פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        קאנן: "הצלחתי להתוות את השיטה"

        טון קאנן לא נסחף בכלל אחרי ה-1:2 של מכבי ת"א, שהושג בדקה ה-90 מול אשדוד. באותה נשימה הוא מודה: "זה יכול היה להיגמר 1:2 להם". אלמושנינו: "אנחנו מרגישים כמו אחרי שוד"

        מאמן מכבי ת"א, [[טון קאנן]], הודה בסיום הניצחון על מ.ס. אשדוד, 1:2, כי "לאשדוד היו הזדמנויות וזה היה יכול להיגמר 1:2 או 2:3 להם וגם 3:3. היה לאשדוד מזל רע ואני מצטער בשבילה". קאנן הוסיף: "אמרתי שאני רוצה להחזיר את השמחה לקהל. אחרי 12 ימים הצלחתי להתוות את השיטה ולשחק התקפי, למרות שזה בלתי אפשרי. לא כולם מבינים בישראל את השיטה 2-5-3". קאנן שוחח לפני המשחק עם איל ברקוביץ' ובין השאר אמר לו: "אני רוצה שתביא את השמחה למגרש, שתיתן אקסטרה מעצמך".

        קפטן מכבי ת"א, אבי נמני, היה מודע ליכולתו החלשה ואמר בסיום לאתר המכבי.קום: "אני שמח על הניצחון. שיחקנו כדורגל שוטף, אני מאושר, שבדקות האחרונות דוארטה הצליח לכבוש את השער המכריע".

        לשאלה, האם הוא מרגיש פחות מעורב בחלק ההתקפי בתקופה האחרונה בשל הצבתו בקישור האחורי, אמר הקפטן: "אני לא מסתכל על היכולת האישית שלי, אלא על היכולת הקבוצתית שלנו, וזה מה שחשוב בעיניי".

        לקראת הדרבי שיערך היום שלישי הקרוב אמר נימני: "יש לנו משחק חשוב. הם באים במומנטום חיובי, תנו לנו לשמוח על הניצחון המתוק היום, וביום שלישי נבוא ונדבר על הדשא".

        מאמן אשדוד, יוסי מזרחי, אמר: "אנחנו הקבוצה הכי נאיבית בליגה. על פי היכולת שלנו אנחנו צריכים להיות קבוצת צמרת, אבל אנחנו קבוצת תחתית". איל אלמושנינו: "אנחנו מרגישים כמו אחרי שוד. היינו צריכים לנצח את המשחק בגדול".

        שמחת חיים? במכבי?

        בדקה ה-88 נעמד הקהל על רגליו והריע לאיל ברקוביץ' שהוחלף, 10 דקות קודם הוא הריע לג'ובאני רוסו שתרם אפס לקבוצתו. עד אז, וכמו כל העונה הזאת, נדמה שהקהל של מכבי ת"א נהנה בעיקר מכך שהקשישים שבחבורה מצליחים לסיים משחק על שתי הרגליים, גם אם התרומה שלהם היא אפסית.

        אבל אז הגיעה הדקה ה-89, ארז מסיקה שנכנס 11 דקות קודם הגביה כדור מצוין משמאל לדוארטה, שמשני מטרים נגח פנימה וקבע חוסר צדק מובהק. הקהל של מכבי ת"א נזכר שוב בטעם הניצחון.

        טון קאנן המשיך במערך ההתקפי שלו שיוצר משחק פתוח, אטרקטיווי ומהנה לקהל. קצב האירועים, במיוחד במחצית השנייה, היה מדהים. ואם שי הולצמן היה מגיע מאופס למשחק הזה, קאנן וחבורתו היו יורדים מובסים.

        יוסי אופיר העלה את אשדוד ליתרון כבר בדקה ה-13 לאחר מסירה של דוד רביבו המצוין. מאז החלה אשדוד להתגונן ולנסות לעקוץ במתפרצות. מנגד, אופיר חיים פצח בסדרת החמצות: פעם אחת הוא בעט כשהוא חופשי משמונה מטרים החוצה, פעם שניה מ-10 מטרים מול השער החוצה, החמצה שגרמה לקאנן להרים כבר בדקה ה-37 את רועי דיין להתחמם. אלא שאז הגיע הדקה ה-41, ברקוביץ' הסיט בראש כדור לאחור למישאלוף, שבעט חזק לפינה השמאלית של בן ישי, 1:1.

        במחצית השנייה אשדוד החלה ליזום יותר. אז גם הגיעו רגעי האימה של שי הולצמן: דקה 59, הולצמן נוגח מעל המשקוף של שטראובר; דקה 69, הולצמן מדביק כדור לקורה; דקה 71, גונזאלס מוסר להולצמן לא מכוסה על קו החמש, וליאור ז'אן גולש ומרחיק שער בטוח; דקה 72, הולצמן מוצא את המסגרת, שטראובר הודף וז'אן מרחיק שוב מהקו; בדקה ה-79 רגע השיא, הולצמן נוגח מארבעה מטרים החוצה.

        ואז הגיעה הדקה ה-89. דוארטה כובש, קאנן שוב מדבר על שמחת חיים. אפילו במכבי תל אביב.