא ההמרשים ביותר אצל פריי הוא עמידותו ל"ביג אפל מאניה", שגעון שהוציא בחורים רגישים כצ'רלס סמית' מדעתם. פריי אולי לא יהיה רוקי העונה, אבל הוא יהיה עסוק במירוץ אחר תואר השחקן השישי. בימים אלה הניקס השלימו סטריק דמיוני של חמישה ניצחונות רצופים, ויכול להיות שאם תפתחו חלון תצליחו לראות כמה חזירים המעופפים.

* שווים אזכור: דני גריינג'ר, שבשקט בשקט רושם 12.2 נקודות, 6.8 ריבאונדים ו-2.2 חטיפות למשחק ב-5 המשחקים האחרונים, ונכנס לנעלי ארטסט במהירות שמאפשרת ללארי בירד גמישות בטרייד הבלתי נמנע. אנדרו בוגוט מתגלה כשחקן קשוח מתחת לסלים, אבל כיוון שהוא עדיין חוסה בצילו של ג'מאל מגלור ומתפקד כשחקן משלים, לא ניתן להתייחס אליו כאל מועמד לרוקי הבכיר בליגה. כמו כן, שלא כמו פריי ווילנואבה, לבוגוט יש את הלוקסוס של משחק בקבוצה טובה, עם סבלנות להתפתחות שלו.

אייק דיוגו (8.1 נקודות, 3 ריבאונדים) מול דיוויד לי (4.8 נקודות, 4.8 ריבאונדים):

דיוגו (בחירה תשיעית בדראפט) משך לא מעט מבטים כשהחליט לתת את משחקו הטוב ביותר דווקא מול הקו הקדמי החזק של דטרויט (שיא קריירה של 27 נקודות). דיוגו הוגדר על ידי הג'נרל מנג'ר של הווריורס, כריס מאלין, כ"בלתי ניתן להעברה", וזו כתגובה לבקשת הפייסרס להכליל אותו בחבילה שתשלח את ארטסט למפרץ.

במשחקים האחרונים הוא הוסט לעמדת הסנטר במקומו של אדונל פויל, בעוד טרוי מרפי ממשיך לשבת על משבצת מספר 4. אין עוררין על הכישרון של אייק וההייפ סביבו עזר ביצירת מקום בצבע בהרכב עבורו, וזאת למרות שהוא נגמר רק 204 ס"מ מהרצפה. עם זאת, הוא עדיין סובל מחוסר יציבות משווע, כיאה לשחקני שנה ראשונה.

דיוויד לי (מקום 30 בדראפט) הוא עוד רוקי שמפתיע לטובה בניו יורק, והתגלה כשחקן אתלטי יותר משצופה, ומשאבת ריבאונדים ביחס לדקותיו על הפרקט. הוא מפיק את המקסימום מ-15 דקות הקבועות המוקצבות לו במשחק, ודווקא מול פיניקס הגדולה הוא פרץ במשחק מופרע שכלל שלוש הארכות ושתי קבוצות מותשות, שבו רשם 23 נקודות, 15 ריבאונדים, 3 חטיפות ואת הסל המכריע בסיום שלושת ההארכות. בשלושת המשחקים האחרונים של הניקס, הראשונים בהם לארי בראון פותח עם חמישייה קבועה, לי פתח בסמול ורשם 12.7 נקודות, 9.3 ריבאונדים וחטיפה אחת. הבחור לבן, שיועד לכישלון, מפתיע ונותן לבראון את השקט והביטחון שטרבור אריזה וקוונטין ריצ'רדסון המאכזבים לא מספקים בסמול פורוורד. הוא מוגבל בטווח שלו, אבל כיוון שלפורוורדים המשלימים עימו קו קדמי, צ'נינג פריי ומוריס טיילור המתעורר, יש טווח קליעה מרשים, זה לא מהווה בעיה.

אנדרו ביינום (1.4 נקודות, 1.7 ריבאונדים) מול האקים ווריק (2.8 נקודות, 1.7 ריבאונדים):

קרב בין בייבי-שאק לבייבי-גארנט, למרות שהדמיון לאבות הרוחניים נראה כרגע קלוש. ביינום (בחירה 10 בדראפט) מסופסל בזמן שכריס מיהם ההפכפך שותה לו את הדקות בשלווה זנית, ו-ווריק (בחירה 19 בדראפט) מוצא את עצמו מחוץ לרוטציה למרות פציעה של בריאן קרדינל. הוא החל אימונים אינטנסיביים על מנת להתאים עצמו לעמדת הסמול הפורוורד, בזמן שהפותח בעמדה שיין באטייה נמצא בכושר הכי טוב בקריירה. בקצב הזה, עוד חודש ווריק ינסה להשתחל לליין-אפ על תקן הרכז המחליף של הגריזליס במקומו של סטודמאייר הפצוע. בכל מקרה, בשני המשחקים האחרונים שלו ווריק קלע 11 ו-16 (פלוס 8 ריבאונדים), והציג לראווה את האתלטיות הבלתי נגמרת שלו.

לגבי ביינום, הילד רק בן 19, ולמזלו יש לו את קוואמי בראון מול הפרצוף כל בוקר כדי להזכיר לו שוב ושוב למה הוא יכול להיהפך אם לא ייקח את העבודה ברצינות.